מט

בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים, אֲשֶׁר בִּתְבוּנָה מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים. “בְּיָדְךָ עִתֹּתָי הַצִּילֵנִי מִיַּד אוֹיְבַי וּמֵרֹדְפָי”. אַתָּה יָדַעְתָּ כַּמָּה וְכַמָּה עִתִּים עוֹבְרִים עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, עִתִּים לְטוֹבָה, עִתִּים לְרָעָה, חַס וְשָׁלוֹם. שֶׁהֵם הַכ”ח [הָעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה] עִתִּים הָאֲמוּרִים בְּסֵפֶר קֹהֶלֶת. אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים כָּל הָעִתִּים הָעוֹבְרִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ עַד יוֹם מוֹתוֹ, כַּאֲשֶׁר לִמַּדְתָּנוּ בְּדִבְרֵי צַדִּיקֶיךָ:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָבִינוּ, רַחֲמֵנוּ וְזַכֵּנוּ, אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לְהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בַּמַּעֲלָה הַמְּלַמֵּד תּוֹרָה וְדַעַת לְיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ יִשָּׂשׂכָר. וְשֶׁהוּא יָאִיר בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁיּוּכַל לְהִתְחַזֵּק וּלְהִשָּׁאֵר עַל עָמְדוֹ בְּכָל הַזְּמַנִּים וְהָעִתִּים הָעוֹבְרִים עָלָיו. בִּבְחִינַת: “וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים, לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל”. וְאַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּתוֹ. אָנָּא תְרַחֵם, שֶׁיּוֹדִיעַ לָנוּ וּלְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מַה לַעֲשׂוֹת בְּכָל עֵת וָעֵת, אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמֵנוּ בְּכָל עֵת וָעֵת כְּפִי הַעֵת וְהַזְּמַן. פַּעַם בַּתּוֹרָה, פַּעַם בִּתְפִלָּה, פַּעַם בִּצְדָקָה, פַּעַם בִּצְעָקָה וְשַׁוְעָה וּתְחִנָּה וּבְכִיָּה, פַּעַם בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה, פַּעַם בְּדִבּוּר, פַּעַם בִּשְׁתִיקָה. וּתְרַחֵם, שֶׁיּוֹדִיעֶנּוּ גַּם הַעֵת שֶּׁצְּרִיכִין וּמֻכְרָחִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמֵנוּ דַּיְקָא מֵהָעֲבוֹדָה, בִּבְחִינַת בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ. כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ מַלְכֵּנוּ שֶׁיֵּשׁ עֵת שֶּׁצְּרִיכִין לֶאֱכֹל אוֹ לִישֹׁן בִּשְׁבִיל קִיּוּם הַגּוּף, אוֹ לְדַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם כְּדֵי לְפַקֵּחַ דַּעְתֵּנוּ, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה, וְהַכֹּל כְּפִי הָעִתִּים הָעוֹבְרִים עַל הָאָדָם. כִּי כְּבָר לִמְּדוּנוּ צַדִּיקֶיךָ, שֶׁבְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבֹר עַל הָאָדָם כַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי עִתִּים שׁוֹנִים. וְכֵן בְּדָוִד הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק, נֶאֱמַר: “וְהָעִתִּים אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלָיו וְעַל יִשְׂרָאֵל”. זַכֵּנוּ בְּעֹצֶם רַחֲמֶיךָ לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לְצַדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי. וּתְרַחֵם שֶׁהוּא יָאִיר בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיֵּדַע אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּכָל עֵת וָעֵת. “אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד”: