אַחַר־כָּךְ יֵלֵךְ לַעֲסָקָיו וְכוּ', וְאָסוּר לְהִשְׁתַּתֵּף עִם עַכּוּ"ם שֶׁמָּא יִתְחַיֵּב לוֹ שְׁבוּעָה וְעוֹבֵר מִשּׁוּם (שְׁמוֹת כג, יג): "וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ לֹא יִשָּׁמַע עַל" וְכוּ'. (שֻׁלְחָן עָרוּךְ אֹרַח־חַיִּים סִימָן קנו).
הָעִנְיָן, כִּי מְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (בְּסִימָן סט חֵלֶק א): שֶׁשֹּׁרֶשׁ הַנְּפָשׁוֹת הוּא בָּעֲשִׁירוּת. וְעִקַּר הַגְדָּלַת הַשֵּׁם וְהַנֶּפֶשׁ הוּא עַל־יְדֵי עֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה. כִּי עֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה גָּבֹהַּ מְאֹד, עַיֵּן שָׁם.
נִמְצָא, שֶׁהַמָּמוֹן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא מָמוֹן יִשְׂרְאֵלִי הוּא בְּחִינַת שֵׁם וְנֶפֶשׁ. וְשֵׁם וְנֶפֶשׁ יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת שֵׁם ה', כִּי שְׁמוֹ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ. וְזֶה בְּחִינַת 'נָשָׂאתָ וְנָתַתָּ בֶּאֱמוּנָה' (שַׁבָּת לא.). 'בֶּאֱמוּנָה' דַּיְקָא. כִּי אֱמוּנָה הִיא בְּחִינַת שֵׁם ה', בְּחִינַת (זְכַרְיָה יד, ט): "ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד", שֶׁזֶּה עִקַּר אֱמוּנָה, עַל־כֵּן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, כִּי שָׁם שֹׁרֶשׁ בְּחִינַת הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן בְּתוֹךְ בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁם ה'. כִּי הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן וְהָעֲשִׁירוּת הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כַּנַּ"ל.
וְאֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹקִים (קֹהֶלֶת ז, יד). כִּי מָמוֹן דְּסִטְרָא אָחֳרָא הוּא בְּהֵפֶךְ, כִּי הוּא בִּבְחִינַת "שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים" (שְׁמוֹת כג, יג), כִּי כָּל עֲבוֹדוֹת זָרוֹת תְּחוּבִים בַּמָּמוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל בְּמָקוֹם אַחֵר (בְּסִימָן כג). וּכְלַל מָמוֹן יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מָמוֹן דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁם וְנֶפֶשׁ, בְּחִינַת שֵׁם ה' כַּנַּ"ל. וּכְלַל מָמוֹן עַכּוּ"ם הוּא מָמוֹן דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲבוֹדָה־זָרָה מַמָּשׁ, בְּחִינַת "שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים" כַּנַּ"ל.
וְעַתָּה מְבֹאָר הֵיטֵב מַה שֶּׁאָסְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סַנְהֶדְרִין סג:) לְהִשְׁתַּתֵּף עִם עַכּוּ"ם מִשּׁוּם (שְׁמוֹת כג, יג): 'וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ' וְכוּ'. כִּי בְּוַדַּאי עוֹבֵר עַל 'וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים' וְכוּ' כְּשֶׁמִּשְׁתַּתֵּף עִם הָעַכּוּ"ם. כִּי שֹׁרֶשׁ הַנְּפָשׁוֹת בַּעֲשִׁירוּת, וּכְשֶׁמִּשְׁתַּתֵּף עִם הָעַכּוּ"ם, נִמְצָא שֶׁמְּקַשֵּׁר נַפְשׁוֹ וְנֶפֶשׁ הָעַכּוּ"ם, חַס וְשָׁלוֹם, בְּיַחַד, שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם מֻשְׁרָשִׁים בְּיַחַד בְּמָמוֹן אֶחָד, אֲשֶׁר שָׁם שֹׁרֶשׁ הַנְּפָשׁוֹת כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי עוֹבֵר עַל 'וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים' וְכוּ'. כִּי נֶפֶשׁ וּמָמוֹן עַכּוּ"ם שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹ הוּא שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים. וְ"צֵא תֹּאמַר לוֹ" (יְשַׁעְיָה ל, כב), וְאֵין לוֹ לְהִתְחַבֵּר עִם מָמוֹן יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁם וְנֶפֶשׁ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מְשֻׁתָּף בּוֹ שֵׁם ה'.
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סַנְהֶדְרִין סג:): "שֶׁמָּא יִתְחַיֵּב לוֹ שְׁבוּעָה". כִּי שְׁבוּעָה דִּקְדֻשָּׁה הִיא בְּחִינַת שֵׁם ה'. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת כ, ז): "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה'" וְכוּ', "וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי" וְכוּ' (וַיִּקְרָא יט, יב). וְעַל־כֵּן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ הַכְחָשָׁה בֵּין שְׁנֵי אֲנָשִׁים וְאֵין יוֹדְעִים לְמִי מַגִּיעַ הַמָּמוֹן, אָז מַטִּילִים בֵּינֵיהֶם שְׁבוּעָה. וְהַשְּׁבוּעָה מְבָרֶרֶת הָאֱמֶת לְמִי מַגִּיעַ הַמָּמוֹן. כִּי הַשְּׁבוּעָה הִיא בְּחִינַת שֵׁם ה', שֶׁהוּא בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הַמָּמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁם כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַשְּׁבוּעָה מִתְבָּרֵר הֵיטֵב לְמִי שַׁיָּךְ הַמָּמוֹן מֵאַחַר שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמָּמוֹן. כִּי שָׁם בְּשָׁרְשׁוֹ בְּוַדַּאי מְבֹרָר הֵיטֵב מָמוֹנוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְאֵין אֶחָד יָכוֹל לִגַּע שָׁם בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ כְּלוּם. וְעַל־כֵּן חָשְׁשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'שֶׁמָּא יִתְחַיֵּב לוֹ הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים שְׁבוּעָה'. כִּי הִיא מִלְּתָא דִּשְׁכִיחָא וְקָרוֹב לְוַדַּאי. כִּי עַכּוּ"ם הֵם מְלֵאִים שֶׁקֶר בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, כִּי מָמוֹנָם, שֶׁהוּא מָמוֹן דְּסִטְרָא אָחֳרָא, נִלְקָח מִשָּׁם מִבְּחִינַת שֶׁקֶר שֶׁהוּא עֲבוֹדָה־זָרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת שֶׁקֶר, וְעַל־כֵּן הֵם חֲשׁוּדִים תָּמִיד עַל שֶׁקֶר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קמד, ח): "אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר". וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי יִתְחַיֵּב לוֹ הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים שְׁבוּעָה שֶׁלָּהֶם שֶׁהִיא בְּחִינַת שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, כִּי מִשָּׁם שֹׁרֶשׁ מָמוֹנָם, מִבְּחִינַת עֲבוֹדָה־זָרָה מִבְּחִינַת שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁבוּעַת שֶׁקֶר שֶׁלָּהֶם וְעַל־כֵּן אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לְהִשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ, כִּי מָמוֹן יִשְׂרָאֵל הוּא מָמוֹן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ שְׁמוֹ וְנַפְשׁוֹ אֲשֶׁר מְשֻׁתָּף בּוֹ שֵׁם ה', כַּנַּ"ל.
וְעַיֵּן בַּמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל 'מִי שֶׁרוֹצֶה לְקָרֵב בְּנֵי־אָדָם לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ' וְכוּ' (סִימָן נט), מַה שֶּׁמְּבֹאָר שָׁם עַל פָּסוּק (יְשַׁעְיָה נו, ה): "וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם" וְכוּ'. שָׁם מְבֹאָר הֵיטֵב הַקְדָּמָה זוֹ, שֶׁהַמָּמוֹן הוּא בְּחִינַת שֵׁם וְנֶפֶשׁ, כַּנַּ"ל: