מאמרים נפלאים מספר ליקוטי עצות

צריך כל אחד לכון בתפלתו שיקשר עצמו לצדיקים שבדור, כי רק הם יודעים להעלות כל תפלה ותפלה למקום הצריך לה וכו', ועין תפלה אות ד': (ליקוטי מוהר"ן סימן ב')

מי שרוצה לילך בדרך הקדש, צריך לשבר כל המדות רעות שנמשכין מהארבעה יסודות כמובא, ויספר לפני התלמיד חכם כל לבו הינו ודוי דברים, והתלמיד חכם יפרש ויברר לו דרך לפי שרש נשמתו: (שם סימן ד')

ויש שלש בחינות בהתקרבות לצדיקים שעל ידי שלש בחינות אלו נתתקן הכל, ואלו הם: הבחינה הראשונה – כשרואה את הצדיק, על ידי זה מבטל המדות רעות הנמשכין משני היסודות דומם צומח הינו עצלות ותולדותיהן ותאוות רעות: (שם)

הבחינה השניה – הצדקה שנותן לתלמיד חכם, שעל ידי זה נצול ממדות רעות של שני יסודות חי מדבר שהן דברים בטלים ולשון הרע וגאוה ותולדותיהן: (שם)

הבחינה השלישית – כשמתודה ודוי דברים לפני התלמיד חכם, שעל ידי זה התלמיד חכם מדריך אותו בדרך ישר כפי שרש נשמתו, וזה העקר כי אז נצול מהכל: (שם)

בכל פעם שבא אצל התלמיד חכם יספר לפניו כל לבו, ועל ידי זה אתה נכלל באין סוף, ועל ידי זה יזכה לידע שכל מארעותיו הם לטובתו ויברך על הכל הטוב והמטיב, וזאת הבחינה היא מעין עולם הבא: (שם)

על ידי ודוי דברים לפני התלמיד חכם מוחלין לו כל עוונותיו: (שם)

מי שרוצה לחוס על חייו, צריך להתגבר שלא ישמע וישגיח כלל על המריבות שבין הצדיקים השלמים רק להאמין בכלם, ואדרבא כששומע המריבות שבין הצדיקים, יקח לעצמו מוסר ויסתכל על עצמו היכן הוא בעולם, כי בזה מוכיחין אותו על שפגם בטפי מחו, כי אלו לא נפגם מחו לא היה שומע המריבות שבין הצדיקים, ולא היה נכנס בלבו שום קשיא עליהם כלל, ועקר המריבה היא רק בשבילו, הינו בשביל זה בעצמו הנ"ל, כדי שיבין ויזכר על ידי המריבה שבין הצדיקים היכן הוא בעולם, שרוצים לגרשו מן החיים האמתיים שהם הצדיקים אמתיים על ידי המריבה הזאת מחמת שפגם בטפי מחו, שעליו נאמר כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים:

ומי שהוא כסיל ואינו מבין את זאת, באמת נתרחק על ידי זה ואובד את עולמו, אבל מי שרוצה לחוס על עצמו באמת, אדרבא על ידי זה דיקא נתעורר ומזכיר את עצמו היכן הוא בעולם כנ"ל, ומבין שזהו הנסיון שלו וצריך לעמד בזה הנסיון שלא ישמע ולא יסתכל על המריבה הזאת, ונתקרב דיקא על ידי זה לצדיקים אמתיים, שעל ידי זה עקר תקונו לנצח. כי עקר המריבה שבין הצדיקים הוא בשביל זה דיקא בשביל נסיון זה שיתרחק המתרחק, כי ראוי לרחקו מחמת שפגם בטפי מחו, ואם ירצה לעמד בנסיון זה, להבין מזה בעצמו גדל פגמו ולא יסתכל על זה, יתקרב על ידי זה דיקא, כי מחמת שפגם כל כך אי אפשר לו להתקרב כי אם על ידי נסיון זה דיקא והבן. כי באמת ה' יתברך חפץ חסד הוא ורוצה לקרב המרחקים אף על פי שאין ראוים לקרבם, אבל אין יכולים להתקרב כי אם על ידי נסיון זה כנ"ל: (שם סימן ה')

על ידי התקרבות לצדיקים וילך בדרך עצתם, על ידי זה נחקק בו אמת, ועל ידי זה זוכה לאמונה ותפלה וארץ ישראל ונסים, ועל ידי זה תבוא הגאלה: (שם סימן ז')

קדם שמקרב להצדיק אזי הוא בבחינת השמן לב וכו', הינו שלבו אטום ואזניו סתומים ועיניו עורים מלראות האמת ולהתעורר לתשובה, אבל כשמדבק עצמו לצדיקים ומקבל מהם עצות, אזי נפתח לבבו ועיניו ואזניו, ורואה ושומע ומבין האמת וזוכה לתשובה: (שם)

כל החסרונות שיש לאדם הן בפרנסה הן בבריאות הגוף וכו', כלם אי אפשר להשלימם ולמלאותם, כי אם על ידי הצדיק והרב האמת שנלוה אליו. כי שלמות החסרונות הוא על ידי אנחה וגנוחי שמתאנח על החסרון, כי האנחה של איש הישראלי יקרה מאד, כי על ידה ממשיכין הרוח חיים להשלים החסרון שמתאנח עליו, אבל זה הרוח חיים להשלים החסרון, מקבלין רק מהצדיק שדבוק בהתורה ששם הרוח חיים: (שם סימן ח')

המתנגדים והרשעים החולקים על הצדיקים אמתיים, הם מקבלין הרוח חיים שלהם מהרב דקלפה, כי יש רב דקלפה וסטרא אחרא כנגד הרב דקדשה, כי את זה לעמת זה עשה אלהים, ועל כן הם גדולים בשעתן, כי הרוח חיים הנמשך מהרב דקלפה היא בחינת רוח סערה שהוא גדול בשעתה, אבל הוא רק לפי שעה ולבסוף כלה ונאבד ומסער גופה ונשמתה של הנאחזים בו. ועל כן הם בחייהם קרויים מתים, כי אין להם רוח חיים האמתי דקדשה שנמשך על ידי צדיקי אמת דיקא כנ"ל: (שם)

הצדיק שומע כל האנחות של הדבוקים בו, כי ממנו תוצאות חיים לכל אחד: (שם)

הצדיקים אמתיים מכפרים עוונות, כמו שכתוב: "ואיש חכם יכפרנה": (שם)

כל אדם צריך להעלות תפלתו דרך שער השיך לשבטו, וצריך זכות גדול שיזכה לזה. על כן צריך כל אחד לקשר את תפלתו לצדיק הדור, כי הוא יודע לכון השערים ולהעלות כל תפלה ותפלה לשער השיך לה: (שם סימן ט')

צדיקי אמת הם מעלין את התפלה בעליות גדולות, עד שמגלין אלהותו ומלכותו יתברך לכל באי עולם אפלו להרחוקים מאד מאד שהם הרשעים והעכו"ם, שזה עקר גדלתו של הקדוש ברוך הוא. כי עקר גדלתו של הקדוש ברוך הוא שגם הרחוקים מאד ואפלו העכו"ם ידעו שיש אלהים שליט ומושל. על כן מי שיש לו חולה או איזה צער בתוך ביתו ילך לצדיקים שיבקשו עליו רחמים, ובזה עושה נחת רוח גדול לה' יתברך, כי הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן של צדיקים, כי עקר התפלה אינם יודעים כי אם הצדיקים: (שם סימן י')

על ידי התקרבות לצדיקים מבטלין הגאוה שהיא עבודה זרה, וזוכין לאמונה שלמה ולבחינת רוח הקדש, ועל ידי זה זוכין לשמחה גדולה עד שבאים להמחאת כף ורקודין דקדשה, שעל ידי זה ממתיקין דינים וזוכין לחכמה וחיים ואריכות ימים ולהשגת התורה בנגלה ונסתר: (שם)

זה שהלמדן דובר רעות על הצדיק הוא מכון גדול מאת ה' יתברך, שהקדוש ברוך הוא מפיל צדיק גדול לתוך פיו של זה הלמדן, כדי שעל ידי זה יוציא הצדיק השכינה הינו התורה שבעל פה מהגלות שבפה הלמדן, כי הצדיק עושה מאלו הדבורים הלכות ומיחד בזה יחודים גדולים ונפלאים, עין שם בפנים: (שם סימן י"ב)

צריך לבקש מאד ולחזר אחר צדיק כזה שיוכל לקבץ הנפשות ולהעלותם, שיעלה גם נפשו עמהם ולחדשם בבחינת עבור ולהוריד על ידי זה תורה, וצריכין לבקש הרבה מה' יתברך שיזכה למצא צדיק כזה, כי הוא דיקא יכול לתקנו ולהעלותו מכל הפגמים של כל התאוות. כי כשאדם רוצה דבר תאוה זה הרצון הוא פגם ומרה לנפש, ואזי הוא בבחינת מרת נפש בחינת ונפשה מרה לה, וזהו בחינת פזור הנפש, ואזי אין הנפש מאירה והיא בבחינת נפש רעבה. ועל ידי שבא לצדיק האמת הנ"ל נתתקן הכל, כי יכול לתקן ולהעלות אפלו אלו הרצונות הפגומים עם הרצונות הטובים שיש לו, ואז יתקים בו ונפש רעבה מלא טוב בחינת והשביע בצחצחות נפשך, ויחדש כנשר נעוריו דהינו שיתחדשו ויתקנו ימי נעוריו שעברו בחשך, ואז נקרא אדם. גם גופו יתעלה ויתחדש על ידי שבא להצדיק: (שם סימן י"ג)

כל אלו בני אדם הבאים לחכם הדור כל אחד ואחד יש לו איזה רצון טוב, והצדיק מעלה כל אלו הרצונות ובזה הוא מחדש נפשותיהם של אלו האנשים הבאים אליו, ועל ידי זה הוא מביא התגלות התורה שאומר אז בפניהם. נמצא שיש לכל אחד ואחד חלק בהתורה כפי רצונו. וכן נתחדש נפשו לטובה, על כן צריך כל אחד להתחזק ולהתעורר שיבוא עם רצונות טובים וכסופין טובים וחזקים לה' יתברך, כדי שיתחדש נפשו לטובה ביותר. גם שמענו שהעקר בשעה שהחכם מכין עצמו לומר תורה, שאז צריך כל אחד לפשפש במעשיו ולבקש לו רצונות טובים לה' יתברך ולהתפלל על זה, כדי שעל ידי זה יוכל הצדיק לאחז בידו ולהעלותו ממקום שהוא שם ולחדשו לטובה וכנ"ל: (שם)

גם מזה תבין החלוק הגדול שיש בין כשהאדם בעצמו אצל הצדיק בשעת אמירת התורה ובין כששומע מפי אחר. כי כשהוא בעצמו שם, יש לו חלק בהתורה ונתחדש נפשו אז, מלבד עוד הרבה חלוקים כמבואר במקום אחר: (שם)

על ידי שבאים להצדיק על ידי זה ממשיכין השגחה  שלמה: (שם)

כל מה שמתרבין יותר הנפשות הבאין אל הצדיק האמת לקבל תורה, נתמעט ונתבטל יותר ההבל הרע אשר נעשה על הארץ, שהם הקשיות של האפיקורסים מחמת שרואים צדיק ורע לו רשע וטוב לו, ועל ידי רבוי הנפשות המתקבצין אצל צדיקי אמת, נתבטל ההבל של קשיות כאלו: (שם)

אלו האנשים הנוסעים ובאים לצדיקי אמת, ראוי שיתוסף בהם אהבה זה לזה, ויעוררו אלו לאלו ויזכירו זה את זה בעבודת ה', וזה סימן שהיה כונתם רצויה בעת שהיו אצל הצדיק, והתחילו להתחדש לטובה: (שם)

יש נפשות שהם פגומות מאד מאד, ואפלו כשבאים אצל הצדיקים האמתיים אף על פי כן עדין משקעים בכל התאוות, ועדין לא יצאו מחל אל הקדש אפלו כחוט השערה, ונפשות כאלו בודאי אי אפשר להעלותם ולחדשם בבחינת עבור. אבל יש צדיק שגדול במעלה נפלאה ונוראה כל כך, עד שאפלו נפשות פגומות כאלו הוא יכול להעלותם בבחינת עבור ולחדשם לטובה, על כן מי שיודע בנפשו שפגם מאד, ורוצה לחוס על חייו ולחזר לה' יתברך, צריך לבקש ולהתחנן מאד מאד לפני ה' יתברך שיזכהו ברחמיו להתקרב לצדיק כזה שיהיה גבור כל כך שיוכל להעלות ולחדש גם נפשו לטובה, אשרי הזוכה למצא צדיק כזה: (שם)

יראה ואהבה אי אפשר לקבל כי אם על ידי צדיקי הדור, וכשנחשך אצל אחד היראה והאהבה, זהו מחמת שנתחשך אצלו אור הצדיק, ואף שבאמת הצדיק מאיר בכל העולמות מכל שכן בעולם הזה, אף על פי כן אצלו אינו מאיר כלל מגדל החשך שלו, ואף שהוא אצל הצדיק ויושב אצלו, אינו יכול לטעם ולהבין ולראות אורו הגדול שעל ידו יבוא לתכלית הטוב הנצחי: (שם סימן י"ז)

וכל זה הוא מחמת המעשים רעים שלו, שעל ידי זה נחשך שכלו בכסילות דהינו דעות נפסדות, והוא נדמה בעיניו שהוא חכם ונופלים לו קשיות על הצדיק האמת. אבל כל אלו הדעות נפסדות והקשיות והחכמות כאלו הם כלם שטות וכסילות גמור, שמחמת עכירת המעשים נתחשך שכלו בכסילות כנ"ל, ועל ידי זה נתחשך אצלו אור הצדיק, ומחמת זה אין לו יראה ואהבה כנ"ל: (שם)

על ידי צדקה שנותן לצדיקים אמתיים ולעניים הגונים, על ידי זה משלים ומתקן השכל וזוכה לראות אור הצדיק, ועל ידי זה זוכה ליראה ואהבה: (שם)

לכל דבר יש תכלית, ולזה התכלית יש עוד תכלית אחר גבה מעל גבה, ועקר הוא התכלית האחרון שהוא שעשוע עולם הבא, שהוא עקר התכלית האחרון של כל הבריאה ושל כל הדברים שבעולם. אבל אין מי שיוכל להשיג ולתפס במחשבתו התכלית הזה, כי אם הצדיקים, וכל אחד מישראל לפי שרשו שיש לו בתוך נשמת הצדיק, כן מקבל ממנו זה התכלית כפי מה שמשבר הכעס ברחמנות, ועל ידי זה יזכה להגיע להתכלית בכל דבר שבעולם שזה העקר: (שם סימן י"ח)

לפעמים הצדיקים בורחים משררה ומנהיגות ואינם רוצים להנהיג את העולם, והם תולים זאת בקטנותם ואומרים שאינם ראוים להנהיג העולם, ובאמת הוא מחמת שנשתלשל בהם חרון אפו והסתרת פני ה' יתברך, שבא על ידי התמעטות האמונה. ועל ידי שמשברין הכעס ברחמנות על ידי זה נמתק החרון אף, ואזי הצדיקים מקבלין המנהיגות וזוכה העולם למנהיג אמת שינהיגם ברחמים: (שם)

מה שקשה להעולם על מה שצריך לנסע להצדיק לשמע מפיו, הלא אפשר לעין בספרים דברי מוסר? אבל יש חלוק גדול, כי מי ששומע מפי הצדיק בעצמו מקבל דבור לשון הקדש בשלמות דהינו ביראה, ועל ידי זה זוכין להכניע ולבטל רע הכולל שהוא תאות נאוף, עד שזוכה לתקון הברית שהיא תקון הכל, אבל מי ששומע מפי אחר מכל שכן כשרואה בספר רחוק מזה השלמות (עין בפנים ובאות ברית סימן י"ז): (שם סימן י"ט)

יש חלוק גדול בין הלומד מתוך הספר ובין השומע מפי הצדיק בעצמו, כי השומע מפי הצדיק בעצמו בודאי נתקשר נשמתו עם הצדיק בשעת תפלתו שהתפלל קדם שהמשיך התורה (כמבאר בפנים), ויש לזה האדם חלק בבאור הזה. כי על ידי התפלה נתוסף קדשה למעלה, וכל תפלה היוצאת מהרבה נשמות היא מוספת קדשה למעלה ביותר ומעוררת ביותר לב העליון, וממשיך באורי התורה ביותר, הכל לפי רב אנשים כן יותר קדשתו. גם כל האנשים העומדים בשעת הדרוש, נכנע רשעתם על ידי הטוב שבחכם הדורש, ובזה מוציא אותם מתחת רשות דסטרא אחרא, ומכניס אותם תחת רשות הקדשה: (שם סימן כ')

על ידי שעומדים אצל הצדיק בשעה שדורש ברבים, על ידי זה זוכין לבא לארץ ישראל ולהכניע הרשעים וכל המונעים: (שם)

הקדוש ברוך הוא מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה, וכשפוגמין כחוט השערה אזי אין כח בידם להמשיך תורה: (שם)

אי אפשר לבא לאמונה שלמה שהוא עקר הכל והיא כלליות הקדשה, כי אם על ידי התקרבות לצדיקי אמת, כי כל עקר אמונת ישראל ממשיכין הם להדור. אבל אי אפשר להתקרב לצדיקי אמת כי אם על ידי עזות, כי יש כמה וכמה מונעים ומתנגדים, ואינם מניחים להתקרב לנקדת האמת, וכל עקר כחם הוא רק על ידי עזות דסטרא אחרא, על כן בהכרח שיהיה להאדם עזות דקדשה לעמד נגד עזותם הרע, ויהיה מצחו חזק לעמת מצחם, כי אי אפשר לכנס אל הקדשה כי אם על ידי עזות גדול. ולבא לעזות הזה הוא על ידי שמחה, שהיא עקר העזות וההתחזקות לבל יתביש ויתבטל כלל מפני המלעיגים רק יהיה עז כנמר נגדם: (שם סימן כ"ב)

על ידי התקרבות והתקשרות להצדיק האמת, נצול מתאות ממון שהיא עבודה זרה חשך מיתה וכו', ואזי נצול ממרירותא דעלמא שהוא דאגות וטרדות הממון והפרנסה שמבלה ימי חיי רב בני אדם, וזוכה לשמחה ולהיות שמח בחלקו, ומאיר על עצמו אור פני מלך חיים (ועין ממון אות י"ג י"ד). וכן להפך כשחולק חס ושלום על הצדיק אזי נופל לתאות ממון ביותר, והוא מלא מרירות ביותר תמיד, עד שהממון והפרנסה מכלה ימי חייו. כי אי אפשר להנצל ממרירות של זה העולם שהיא מרירות דאגות הממון והפרנסה, כי אם על ידי כח הצדיק האמת שהוא שומר הברית בתכלית השלמות:
(שם סימן כג)

צריך כל אחד לחזר ולבקש מאד ולהתפלל לה' יתברך הרבה שיזכה להתקרב לצדיק אמת שיהיה גדול במעלה כל כך שיוכל להכניס בו השגות אלהות שזה עקר התכלית, כי השגות אלהות אי אפשר להשיג כי אם על ידי כמה צמצומים, שהם בחינת הקדמות וסבובים נפלאים שהצדיק האמת מסבב עם כל אחד כפי ערכו עד שיבוא להשגות אלהות, על כן אי אפשר לבא לזה כי אם על ידי רבי אמתי המפלג במעלה מאד: (שם סימן ל')

צריך לבקש אחר הרבי הגדול ביותר, כי צריכין לזה רבי גדול מאד שיוכל להאיר גם בך השגות אלהותו יתברך, וכל מה שהוא קטן ביותר, הוא צריך רבי גדול ביותר שיהיה אמן נפלא כזה שיוכל להלביש שכל עליון כזה דהינו השגתו יתברך שמו לקטן ומרחק כמותו, כי כל מה שהחולה נחלש ביותר הוא צריך רופא גדול ביותר. על כן אל תטעה לומר די לי אם אהיה מקרב אצל איש כשר פשוט המחזק ביראת ה' ונכבד קצת, ולמה לי לבקש גדולות ולחזר אחר הצדיק הגדול דיקא, הלואי שאהיה מתחלה כמו איש כשר הזה (כמו שטועין בזה כמה אנשים), אל תטעה לומר כן, כי אדרבא כל אחד כפי מה שיודע בנפשו גדל פחיתותו וגדל רחוקו שנתרחק מאד מה' יתברך, כמו כן הוא צריך דיקא להתקרב להרבי האמת הגדול במעלה מאד מאד, כי כל מה שהוא קטן ביותר הוא צריך רבי אמתי גדול ביותר כנ"ל: (שם)

צריך לקבל תוכחה של צדיקי אמת, ואף על פי שהתוכחה שלהם הוא לפעמים בדרך בזיון, אף על פי כן צריכין אנו לקבל תוכחתם. כי הצדיקים הם סובלים צער גדול מאתנו, כי כל העסקים ושיחת חלין שלנו הוא בודאי רעה אצלם, אך אפלו גם טובתנו שהיא התפלה שלנו שהוא בערכנו טוב הוא גם כן רעה אצלם, כי תפלתנו מבלבלת אותם מאד מחמת שהיא מערבבת במחשבות זרות ובלבולים הרבה, ומחמת זה הם מוכיחים אותנו לפעמים בדרך בזיון, אבל אנו צריכים לקבל תוכחתם. ועל ידי זה זוכין לחסד, ועל ידי זה מכניעין ומשפילין חכמות חיצוניות וממשלת העכו"ם, ועל ידי זה זוכין להעלות החכמה והשכל שעל ידה באין להשגות אלהות: (שם)

המתקרבים לצדיקי אמת יש בהם ארבע בחינות שחשבו רבותינו ז"ל לענין ארבעה שנכנסו לפרדס. כי יש מי שמקבל דרך ישרה מהרב ונעשה איש כשר עד סופו, וזה בחינת נכנס בשלום ויצא בשלום. ויש בחינת הציץ ונפגע הציץ ומת, דהינו שנתלהב יותר מדי יותר מהמדה ועל ידי זה יכול למות או לצאת מדעתו, אך גם עליהם נאמר צדקים ילכו בם. אבל יש מי שפורש לגמרי ומתרחק מן הצדיק ונעשה מתנגד ולץ, וזה בחינת אחר שקצץ בנטיעות:

כי הצדיק והרב שבדור צריך שיהיה לו שני הכחות שיש להתורה סם חיים וסם מות, באפן שיהיה אפשר להמתקרב אליו לקבל כרצונו, צדקים ילכו בם ופשעים יכשלו, אם הוא חפץ באמת יזכה לקבל מהרב דרך ישרה ועצות טובות לשוב לה' יתברך, ואם לאו והוא בא בעקמימיות וטינא יש בלבו, יוכל גם כן למצא בהרב מה שהוא רוצה, דהינו שימצא בו דבר שיכפר בכל ויתרחק לגמרי, וזה בחינת ופשעים יכשלו בם רחמנא לצלן: (שם סימן ל"א)

על ידי הצדיקים ועל ידי התורה, יזכה לאהב אותו יתברך בכל מקום הן בטיבו הן בעקו, ויהיה לו שלום במדותיו הינו שלא יהיה מחולק במדותיו ובמאורעותיו, שלא יהא לו חלוק בין בטיבו בין בעקו תמיד ימצא בו ה' יתברך, וכן יהיה לו אהבה ושלום עם חבריו ועם כל ישראל: (שם סימן ל"ג)

הצדיק האמת הוא הנקדה הכללית של כל ישראל, על כן העקר הוא התקשרות לצדיקים ולדבר עמם ביראת שמים, והם יאירו ויעוררו את לבו על ידי נקדתם הקדושה הכללית. ואחר כך צריך לדבר גם עם חבריו ביראת שמים כדי שיקבל מהנקדה טובה של חברו, כי יש בכל אחד מישראל נקדה טובה דהינו דבר יקר מה שאין בחברו, שזאת הנקדה טובה היא בחינת צדיק, ויכול להשפיע ולהאיר ולעורר לב חברו וחברו צריך לקבל התעוררות ממנו, וכן צריך כל אחד לקבל זה מזה וזה מזה, בבחינת ומקבלין דין מדין. וכן צריך שידבר כל אחד בעצמו בינו לבין קונו, כדי שתאיר הנקדה טובה שלו בעצמו מפיו ללבו, ועל ידי כל זה מבטל ערלת לבו דהינו אהבות רעות שהם כל התאוות רעות שהם חרפת לב, שהם שוברים לבו של אדם: (שם סימן ל"ד)

הכלל שהממשלה ביד הצדיק לפעל פעלות כרצונו, כמו שאמרו רבותינו ז"ל מי מושל בי צדיק, ועקר הממשלה להאיר ולעורר לב ישראל לעבודת ה' יתברך. על כן העקר שיתקשר לצדיקי אמת ולדבר עמהם בעבודת ה', ומהם יקבל כח והארה והתעוררות לה' יתברך עד שישוב אל ה' באמת: (שם)

מאור פני הצדיקים מקבלין מחין ושכל חדש שהיא נשמה חדשה כי הנשמה היא השכל. הינו כשהצדיק מסביר לו פנים אזי מקבל שכל חדש ונשמה חדשה מאור פניו הקדושים: (שם סימן ל"ה)

כשהצדיק האמת מגלה איזה דבר תורה, אזי מוריד נשמתין חדתין לכל אחד מהשומעין התורה לפי בחינתו ותפיסתו: (שם סימן ל"ו)

טוב מאד לאדם להרגיל את עצמו לתן בכל פעם על פדיון לצדיקים ויראים כדי להמתיק ולבטל ממנו כל הדינים, הינו אפלו כשאין לו צרה חס ושלום, אף על פי כן יתן בכל עת על פדיון כדי להמתיק מעליו הדינים שלא יבוא לידי צרה חס ושלום: (חיי מוהר"ן סימן תקל"ט)

כשממלא גרונם של תלמידי חכמים יין הוא בחינת פדיון וממתיק הדינים: (ליקוטי מוהר"ן סימן מ"א)

על ידי אמונת חכמים שמאמין שכל דבריהם ומעשיהם אינו פשוט ויש בהם רזין, על ידי זה נמתקין הדינים: (שם סימן מ"ב)

גם מי שעושה לבוש נאה לצדיק, על ידי זה נמתקין הדינים: (שם)

הכלל והעקר שיהיה לו אמונת חכמים ולהזהר בכבודם ולירא מהם מאד, ואף אם נדמה לו שהם עושים חס ושלום כנגד התורה, הוא צריך להאמין שבודאי הם עושים נכונה על פי התורה, כי התורה נמסרה לחכמי הדור לדרשה כפי מה שיודעים, על כן צריך להשליך שכלו ודעתו רק לסמך עליהם:
(שם סימן נ"ז)

כל הרפואות תלויים בתורה, והתורה נמסרה לחכמים, ואנחנו מצוים לשמע מהם ולבלי לסור מדבריהם ימין ושמאל. ומי שמזלזל בדבריהם ואינו מאמין דבריהם מחמת שנדמה לו שמדאוריתא אינו כן, על ידי זה נחלה במכה שאין לה רפואה ומת בה: (שם)

כשנופלין מאמונת חכמים התקון לזה נדר שידר איזהו נדר ויקים מיד, על ידי זה ישוב לאמונת חכמים ויזכה לרפואה, ועל ידי זה מתנוצצים בו אורות האבות, ועל ידי זה זוכה לענג שבת הינו בחינת אכילה בקדשה, ועל ידי זה זוכין לבטל הכעס ולהכניע ולהפיל האויבים והשונאים, ועל ידי זה יפל שער דסטרא אחרא, וזוכין לביאת משיח ויבנה שערי הקדשה: (שם)

הצדיק האמת הוא בחינת משה והוא כלול בשלשה אבות, והוא ממשיך כל השלשה השפעות שהם בחינת באר ענן ומן, שהם בחינת אכילה ושתיה ומלבושים. והוא לוחם תמיד מלחמות ה', כי הוא לוחם כנגד קלפת עמלק שהוא פגם הברית שנמשך ממנו, והצדיק מכניע אותו ואת כל הצרים הרודפים אחר חלושי כח שבישראל, ומחזק אותם ומכניס אותם לעבודת ה' יתברך, וממשיך אותם לבחינת תקון הברית. ועל ידי זה זוכה לשפע כפולה, הינו בחינת לחם משנה בשבת, הינו משנה תורה שזוכה לחדש בשבת חדושין דאוריתא על חד תרין. ועל ידי זה זוכין לרפואות הנפש ורפואות הגוף, ועל ידי זה נתעורר העולם לתשובה מאהבה, וכל הכשרים שבדור נתרפאים ונעשים מכבדים בעיני הבריות, ועל ידי זה מקבלין כל אחד חדושי תורה שהיא תורה הצפונה שהשפיע הצדיק ביום השבת: (שם סימן נ"ח)

על ידי אמונת חכמים נזדכך המח וזוכה לשכל ברור, ועל ידי זה יזכה להוציא ולקבל מכל מה שלומד בתורה, משפטי אמת דהינו הנהגות ישרות לעבודתו יתברך שידע איך להתנהג בכל דבר הוא והתלויים בו. אבל כשפוגם חס ושלום באמונת חכמים, הוא נדון ביגיעות בשר דהינו במותרות בצואה רותחת, שעולים לו עשנים סרוחים אל המח ומערבבים ומבלבלין מחו ודעתו, ואזי אינו יכול להוציא מלמודו משפטי אמת והנהגות אמתיות, אדרבא הוא מוציא דברים הפוכים מן האמת. ועל ידי זה אין לו עצה שלמה לעולם, והוא תמיד מספק ועצתו חלוקה לכאן ולכאן, כי על ידי פגם אמונת חכמים נעשה לבו מטנף כמו בית הכסא על ידי שנדון במותרות כנ"ל, ועל כן עצותיו הם עצות נבערות, ואינו יודע לגמר עצה שלמה בלבו איך להתנהג בשום דבר: (שם סימן סא)

עקר המחלקת שבא על האדם הוא מחמת פגם אמונת חכמים, על שלא האמין בצדיקים שהם החכמים, ודבריהם וספריהם הקדושים לא היו חשובים בעיניו כלום והיו בעיניו אך למותר, מכל שכן וכל שכן אם חס ושלום היה מלעיג עליהם ועל ידי כל זה בא מחלקת כפי הפגם חס ושלום. על כן צריך כל אחד לשום אל לבו להתבונן מהמחלקות, כמה הוא צריך לשוב על פגם אמונת חכמים שמשם בא המחלקות, ועל ידי זה ישוב בתשובה ויתקן פגם אמונת חכמים, ויחזרו כל הספרים הקדושים ויהיו נחשבים בעיניו, וידע ויאמין כי כלם צריכין להעולם. ועל ידי זה יהיה נטהר מהטנופות הנ"ל ויזכה לעצה שלמה, ועל ידי זה יהיו נמתקין כל הצמצומים שהם הדינים, וכל מקום שיש איזה דין וצמצום הכל נמתק על ידי זה על ידי תקון האמונה הנ"ל שמאמין בהצדיקים אמתיים ובספריהם הקדושים: (שם)

בכל פעם שבא להצדיק, צריך שיראה שיבוא בכל פעם מחדש, לא כמו שכבר היה אצל הצדיק ועכשו הוא בא פעם שנית, רק כמו שבא עכשו מחדש פעם ראשון, כי צריך להתחיל בכל פעם מחדש כי עקר הוא ההתחלה, (עין יראה אות י"ג): (שם סימן ס"ב)

דע שהצדיקים המנהיגים האמתיים יש בהם כמה שנויים בענין הנהגת בני העולם המתקרבים אליהם, כי לפעמים הצדיק מתקרב עצמו אל העולם מאד, ולפעמים הוא מכסה עצמו ומעלים עצמו מהם ומתרחק מהם מאד, ולא די שמתרחק מהם ומתרומם מהם ואינם יכולים להתקרב אליו, אף גם נופלים עליו קשיות ותמיהות עד שנעקם ונתבלבל מחם מהנהגותיו עמהם, וכל זה לטובת המתקרבים אליו, על כן אל יבהלוך רעיונך על זה כי הכל לטובתך: (שם סימן ס"ג)

יש שדה העליונה ששם גדלים כל הנשמות, ואלו הנשמות צריכים בעל השדה שיעסק בתקונם. וצריך כל אחד שרוצה לרחם על נשמתו, לבקש ולהתחנן הרבה לפני ה' יתברך כל ימיו שיזכה להתקרב להצדיק הזה שהוא בעל השדה, שהוא מסתכל על כל אחד להביאו אל התכלית האמתי שהוא כלו טוב כלו אחד, שעל ידי זה התפלה בתכלית השלמות (עין תפלה אות נ"ח), כי אי אפשר לבא אל התכלית הטוב הנצחי, כי אם על ידי הצדיק הזה שהוא בחינת בעל השדה העליונה: (שם סימן ס"ה)

דבר גדול מאד להיות אצל הסתלקות הצדיק אפלו מי שאינו תלמידו, כי נתגלה אז הארה גדולה מאד והוא טובה גדולה לכל מי שנמצא שם, וזוכין על ידי זה לאריכות ימים. אך התלמידים העומדים אז בשעת הסתלקות הצדיק, מגיע להם הארה גדולה מאד ביותר, ויכולין לזכות אז לקבל פי שנים ברוחו של רבו, ובלבד כשהם מקשרים בו היטב היטב כענפים באילן עד שהם מרגישים כל העליות והירידות שיש לרבם אפלו בשעה שאינם אצלו, ואז יכול להיות שהתלמיד יתפלל בכונה ויעשה עבודות וצדקות יותר מרבו, ובאמת הכל ברוחו של רבו: (שם סימן ס"ו)

צריך להשתדל תמיד להקביל פני רבו בכל פעם, ועל ידי שרגיל ביותר להקביל פני רבו, על ידי זה יוכל לזכות לבחינת פי שנים ברוחו של רבו: (שם)

עקר גדלת הצדיקים והכשרים הנלוים אליהם יתגלה רק לעתיד ביום הדין הגדול והנורא, כי אז יראו הכל את גדלתם ותפארתם של הצדיקים והנלוים אליהם אשריהם ואשרי חלקם, מה רב טוב הצפון להם. וכן להפך יראו הכל את מפלת הרשעים, כי אז יהיה יומא דדינא רבא, שיהיה האדם נדון על כל מעשה על כל פרט ופרט ולא יותרו לו על שום דבר קטן, כי אין שכחה לפניו יתברך, והכל יהיה נזכר לו אז. ואזי יראו החלוק שבין צדיק לרשע, ובין מי שזכה להתקרב ולהתחבר לצדיקי אמת ובין מי שחלק עליהם, ואז יתהפכו הכל לה' יתברך אפלו אמות העולם, ויקראו כלם בשם ה':

ועל ידי שמתפללין באמת לה' לבדו בלי שום פניה בשביל בני אדם, על ידי זה זוכה להמשיך בחינה זאת של עולם הבא גם בעולם הזה, דהינו שיהיה מפלה לרשעים גם בעולם הזה עד שיכרחו כלם לשוב אל ה', ועל ידי זה נשלם הדבור דקדשה, ועל ידי זה זוכין להוציא מכח אל הפעל, דהינו לגמר בפעל כל הדברים שבקדשה שחושק לעשות: (שם)

על ידי הצדיק ממשיכין על עצמו בחינת מים קרים להחיות נפשו העיפה, ועל ידי זה זוכה להתפלל בכל לבו בבחינת כל עצמותי תאמרנה וכו', שזה עקר שלמות התפלה. וזהו החלוק שבין השומע מפי הצדיק ללומד מתוך הספרים, כי כששומע מפי הצדיק, אזי משפיע לו בחינת מים קרים להחיותו כראוי לו לפי מדרגתו לפי מה שנפשו עיפה, אבל כשלומד מתוך הספר, אינו יודע איך להחיות נפשו העיפה כראוי לו לפי מדרגתו בכל עת: (שם סימן ס"ז)

הצדיק האמת יש לו כח המושך להמשיך כל העולם אליו לקרבם לה' יתברך ולתורתו, ומה שרחוקים ממנו ואין הכל נמשכים אליו, זה הוא על ידי כח המכריח שהוא כנגד כח המושך של הצדיקים, כי יש בני אדם שעל ידי דבוריהם ומעשיהם, הם מפסיקין ומכריחין להתרחק מהצדיק האמת:

ועקר התגברות כח המכריח הוא על ידי גאות וגסות הרוח וכבוד, שמתירא שיהיה נפחת כבודו ויתבזה כשיתקרב אל האמת. על כן מי שרוצה לידע האמת לאמתו, ישפיל דעתו באמת ויזכר פחיתותו ושפלותו באמת וכל מה שעבר עליו מעודו, וכשירגיש שפלותו באמת, אזי בודאי יתגלה לו האמת ויתגבר כח המושך על כח המכריח, ויהיה נמשך בזריזות גדול להצדיק האמת: (שם סימן ע')

כל מה שהאדם מקטין את עצמו ביותר יש לו כח המושך ביותר, דהינו למשך שכינת אלהותו למטה שישכן עמנו הוא יתברך וכן להמשיך השפעות וברכות לישראל, וכמו כן הוא קרוב וסמוך ביותר לכח המושך של הצדיק האמת: (שם)

כשנותן צדקה להצדיק שהוא עניו גדול הוא מתברך מיד: (שם)

קשה מאד להיות מפרסם עין כבוד אות כ"א. וזה לשונו שם: קשה מאד להיות מפרסם, כי מי שהוא מפרסם צריך לסבל יסורים בשביל רבים, רק שיש שמכרחים מן השמים להיות מפרסמים: (שם סימן ע"א)

יש צדיקים שמקבלים מעצמם עליהם יסורים בשביל ישראל, ועל ידי זה זוכה לשפע רוחניות גבה מאד: (שם)

צריך להשתדל להתקרב לצדיקים אמתיים, כי אפלו מי שלומד ועובד עבודתו תמיד, אין יודע איך להתנהג בעבודתו בלא הצדיק: (שם סימן ע"ו)

מה שהצדיק מדבר עם העולם לפעמים שיחת חלין, הוא טובה גדולה להם, כי דיקא על ידי זה הוא מקשר אותם אל הדעת שהוא התורה, כי יש בני אדם שרחוקים מהתורה מאד, עד שאי אפשר לקרבם על ידי דברי תורה כי אם על ידי שיחת חלין דיקא שהצדיק מלביש בהם את התורה. גם לפעמים הוא טובה להצדיק, שצריך לפקח דעתו ולהחיות את עצמו על ידי שיחה זאת, וממילא מגיע טובה גדולה לזה האיש שמדבר עם הצדיק שיחת חלין ומחיה אותו: (שם סימן פ"א)

על ידי המחלקות שיש על גדולי הצדיקים, על ידי זה הם יכולין להמשיך השפע בלי קטרוג: (שם סימן פ"ח)

מה שצריכין לנסע להצדיק ולא די בספרי מוסר, מפרש בתורה (שמות י"ז): "ויאמר ה' אל משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע", כי אף שאמר לו לכתב בספר, אף על פי כן לא הסתפק בזה וצוה לו "ושים באזני יהושע" שידבר עמו פה אל פה, כי העקר מה ששומעין מפה הצדיק. ועין מדרש דברים פרק ג' על פסוק "שמע ישראל היום אתה עבר" וכו' (עין בפנים סימן ק"כ). גם על ידי למוד בספר הוא בחינת 'נעשה' ושמיעה מפי הצדיק הוא בחינת 'נשמע', וישראל אבדו את כתר הנעשה על ידי חטא העגל ולא נשאר להם כי אם הנשמע כמובא במדרש הנ"ל, על כן אין בספר כח כל כך לעורר אותו כמו ששומע מפי הצדיק בעצמו, שזה בחינת 'נשמע' שנשאר לישראל: (שם סימן ק"כ)

העקר והיסוד שהכל תלוי בו הוא לקשר עצמו להצדיק שבדור ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה דבר קטן ודבר גדול ולבלי לנטות מדבריו חס ושלום ימין ושמאל, וצריך להשליך מאתו כל החכמות ולסלק דעתו כאלו אין לו שום שכל בלעדי אשר מקבל מהצדיק והרב האמת, וכל זמן שנשאר אצלו שום שכל עצמו אינו בשלמות ואינו מקשר להצדיק: (שם סימן קכ"ג)

האמונה לבדה, שמאמין בהצדיק ומקרב עצמו אליו אפלו אם לא יקבל ממנו כלל זה בעצמו טוב מאד, כי על ידי האמונה וההתקרבות לבד נאכל הרע שלו ונתהפך למהות הצדיק, ובלבד שיהיה כונתו לשמים. אבל מי שנוסע ומקרב עצמו לצדיקים בשביל כונה אחרת, לא יועיל לו ההתקרבות כלל: (שם סימן קכ"ט)

התקרבות להצדיק מבטל הגדלות (וכן מבאר לעיל אות י"ז), על כן זה סימן אם הוא מקשר להצדיק באמת, אם יש לו שפלות: (שם סימן קל"ה)

אם הוא מקשר להצדיק, יכול להרגיש קדשת יום טוב, ועל ידי זה מעלה מלכות דקדשה מבין הקלפות, ונופל מלכות הרשעה: (שם)

עקר ההתקשרות הוא אהבה, שיאהב את הצדיק אהבה שלמה שיהיה נפשו קשורה בנפשו, עד שעל ידי אהבת הצדיק יתבטל אהבת נשים, בבחינת 'נפלאתה אהבתך לי' וכו': (שם)

השבת ששובתים אצל הצדיק האמת הוא כמו תענית: (שם סימן קס"ז)

צריך להזהר מאד לגרש מקרבו הרוח שטות מה שלבו מלא מרוח שטות הדבוק בו, ועל ידי שנתקשר להצדיק האמת הינו שיאהב את הצדיק אהבת נפש, על ידי זה מגרש במהירות גדול את הרוח שטות מקרבו, ועל ידי זה זוכה ללב נשבר: (שם סימן קע"ו)

מי שמאמין היטב בדברי הצדיקים, הוא רואה מהם מופתים גדולים בכל עת, כי הצדיקים אמתיים מלאים מופתים. ומי שמאמין בהם ומשים לב לדבריהם, הוא רואה ומוצא אחר כך, שכל מה שנעשה אחר כך הכל היה מרמז בדבריהם:
(שם סימן קפ"ו)

קדם שיוצא האדם לאויר העולם, מלמדין ומראין לו כל מה שצריך לעבד ולהשיג בזה העולם, וכיון שיוצא לאויר העולם מיד נשכח ונאבד ממנו הכל. ובשביל זה הוא צריך לנסע להצדיק לבקש אחר אבדתו, כי כל האבדות הללו של כל בני העולם, כלם הם אצל הצדיק: (שם סימן קפ"ח)

כל הדבורים שמדברים על הצדיק האמת ועל אנשיו, הם טובות גדולות מאד בגשמיות וברוחניות: (שם סימן קפ"א)

מי ששומע דבור מפי הצדיק האמת ובפרט כשרואה אותו אז, הוא מקבל בחינת הפנים של הצדיק ובחינת שכלו ונשמתו, אך צריך לשמר משכחה, כי שכחה משכחת כל זה ממנו. וכשזוכה לזכר דברי הצדיק כמו שאמרם, או על ידי מה שחוזר מאה ואחד פעמים שעל ידי זה זוכרו, אז כשאומר זה הדבר בשם הצדיק נצטיר לפניו דמות דיוקנו של הצדיק, והרי כאלו אומרו הצדיק בעצמו, אך שיהיה הזכרון באמת בכח הזכרון: (שם סימן קצ"ב)

כששומע החדוש מפי הרב בעצמו בעת שחדש אותו הרב, על ידי זה יזכרהו היטב. אבל כשאינו שומע מפי הרב בעצמו, או אפלו מפיו לאחר כך שלא בעת שחדש אותו החדוש, אזי יוכל לשכחו בקל: (שם)

מה שהרשעים עושים יסורים לצדיקים ורודפים את הצדיקים, זה סבה מאת ה' יתברך כדי שיתבונן הצדיק ויפשפש במעשיו, והם כמו שומרים לשמר את הצדיק מלפל בגשמיות: (שם סימן ר"ח)

גם הוא טובה להם לצדיקים מעט המחלקות שיש עליהם, כי המחלקות הוא כמו מכסה להם שלא יתגלו ויתפרסמו יותר מכדי הצרך. אך החולקים רוצים לכסות לגמרי להעבירם מן העולם חס ושלום, אבל ה' יתברך לא יעזבם בידם: (שם)

אי אפשר לבא למחין זכים ומחשבה טהורה אלא על ידי התקשרות לצדיקים, ועל ידי זה עקר המתקת הדינים, ובשביל זה צריכים לנסע לצדיקים על ראש השנה (עין ראש השנה אות ו'): (שם סימן רי"א)

כח הדבור בא על ידי התקשרות לצדיקים: (שם סימן רי"ב)

אפלו הרחוקים מן הצדיק הם מקבלים חיות והארה ממנו: (שם סימן רכ"ד)

ספורי מעשיות מצדיקים דהינו שמספרין מה שנעשה עמהם ואת כל הגדולות אשר עשו הוא דבר גדול מאד, ועל ידי זה נטהר מחשבתו, ועל ידי זה ממתיק הדינים ונצול מכל הצרות. אבל אי אפשר לספר מעשיות מצדיקים כי אם מי שיודע להבדיל בין האור ובין החשך, דהינו בין מעשיות של צדיקים למעשיות של רשעים ושקרנים (עין בפנים), וזה זוכין על ידי ארץ ישראל: (שם סימן רל"ד)

כל ההשפעות הם באים רק מהצדיק האמת, ועל כן מי שהוא רחוק מהצדיק אזי בא לו בקשי גדול השפע שלו, עד שיש אפלו כשממשיך איזה עשירות הוא מת על ידי זה, ולפעמים גם העשירות נאבד ואינו נשאר אפלו לבניו, וכל זה מחמת התרחקותו מהצדיק: (שם סימן ר"מ)

על ידי ספורי מעשיות מצדיקים נתעורר ונתלהב הלב בהתעוררות גדול לה' יתברך בחשק נמרץ מאד, וכמה צדיקים גדולים ונוראים מאד ספרו שעקר התעוררות שלהם לה' יתברך היה על ידי ספורי מעשיות מצדיקים, וזה הבעיר לבם לה' יתברך עד שיגעו בעבודתו וזכו למה שזכו אשרי להם: (שם סימן רמ"ח)

הצדיק בעצמו אי אפשר להשיגו כי אין בו שום תפיסה, רק על ידי אנשיו יכולין להבין עצם נוראות גדלתו, כי על ידי שרואין שאנשיו הם אנשי מעשה והולכים בדרך ה' באמת, על ידי זה יכולין להבין עצם גדלת הצדיק: (שם סימן ק"מ)

כל העצות צריכין לקבל מצדיקי אמת, ועל ידי זה נמתקין הדינים ויבוא לו ישועה ועין עצה אות ד'. וזה לשונו שם: על ידי שמקבל עצה מצדיקי אמת נעשה המתקת הדינים, גם על ידי זה יבוא לו ישועה. גם אם אינו מקבל עצה מצדיקים, אזי אפשר שתבוא לו רעה חס וחלילה על ידי עצמו בבחינת אולת אדם תסלף דרכו וכו', אבל אם הוא מקבל עצה מצדיקים, אף אם אחר כך לא עלתה לו יפה הוא יודע שהוא רק מלמעלה: (שם סימן קמ"ג)

הצדיק הכובש את יצרו ואפלו במה שהתר לו הוא אוחז את תאותו בידו, הוא תמיד חי אפלו לאחר מיתה, ואין חלוק אצלו בין מיתה לחיים: (שם סימן קמ"ד)

על ידי רבי אמתי עם תלמידים נתתקן הכל, דהינו תקון האמונה ותקון הברית שהוא תקון המחין ותקון השנה שתהיה בקדשה ובטהרה, ועל ידי זה נצולין מטמאת מקרה חס ושלום בכל הבחינות (עין ברית אות נ"ז) גם כל החמשה חושים של המח נתתקנים על ידי שבאים לצדיק שהוא רבי אמתי. כי על ידי הראיה בעצמה שרואין את הרב נתתקן חוש הראות, כי הראיה בעצמה שרואין את הרב הוא דבר גדול. ועל ידי ששומעין המוסר של הרב על ידי זה מתקנין חוש השמיעה. ועל ידי הטרחות והיגיעות שיש לכל אחד כדי לנסע ולבא אל הרב, כי אי אפשר לבא אל הרב ולקבל ולינק מחכמתו הקדושה כי אם על ידי טרחות ויגיעות, ועל ידי אלו הטרחות והיגיעות מתקנין חוש הריח. ועל ידי שזכה לטעם ולהרגיש טעם אמרי נעם של הרב, על ידי זה נתתקן חוש הטעם. ועל ידי ההוצאות שיש לכל אחד שמוציא את ממונו ויגיע כפו כדי לבא להרב, על ידי זה נתתקן חוש המשוש. ועקר זמן הקבוץ להרב האמת הוא בראש השנה, ואז הוא עקר תקון של החמשה חושים הנ"ל, ואז נתתקנים כל התקונים הנ"ל בתקונים נפלאים: (ליקוטי תניינא סימן ה')

הצדיק האמת הוא רחמן מאד על ישראל, כי הוא מרחם ברחמנות האמתי על ישראל שהוא להכניס בהם הדעת הקדוש להודיעם כי ה' הוא האלהים ולהוציאם מעוונות, שזהו עקר הרחמנות על ישראל הגדול מכל מיני רחמנות, כי ישראל עם קדוש אין יכולין לשא עליהם המשאוי של עוון אפלו יום אחד (ועין תוכחה אות י"ז), כי הוא יודע מעלות קדשת ישראל ודקותם ורוחניותם איך הם רחוקים לגמרי מעוון ואין עוון שיך לאיש ישראלי כלל, על כן הוא מוסר נפשו בכל פעם עבורם להוציאם מעוונות, ולבקש מה' יתברך שיסלח להם לכל חטאתיהם:

גם הוא יודע איך להתנהג עם הרחמנות, שלא לרחם על אחד ברחמנות שמזיק לו חס ושלום ושלא לרחם על מי שאסור לרחם עליו. גם הוא משתדל להשאיר דעתו לדורות לנצח, שזהו עקר שלמות הצדיק אחר הסתלקותו, כי אפלו אם זכה הצדיק להסתלק ולעלות למעלה למעלה בתכלית המעלה, אף על פי כן אין זה שלמות להיות למעלה לבד, רק עקר שלמותו שיאיר אחר הסתלקותו למטה למטה גם כן, שישאיר בן ותלמיד שיקבלו דעתו הקדושה ויאירו דעתם בעולם מדור לדור לנצח. גם הוא יודע איך לדבר עם כל אחד ואחד, ולעשות סיג לדבריו לשתק במקום שצריך לשתק, כדי שלא יכנסו השומעים בקשיות ותרוצים שאסורים לכנס בהם (עין בפנים לקוטי תנינא סימן ז'):

גם הוא יכל ללמד ולהאיר בדרי מעלה ובדרי מטה, להראות להגבוהים במעלה שאינם יודעים כלל בידיעתו יתברך בחינת מה חמית מה פשפשת וכו', ולהפך לדרי מטה שהם המנחים בדיוטא התחתונה מאד בתוך הארץ ממש בתכלית הירידה, להראות להם שעדין ה' עמם ואצלם וקרוב להם, לחזקם ולאמצם שלא יתיאשו חס ושלום בשום אפן בעולם. והוא כולל כל העולמות יחד עליון בתחתון ותחתון בעליון, ומקים כלם בגדל כחו. ועל ידי זה ממשיך פרנסה ממקור הרצון, ועל ידי זה כל מי שהוא איש חיל מקבל ממנו הפרנסה הזאת, וזוכה בשעת אכילתו להארת הרצון שירצה ויכסף וישתוקק לה' יתברך ברצון חזק ומפלג בלי שעור, עד שלא ידע כלל מה הוא רוצה וכו'. וכל זה זוכין על ידי הצדיק האמת ותלמידיו שינקו מדעתו הקדושה. על כן צריך כל אחד לרחם על עצמו, ולהתנפל ולהתחנן לפני ה' יתברך בדמעות שליש שיזכה לידע האמת לאמתו, שימצא מנהיג רחמן אמתי כזה שיוכל להוציא אותו מעוונות ולזכות אותו לכל הנ"ל, כי זה עקר הרחמנות מכל מיני רחמנות כנ"ל: (שם סימן ז')

על ידי הרמזים שהרב האמת מרמז לתלמידיו בידיו, כי כשהרב לומד עם תלמידיו, יש דברים שאי אפשר להסביר להם כי אם על ידי רמזים שהיא בחינת ידים שמרמז להם ונוטה להם בידיו, על ידי אלו הרמזים נמשך פרנסה הנ"ל: (שם סימן י')

כל מנהיג אמתי שבכל דור ודור יש לו בחינת רוח נבואה, וגם עכשו שבטל הנבואה ואין לו נבואה ממש, אף על פי כן בהכרח שיהיה לו רוח אחרת דקדשה מה שאין לשאר ההמון, שהיא בחינת רוח הקדש רוח נבואה. ועל ידי בחינת רוח נבואה של הצדיק המנהיג האמת על ידי זה עקר ברור המדמה, שעל ידי זה עקר שלמות האמונה הקדושה, כי עקר שלמות האמונה כפי ברור המדמה. על כן צריך כל אחד לחפש מאד אחרי מנהיג אמתי להתקרב אליו, כדי לזכות לאמונה שלמה דהינו להאמין בחדוש העולם שה' יתברך ברא את עולמו יש מאין המחלט, כי חדוש העולם אי אפשר להבין בשום שכל כי אם באמונה שזוכין על ידי צדיק האמת כנ"ל:

ואל תדמה בנפשך שבנקל אתה יכול לזכות לזה להתקרב למנהיג אמתי, כי באמת צריכין לחפש ולבקש מאד אחריו, ולבקש מאד מה' יתברך שיזכה למצא מנהיג אמתי שיזכה לאמונה שלמה על ידו. כי יש מנהיגים של שקר, וכשמתקרבים אליהם אזי אדרבא באים לאמונות כוזביות, על כן צריכים לחפש מאד אחר מנהיג אמתי כנ"ל כדי שיזכה לאמונה שלמה על ידו שהוא עקר הכל. ועל ידי זה יזכה לחדוש העולם שלעתיד, עד שיזכה להנגון והשיר שיתער לעתיד כשיחדש ה' יתברך את עולמו, שהוא הנגון שיתנגן על שבעים ושנים נימין שמשם גדלים כל הריחות טובות וכל היראות, שזה הנגון הוא עקר קבול השכר של הצדיקים לעתיד לבא, אשרי הזוכה לזה: (שם סימן ח')

על ידי התקרבות לצדיק האמת נפסק זהמת הנחש, ולהפך על ידי מנהיג של שקר מתגבר הזהמא חס ושלום: (שם)

הצדיקים מנהיגי הדור האמתיים, הם מגרשין מלב ישראל המרה שחורה והעצבות, ועל ידי זה הם יכולין לבער ולהתלהב לה' יתברך. גם לפעמים בוער האדם ביותר לה' יתברך חוץ מן המדה, וגם זה אינו טוב כי זה מבחינת רוח סערה ונקרא הריסה, והצדיקים משגיחים גם על זה להכניע הרוח סערה שלא יבערו יותר מהמדה, רק לב כל אחד מישראל יתלהב לה' יתברך כראוי במזג השוה: (שם סימן ט')

מחמת שנמצאים צדיקים אמתיים הגדולים במעלה מאד ודרכם לדבר גדולות ונפלאות, כי הם באמת יכולים לעשות גדולות ולעבד ה' בכל דבר שבעולם אפלו באכילה ושתיה וכיוצא, ויש צדיקים שיכולים לעשות פדיון על ידי אכילתם, ומחמת שיש צדיקים כאלו, מחמת זה נמצאים שקרנים שמתפארים גם כן בגדולות ונפלאות כאלו, ויש שהם מנהיגי הדור ומטעין את העולם כאלו אין שום דבר נמנע מהם והכל בידם, וכל זה מחמת שיש צדיקים אמתיים שיש להם באמת זה הכח, על כן הם מתדמין אליהם כקוף בפני אדם, והם
נקראים נביאי השקר:

אבל הם עושים טובות להצדיקי אמת, כי יש שנותנים צדקה והם רשעים נואפים, והצדקה שלהם היא מזקת להצדיק האמת, ועל כן היא טובה שנמצאים השקרנים הנ"ל, שעל ידי זה הרשעים פונים אליהם, כי ה' יתברך מכשיל את הרשעים שיתנו הצדקה שלהם לשקרנים הנ"ל, ועל ידי זה נצול הצדיק מהצדקה שלהם: (שם סימן ט"ו)

הצדיק האמת מקבל דבור פיו הקדוש מבעלי צדקה: (שם)

אל יבהלוך רעיונך כשקשה לך איזה קשיות על הצדיקים האמתיים, כי הצדיקים מתדמים ליוצרם, וכמו שקשה קשיות על ה' יתברך, כמו כן בהכרח שיהיה קשה קשיות על הצדיק (ועין חקירות אות ט"ו): (שם סימן נ"ב)

כל מה שהצדיק גדול במעלה יותר, הוא יכול להשגיח ולהסתכל יותר על העולם, ולא כמו שטועין קצת בני אדם שאומרים שמחמת גדלת הצדיק הוא רחוק מן העולם: (שם סימן נ"ח)

הצדיק האמת הוא עושה תשובה בעד ישראל, לכן כל המקרבים אליו ביותר תשובתם בנקל יותר, כי הצדיק עושה תשובה בעדם: (שם סימן ס"ו)

הצדיק האמת הוא הפאר והיפי והחן של כל העולם כלו, והוא בעל הבית של כל העולם כלו, והוא בחינת הבעל הבית של בית המקדש, כי הוא מאיר לבית המקדש ולכל העולם כלו, כי הוא האור והפאר והיפי והחן של כל העולם. וכשזה הצדיק נתפרסם ונתגדל שמו בעולם על ידי זה נתגדל שמו יתברך, וכל מה שמתגדל ומתפאר שמו יותר מתגדל ומתפאר שם ה' יתברך ביותר. וכל מי שנכלל בזה השם האמת שהוא הפאר והחן האמת של כל העולם כנ"ל דהינו שמתקרב אליו ונכלל בשמו, על ידי זה נפתחין עיניו, ומתחיל להסתכל על עצמו על כל המדות איך הוא אוחז בהם, ולשוב בתשובה על כל המדות רעות שפגם בהם, וזוכה להסתכל בגדלת הבורא יתברך ולהסתכל בכל העולם, כי נפתחין העינים והמחין על ידי הצדיק האמת שמאיר בכל העולם: (שם סימן ס"ז)

אבל להפך חס ושלום כשנתעלם שם הצדיק האמת ונסתלק מן העולם ונתגדל ונתפרסם מפרסם של שקר שאין בו שם ה' כלל, על ידי זה כביכול נתמעט ונתעלם שם ה', ואזי נתגדלין בעולם בעלי שמות וקדריים [שקורין: טאטארין], ובאין לעולם חס ושלום דברים שאין מועיל להם כי אם שמות הטמאה חס ושלום, ועל ידי זה באין שרפות בעולם ונסתלק מאור העינים, ונחשב כאלו נחרב ונשרף הבית המקדש, ואזי בני ישראל היקרים נחשבים כאלו הם מתגלגלים בחוצות, שעליהם קונן ירמיהו הנביא 'בני ציון היקרים וגו' תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות':

והתקון לכל זה הוא להזהר מאד לקום בחצות לילה להיות מתאבל על חרבן בית המקדש, והעקר לבכות ולהתאבל על חטאיו שגורמים לעכב בנין בית המקדש שנחשב כאלו החריבו, וגם אולי בגלגול הראשון היה הוא הגורם שיחרב הבית המקדש, ועל כל זה יבכה ויתאבל מאד בכל לילה בחצות, ועל ידי זה יהיה נחשב כאלו הוא משתדל בבנין בית המקדש, ועל ידי זה יתתקן כל הנ"ל: (שם)

המנהיג האמת של הדור צריך שיהיה צדיק גדול באמת, דהינו שיהיה קדוש ופרוש גדול מתאות המשגל בקדשה גדולה, ואז דיקא הוא ראוי להיות מנהיג ישראל. ואזי על ידי הסתכלותו לבד שמסתכל בכל אחד מישראל, על ידי זה מאיר ומתנוצץ מחו ושכלו של כל אחד ואחד, ועל ידי זה מחלק להם גדלה לכל אחד כראוי לו לפי התנוצצות מחו. ועל ידי זה זוכה כל אחד לחדש חדושין דאוריתא כראוי לו, וגם נמשך על כל אחד קדשה ופרישות מתאוה הנ"ל, על ידי המנהיג שהוא קדוש גדול כנ"ל, ועל ידי זה זוכין לבושה ותשובה (עין בושה אות ד'), ועל ידי זה זוכין לענוה אמתית שהוא בחינת חיים נצחיים של עולם הבא. אבל כשאין לישראל חס ושלום מנהיג כזה, אזי כל העולם מבלבל וכל הרוצה לטל את השם נוטל, כמו שמתנהג עכשו בעוונותינו הרבים: (שם סימן ע"ב)

זה סימן שהיה אצל צדיק אמתי כשנמשך עליו בושה ושפלות על ידי ששמע מפיו איזה דבר תורה, כי על ידי התורה שממשיך הצדיק האמת, על ידי זה נמשך בושה שהיא עקר התשובה שעל ידי זה זוכין לענוה אמתית כנ"ל: (שם)

הסתכלות פני הצדיקים לבד, הוא גם כן דבר גדול מאד, בודאי כשזוכין לדבר עמו מכל שכן כשזוכין לשמע מפיו תורה הוא טוב יותר, אבל גם הראיה וההסתכלות לבד הוא גם כן טוב מאד, עין עינים אותיות י' י"א:

וזה לשונו שם (אות י'): לראות את עצמו עם הצדיק האמת הוא גם כן דבר גדול מאד, בודאי כשזוכין לשמע מפיו תורה הוא מעלה יתרה, אבל כשאין שומעין תורה הראיה לבד הוא גם כן טוב מאד, כי על ידי שרואין את עצמו עם הצדיק על ידי זה מאיר ומתנוצץ מחו ודעתו, ועל ידי זה זוכה לקבל גדלה, ועל ידי זה זוכה כל אחד לחדש חדושין דאוריתא כראוי לו לפי מחו, ועל ידי זה זוכה לבושה ותשובה ולענוה אמתית שהוא בחינת חיים נצחיים של עולם הבא:

וזה לשונו שם (אות י"א): על ידי ההסתכלות לבד שרואין פני הצדיקי אמת, על ידי זה יכולין לחזור למוטב ומועיל לו לקדשה מאד: (שם סימן ע"ה)

צריכין לבקש מה' יתברך לזכות להתקרב לצדיק אמתי, כי אשרי מי שזוכה להתקרב אליו בעודו בחיים חיותו, אשרי לו אשרי חלקו, כי אחר כך דהינו לאחר מותו, קשה מאד להתקרב. והבעל דבר שם לבו על זה לבלבל את העולם, כי יש עכשו געגועים וכסופין בין בני הנעורים לה' יתברך אשר לא היתה כזאת בימי קדם, אך אין יודעים להיכן להתקרב, על כן צריכין לבקש מאד מה' יתברך לזכות להתקרב לצדיק האמת: (שם סימן ע"ח)

האדם לא בא לזה העולם כי אם להשיג התכלית, כי אי אפשר להנשמה להשיג התכלית דהינו להכיר אותו יתברך כראוי, כי אם על ידי שתהיה בזה העולם דיקא. אבל העקר הוא מנהיג הדור האמתי, כי אי אפשר להאדם להשיג התכלית בזה העולם, כי אם על ידי הצדיק האמת הגדול במעלה שהוא בבחינת משה רבנו, שהוא דיקא יכול להאיר בנו ידיעת והשגת התכלית על ידי כל הבריות שבזה העולם דיקא, ואפלו אם אנו בדיוטא התחתונה בשפל המדרגה כמו שאנחנו יודעין בעצמנו עתה בדורות האלו שכלנו אין פנינו יפות כלל, אף על פי כן בגדל כחו של מנהיג האמת כנ"ל הוא יכול להאיר גם בנו השגת התכלית הנ"ל בכל אחד ואחד:

על כן צריך כל אדם לבקש ולהתגעגע ולהתחנן הרבה לפני ה' יתברך, ולבכות בדמעות שליש בכל יום על זה, שירחם עלינו ה' יתברך ויתן לנו מנהיג אמתי רועה נאמן כזה שיהיה בבחינת משה רבנו עליו השלום, שיכניס בנו דעת אמתי להכיר הבורא יתברך על ידי כל הדברים שבעולם, עד שנזכה להשיג התכלית בשלמות מה שאנו צריכין להשיג בזה העולם, אשר רק בשביל זה באנו לעולם השפל הזה: (שם סימן ל"ט)

שאור וחמץ שבלב האדם, הוא המסית את האדם שיהרהר אחר תלמידי חכמים שבדור ולומר זה נאה וזה לא נאה, ועל ידי תקון הברית מבטלין השאור והחמץ שבלב (כמו שנתבאר בברית אות ס"ו). וזה לשונו שם: על ידי תקון הברית יכול להוציא דבורי התפלה כחצים מן הקשת, ואז התחלת קרן משיח, ואז בא לקדשת שבת ונעשה בן חורין וזוכה לתכלית הידיעה, ואז פושט גופו המצרע שהוא ממשכא דחויא, ולובש בגדי שבת הינו גוף קדוש מגן עדן, ואז נתרומם מזלו וזוכה לעשר, ונתחזק יצרו הטוב, ונתבטל העצבות והליצנות. ועל ידי זה הוא מקים את הנופלים לאהבות ויראות רעות הוא מקים אותם לאהבות ויראות קדושות, ומעביר החשך מעיניהם, ואז עיניהם רואות נפלאות, ונחשב כאלו ברא את העולם:

ועל ידי זה מעלין כל הבקשות והתחנות אשר מתפללין, ומעוררין הגאלה התלויה בלב לבטל שאור וחמץ של יצר לב האדם רע שנשאר לו מנעריו, ואז יכול להתלהב בלמוד תורה בשלהובין דרחימותא, ומים רבים שהם אהבות ויראות חיצוניות, אי אפשר להם לכבות ההתלהבות הזאת, והשכינה היא מכסה בכנפיה על דמהון של ישראל באהבה הזאת, שלא ישלטו עליהם זרע מרעים שהם מי המבול, וכל זה זוכין על ידי תקון הברית כנ"ל: (שם סימן פ"ג)

על ידי התקשרות לצדיקים אמתיים, על ידי זה זוכין לתשובה שלמה ולכפרת עוון ולהמתיק ולבטל כל הדינים, ונעשה על ידי זה יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה: (שם סימן צ"א)

כל הדברים שבעולם וכל החכמות שבעולם, הכל כאשר לכל צריכין לקשר לה' יתברך, ומי שאינו מקשרם לה' יתברך הוא בבחינת נרגן מפריד אלוף שמפריד אלופו של עולם, וגורם חס ושלום פגימת הלבנה גלות השכינה. כי כל אדם באשר הוא שם, הוא צריך לקשר שכלו ממקום שהוא להתורה ולה' יתברך, וכל זה נתתקן על ידי התקרבות לצדיקים אמתיים, כי הצדיקים האמתיים הם מעלין ומקשרין הכל לה' יתברך על ידי שיחתן שמשיחין שיחת חלין בעסקי העולם, כי גם שיחתן של צדיקי אמת יקרה מאד, כי על ידי שיחתן דיקא הם מקשרין הכל לה' יתברך אפלו הרחוקים מאד, ואזי כל דינין מתעברין וכל חובין אתכפין, וכל נהורא וכל שלמו אשתכח: (שם)

לעתיד לבא כתיב לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה, אבל מי שהוא מקרב לצדיק אמתי אזי יחזיק ויאחז עצמו בהצדיק, ויהיה נשאר קים ולא יהיה ננער עם הרשעים: (שיחות הר"ן סימן כ"ג)

גדל הרחמנות שעל הנשמות בעולם הבא אין לשער. כי יש נשמות שמנחים ערמים ממש, וצועקים בקול מר מאד ואין מי שירחם עליהם, כי שם אין מועיל שום רחמנות. אבל מי שזוכה להתקרב לצדיק אמתי, הוא יכול לרוץ אליו ולקבל משם מלבוש לנשמתו (ועין בפנים עוד מזה): (שם)

מעלת הזוכה לתן מעות לצדיקי אמת אין לשער (ועין בפנים): (שם סימן כ"ד)

מי שמדבר על הצדיק הוא ממש כאלו מדבר על ה' יתברך, ונקרא אפיקרס כמו שאמרו רבותינו ז"ל: (שם סימן ל"ח)

מי שאינו שומע וצית לדברי חכמים אמתיים, הוא יכול להשתגע על ידי זה: (שם סימן ס"ז)

מי שאינו מקשר ומקרב לצדיק אמתי, אזי כל עבודתו הוא רק כמו מי שמעקם עצמו ומתדמה לחברו כקוף בפני אדם, כי אין ממש בעבודה כי אם על ידי הצדיק האמתי: (שם סימן קי"א)