א
מִי שֶׁלִּבּוֹ חָזָק בְּהַשֵּׁם וְרוֹצֶה לְקַבֵּל עָלָיו עֹל עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, הָיָה צָרִיךְ לְבַלּוֹת כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ עַל תְּפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת, בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וּלְוַאי שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, אַךְ לָאו כָּל אָדָם יָכוֹל לְקַיֵּם זֹאת, עַל־כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַל־כָּל־פָּנִים לְכָל אָדָם בְּכָל יוֹם אֵיזֶה שָׁעָה הִתְבּוֹדְדוּת, כִּי גַּם זֶה טוֹב מְאֹד (בשיחותיו הק').