עַל־פִּי הַמַּאֲמָר "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה" בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא בְּסִימָן פ"ב, עַיֵּן שָׁם כָּל הַמַּאֲמָר:
וְהַכְּלָל, כִּי יֵשׁ בְּחִינַת כַּסֵּדֶר וּבְחִינַת 'שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר', שֶׁהֵם בְּחִינַת א"ב וְתַשְׁרַ"ק, בְּחִינַת אָדָם וְחַוָּה. אָדָם הוּא בְּחִינַת הֲוָיָה בְּמִלּוּי אַלְפִין בְּגִימַטְרִיָּה 'מָה', וְחַוָּה הוּא בְּחִינַת 'מַלְכוּת פֶּה', וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת לְקַשֵּׁר בְּחִינַת 'שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר', בְּחִינַת חַוָּה, לִבְחִינַת אָדָם 'מָה', לִבְחִינַת כַּסֵּדֶר, וְאָז נִתְבַּטֵּל בְּחִינַת 'שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר', וְנַעֲשֶׂה הַכֹּל כַּסֵּדֶר, כִּי 'בַּאֲתַר דְּאִית דְּכַר נוּקְבֵיהּ לָא אִדְכַּר תַּמָּן' (זֹהַר בְּשַׁלַּח לט:), אֲבָל מִי שֶׁמְּחַלֵּק בְּחִינַת חַוָּה־מַלְכוּת לְעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּדְלוּת, וְאוֹמֵר 'אֲנָא אֶמְלֹךְ', נִמְצָא, שֶׁמְּחַלֵּק בְּחִינַת מַלְכוּת לְעַצְמוֹ וְאֵינוֹ מְקַשְּׁרָהּ לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לִבְחִינַת כַּסֵּדֶר, אֲזַי הוֹלֵךְ לוֹ 'שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר', כִּי הוּא בְּתוֹךְ בְּחִינַת 'שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר', הַיְנוּ מַלְכוּת חַוָּה תַּשְׁרַ"ק, וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וּלְהַשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ וְיִהְיֶה בְּחִינַת 'מָה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת טז, ז): "וְנַחְנוּ מָה". וַאֲזַי מְקַשֵּׁר בְּחִינַת מַלְכוּת לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לִבְחִינַת 'מָה' וַאֲזַי נֶחֱזָר בְּחִינַת חַוָּה לִבְחִינַת אָדָם לִבְחִינַת 'מָה' וְנַעֲשֶׂה כַּסֵּדֶר וְכוּ', וּבְחִינַת כַּסֵּדֶר נִקְרָא יוּד, שֶׁמַּלְכוּת הַנִּקְרָא דָּלֵית, לֵית לָהּ מִגַּרְמֵיהּ כְּלוּם. וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַמְשִׁיךְ לָהּ חִיּוּת הַחָכְמָה הַנִּקְרָא יוּד, וְזֶה יוּד וָאו דָּלֶת. וְזֶהוּ "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה" (תְּהִלִּים קלט, ה) - אַל תִּקְרֵי 'כַּפֶּיךָ' אֶלָּא 'כָּפֶיךָ', הַיְנוּ יוּד גִּימַטְרִיָּא כָּף וְכוּ', עַיֵּן שָׁם: