השמטה השייך לתורה כ״א אות יד

רבונו של עולם, אתה רמזת לנו על ידי חכמיך הקדושים זכרונם לברכה, שעיקר יצירת האדם ולידתו וביאתו לעולם הזה, וכניסתו לחופה עם בת זוגו, וחיוב הולדת הבנים, הכל הוא רק בשביל להמשיך שכל הפנים בעולם, שהוא המשכת אור הדעת האמת, לידע בידיעת אלקותך תתברך. בידיעה נפלאה וקדושה הנמשכת מבחינת שפע אלוקי, רוח הקודש, אורות המקיפין, אור הפנים, וזה כל עיקר עבודת האדם בעולם הזה. ועל ידי זה זוכה כל אחד כפי עבודתו. שאחר הסתלקותו תעלה נשמתו לאור הפנים. אך, גם אז אחר הסתלקותו אי אפשר לבוא לתכלית שלמותו, עד שישארו ממנו בנים בעולם הזה, שיעסקו גם הם וימשיכו שכל הפנים בעולם, וכן הוא לדורות עולם. על כן חוס וחמול נא עלינו וזכנו לעסוק כל ימי חיינו בתורה ועבודת יהוה באמת, ונזכה להרבות בתפילה ותחנונים ולצעוק הרבה מעומק לבנו, עד שנזכה להמשיך המוחין מהעלם אל הגילוי, מבחינת עיבור ללידה. ונזכה לקדושת שבעת הנרות בשלימות, עד שנזכה על ידי זה להמשיך המוחין מבחינת מקיפין לפנימיים, עד שנזכה להמשיך אור החכמה והמוחין דקדושה שהם בחינת שפע אלוקי, רוח הקודש, אור הפנים, לתוך פנימיות דעתנו ממש, עד שנזכה על ידי זה שנתדבק בך לעולם, ולהיות נכלל באחדותך באמת גם בחיים חיותנו בעולם הזה. ונזכה שיהיה זווגנו בקדושה גדולה, ולהוליד על ידי זה בנים קדושים וטהורים, צדיקים ותלמידי חכמים אמתיים, ונזכה לקיים מקרא שכתוב, והודעתם לבניך ולבני בניך. וכתיב, ושננתם לבניך. וכן, ולמדתם אותם את בניכם. ונזכה שישאר מאתנו השארת הדעת דקדושה גם בבנינו ויוצאי חלצינו, ונזכה לגדל את בנינו לתורה ולחופה ולמעשים טובים, ונזכה להשיאם סמוך לפרקם ולראות בנים לבנינו:

רבונו של עולם, אתה הודעת לנו בסוד מצות נשואין על ידי חופה וקדושין, שמרמז גם כן לזה שעקר הנשואין והזווג דקדושה, שהוא בשביל הולדת הבנים, הכל הוא רק בשביל להמשיך שכל הפנים בעולם, שהוא בחינת חופה, בחינת קודש. וזח בחינת שבעת ימי המשתה כנגד קדושת שבעת הנרות, שעל ידי זה זוכין להמשיך שכל הפנים הנזכר למעלה ולהכניס המקיף לפנים. על כן חוס וחמול עלינו וזכנו להשיא את בנינו סמוך לפרקן על ידי חופה וקדושין כדת משה וישראל. ונזכה לקיים מצות הכנסת כלה לחופה גם אצל אחרים, ונזכה להשיא יתומים ויתומות ובני עניים ולהכניסם לחופה ולשמוח עמהם בשמחה גדולה, ונזכה על ידי מצות הכנסת כלה לחופה, שיומשך עלינו ועל כל ישראל, ובפרט על החתן ועל הכלה ואביהם ואמם והשושבינין, ועל כל המשתדלים עמהם לשמוח בשמחתם, כולם יזכו לקבל הארה אמתיים מקדושת חופה וקדושין בשרשם, ומקדושת החופות שעתיד הקדוש ברוך הוא לעשות לצדיקים בגן עדן, ומשורש קדושת התקרבות ישראל לאביהם שבשמים, שהיה על ידי בחינת חופה וקדושין כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה. עד שנזכה על ידי זה להמשיך שכל הפנים בעולם, ונזכה להשיג אותך ולידע ממך בידיעה שלימה ואמתיית, ולהיות דבוקים בך לעולם כראוי לאיש הישראלי באמת:

(לסוכות)

רבונו של עולם, זכנו לישב בסוכה של לויתן, ונזכה להיות גם כן בכלל הצדיקים, שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות חופה לצדיקים בגן עדן וכל צדיק וצדיק נכוה מחופתו של חבירו. וזכנו לקבל הארה והתנוצצות אמיתי דקדושה מאורות החופות הקדושות האלו גם בעולם הזה: רבונו של עולם, אתה הודעתנו גודל הארת השגת הדעת שיתגלה לעתיד לבוא, עד שכולם ידעו את יהוה, כמו שכתוב, לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את יהוה כמים לים מכסים. ואפילו גוים ואומות העולם יהיה להם השגת הדעת כל כך עד שגם הם יבינו וידעו שכל הגדולה שהיה להם, והשפלות שהיה לנו בעולם הזה, הכל הוא לטובתנו, ושבאמת כל זאת הגדולה היא לנו, ולהם השפלות, מה שעכשו אי אפשר להבין כל זה. ולכאורה היא ידיעה גדולה, אף על פי כן הידיעה הזאת יהיה אצלנו ללעג ולשחוק לפי ערך ידיעתנו, כי זה הדעת שיהיה לנו אז, זה אי אפשר כעת אפילו לדבר ממנו כי הוא עכשו עדיין בבחינת מקיפין, ואף על פי כן גם בבני ישראל בעצמם, בודאי יהיה הפרש גדול בין כל צדיק וצדיק בעניין השגת הדעת, ומכל שכן בין צדיק לאיש פשוט וכשר, ומכל שכן בין צדיק לרשע חס ושלום. וגם אתה הודעתנו שכל הצרות והיסורים והגלות וכל החסרונות שיש להאדם, הכל הוא רק בחסרון הדעת, וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, דעת חסרת מה קנית, דעת קנית מה חסרת. כי עיקר החסרון והשלימות תלוי בדעת, וכן כל הכעס ואכזריות הכל הוא רק מחמת חסרון הדעת, ועיקר הנחמה אמיתית על כל הצרות והיסורים והגלויות הכל הוא רק על ידי המשכת הדעת. על כן חוס וחמול עלינו מעתה על כל פנים, וזכנו לקשר דעתנו היטב לאור הדעת האמתי שיתגלה לעתיד לבוא, ונזכה להשתדל כל ימינו רק בעניין המשכת הדעת ולהשלים דעתנו בכל פעם ביותר, עד שנזכה על ידי זה להמתיק כל הדינים ולבטל כל מיני כעס ואכזריות ולהנצל מכל מיני צער ויסורין ולהשלים כל החסרונות, ונזכה לגאולת עולם ולראות בנחמות ציון ובשמחתה. ויקויים בנו מקרא שכתוב, אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה אז יאמרו בגוים הגדיל יהוה לעשות עם אלה. הגדיל יהוה לעשות עמנו היינו שמחים:

רבונו של עולם, אתה ידעת כמה וכמה אורבים עלינו מכל צד ומצדי צדדים, והעיקר על השכל והמחשבה שהוא עיקר האדם. ובמקום שחושב השכל, שם כל האדם. על כן חוס וחמול עלינו, שמרה נפשי, והצילנו מכל מיני מחשבות פגומות ובטלות, ומכל שכן מכל מיני מחשבות רעות חס ושלום, וזכנו לחשוב רק מחשבות טובות וקדושות, ותהיה מחשבתי רודפת להשיג בכל פעם ידיעה חדשה באלוקותך תתברך. ואזכה להמשיך בכל פעם מקיפין חדשים ולהכניסם לתוך פנימיות השגת שכלי, והשכליים המקיפים יהיו בבחינת לבושים קדושים לשכלי, אשר נמשכים בשרשם מאור החשמ"ל הקדוש שהוא בגימטריא מלבו"ש, אשר ממנו בורחים כל המשחיתים. ועל ידי זה אזכה להנצל מכל אורב ומסטין הן ברוחניות הן בגשמיות. ויקויים בי מקרא שכתוב, עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון: רבונו של עולם, אתה הודעתנו, שעיקר הזמן המסוגל לזה ביותר להמשיך אורות המקיפין האלו, הוא בחודש אלול. על כן זכנו לקבל קדושת חודש אלול בזמנו כראוי, ולהשתדל בו בעניין זה ביותר, עד שאזכה גם בכל השנה לעסוק רק בזה, להמשיך בכל פעם מקיפין חדשים, ולהשיג בכל פעם השגה יתרה וידיעה חדשה בהשגת אלוקותך תתברך: