וּבוֹ עִנְיַן בֵּין־הַמְּצָרִים וְשַׁבָּת נַחֲמוּ, שֶׁמַּתְחִילִין אָז לִקְרוֹת ג' דְּפֻרְעָנוּתָא וְשֶׁבַע דְּנֶחָמָתָא וְתַרְתֵי דִּתְיוּבְתָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (אֹרַח חַיִּים סִימָן תכח). שֶׁכָּל זֶה הוּא הֲכָנָה לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם כִּפּוּר:
עַל־פִּי הַתּוֹרָה "וַיְהִי מִקֵּץ - זִכָּרוֹן" (סִימָן נד), עַיֵּן שָׁם כָּל הַתּוֹרָה הֵיטֵב:
וְהַכְּלָל, שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁמֹר מְאֹד מְאֹד אֶת הַזִּכָּרוֹן, דְּהַיְנוּ לִזְכֹּר הֵיטֵב בְּכָל יוֹם בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח מִלִּבּוֹ אֶת תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי. וְזֶה הַזִּכָּרוֹן צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת. בִּכְלָלִיּוּת, כִּי כָּךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת מִנְהַג אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁתֵּכֶף בַּבֹּקֶר בַּהֲקִיצוֹ תֵּכֶף כְּשֶׁפּוֹתֵחַ אֶת עֵינָיו, יַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ מִיָּד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. וְאַחַר־כָּךְ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת זֹאת בִּפְרָטִיּוּת וְכוּ', דְּהַיְנוּ שֶׁיַּגְדִּיל דַּעְתּוֹ לְהָבִין הָרְמָזִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַמֵּז לוֹ בְּכָל יוֹם בְּהַמַּחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁמַּזְמִין לוֹ, לְפִי הַיּוֹם וּלְפִי הָאָדָם וּלְפִי הַמָּקוֹם. שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל מְצַמְצֵם עַצְמוֹ מֵאֵין סוֹף עַד אֵין תַּכְלִית וּמְרַמֵּז לוֹ בָּהֶם רְמָזִים לַהֲשִׁיבוֹ אֵלָיו, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב.
וְלִשְׁמֹר הַזִּכָּרוֹן צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מֵרַע עַיִן וְכוּ', וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא טוֹב עַיִן צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת הָעַיִן מֵהַמְדַמֶּה שֶׁבָּא עַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נוֹפֵל מֵאַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה לְאַהֲבוֹת הַבַּהֲמִיּוֹת וְכוּ'. וְהַתִּקּוּן לָזֶה בְּחִינַת יָד דְּהַיְנוּ שִׂמְחָה. בְּחִינַת (דְּבָרִים יב, ז): "וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם" וְכוּ'; עַיֵּן שָׁם: