וְזֶהוּ גַּם־כֵּן בְּחִינַת דְּבַשׁ שֶׁהִתִּירָה תּוֹרָה. וּדְבַשׁ הוּא חִדּוּשׁ יוֹתֵר, כִּי דְּבַשׁ יוֹצֵא מִן הַטָּמֵא, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הִתִּירָה הַתּוֹרָה בְּלִי שׁוּם תִּקּוּן, כִּי הוּא מִתְבָּרֵר מֵאֵלָיו עַל־יְדֵי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לְבַד כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בֶּאֱמֶת נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג, בְּחִינַת "מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא לֹא אֶחָד" כַּנַּ"ל. וּבָזֶה טָעָה שִׁמְשׁוֹן הַגִּבּוֹר, כִּי הָלַךְ לִשָּׂא אִשָּׁה מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים "וַיֹּאמֶר לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ הַאֵין בִּבְנוֹת אַחֶיךָ אִשָּׁה וְכוּ', וְהֵם לֹא יָדְעוּ כִּי מֵה' הִיא, כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים" (שֹׁפְטִים יד, ג־ד). וְלִכְאוֹרָה הַדָּבָר קָשֶׁה: אִם כֵּן שֶׁהָיָה מֵה', לָמָּה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סוֹטָה ט:): 'שִׁמְשׁוֹן הָלַךְ אַחַר עֵינָיו, לְפִיכָךְ נִקְּרוּ פְּלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו'.
אַךְ עַל פִּי הַנַּ"ל מְבֹאָר הָעִנְיָן הֵיטֵב, כִּי בְּוַדַּאי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עוֹסֵק בְּתִקּוּן הָעוֹלָם בְּעַצְמוֹ תָּמִיד וּבְוַדַּאי הוּא גּוֹמֵר תָּמִיד וְיִגְמֹר הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים צב, ט): "וְאַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה'". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'לְעוֹלָם יָדְךָ עַל הָעֶלְיוֹנָה', אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אָסוּר לָנוּ לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִי שֶׁפּוֹגֵם אֵיזֶה דָּבָר, חַס וְשָׁלוֹם, כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה, חַס וְשָׁלוֹם - הוּא פּוֹגֵם בְּכָל הָעוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיב וּמְקַלְקֵל הַרְבֵּה (כַּמּוּבָא בְּכָל הַסְּפָרִים). וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ גּוֹמֵר וְיִגְמֹר כִּרְצוֹנוֹ. וְזֶה הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כְּלָל, כִּי הוּא עִנְיַן מְבוּכָה הַנַּ"ל, שֶׁהַכֹּל נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַכֹּל תָּלוּי בָּאָדָם, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם אֹפֶן כַּנַּ"ל.
וְעַל־כֵּן יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה כְּנֶגֶד הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה וְאַחַר־כָּךְ עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא גּוֹמֵר הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ כִּרְצוֹנוֹ. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן זֶה הָאָדָם שֶׁעָשָׂה הָעֲבֵרָה - עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כָּרָאוּי לוֹ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּכַמָּה דְּבָרִים, כְּמוֹ פַּרְעֹה שֶׁהִכְבִּיד אֶת לִבּוֹ כְּנֶגֶד הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא נִתְגַּדֵּל וְנִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים שֶׁעָשָׂה בּוֹ עַד שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל. נִמְצָא שֶׁהַגָּלוּת הָיָה בְּוַדַּאי לְטוֹבָה לְיִשְׂרָאֵל. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן בְּוַדַּאי יְקַבֵּל פַּרְעֹה עָנְשׁוֹ כָּרָאוּי לוֹ. וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא עַל פָּסוּק (בְּרֵאשִׁית טו, יד): "וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִרְכוּשׁ גָּדוֹל", שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִרְכוּשׁ גָּדוֹל, וְהַגָּלוּת טוֹבָה גְּדוֹלָה לְיִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי־כֵן, "וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי", כִּי אַף־עַל־פִּי־כֵן מַגִּיעַ לְהַגּוֹי דִּינוֹ וּמִשְׁפָּטוֹ כָּרָאוּי. וְכֵן כָּל הַמְּעִיקִים וּמְצֵרִים לְיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ הָמָן וְכוּ'. שֶׁכֻּלָּם הָיוּ לְטוֹבַת יִשְׂרָאֵל וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אַחֲרִיתָם עֲדֵי אֹבֵד וְכֵן מִתְנַהֵג הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ תָּמִיד.
וְכֵן הוּא בְּכָל אָדָם, שֶׁאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא רָשָׁע וּבַעַל עֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ עוֹשֶׂה לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אִיּוֹב לה, ו): "אִם חָטָאתָ מַה תִּפְעַל לוֹ" וְכוּ', כִּי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְיוֹדֵעַ לַהֲפֹךְ הַכֹּל לִכְבוֹדוֹ וּרְצוֹנוֹ, כִּי "אַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה" כַּנַּ"ל. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן סִימָן קפח): 'הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ גּוֹמֵר תָּמִיד'. וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: 'גָּאט פִירְט תָמִיד אוֹיס'. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יְשַׁלֵּם ה' לְעוֹשֶׂה הָרָעָה כְּרָעָתוֹ, וְזֶהוּ בֶּאֱמֶת נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כַּנַּ"ל.