דלג לתוכן העיקרי

מאמרים נפלאים מספרי ליקוטי הלכות

מהרב הגאון החסיד המפורסם, מורנו ורבינו מורנו הרב ר' נתן זצוק"ל אחד המיוחד שבתלמידי אדמו"ר זצוק"ל

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת 'מֹשֶׁה' שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב, יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לִמְצֹא הַטּוֹב הַיְנוּ 'הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת' בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, וּבוֹנֶה מִזֶּה בְּחִינַת 'מִשְׁכָּן': (השכמת הבוקר א, ד)

הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי, מְסַבֵּב עִם הַמְקֹרָבִים אֵלָיו בְּסִבּוּבִים נוֹרָאִים כָּאֵלֶּה, וּבְצִמְצוּמִים נִפְלָאִים כָּאֵלֶּה, עַד שֶׁמֵּאִיר בָּהֶם 'הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת' גַּם בְּעוֹדָם בְּגוּפָם, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ גַּם לְהַגּוּף הֶאָרָה מִזֶּה, עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁזּוֹכִים לְקַבֵּל הֶאָרָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ בְּגוּפָם, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה אַף בְּשָׂרָם יִשְׁכֹּן לָבֶטַח[63]:

גַּם אֵלּוּ הַמְקֹרָבִים לַצַּדִּיק הַנַּ"ל, אֵינָם מִתְיָרְאִים שֶׁלֹּא יִפֹּל חַס וְשָׁלוֹם הַשֵּׂכֶל שֶׁלָּהֶם שֶׁהוּא בְּחִינַת הַ'נֶּפֶשׁ' בְּחִינַת 'חָכְמָה תַּתָּאָה', לְתוֹךְ 'חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת', שֶׁהֵם הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת שֶׁחוֹתְרִים בְּכָל עֵת לְהִתְגַּבֵּר עַל נֶפֶשׁ הָאָדָם שֶׁהוּא שִׂכְלוֹ, וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא הַנַּ"ל הִיא בְּחִינַת שְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת מַמָּשׁ חַס וְשָׁלוֹם:

אֲבָל הַמְקֹרָבִים הַנַּ"ל בְּטוּחִים "כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל"[64] הַיְנוּ כַּנַּ"ל, מֵחֲמַת כִּי "לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת"[65], הַיְנוּ בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת 'לִרְאוֹת שַׁחַת', הַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּהַשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת הַנַּ"ל בִּכְדֵי לְהַעֲלוֹת הַמְקֹרָבִים שֶׁלּוֹ מִשָּׁם: (השכמת הבוקר ד, ד)

[63] ע"פ תהלים טז, ט.

[64] תהלים טז, י.

[65] תהלים טז, י.

צְרִיכִין לְנַדֵּד שֵׁנָה מֵעֵינָיו וּמֵעַפְעַפָּיו תְּנוּמָה, לְשׁוֹטֵט וּלְבַקֵּשׁ וּלְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיּוּכַל לְרַפְּאוֹתוֹ וּלְהַכְנִיס בּוֹ 'הַשָּׂגַת אֱלֹהוּת' וּלְהַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ מִנִּי שַׁחַת:

וְעַל זֶה צְרִיכִין לִשְׁבֹּר הַשֵּׁנָה וְלָקוּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה, וְלִבְכּוֹת וְלִצְעֹק מְאֹד עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְעַל הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיקִים 'שֶׁקָּשֶׁה כִּפְלַיִם כְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ'[66], עַד שֶׁיִּזְכֶּה גַּם עַתָּה לִמְצֹא 'הָרַבִּי וְהַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי' שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס בּוֹ יְדִיעַת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִתְמַלְּאוּ לוֹ כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְיִתְבַּטְּלוּ כָּל הַצָּרוֹת וְיִתְתַּקֵּן הַכֹּל: (השכמת הבוקר ד, ז)

[66] רש"י ישעיה כט, יד.

יֵשׁ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁכְּשֶׁזּוֹכִין לְהַשִּׂיג אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא, אֲזַי מַעֲלִימִין הָאוֹר יוֹתֵר וְיוֹתֵר כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵהָנוּ מִמֶּנּוּ הָרְשָׁעִים וְהָרְחוֹקִים:

וְהִנֵּה, אַף שֶׁבְּוַדַּאי בְּהֶכְרֵחַ לְהַעֲלִים וְלִגְנֹז הָאוֹר כִּי אֵין הָעוֹלָם כְּדַאי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ צַדִּיקִים גְּבוֹהִים בְּמַעֲלָה כָּאֵלּוּ, שֶׁיְּכוֹלִים לַעֲשׂוֹת תַּחְבּוּלוֹת כָּאֵלֶּה, וּלְהַלְבִּישׁ הָאוֹר בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים כָּאֵלֶּה, עַד שֶׁמְּאִירִים גַּם בְּהַקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה וְהַנְּמוּכִים מְאֹד מְאֹד:

וְכָל מַה שֶּׁזּוֹכִין לְהַשִּׂיג אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא בְּיוֹתֵר, מִשְׁתַּדְּלִין בְּתַחְבּוּלוֹתָם לְהַמְשִׁיךְ הָאוֹר וּלְהָאִירוֹ בְּהָעוֹלָם יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כְּדֵי לְקָרֵב כָּל הָרְחוֹקִים מְאֹד וּלְרַפְּאוֹת כָּל הַחוֹלִים בָּחֳלִי הַנֶּפֶשׁ הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר רַחֲמָנָא לִצְּלָן. כִּי זֶה עִקַּר גְּדֻלַּת הַצַּדִּיק לְקָרֵב הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר גְּדֻלַּת ה' יִתְבָּרַךְ וּכְבוֹדוֹ:

וְכֵן יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁהֵם גְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה בֶּאֱמֶת, אַךְ מֵעֹצֶם קְדֻשָּׁתָם אֵינָם יְכוֹלִין לִסְבֹּל הָעוֹלָם, וְעַל יְדֵי זֶה מוֹרִידִין וּמְרַחֲקִין חַס וְשָׁלוֹם אֵיזֶה אֲנָשִׁים מֵחֲמַת שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לִסְבֹּל מַעֲשֵׂיהֶם הַמְגֻנִּים:

אֲבָל ה' יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ חָפֵץ בָּזֶה "כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא"[67], וְרוֹצֶה שֶׁהַצַּדִּיקִים יְרַחֲמוּ עַל יִשְׂרָאֵל וִיקָרְבוּ אוֹתָם תָּמִיד אֲפִלּוּ אִם הֵם כְּמוֹ שֶׁהֵם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהִקְפִּיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַצַּדִּיקִים וְהַנְּבִיאִים שֶׁלֹּא הִמְלִיצוּ טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל[68]:

וְעַל כֵּן עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא אֵצֶל אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים, שֶׁכָּל מַה שֶּׁמַּגִּיעִין לְמַעֲלָה וְהַשָּׂגָה וּקְדֻשָּׁה יְתֵרָה הֵם מִשְׁתַּדְּלִין בְּיוֹתֵר לְקָרֵב נְפָשׁוֹת רַבּוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, אֲפִלּוּ הַחוֹלִים וְהַגְּרוּעִים מְאֹד מְאֹד:

וְזֶה בְּחִינַת 'מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין'[69], דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא יוֹרִידוּ נְפָשׁוֹת חַס וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי גֹּדֶל קְדֻשָּׁתָם, רַק אַדְרַבָּא, לְהַעֲלוֹת אוֹתָם בְּיוֹתֵר עַל יְדֵי זֶה: (השכמת הבוקר ד, יא)

[67] מיכה ז, יח.

[68] משה רבינו: רש"י שמות לג, יא. הושע הנביא: פסחים פז ע"א. אליהו הנביא: רש"י מלכים-א יט, טז.

[69] שבת כא ע"ב.

הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הַנַּ"ל שֶׁעוֹסֵק לְקָרֵב הָרְחוֹקִים שֶׁנֶּאֱחַז בָּהֶם הַבַּעַל דָּבָר וְחֵילוֹתָיו בְּיוֹתֵר, הוּא בְּעֹצֶם חָכְמָתוֹ מוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ כָּל כָּךְ אֲלֵיהֶם, עַד שֶׁנִּדְמֶה כְּאִלּוּ עוֹשֶׂה 'מַעֲשֵׂה נַעֲרוּת', כִּי מְדַבֵּר עִמָּהֶם שִׂיחוֹת חֻלִּין וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עִמָּהֶם, וְלִפְעָמִים מְטַיֵּל וּמְשַׂחֵק עִמָּהֶם, וְכָל כַּוָּנָתוֹ כְּדֵי לְקָרְבָם עַל יְדֵי זֶה לַה' יִתְבָּרַךְ: (השכמת הבוקר ד, טז)

אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הַצַּדִּיקִים עוֹסְקִים בָּזֶה לְהַמְשִׁיךְ הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת עַל יְדֵי צִמְצוּמִים, אֲבָל כֻּלָּם צְרִיכִין לְקַבֵּל הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת מִזֶּה הַצַּדִּיק שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת בְּחָכְמָתוֹ צִמְצוּמִים נִפְלָאִים כָּאֵלֶּה, עַד שֶׁיָּכוֹל לְקָרֵב כָּל הַנְּפָשׁוֹת הָרְחוֹקוֹת:

כִּי הוּא בְּחָכְמָתוֹ עוֹלֶה עַל כֻּלָּם בְּחִינַת "וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה"[70], וְהוּא מַמְשִׁיךְ שִׂכְלִיּוּת כָּאֵלּוּ, עַד שֶׁכָּל הַגְּדוֹלִים וְהַקְּטַנִּים וְכָל הָרְחוֹקִים הָרוֹצִים לְהִתְקָרֵב, כֻּלָּם צְרִיכִים לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, בִּבְחִינַת "וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי"[71] שֶׁרָאָה יוֹסֵף בַּחֲלוֹמוֹ וְכֵן הֲוָה: (השכמת הבוקר ד, יח-יט)

[70] משלי לא, כט.

[71] בראשית לז, ט.

הַסִּטְרָא אָחֳרָא מִתְגַּבֶּרֶת בְּכָל פַּעַם עַד שֶׁרוֹצָה לְהַשְׁכִּיחַ אֶת הָאָדָם כְּאִלּוּ לֹא רָאָה טוֹב מֵעוֹלָם, אַף עַל פִּי שֶׁלִּפְעָמִים גַּם הוּא זָכָה לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל ה' יִתְבָּרַךְ וְאֶל הַתַּכְלִית שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ טוֹב, אַף עַל פִּי כֵן אַחַר כָּךְ כְּשֶׁחוֹזֵר וְשָׁב מֵ'הַבִּטּוּל', חוֹזֵר הָרָע וּמִתְגָּרֶה וּמִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר אַחַר כָּךְ כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים:

וְהַתִּקּוּן לָזֶה עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁזָּכָה לְ'תַכְלִית הַבִּטּוּל' בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי, כִּי הוּא סוֹתֵם עֵינָיו מֵחֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא לְגַמְרֵי, וְאֵין לוֹ שׁוּם הִסְתַּכְּלוּת בְּזֶה הָעוֹלָם אֲפִלּוּ כְּהֶרֶף עַיִן, וְעַל כֵּן הוּא יָכוֹל לְבַטֵּל הָרָע וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא לְגַמְרֵי: (נטילת ידים שחרית ד, ז)

מַעֲלָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת אֵצֶל הַצַּדִּיק בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ אֶצְלוֹ קִבּוּץ גָּדוֹל מֵהַרְבֵּה אֲנָשִׁים מִיִּשְׂרָאֵל, כִּי בְּוַדַּאי כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָט הוּא רָחוֹק הַרְבֵּה מְאֹד מִקְּדֻשַּׁת הַצַּדִּיק הַדּוֹר, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ רַק עַל יְדֵי כְּלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִמְשֶׁכֶת הֶאָרָתוֹ, וְאָז יָכוֹל לְקַבֵּל כָּל אֶחָד בִּפְרָט גַּם כֵּן:

וְעַל כֵּן כְּשֶׁדּוֹרֵשׁ בָּרַבִּים, וְרַבִּים יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְקַבֵּל הֶאָרָתוֹ הַגְּדוֹלָה, וְאָז יָכוֹל גַּם כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְקַבֵּל הֶאָרָתוֹ בִּפְרָטִיּוּת: (תפילין ב, ד)

מַה שֶּׁמּוֹעִיל תְּשׁוּבָה לְכָל הַחֲטָאִים הוּא רַק מִצַּד 'הַחֶסֶד', וְעַל עֲוֹן 'הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה' אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[72] שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי כָּךְ רָאוּי לוֹ כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים:

אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, אַךְ עִקַּר תִּקּוּנוֹ הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַדּוֹר, כִּי הוּא יָכוֹל לְעוֹרֵר וּלְהַמְשִׁיךְ עָלָיו 'חֶסֶד חָדָשׁ' עַד שֶׁיִּתַּקֵּן גַּם כֵּן: (תפילין ב, יא)

[72] זוהר ויחי ריט ע"ב.

יֵשׁ צַדִּיק גָּדוֹל קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שֶׁהוּא בְּחִינַת 'זָקֵן שֶׁבַּזְּקֵנִים סָבָא דְּסָבִין', שֶׁזּוֹכֶה לְזִקְנָה דִּקְדֻשָּׁה כָּזוֹ, עַד שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין כָּל הַצַּדִּיקִים כֹּחַ לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדָתָם לְחַדֵּשׁ כֹּחָם וַעֲבוֹדָתָם בְּכָל פַּעַם:

וְעַל יְדֵי אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁמַּתְחִילִין בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ וְחוֹתְרִין לַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם לְמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הִגִּיעוּ לְמַדְרֵגוֹת גְּבוֹהוֹת וַעֲצוּמוֹת וְעֶלְיוֹנוֹת מְאֹד, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אֵינָם מִסְתַּפְּקִים אֶת עַצְמָם בָּזֶה, וְאוֹמְרִים מִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיֵּשׁ עוֹד לְהַשִּׂיג, וּמַתְחִילִין בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, עַד שֶׁבֶּאֱמֶת מַשִּׂיגִין בְּכָל פַּעַם נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת בְּיוֹתֵר:

עַל כֵּן בְּכֹחַ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, יְכוֹלִים לְהִתְחַדֵּשׁ בְּכָל פַּעַם לְהַתְחִיל וּלְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ הַנּוֹפְלִים מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְ'אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל':

כִּי הַצַּדִּיקִים הַנַּ"ל מַשִּׂיגִין חֶסֶד ה' יִתְבָּרַךְ כָּאֵלּוּ, עַד שֶׁאֵין שׁוּם יְרִידָה וּנְפִילָה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יִהְיוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת מִשָּׁם, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְיָאֲשׁוּ עַצְמָם מִצְּעָקוֹת וְתַחֲנוּנִים, וְיַאֲרִיכוּ אַפָּם וְרוּחָם עַל הַכֹּל, וְיַאֲמִינוּ בַּה' וּבְכֹחַ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים כִּי לֹא אָפְסוּ חֲסָדָיו לְעוֹלָם, וְיִתְחַזְּקוּ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל מַה שֶּׁיְּכוֹלִים, וְכָל אֲשֶׁר בְּכֹחָם לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב יַעֲשׂוּ: (תפילין ה, ט)

הַצַּדִּיק מֻכְרָח לְהַפִּיל אֶת עַצְמוֹ לְתוֹךְ בְּחִינַת 'שֵׁנָה' וּלְסַלֵּק הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ, וְאָז הוּא מְבָרֵר עַל יְדֵי בְּחִינַת הָאֱמוּנָה שֶׁלּוֹ נִיצוֹצוֹת רַבִּים מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, שֶׁהֵם כַּמָּה וְכַמָּה נְשָׁמוֹת שֶׁל אוֹתָן שֶׁנָּפְלוּ בַּעֲו‍ֹנוֹתֵיהֶם וְנִתְרַחֲקוּ מֵה' יִתְבָּרַךְ:

שֶׁבִּשְׁבִילָם מֻכְרָח הַצַּדִּיק לְהוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ אֲלֵיהֶם וּלְסַלֵּק אֶת דַּעְתּוֹ כְּדֵי לְהַכְנִיס בָּהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּלְהַחֲזִירָם לַה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת 'שֵׁנָה שֶׁל הַצַּדִּיק', הַיְנוּ מַה שֶּׁעוֹסֵק לְדַבֵּר עִם הָעוֹלָם שִׂיחַת חֻלִּין וְסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת', כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת שֵׁנָה אֶצְלוֹ, וְהַכֹּל הוּא בִּשְׁבִיל לְהַגְבִּיהַּ וּלְהָרִים אֶת הָעוֹלָם וּלְקָרְבָם לַה' יִתְבָּרַךְ:

כִּי מֵעֶצֶם הַמֹּחַ שֶׁל הַצַּדִּיק אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל, עַל כֵּן הוּא מֻכְרָח לְסַלֵּק דַּעְתּוֹ וּלְהוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ בְּסוֹד 'נְקֻדָּה', וּלְבָרְרָם וּלְהַעֲלוֹתָם עַל יְדֵי 'נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה' לְבַד:

וְאַחַר כָּךְ הוּא מֵאִיר בָּהֶם דַּעַת וְשֵׂכֶל כְּדֵי לְחַזְּקָם בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזְּקוּ בַּעֲבוֹדָתָם וְיִהְיֶה לָהֶם 'אֲרִיכַת אַפַּיִם' לַעֲבֹר עַל כָּל הַמְעַכְּבִים וְהַמּוֹנְעִים וְהַבִּלְבּוּלִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא יוּכַל לְהַפִּיל אוֹתָם שׁוּם דָּבָר, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם וְאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם, כִּי אֵין יְרִידָה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לַעֲלוֹת מִשָּׁם, וַאֲזַי הֵם מִתְחַזְּקִים עַל יְדֵי זֶה בְּיוֹתֵר בַּעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ וּבֶאֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה:

וַאֲזַי כְּשֶׁהַצַּדִּיק רוֹאֶה שֶׁנְּקוּדַת הָאֱמוּנָה שֶׁלּוֹ [הַיְנוּ מַה שֶּׁסִּלֵּק דַּעְתּוֹ וְהוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ אֲלֵיהֶם רַק בִּבְחִינַת פְּשִׁיטוּת וֶאֱמוּנָה כַּנַּ"ל] הִצְלִיחָה וְגַם עָשְׂתָה פֶּרִי, כִּי כְּבָר זָכָה עַל יְדֵי זֶה לְקָרֵב נַפְשׁוֹת יִשְרָאֵל לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ, אֲזַי הוּא בְּעַצְמוֹ מִתְקַנֵּא בְּתַלְמִידָיו, בִּבְחִינַת 'וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּם'[73], וְעַל יְדֵי זֶה חוֹזֵר לְמַעֲלָתוֹ הַיְנוּ לְהַמֹּחִין שֶׁלּוֹ בְּהֶאָרָה נִפְלָאָה וּבְהִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָא, וּמִכָּל הַנַּ"ל מְקַבְּלִין יִשְׂרָאֵל מֹחִין וְחִיּוּת בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ וְשֶׁל יָד כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים: (תפילין ה, כה)

[73] תענית ז ע"א.

הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם, הֵם בְּחִינַת הַתְּפִלִּין שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל. כִּי הַצַּדִּיקִים הֵם 'הַפְּאֵר שֶׁל יִשְׂרָאֵל'[74] שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁנִּקְרָאִין 'פְּאֵר', וְכָל הַמְקֹרָבִים לָהֶם וְהַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם מְקַבְּלִין עִקַּר הַהִתְפָּאֲרוּת מֵהֶם:

וְכֵן תַּלְמִידֵיהֶם וְתַלְמִידֵי תַּלְמִידֵיהֶם וְכוּ', כֻּלָּם מְקַבְּלִין הַהִתְפָּאֲרוּת מֵהֶם שֶׁהוּא בְּחִינַת 'אוֹר הַתְּפִלִּין' שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵהִסְתַּכְּלוּת 'פְּנֵי הַצַּדִּיק' כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵהֶם מְקַבְּלִין כָּל יִשְׂרָאֵל אוֹר קְדֻשַּׁת הַתְּפִלִּין בְּכָל יוֹם: (תפילין ו, טו)

[74] חיי מוהר"ן ער; וראה ליקוטי מוהר"ן ח"ב סז.

הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהִיא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ בְּחִינַת קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק, הֵם מִתְגַּבְּרִים בְּיוֹתֵר עַל זֶה לְהַרְחִיק מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁעַל יָדוֹ זוֹכִין לַעֲנָוָה אֲמִתִּית בְּחִינַת 'חַיִּים נִצְחִיִּים':

וְכָל הִתְגַּבְּרוּת הַסִּטְרָא אָחֳרָא עַל יְדֵי 'גֵּאוּת', שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הַמַּחֲלֹקוֹת עַל צַדִּיקֵי אֱמֶת, וְעַל יְדֵי זֶה הֵם מְרַחֲקִים נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל מִלְּהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, וְאָז הַמֹּחִין הַקְּדוֹשִׁים בְּהֶעְלֵם וּבְהֶסְתֵּר וְהַמַּלְכוּת נִפְרֶדֶת מִן דּוֹדָהּ שֶׁהֵם הַמֹּחִין הַקְּדוֹשִׁים, וְעַל יְדֵי זֶה הַשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת חַס וְשָׁלוֹם, וְהָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְהָרְשָׁעִים מְקַבְּלִין הַמַּלְכוּת חַס וְשָׁלוֹם וּמוֹשְׁלִין עָלֵינוּ עַל יְדֵי זֶה: (תפילין ו, כו)

הִסְתַּכְּלוּת פְּנֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא מַעֲלָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וּכְדַאי לְבַטֵּל תַּלְמוּד תּוֹרָה בִּשְׁבִיל זֶה:

כִּי זוֹכִין עַל יְדֵי זֶה לְהַמְשִׁיךְ כַּמָּה וְכַמָּה תִּקּוּנִים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים בְּדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָן'[75], וְגַם זוֹכִין עַל יְדֵי זֶה לִבְחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה וּלְיִרְאָה: (תפילין ו, כז)

[75] מגילה ג ע"א.

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת 'הַזָּקֵן שֶׁבַּקְדֻשָּׁה' דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת תָּמִיד, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִלְחֹם עוֹד שׁוּם מִלְחָמָה עִם הַמַּחֲשָׁבוֹת, בְּחִינַת 'בְּסָבֵי - מֹחָא שָׁקִיט וְשָׁכִיךְ'[76], שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'קְדֻשַּׁת שַׁבָּת' בְּחִינַת שְׁבִיתָה וּמְנוּחָה וְיִשּׁוּב הַדַּעַת:

וּמִשָּׁם צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ 'קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה' וְלַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה:

כִּי מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וַאֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ זוֹכֶה רַק לְהִסְתַּכֵּל בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּעֵין הָאֱמֶת, הוּא יָכוֹל לְהָבִיא הִתְבּוֹנְנוּת אֲמִתִּי בְּלִבּוֹ, לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה עַל יְדֵי עֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים: (תפילין ו, לג)

[76] זוהר נשא (אדרא רבא) קכח ע"ב.

עַל יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִין בְּשֵׁם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְשַׁבֵּר כָּל הַתַּאֲו‍ֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵהָרַע שֶׁבְּאַרְבַּע יְסוֹדוֹת וּלְהַגְבִּיר הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם, עַד שֶׁיִּהְיוּ נִכְלָלִין כָּל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת בְּאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם שֶׁהֵם בְּחִינַת 'מְאוֹרֵי אוֹר', וַאֲזַי נִכְנָעִין הַ'מְּאוֹרֵי אֵשׁ' וְנִתְתַּקְנִין וְנִכְלָלִין גַּם כֵּן בַּקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת הַ'מְּאוֹרֵי אוֹר' הַנַּ"ל:

הַיְנוּ, שֶׁזּוֹכֶה לְבַטֵּל חֲמִימוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא בְּחִינַת חֲמִימוּת הַיֵּצֶר הָרָע לְתַאֲו‍ֹת וְכַיּוֹצֵא, וּלְהָפְכוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה לַעֲבֹד אֶת ה' יִתְבָּרַךְ בְּהִתְלַהֲבוּת וַחֲמִימוּת גָּדוֹל:

וְנִתְתַּקֵּן עַל יְדֵי זֶה בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ וְשֶׁל יָד, וְנִתְחַדֵּשׁ עַל יְדֵי זֶה כָּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית עַד "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר, וַיַּבְדֵּל" וְכוּ'[77], וְנִכְלָל מִדַּת לַיְלָה בְּמִדַּת יוֹם בִּבְחִינַת "וַיְהִי עֶרֶב וְכוּ' יוֹם אֶחָד"[78], וְאָז "גַּם לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר"[79]: (תפילין ז, ג-ד)

[77] בראשית א, ג-ד.

[78] שם, ה.

[79] תהלים קלט, יב.

הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁעוֹסְקִין עִמָּנוּ לְהָאִיר בָּנוּ הָאֱמֶת גַּם עַכְשָׁו בְּתֹקֶף הַגָּלוּת וְהַחַשְׁכוּת וְהִתְגַּבְּרוּת הַתְּמוּרוֹת וְהָעִרְבּוּבְיָא שֶׁבָּעוֹלָם, הֵם בְּחִינַת 'הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ', וְהֵם בִּבְחִינַת "וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה" וְכוּ'[80]:

הַיְנוּ, כְּמוֹ מִי שֶׁקָּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה בְּתֹקֶף הִתְגַּבְּרוּת הַשֵּׁנָה וְהַחַשְׁכוּת, וְהוּא נִתְעוֹרֵר וְקָם לִלְמֹד תּוֹרָה עִם תַּלְמִידִים שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד בְּעֵינֵי ה' יִתְבָּרַךְ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[81]:

כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ וְהַגְּאֻלָּה נִקְרָא 'אוֹר יוֹם', כִּי אָז יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת לְעֵין כֹּל. אַךְ הַצַּדִּיקִים הַנַּ"ל נִתְעוֹרְרִים קֹדֶם אוֹר בָּקְרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בְּתֹקֶף הִתְגַּבְּרוּת הַחֹשֶׁךְ, וְלוֹמְדִים עִמָּנוּ וּמְגַלִּין לָנוּ אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וּמְעוֹרְרִין אוֹתָנוּ בִּתְשׁוּבָה, זֶה יָקָר מְאֹד בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ:

רַק מֵחֲמַת הַחֹשֶׁךְ קָשֶׁה מְאֹד לְהַכִּיר מַעֲלַת הַצַּדִּיקִים הַנַּ"ל וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל לַה' יִתְבָּרַךְ עַל זֶה שֶׁיִּזְכֶּה לְהַבְחִין וּלְהַכִּיר הָאֱמֶת גַּם עַכְשָׁו קֹדֶם הַגְּאֻלָּה, כִּי עַכְשָׁו הוּא עִקַּר מַעֲלַת הַהַבְחָנָה: (ברכות השחר ג, יב)

[80] משלי לא, טו.

[81] ???        

בְּכָל דּוֹר וָדוֹר יֵשׁ כַּמָּה צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, אֲבָל יֵשׁ 'אֱמֶת לְמַעְלָה מֵאֱמֶת'. כִּי בְּוַדַּאי אֵין מַדְרֵגַת כָּל הַצַּדִּיקִים שָׁוִין, וְכָל מַה שֶּׁמַּעֲלַת וּמַדְרֵגַת הַצַּדִּיק גָּדוֹל יוֹתֵר בְּוַדַּאי הָאֱמֶת שֶׁלּוֹ גָּדוֹל וּמְבֹרָר בְּיוֹתֵר, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמֶת. עַד שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דּוֹר צַדִּיק אֲמִתִּי שֶׁהוּא בְּחִינַת 'נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים':

רַק מֵחֲמַת הִתְגַּבְּרוּת הַחִלּוּפִים וְהַתְּמוּרוֹת, עַל יְדֵי זֶה קָשֶׁה מְאֹד לֵידַע הֵיכָן הָאֱמֶת, כִּי עַל פִּי רֹב מִתְגָּרֶה הַבַּעַל דָּבָר בְּהַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָן, וּמַכְנִיס בֵּינֵיהֶם מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל לַחֲלֹק עַל זֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים, וְנִדְמֶה לָהֶם כְּאִלּוּ זֶה הַצַּדִּיק דַּיְקָא נוֹטֶה חַס וְשָׁלוֹם מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת:

וּמִזֶּה הָיָה בְּחִינַת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁחָלְקוּ הַשְּׁבָטִים עַל יוֹסֵף עַד אֲשֶׁר "לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף"[82], וְעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְיָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם וְהָיוּ שָׁם עֲבָדִים:

וְכֵן מַחֲלֹקֶת שָׁאוּל שֶׁרָדַף אֶת דָּוִד בְּחִנָּם, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּכַמָּה וְכַמָּה דּוֹרוֹת בִּפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא שֶׁהִתְגַּבֵּר הַקָּטֵגוֹרְיָא וְהַמַּחֲלֹקֶת גַּם בֵּין הַצַּדִּיקִים, עַד שֶׁאֵין יוֹדְעִין הֵיכָן הָאֱמֶת, עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל לַה' יִתְבָּרַךְ עַל זֶה הַרְבֵּה כַּנַּ"ל: (ברכות השחר ג, יז)

[82] תהלים קה, יז.

כָּל יִשְׂרָאֵל כְּלוּלִים בְּמֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר, שֶׁהוּא כָּלוּל מִנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי 'אִתְפַּשְׁטוּתָא דְּמֹשֶׁה בְּכָל דָּרָא וְדָרָא'[83]. וּבְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִינַת 'נְקֻדָּה טוֹבָה' שֶׁהִיא בְּחִינַת מֹשֶׁה, כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מְלֻבָּשׁ אֵצֶל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל אֵבָר וְאֵבָר:

וְזֹאת הַנְּקֻדָּה בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁמְּלֻבָּשׁ אֵצֶל כָּל אֶחָד הִיא עוֹמֶדֶת בֵּין 'שְׁמַד לְרָצוֹן'[84], הַיְנוּ בֵּין הַסִּטְרָא אָחֳרָא וּבֵין הַקְּדֻשָּׁה, וְעַל יְדֵי זֶה כָּל כֹּחוֹ לְהִתְגַּבֵּר לָצֵאת בְּכָל פַּעַם מֵרָע לְטוֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת מִשְּׁמַד לְרָצוֹן:

וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת כָּל עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הוּא עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא כָּלוּל מִכָּל יִשְׂרָאֵל וְעוֹמֵד בֵּין שְׁמַד לְרָצוֹן לְהַעֲלוֹת הַנְּפָשׁוֹת מֵרָע לְטוֹב מִשְּׁמַד לְרָצוֹן:

כִּי הַסַּכָּנָה שֶׁבָּזֶה הָעוֹלָם הִיא עֲצוּמָה מְאֹד, וּבֵין הַקְּדֻשָּׁה וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא הוּא רַק כְּ'חוּטָא דָּקִיק'[85] וּבְקַל יוּכַל לְהִלָּכֵד בָּהּ חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת "כְפֶשַׂע בֵּינִי וּבֵין הַמָּוֶת"[86], וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'בְּכָל יוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו'[87], וְעִקַּר הַכֹּחַ לְהִנָּצֵל מִכָּל זֶה הוּא רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיק בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁעוֹמֵד וּמַעֲלֶה בְּכָל עֵת מִשְּׁמַד לְרָצוֹן: (ברכות השחר ה, ג)

[83] תיקוני זוהר (תיקון סט) דף קיב ע"א.

[84] כי מספר 'משה' הוא ממוצע בין מספר 'שמד' למספר 'רצון' (ליקוטי מוהר"ן ח"א רטו).

[85] ???

[86] שמואל–א כ, ג.

[87] סוכה נב ע"א.

תִּקּוּן זֶה שֶׁעוֹסֵק הַצַּדִּיק בְּחִינַת מֹשֶׁה לְהַעֲלוֹת מִ'שְּׁמַד לְרָצוֹן', זֶה צָרִיךְ גַּם כָּל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. כִּי אֲפִלּוּ הַכְּשֵׁרִים כְּשֶׁסָּרִים לִפְעָמִים מֵאַחֲרֵי ה' יִתְבָּרַךְ, נֶחְשָׁב לַעֲבוֹדָה זָרָה בְּחִינַת שְׁמַד רַחֲמָנָא לִצְּלָן, בְּחִינַת "וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים"[88] כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[89]:

וְעִקַּר בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה וּשְׁמַד הוּא בְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן וְטִרְדַת וּמְרִירַת הַפַּרְנָסָה, שֶׁהַשָּׂטָן וְהַבַּעַל דָּבָר מַפִּיל אֶת כָּל אֶחָד בְּדַעְתּוֹ לְטִבְעִיּוּת, וְרוֹצֶה לְהַרְחִיקוֹ מֵאֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה וְהָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, וּמֵחֲמַת זֶה דּוֹאֵג תָּמִיד עַל מָמוֹן וּפַרְנָסָה, וְיֵשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָמוֹן הַרְבֵּה וּמִתְאַוֶּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת שְׁמַד, כִּי כָּל הָעֲבוֹדוֹת זָרוֹת תְּחוּבִים בַּמָּמוֹן כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר[90]:

וְהַתִּקּוּן לָזֶה לְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים בְּחִינַת מֹשֶׁה, וּלְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה דִּקְדֻשָּׁה לְשֵׁם שָׁמַיִם וְלֹא לְהִתְפָּאֵר חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִים 'הֶאָרַת הָרָצוֹן' מִבְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁנִּסְתַּלֵּק וְנִכְלַל בְּשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן 'רַעֲוָא דְּרַעֲוִין', עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה יָאִיר לָהֶם הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה בְּכָל מִינֵי חֹשֶׁךְ לְהַעֲלוֹתָם מִשָּׁם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה עוֹלִין מִשְּׁמַד לְרָצוֹן: (ברכות השחר ה, מה סא)

[88] דברים יא, טז.

[89] צוואת הריב"ש ???

[90] ליקוטי מוהר"ן ח"א כג, א.

בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִתְעוֹרֵר בְּחִינַת 'זֻהֲמַת בִּלְעָם', וְרוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ חַס וְשָׁלוֹם קְלִפַּת עֲוֹן פְּעוֹר שֶׁבָּא עַל יְדֵי שֶׁזָּנוּ אַחַר בְּנוֹת מוֹאָב[91]. שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְפַּשְּׁטוּת הַחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְדֵעוֹת רָעוֹת שֶׁל 'חַכְמֵי הַטֶּבַע', כְּמוֹ כֵן שְׁאָר הַדֵּעוֹת רָעוֹת וּסְבָרוֹת זָרוֹת וּמְשֻׁבָּשׁוֹת שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הָאֱמֶת, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת עֲוֹן פְּעוֹר עֲבוֹדָה זָרָה קִיא צֹאָה. וְכָל זֶה בָּא עַל יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת תַּאֲוַת נִאוּף עַל יְדֵי קְלִפַּת בִּלְעָם יִמַּח שְׁמוֹ:

וְהַכְנָעָתוֹ עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁלּוֹחֲמִים עֲדַיִן בְּכָל יוֹם בִּתְפִלָּתָם עִם בִּלְעָם הָרָשָׁע[92], לְבַעֵר וְלַעֲקֹר זֻהֲמָתוֹ הָרָעָה וְדֵעוֹתָיו הָרָעִים מִן הָעוֹלָם:

וְעַל יְדֵי אַנְשֵׁי אֱמֶת הֶחָסִים עַל נַפְשָׁם וּמְקַנְּאִים "קִנְאַת ה' צְבָאוֹת"[93] בִּבְחִינַת 'פִּנְחָס'[94], וּמוֹסְרִים נַפְשָׁם וְעוֹשִׂים עֻבְדּוֹת קְדוֹשׁוֹת מַה שֶּׁלֹּא נִצְטַוּוּ מֵרַבָּם כְּלָל, רַק שֶׁהֵם מִתְחַכְּמִים וּמְבִינִים מִדַּעְתָּם מֵהָרְמָזִים שֶׁלּוֹ[95]. עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלָּה 'אוֹר הָאֱמֶת' בָּעוֹלָם, וְנִתְבַּטֵּל כָּל הַדֵּעוֹת הָרָעוֹת שֶׁל הַחוֹלְקִין עַל נְקֻדַּת הָאֱמֶת. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין הַכֹּל לִתְשׁוּבָה: (ברכות השחר ה, צב-צג)

[91] "וישב ישראל בשיטים, ויחל העם לזנות אל בנות מואב (ע"י עצת בלעם. רש"י). וַתִּקְרֶאןָ לעם לזבחי אלוהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן. ויצמד ישראל לבעל פעור, ויחר אף ה' בישראל" (במדבר כה, א-ג).

[92] עיין חיי מוהר"ן רמד.

[93] מלכים-ב יט, לא.

[94] "פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם, ולא כלתי את בני ישראל בקנאתי" (במדבר כה, יא).

[95] עיין סנהדרין פב ע"א.

צְרִיכִין לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק וְלִשְׁמֹעַ תּוֹרָה מִפִּיו דַּיְקָא, כִּי אָז יָכוֹל לְקַבֵּל 'אוֹר הַתּוֹרָה' בִּבְחִינַת בְּרָכָה וְסַם חַיִּים[96], מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִצְטַיֵּר הָאוֹר קְצָת בְּפֶה הַצַּדִּיק:

אַךְ אַף עַל פִּי כֵן, גַּם כְּשֶׁשּׁוֹמְעִין מִפִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְקַבֵּל דְּבָרָיו בִּבְחִינַת 'בְּרָכָה', בְּחִינַת 'סַם חַיִּים' בִּשְׁלֵמוּת, כִּי אִם עַל יְדֵי 'שְׁמִירַת הַבְּרִית'. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן, כְּבָר בְּנָקֵל יוֹתֵר לְקַבֵּל הָאוֹר בִּבְחִינַת בְּרָכָה עַל יְדֵי קְצָת קְדֻשָּׁה, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִצְטַיֵּר הָאוֹר לִבְרָכָה וּלְחַיִּים בְּפֶה הַצַּדִּיק עַל יְדֵי קְדֻשָּׁתוֹ הַגְּבוֹהָה: (ברכות התורה א)

[96] זכה נעשית לו סם חיים, לא זכה נעשית לו סם מיתה (יומא עב ע"ב).

יָדוּעַ וּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר[97], שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשׁוּם אָדָם לְהַשִּׂיג וְלִתְפֹּס בְּדִבּוּרָיו שֶׁל הַצַּדִּיק, אִם לֹא כְּשֶׁתִּקֵּן תְּחִלָּה 'אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ' כָּרָאוּי, וְאָז הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ בִּשְׁלֵמוּת וְיָכוֹל לְהָבִין דִּבּוּרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק. כִּי אִם לָאו, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשָׂה אֶצְלוֹ מִדִּבּוּרֵי הַצַּדִּיק וְכֵן מִכְּלַל הַתּוֹרָה - 'סַם מָוֶת' חַס וְשָׁלוֹם, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[98]:

וְאִם כֵּן לִכְאוֹרָה 'נָפַל פּוּתָּא בְּבִירָא'[99], כִּי מַה יַּעֲשׂוּ רֹב הָעוֹלָם שֶׁלֹּא זָכוּ עֲדַיִן לְתִקּוּן הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת?

אַךְ עִקַּר הָעֵצָה לָזֶה הוּא 'אֱמוּנָה', כִּי עַל יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה זוֹכֶה לְהִכָּלֵל בַּה' יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקִים שֶׁמַּאֲמִין בָּהֶם, אָז הֵם בְּעַצְמָם מְצַיְּרִים לוֹ הָאוֹר לִ'בְרָכָה' וּ'לְסַם חַיִּים'. וְאָז עַל יְדֵי זֶה בעצמו נִתְתַּקְנִין גַּם הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ, וְזוֹכֶה עַל יְדֵי זֶה לְתִקּוּן הַבְּרִית (עַיֵּן אֱמוּנָה אוֹת י"ד[100]): (קריאת שמע ד, ב ד-ה)

[97] ליקוטי מוהר"ן ח"א לו, ה.

[98] יומא עב ע"ב.

[99] שבת סו ע"ב. הסבר: ???

[100] וז"ל: כשיודע האדם בעצמו שמוחו אינו בשלמות, כי לא זכה לתיקון הברית עדיין, שעל ידי זה דעתו ומוחו אינם בשלמות כמבואר במקום אחר. עד שאפילו 'אור התורה' הקדושה יוכל להיפגם אצלו, שיהיה נעשה אצלו בחינת 'סם מוות' רחמנא לצלן. ואז כל מה שירצה לילך אחר חכמתו יקלקל יותר חס ושלום.

הָאָדָם עַל יְדֵי חֲטָאָיו הוּא פּוֹגֵם לְמַעְלָה, הַיְנוּ שֶׁמְּסַלֵּק הָאוֹר מֵהָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הַשַּׁיָּכִים לְשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, וְגוֹרֵם אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא גַּם שָׁם חַס וְשָׁלוֹם. וּכְפִי הַפְּגַם שֶׁפּוֹגֵם לְמַעְלָה כֵּן יוֹרֵד מִמַּדְרֵגָתוֹ לְמַטָּה מַטָּה:

לְמָשָׁל, כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם פּוֹגֵם עַל יְדֵי חֲטָאָיו בְּ'עוֹלָם הַיְצִירָה', אֲזַי כְּפִי זֶה כָּךְ הוּא יוֹרֵד לְמַטָּה. וּכְשֶׁחַס וְשָׁלוֹם פּוֹגֵם יוֹתֵר עַד שֶׁמַּגִּיעַ הַפְּגָם בָּעוֹלָמוֹת הַגְּבוֹהִים יוֹתֵר, אֲזַי יְרִידָתוֹ גַּם כֵּן עֲמֻקָּה יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם:

נִמְצָא, זֶה שֶׁפָּגַם בַּ'יְּצִירָה' וְגָרַם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא שָׁם, אֲזַי אִם יַמְשִׁיכוּ עָלָיו אוֹר עֶלְיוֹן 'מֵעוֹלָם הַבְּרִיאָה', וְהָאוֹר הַזֶּה כְּשֶׁיּוֹרֵד לִ'יצִירָה' הוּא עֲדַיִן בִּבְחִינַת 'קָמִיץ וְסָתִים'[101] עַד שֶׁיְּצַיְּרוּ אוֹתוֹ שָׁם לְפִי הַכֵּלִים שֶׁבְּעוֹלָם הַיְצִירָה. וַאֲזַי לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְקַבֵּל שׁוּם עֵצָה וְלָשׁוּב אֶל ה' עַל יְדֵי הַמְשָׁכַת אוֹתוֹ הָאוֹר, כִּי כְּשֶׁיִּצְטָרֵךְ לְהִצְטַיֵּר הָאוֹר בִּיצִירָה אֲזַי יִצְטַיֵּר לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת שֶׁגָּרַם לְהִתְאַחֵז שָׁם:

עַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ לוֹ שֶׁיִּתְקָרֵב לְצַדִּיק גָּדוֹל כָּזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לַעֲלוֹת לְעוֹלָם הַבְּרִיאָה וּלְצַיֵּר שָׁם הָאוֹר לִבְרָכָה, בִּכְדֵי שֶׁכְּשֶׁיֵּרֵד הָאוֹר לִיצִירָה לֹא יוּכַל לְהִצְטַיֵּר לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם, מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר נִצְטַיֵּר לִבְרָכָה קֹדֶם שֶׁיָּרַד לְאוֹתוֹ עוֹלָם:

וְכֵן כְּשֶׁפּוֹגֵם יוֹתֵר, וּפוֹגֵם בָּעוֹלָם הַגָּבֹהַּ עוֹד יוֹתֵר, הוּא צָרִיךְ צַדִּיק גָּדוֹל וְגָבֹהַּ עוֹד בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, שֶׁיּוּכַל לַעֲלוֹת לְעוֹלָם גָּבֹהַּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּלְצַיֵּר שָׁם 'הָאוֹר לִבְרָכָה' וּלְהוֹרִידוֹ לְמַטָּה לְמַטָּה יוֹתֵר לַמָּקוֹם שֶׁנָּפַל לְשָׁם חַס וְשָׁלוֹם. עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁנָּפְלוּ כָּל כָּךְ עַד שֶׁפָּגְמוּ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת שֶׁלְּמַעְלָה, עַד 'אוֹר הָעֶלְיוֹן' שֶׁהוּא בְּחִינַת 'קָמִיץ וְסָתִים' מַמָּשׁ, כִּי הוּא קָמִיץ וְסָתִים מִכָּל הָעוֹלָמוֹת שֶׁלְּמַעְלָה:

וּכְשֶׁפּוֹגֵם כָּל כָּךְ חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי יְרִידָתוֹ גַּם כֵּן עֲמֻקָּה מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁנָּפְלוּ לִשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו רַחֲמָנָא לִצְּלָן:

וְאָז אִי אֶפְשָׁר לְהִתְתַּקֵּן כִּי אִם עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, שֶׁיּוּכַל לַעֲלוֹת לְמַעְלָה לְמַעְלָה עַד אֵין סוֹף, וְלֵירֵד לְמַטָּה לְמַטָּה עַד אֵין תַּכְלִית, וְהוּא עוֹלֶה לְמַעְלָה לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמְצַיֵּר שָׁם הָאוֹר לִבְרָכָה, וּמַמְשִׁיךְ אֶת הָאוֹר דֶּרֶךְ כָּל הָעוֹלָמוֹת וּמְצַיְּרוֹ בְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, עַד שֶׁמַּמְשִׁיךְ 'עֵצוֹת טוֹבוֹת' שֶׁהֵם בְּחִינַת 'אוֹר מְצֻיָּר לִבְרָכָה' עַד לְמַטָּה לְמַטָּה, לְתַקֵּן אֲפִלּוּ אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְמַטָּה מְאֹד לַמָּקוֹם שֶׁהֵם שָׁם. כִּי כָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיק עוֹלֶה לְמַעְלָה יוֹתֵר וּמְצַיֵּר שָׁם הָאוֹר לִבְרָכָה הוּא יָכוֹל לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה לְמַטָּה יוֹתֵר:

וְעַל כֵּן כָּל מַה שֶּׁהָאָדָם הוּא חוֹלֶה וּפָגוּם בְּנַפְשׁוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, הוּא צָרִיךְ צַדִּיק גָּדוֹל יוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְתַקֵּן גַּם נַפְשׁוֹ הַפְּגוּמָה יוֹתֵר כַּנַּ"ל. וְהָעִקָּר אִם יִזְכֶּה לְהַאֲמִין בּוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִכָּלֵל בּוֹ וּלְקַבֵּל מִמֶּנּוּ הָ'אוֹר הַמְצֻיָּר לִבְרָכָה' כַּנַּ"ל: (קריאת שמע ד, יג)

[101] = סגור וסתום.???

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא גָּדוֹל יוֹתֵר אֲפִלּוּ מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנִּכְנָס לִפְנַי וְלִפְנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים"[102] כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[103]:

כִּי יֵשׁ עֲבֵרוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן שֶׁגַּם הַכֹּהֵן גָּדוֹל אֵינוֹ יָכוֹל לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם בְּיוֹם כִּפּוּר[104], אֲבָל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי הוּא יָכוֹל לִכְנֹס עוֹד לִפְנִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְלִמְשֹׁךְ כַּפָּרָה וְתִקּוּן גַּם לָהֶם. כִּי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים יְכוֹלִים לְתַקֵּן הַכֹּל (בִּבְחִינַת "וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה"[105]) אִם יִזְכֶּה לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמֶת: (קריאת שמע ד, יג)

[102] משלי ג, טו.

[103] הוריות יג ע"א.

[104] יומא פו ע"א.

[105] משלי ט, יד.

הַצַּדִּיקִים וְהַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם עוֹסְקִים בְּשׁוּם עֵסֶק וּמְלָאכָה, אַף עַל פִּי כֵן גַּם הֵם צְרִיכִים לְבַטֵּל עַצְמָן מִדְּבֵקוּתָם וּמִדִּבְרֵי תּוֹרָה בְּעֵת הַהֶכְרֵחַ. וְאָז הֵם מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמָן וְעַל כָּל הָעוֹלָם אֶת בְּחִינַת 'הַחֶסֶד חִנָּם' שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחִיּוּת הַמְלֻבָּשׁ בְּמַשָּׂא וּמַתָּן וְדֶרֶךְ אֶרֶץ. וְעַל יְדֵי זֶה מְקַיְּמִין גַּם הֵם מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'טוֹב תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ'[106]:

וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁגַּם הַצַּדִּיק מְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ לִפְעָמִים בִּבְחִינַת 'בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ'[107], עַל יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל הַקִּטְרוּג וְהַהִתְגָּרוּת שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁרוֹצִים לְהִתְגָּרוֹת בְּמִי שֶׁבָּא לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעַל יְדֵי זֶה נַעֲשִׂין גֵּרִים: (בית הכנסת ה, ח יב)

[106] אבות ב, ב.

[107] מנחות צט ע"א.

עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא בְּכֹחַ 'הַפְּשִׁיטוּת' הָאֲמִתִּי שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, כִּי בְּעֵת שֶׁעוֹסְקִים בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה אָז אָנוּ רְחוֹקִים מֵהֶם מְאֹד וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אָז אוֹרָם הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר. רַק בְּעֵת פְּשִׁיטוּתָם הֵם מוֹרִידִים עַצְמָן אֵלֵינוּ בְּכַמָּה וְכַמָּה תַּחְבּוּלוֹת כְּדֵי לְחַיּוֹתֵנוּ לָנֶצַח, לְמַעַן יוּכְלוּ לָשׁוּב כָּל 'הַפְּשׁוּטִים' וְהָרְחוֹקִים שֶׁבָּעוֹלָם עַל יְדֵי 'הַחֶסֶד חִנָּם' שֶׁמַּמְשִׁיכִין אָז כַּנַּ"ל:

וּמֵחֲמַת שֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא יוֹם רִאשׁוֹן לַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, וּבוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם עַל יְדֵי הַחֶסֶד חִנָּם הַנַּ"ל, עַל כֵּן צְרִיכִין לִנְסֹעַ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי רַק הֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ וּלְגַלּוֹת אֶת הַחֶסֶד חִנָּם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב וְלָשׁוּב אֲפִלּוּ כָּל הָרְחוֹקִים שֶׁבָּעוֹלָם: (בית הכנסת ה, טז)

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ 'הַחֶסֶד חִנָּם' עַל כָּל הָעוֹלָם, אֲפִלּוּ אִם נָפְלוּ כְּמוֹ שֶׁנָּפְלוּ רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וּבִלְבַד שֶׁיִּתְנַהֲגוּ וְיַמְשִׁיכוּ עַצְמָן לְ'דַרְכֵי הַתְּמִימוּת וְהַפְּשִׁיטוּת' בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כִּי עַל יְדֵי 'אֱמוּנָה' וּ'תְמִימוּת' נַעֲשָׂה כְּלִי שְׁלֵמָה לְקַבֵּל עַל יָדָהּ הַ'חֶסֶד חִנָּם' הַנַּ"ל וְכָל טוּב: (בית הכנסת ה, לג לה)

עַל יְדֵי הַזְכָּרַת 'שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים' הַקְּדוֹשִׁים, עַל יְדֵי זֶה מְבָרְרִין 'הַמְדַמֶּה' וְזוֹכִין לֶ'אֱמוּנָה שְׁלֵמָה' - לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד, שֶׁאָז יִתְנַהֵג הָעוֹלָם עַל יְדֵי נִפְלָאוֹת לְמַעְלָה מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע:

וְעַל כֵּן עַל יְדֵי הַזְכָּרַת שְׁמוֹתָם יְכוֹלִין לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע[108] גַּם עַכְשָׁו. וְעַל כֵּן צְרִיכִין לִכְתֹּב לְעַצְמָן שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים לְזִכָּרוֹן[109], כִּי עַל יְדֵי כָּל זֶה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה כַּנַּ"ל: (נטילת ידים לסעודה ד, ו)

[108] ספר המדות צדיק ח"ב כ.

[109] ספר המדות צדיק ח"א יט.

עִקַּר מַה שֶּׁמְּדַבֵּר הָרַב עִם כָּל אֶחָד וּמֵאִיר בּוֹ דַּעְתּוֹ לְהַצִּילוֹ מֵעֲו‍ֹנוֹת, הָעִקָּר הוּא שֶׁמְּבָאֵר לוֹ שֶׁיָּבִין מֵרָחוֹק שֶׁיֵּשׁ חָכְמוֹת אֲמִתִּיּוֹת וְהַשָּׂגוֹת נִפְלָאוֹת בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזֵּק אֱמוּנָתוֹ עַד שֶׁיּוּכַל לָבֹא לִבְחִינַת בִּטּוּל אֶל 'אוֹר אֵין סוֹף' בְּחִינַת 'הֶאָרַת הָרָצוֹן':

אֲבָל פְּנִימִיּוּת דַּעְתּוֹ וְהַשָּׂגָתוֹ אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְבָאֵר כְּלָל, כִּי הוּא בִּבְחִינַת 'סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה'[110], רַק שֶׁמְּרַמֵּז לְתַלְמִידָיו בְּדֶרֶךְ רְמָזִים בְּעָלְמָא, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין מֵרָחוֹק:

אֲבָל אָסוּר לִכְנֹס בָּזֶה בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים, כִּי עַל זֶה נֶאֱמַר 'בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ' וְכוּ'[111], וְנֶאֱמַר "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי"[112]: (נטילת ידים לסעודה ו, ז)

[110] אבות ג, יג.

[111] חגיגה יג ע"א.

[112] קהלת ז, כג.

זֶה יָדוּעַ לְכָל אָדָם, כַּמָּה וְכַמָּה עִתִּים עוֹבְרִים עָלָיו בְּרוּחָנִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת בְּגוּף וְנֶפֶשׁ וּמָמוֹן וְכוּ', וְכַמָּה וְכַמָּה יְשׁוּעוֹת נִפְלָאוֹת שֶׁה' יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לוֹ בְּכָל פַּעַם, בִּפְרָט בְּעִנְיַן קְדֻשַּׁת יַהֲדוּתוֹ שֶׁזֶּה הָעִקָּר:

וּבְכָל עֵת וָעֵת שֶׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם, בֵּין בְּטִיבוּ בֵּין בְּעָקוּ בֵּין בַּעֲלִיָּה בֵּין בִּירִידָה, בְּכֻלָּם מֵאִיר בָּהֶם הַצַּדִּיק שֶׁיֵּדְעוּ יִשְׂרָאֵל עֵצוֹת מַה לַעֲשׂוֹת, וּבַמֶּה יְחַיֶּו אֶת עַצְמם בְּכָל עֵת וָעֵת - כְּפִי הָעֵת אֲשֶׁר עוֹבֵר עָלָיו - בְּאֹפֶן שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ עַל עָמְדָם, וְלֹא יִפְּלוּ וְלֹא יִתְרַחֲקוּ לְעוֹלָם:

וְהָעִקָּר עַל יְדֵי שֶׁיְּקַשְּׁרוּ כָּל הָעִתִּים הָעוֹבְרִים אֲלֵיהֶם לְ'הָעֵת הָאַחֲרוֹן', שֶׁהוּא עֵת קִבּוּל הַשָּׂכָר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁאָז יִזְכֶּה כָּל אֶחָד כְּפִי עֲבוֹדָתוֹ לְ'הֶאָרַת הָרָצוֹן' הַמֻּפְלָג לַה' יִתְבָּרַךְ בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת נִפְלָא וְנוֹרָא. שֶׁזֶּה בְּחִינַת "כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל"[113] כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים, וְלָעֵת הַזֹּאת צְרִיכִין לְקַשֵּׁר כָּל הָעִתִּים הָעוֹבְרִים עָלָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה:

כִּי עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת הוּא עַל יְדֵי הָ'רָצוֹן' - שֶׁאֵיךְ שֶׁהוּא וְאֵיךְ שֶׁעוֹבֵר עָלָיו עַל כָּל פָּנִים יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּרָצוֹן חָזָק לַה' יִתְבָּרַךְ, כִּי הָרָצוֹן הַטּוֹב בְּעַצְמוֹ יָקָר וְחָשׁוּב מְאֹד:

וְעַל יְדֵי זֶה יִתְעוֹרֵר וְיִתְגַּבֵּר לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד לַה' יִתְבָּרַךְ, וּלְהַרְבּוֹת בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת רַבּוֹת וְהִתְבּוֹדְדוּת, לִשְׁפֹּךְ לִבּוֹ כַּמַּיִם לִפְנֵי ה' - "עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִשָּׁמָיִם"[114] וְיָאִיר עָלָיו הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הָאֲמִתִּי, לְבַטֵּל 'רוּחַ שְׁטוּת' וְלָשׁוּב מִכָּל הָעֲו‍ֹנוֹת וּלְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ: (נטילת ידים לסעודה ו, נא)

[113] במדבר כג, כג.

[114] איכה ג, נ.

אֵלּוּ הַמְקֹרָבִים בֶּאֱמֶת לְהַצַּדִּיק וְהָרַב הָאֱמֶת, וּבְקִיאִים מְאֹד בְּדִבְרֵי תּוֹרָתוֹ שֶׁקִּבְּלוּ מִמֶּנּוּ וּמְבִינִים הָרְמָזִים שֶׁבָּהֶם, אֲזַי יְכוֹלִים לִמְצֹא דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל הַשִּׂיחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, עַד שֶׁיִּלְמְדוּ וְיָבִינוּ מִכֻּלָּם חָכְמוֹת וְעֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ[115]:

כִּי בְּכָל הַשִּׂיחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם 'תּוֹרָה נֶעֱלֶמֶת', רַק שֶׁצְּרִיכִין לָתֵת לֵב לָזֶה, וְלִהְיוֹת בָּקִי הֵיטֵב בְּחַדְרֵי תּוֹרָה שֶׁקִּבֵּל מֵרַבּוֹ:

וְאָז הוּא יָכוֹל לִלְמֹד מִכָּל אָדָם בִּבְחִינַת 'אֵיזֶהוּ חָכָם הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם'[116] שֶׁנֶּאֱמַר "מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְו‍ֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי"[117], כִּי בְּכָל הַשִּׂיחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הוּא מוֹצֵא בָּהֶם דִּבְרֵי תּוֹרָה. גַּם עַל יְדֵי הָרְמָזִים הַנַּ"ל זוֹכֶה לִהְיוֹת 'אֶרֶךְ אַפַּיִם וְגִבּוֹר הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ'[118] בִּשְׁלֵמוּת, כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים: (נטילת ידים לסעודה ו, נו)

[115] עיין שיחות הר"ן רד.

[116] אבות ד, א.

[117] תהלים קיט, צט.

[118] בן זומא אומר, איזהו חכם - הלומד מכל אדם, שנאמר "מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי". איזהו גבור - הכובש את יצרו, שנאמר "טוב ארך אפים מגיבור, ומושל ברוחו מלוכד עיר (אבות ד, א).

יֵשׁ טוֹעִים הַרְבֵּה וְסוֹבְרִים בְּדַעְתָּם כְּאִלּוּ הַתּוֹרָה הוֹלֶכֶת בִּירוּשָׁה וְכוּ', כַּיָּדוּעַ לַבְּקִיאִים קְצָת בְּהַנְהָגַת הָעוֹלָם עַתָּה. וְרַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אָמְרוּ בְּהֵפֶךְ 'כֶּתֶר שֵׁם טוֹב מֻנָּח כָּל הָרוֹצֶה יָבֹא וְיִטֹּל'[119], וּכְתִיב "אָב לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הַבֵּן" וְכוּ'[120]:

וּכְמוֹ שֶׁרָאִינוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים הַרְבֵּה, וְהָיוּ לָהֶם בָּנִים רְשָׁעִים, וְכֵן רְשָׁעִים הַרְבֵּה שֶׁהָיוּ לָהֶם בָּנִים צַדִּיקִים. וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'שֶׁאֵינָהּ יְרֻשָּׁה לָךְ'[121], וּכְמוֹ שֶׁרָאִינוּ אֵצֶל 'מַלְכֵי בֵּית דָּוִד', שֶׁהָיָה אָחָז רָשָׁע גָּדוֹל, וְהָיָה בֶּן יוֹתָם הַצַּדִּיק, וּמֵהָרָשָׁע הַזֶּה יָצָא דַּיְקָא צַדִּיק גָּדוֹל וְנוֹרָא - חִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ. וְכֵן מֵחִזְקִיָּהוּ נוֹלְדוּ מְנַשֶּׁה וְאָמוֹן שֶׁהָיוּ רְשָׁעִים, וּמֵהֶם יָצָא יֹאשִׁיָּהוּ הַצַּדִּיק, שֶׁכָּמוֹהוּ לֹא הָיָה אֲשֶׁר שָׁב אֶל ה' וְכוּ'[122]; וְסוֹף כָּל סוֹף יֵצֵא מֵהֶם מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁכָּל הַגְּאֻלָּה תִּהְיֶה עַל יָדוֹ:

וְכָל זֶה מֵחֲמַת כִּי גַּם הָרְשָׁעִים הַגְּדוֹלִים אֵין לָהֶם כֹּחַ אֶלָּא לַעֲקֹר אֶת עַצְמָם מֵהַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, אֲבָל 'שֹׁרֶשׁ' נְקֻדַּת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה הַמֻּשְׁרָשׁ בְּיִשְׂרָאֵל מִירֻשַּׁת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, זֶה נִשְׁאָר קַיָּם וְעוֹמֵד לָעַד וּלְנֶצַח נְצָחִים, עַד שֶׁאַחַר כָּךְ מִתְלַבֶּשֶׁת הַקְּדֻשָּׁה הַזֹּאת וְיוֹצֵאת עַל יְדֵי זֶרַע הַיְלוּדִים שֶׁנּוֹלָדִים מֵהָרְשָׁעִים אֵלּוּ בְּעַצְמָן, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה קְדֻשַּׁת 'הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה' לֹא יֻפְסַק לְעוֹלָם, וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ מִדּוֹר לְדוֹר עַד הַסּוֹף:

וּבְעִנְיָן זֶה יֵשׁ דְּבָרִים נִפְלָאִים הַרְבֵּה, אַךְ כְּלַל הַדְּבָרִים כִּי הַבְּחִירָה חָפְשִׁית לְבֶן הָרָשָׁע וּלְבֶן הַצַדִּיק, וְאִם לֹא יֵיטִיב מַעֲשָׂיו וְיִסְמֹךְ עַל זְכוּת אֲבוֹתָיו אוֹ זְכוּת בָּנָיו, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁיַּחֲלֹק עַל יְדֵי זֶה עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת - אוֹי לוֹ וּלְנִשְׁמָתוֹ. וְזֶה הָיָה פְּגַם קֹרַח כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[123]. וְאִם יֵיטִיב מַעֲשָׂיו - אַשְׁרֵי לוֹ: (נטילת ידים לסעודה ו, סז-סט)

[119] אבות ד, יג.

[120] יחזקאל יח, כ.

[121] אבות ב, יב.

[122] ע"פ מלכים-ב כג, כה.

[123] במדבר רבה יח, ח.

כָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיק עוֹלֶה לְמַעֲלָה יְתֵרָה וּמַמְשִׁיךְ מַקִּיפִים עֶלְיוֹנִים יוֹתֵר, הוּא יָכוֹל לְהָאִיר בְּיוֹתֵר בְּ'דָרֵי מַטָּה' בְּחִינַת הַדַּעַת שֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ"[124]:

וְלִפְעָמִים מִתְגַּבְּרִים הַפְּגָמִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל כָּל כָּךְ, עַד שֶׁגַּם הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּעֹצֶם הַשָּׂגָתוֹ אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהָאִיר לָהֶם הַדַּעַת הָאֱמֶת - כִּי אִם עַל יְדֵי הִסְתַּלְּקוּתוֹ חַס וְשָׁלוֹם. כִּי הוּא מֻכְרָח לַעֲלוֹת בַּעֲלִיּוֹת גְּדוֹלוֹת כָּל כָּךְ (בִּשְׁבִיל תִּקּוּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל), שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת לְשָׁם כְּשֶׁהוּא מְלֻבָּשׁ בַּגּוּף עֲדַיִן בְּזֶה הָעוֹלָם:

וְעַל כֵּן הוּא מֻכְרָח לְהִסְתַּלֵּק, וְאָז עוֹלֶה לַמָּקוֹם שֶׁעוֹלֶה לְמָקוֹם עֶלְיוֹן וְנוֹרָא מְאֹד, וּמִשָּׁם מֵאִיר לְתַלְמִידָיו הַדַּעַת הָאֱמֶת עַד שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל אֲפִלּוּ הַנּוֹפְלִים וְהַיְּרוּדִים מְאֹד כִּי 'מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ', עַד שֶׁיָּשׁוּבוּ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי זֶה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'מִיתַת צַדִּיקִים מְכַפֶּרֶת'[125]:

וּמִבְּחִינָה זוֹ נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כִּי עַל יְדֵי פְּגָמֵי יִשְׂרָאֵל וְהָעִקָּר עַל יְדֵי הַמַּחֲלֹקוֹת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת הַנַּ"ל - כִּי אִם עַל יְדֵי הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה:

וְאָז עָלָה וְנִכְלַל בִּבְחִינַת 'רַעֲוָא דְּרַעֲוִין' תַּכְלִית הַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, וּמִשָּׁם הֵאִיר לְתַלְמִידוֹ יְהוֹשֻׁעַ בְּחִינַת הַלִּמּוּד שֶׁל 'מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ', שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת 'יְהוֹשֻׁעַ', בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַתַּלְמִיד שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְחַזְּקוּת. וְזֶה בְּחִינַת "וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ"[126], וְנֶאֱמַר "אֹתוֹ חַזֵּק כִּי הוּא יַנְחִלֶנָּה"[127], כִּי דַּיְקָא אַחַר הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה זָכָה יְהוֹשֻׁעַ לְהַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ:

וּבָזֶה פָּעַל לְדוֹרוֹת, שֶׁאֲפִלּוּ בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא בְּתֹקֶף הִתְגַּבְּרוּת הַסִּטְרָא אָחֳרָא, עַד שֶׁיִּהְיוּ מֻכְרָחִים הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'מֹשֶׁה' לְהִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּהוּ הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה מִכָּל הַצָּרוֹת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'שְׁקוּלָה מִיתַת הַצַּדִּיקִים כִּפְלַיִם כְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ'[128] - וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לִבְכּוֹת וּלְקוֹנֵן עַל זֶה הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם בַּחֲצוֹת לַיְלָה וּמִכָּל שֶׁכֵּן בֵּין הַמְּצָרִים, - אַךְ אַף עַל פִּי כֵן "וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה'"[129], כִּי דַּיְקָא עַל יְדֵי זֶה תִּצְמַח הַיְשׁוּעָה וְהַגְּאֻלָּה וְיִתְהַפֵּךְ אֶבְלֵנוּ לְשָׂשׂוֹן, כִּי 'גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם'[130], כִּי דַּיְקָא עַל יְדֵי הִסְתַּלְּקוּתָם מַמְשִׁיכִין הֶאָרָה גְּדוֹלָה לְתַלְמִידֵיהֶם עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה: (נטילת ידים לסעודה ו, פא-פב פד)

[124] ישעיה ו, ג.

[125] מועד קטן כח ע"א.

[126] דברים ג, כח.

[127] דברים א, לח.

[128] סנהדרין צב ע"א.

[129] תהלים צב, ט.

[130] חולין ז ע"ב.

מַעֲלַת זִכְרוֹן שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים; כִּי בְּהַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁל כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק נִכְלָל בּוֹ כָּל מַהוּת הַצַּדִּיק, כָּל צִדְקָתוֹ וְתוֹרָתוֹ וּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, כִּי בִּשְׁמוֹ נִגְבָּל כָּל חִיּוּתוֹ וְעִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ:

לְמָשָׁל, כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין שֵׁם הַתַּנָּא 'רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי', בְּזֶה הַשֵּׁם כָּלוּל כָּל מַעֲשֵׂי זֶה הַתַּנָּא: שֶׁהָיָה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים בַּמְּעָרָה וְחִבֵּר 'סֵפֶר הַזֹּהַר' וְכָל הַמַּעֲשִׂיּוֹת הַנִּזְכָּרִים מִמֶּנּוּ, כֻּלָּם כְּלוּלִים בְּזֶה הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ 'רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי', וְכֵן בִּשְׁאָר הַצַּדִּיקִים. כִּי הַשֵּׁם הוּא הַכְּלָל וְהַזֵּכֶר שֶׁל כָּל דָּבָר:

וְעַל כֵּן עַל יְדֵי שֶׁמַּזְכִּירִין שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים אָנוּ מַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ קְדֻשָּׁתָם וּזְכוּתָם, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה גַּם אֲנַחְנוּ לִקְדֻשָּׁה וּלְטָהֳרָה וְלָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ: (דברים הנוהגים בסעודה ד, ו)

צְרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת 'חָסִיד' בֶּאֱמֶת, שֶׁעוֹסֵק תָּמִיד בְּ'תוֹרַת חֶסֶד' לִלְמֹד תּוֹרָה עַל מְנָת לְלַמְּדָהּ[131] - לַעֲשׂוֹת חֲסִידִים אֲמִתִּיִּים בָּעוֹלָם, וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בִּקְדֻשָּׁה כָּזֹאת, עַד שֶׁמְּעוֹרֵר וּמֵאִיר בְּלִמּוּד תּוֹרָתוֹ כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הַמֻּשְׁרָשִׁים בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה מַגִּיעַ הֶאָרָה לְכָל אֶחָד מִשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נַעֲשִׂין בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה וְגֵרִים. שֶׁעַל כֵּן תּוֹרָתוֹ הִיא בְּחִינַת 'תּוֹרַת חֶסֶד' כַּנַּ"ל, וְרַק עַל יָדוֹ יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לְהַפְשִׁיט מֵעַצְמוֹ 'הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים' בִּשְׁלֵמוּת וְלִזְכּוֹת לִבְגָדִים נְקִיִּים וּלְבָנִים: (בציעת הפת ה, כא)

[131] סוכה מט ע"ב.

צָרִיךְ הָאָדָם לְכַוֵּן דַּעְתּוֹ תָּמִיד בִּפְרָט בְּעֵת עוֹסְקוֹ בַּתּוֹרָה וּמִצְו‍ֹת, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלָיו הַהֶאָרָה מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁעוֹסֵק תָּמִיד לְעוֹרֵר וּלְהָאִיר שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי עוֹסְקוֹ בַּתּוֹרָה כַּנַּ"ל.

כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהַצַּדִּיק עוֹסֵק לְהָבִיא הֶאָרָה וְהִתְעוֹרְרוּת אֲפִלּוּ לְפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין לָזֶה אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא גַּם כֵּן.

וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְכַוֵּן דַּעְתּוֹ לָזֶה בְּיוֹתֵר וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בְּיוֹתֵר, בְּוַדַּאי נִמְשָׁךְ אֵלָיו הַהֶאָרָה בְּיֶתֶר שְׂאֵת, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת.

וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת לִקַּח בְּחִינַת 'הַנְּקֻדָּה טוֹבָה' שֶׁבְּדַעְתּוֹ - שֶׁנִּקְרֵאת 'שֶׁמֶן זַיִת זַךְ' - וּלְהָבִיאָהּ לְהַצַּדִּיק, עַל יְדֵי שֶׁיַּכְרִיחַ עַצְמוֹ לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּמִצְוֹת (בִּבְחִינַת "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ"[132] - 'אֵלֶיךָ' דַּיְקָא), וְכָל כַּוָּנָתוֹ יִהְיֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִתְפָּס בּוֹ 'אוֹר הַצַּדִּיק', כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה נִשְׁמָתוֹ נִדְלֶקֶת וּמְאִירָה כְּמוֹ נֵר מַמָּשׁ, בִּבְחִינַת "נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם"[133].

אַךְ צְרִיכִין לָזֶה לְבַטֵּשׁ וּלְכַתֵּת הַגּוּף בִּבְחִינַת "כָּתִית לַמָּאוֹר"[134], כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'גּוּפָא דְּלָא סָלִיק בֵּיהּ נְהוֹרָא דְּנִשְׁמְתָא - מְבַטְּשִׁין לֵיהּ'[135]. כִּי צְרִיכִין לִסְבֹּל כַּמָּה יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת וּמְרִירוּת גָּדוֹל עַד שֶׁזּוֹכִין לְהַפְשִׁיט מֵעַצְמוֹ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל[136]. אַךְ עִקַּר בִּטּוּל הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים הַנַּ"ל הוּא עַל יְדֵי שֶׁיַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה 'תָּמִיד'[137] בְּכָל יוֹם, וְאִם חוֹזְרִין וּמִתְגַּבְּרִין עָלָיו חַס וְשָׁלוֹם אֲזַי יִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדָּם בְּיוֹתֵר לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וְאָז 'הַמָּאוֹר שֶׁבָּהּ בְּוַדַּאי תַּחְזִירוֹ לְמוּטָב'[138]: (בציעת הפת ה, כב-כד)

[132] שמות כז, כ.

[133] משלי כ, כז.

[134] שמות כז, כ.

[135] זוהר שלח קסח ע"א.

[136] כי עדיין רחוקים מהקדושה מאוד ויכול להיות להם מניעות רבות, וצריך להם יגיעות רבות כדי להפשיט מהם הבגדים צואים שהלבישו, כמו שכתוב: "הסירו הבגדים הצואים", כי אלו הבגדים הצואים הם מונעים אותם מלחזור לקדוש ברוך הוא: (ליקוטי מוהר"ן ח"א יד, ה)

[137] וזהו: "להעלות נר תמיד" – תמיד דייקא, שצריכין להכריח עצמו לעסוק בתורה 'תמיד' בכל יום, כמו שכתוב: "והגית בו יומם ולילה: (בציעת הפת ה, כד)

[138] מדרש רבה איכה, פתיחתא דחכימי, ב.

זֶה הַצַּדִּיק שֶׁעָסַק כָּל יָמָיו בַּתּוֹרָה בִּקְדֻשָּׁה כָּזֹאת, עַד שֶׁזָּכָה עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ לְעוֹרֵר וּלְהָאִיר 'שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל', שֶׁעַל יְדֵי זֶה רַבִּים הֵשִׁיב מֵעָו‍ֹן[139] וְהִגְדִּיל כְּבוֹד ה' יִתְבָּרַךְ. זֶה הַצַּדִּיק אֲפִלּוּ כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק, עֲדַיִן עוֹסֵק בָּזֶה - לְהַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם לְמוּטָב, עַל יְדֵי שֶׁיַּמְשִׁיךְ עַל כָּל אֶחָד הֶאָרָה מִ'שֹּׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ שֶׁבַּתּוֹרָה'.

כִּי כָל הַתּוֹרָה שֶׁהוּא כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל[140] כְּלוּלָה בְּנֶפֶשׁ זֶה הַצַּדִּיק[141], וְיָדוּעַ כִּי הֶאָרַת 'נֶפֶשׁ הַצַּדִּיק' נִשְׁאֶרֶת עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ וּמְאִירָה בְּכָל עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה כַּמְּבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל[142].

וְעַל כֵּן כְּשֶׁבָּאִים עַל קִבְרוֹ וּמִתְעוֹרְרִים שָׁם לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ, אֲזַי מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמָן הֶאָרָה מִ'שֹּׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ שֶׁבַּתּוֹרָה', כִּי שָׁם בְּנֶפֶשׁ זֶה הַצַּדִּיק כְּלוּלִים כָּל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁרְשָׁם בְּהַתּוֹרָה - וְעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לַחֲזֹר לְמוּטָב.

וְזֶה סוֹד שְׁנֵי הָאֲרוֹנוֹת שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּמִּדְבָּר, 'אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף' וַ'אֲרוֹן הָעֵדוּת' זֶה אֵצֶל זֶה - כִּי שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְזֶה תָּלוּי בָּזֶה.

וְעַל כֵּן חִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ שֶׁעָסַק בָּזֶה כָּל יָמָיו, כִּי לָמַד וְלִמֵּד[143] שֶׁזֶּה בְּחִינָה הַנַּ"ל, עַל כֵּן נֶאֱמַר בּוֹ "וְכָבוֹד עָשׂוּ לוֹ בְמוֹתוֹ"[144] וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'שֶׁהוֹשִׁיבוּ יְשִׁיבָה עַל קִבְרוֹ וְהִנִּיחוּ סֵפֶר תּוֹרָה עַל מִטָּתוֹ'[145]. כִּי 'שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה' כְּלוּלָה בְּנַפְשׁוֹ עַל יְדֵי שֶׁעָסַק בָּזֶה כָּל יָמָיו, וְכָל קִיּוּם יְשִׁיבוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה הַכֹּל בָּנוּי וּמְיֻסָּד עַל קִבְרוֹ, כִּי מִשָּׁם מֵאִיר הֶאָרַת 'שָׁרְשֵׁי נְשָׁמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה' שֶׁעָסַק בָּזֶה כָּל יָמָיו: (בציעת הפת ה, ל-לא לו)

[139] ע"פ מלאכי ב, ו.

[140] ???

[141] כשנסתלק צדיק קשה לומר תורה, כי כל צדיק נסתלק עם כל חלקו שיש לו בהתורה. כי כל צדיק וצדיק יש לו חלק בהתורה, וכשנסתלק נסתלק עם כל חלקו שיש לו בהתורה: (שיחות הר"ן קלב); והצדיקים הגדולים שכל התורה כלולה בנשמתם, כשנסתלקים נסתלק עימם שורש כל התורה שהוא שורש נפשות ישראל: (בציעת הפת ה, ל)

[142] עץ חיים שער כב פרק ב מ"ק.

[143] ת"ר: "וכבוד עשו לו במותו" - זה חזקיה מלך יהודה שיצאו לפניו שלשים וששה אלף חלוצי כתף [...] הניחו ס''ת על מטתו ואמרו: קיים זה מה שכתוב בזה. והאידנא נמי עבדינן הכי? [...]  - קיים אמרינן לימד לא אמרינן (דלימד עדיף מקיים. רש"י): (בבא קמא יז ע"א)

[144] דברי הימים-ב לב, לג.

[145] בבא קמא טז ע"ב.

אַף עַל פִּי שֶׁהַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים עוֹשִׂים תִּקּוּנִים נִפְלָאִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, בִּפְרָט 'בְּחִירֵי צַדִּיקַיָּא' כְּמוֹ דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְכַיּוֹצֵא, שֶׁעָשׂוּ מַה שֶּׁעָשׂוּ לְטוֹבַת תִּקּוּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל וּפָעֲלוּ וְגָמְרוּ הַרְבֵּה מְאֹד. אַף עַל פִּי כֵן הַבַּעַל דָּבָר אֵינוֹ מַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ וּמִתְגָּרֶה בְּיִשְׂרָאֵל בְּכָל פַּעַם, וְחוֹתֵר הַרְבֵּה לְקַלְקֵל כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁל הַצַּדִּיקִים.

אַךְ אַף עַל פִּי כֵן "אַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה'"[146], כִּי אַף עַל פִּי שֶׁמְּקַלְקֵל הַבַּעַל דָּבָר אַחַר כָּךְ כְּמוֹ שֶׁמְּקַלְקֵל - אַף עַל פִּי כֵן נִשְׁאֶרֶת הָרְשִׁימוּ שֶׁל הַתִּקּוּן לָנֶצַח, שֶׁעַל יְדֵי זֶה סוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר הַצַּדִּיק הַתִּקּוּן שֶׁהִתְחִיל.

וְעַל כֵּן דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁזָּכָה לִמְצֹא מְקוֹם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם תָּלוּי כָּל תִּקּוּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל (עַיֵּן פְּנִים[147]), אַךְ אַחַר כָּךְ חָתַר הַבַּעַל דָּבָר לְקַלְקֵל הַדָּבָר עַד שֶׁחָרַב הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שְׁנֵי פְּעָמִים - אַף עַל פִּי כֵן מְקוֹם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִשְׁאָר קַיָּם לְעוֹלָם, כִּי זֶה אִי אֶפְשָׁר לְקַלְקֵל בְּשׁוּם אֹפֶן, וּרְשִׁימָה שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה נִשְׁאָר שָׁם בִּקְבִיעוּת, עַד אֲשֶׁר יֵשׁ כֹּחַ לְצַדִּיקֵי הַדּוֹר גַּם עַתָּה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה מִשָּׁם עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַד שֶׁיַּחְזְרוּ לְמוּטָב, וְסוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר דָּוִד שֶׁהוּא מָשִׁיחַ אֶת שֶׁלּוֹ וְיִבְנֶה הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְקוֹמוֹ וְיַחֲזִיר אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל לְמוּטָב בִּשְׁלֵמוּת: (בציעת הפת ה, לב-לג)

[146] תהלים צב, ט; בכל משפטיך ידך על העליונה: (רש"י)

[147] כי עיקר שלמות קדושת ישראל הוא כשהבית המקדש בנוי על מכונו והארון עומד על מקומו בבית קודש קודשים, [...] כי מקודם [...] לא היתה הארת התורה מאירה כל כך בתכלית השלמות. ועל כן היה מתיגע דוד מאוד למצוא מקום להבית המקדש [...] ועיקר הוא מקום הארון שהוא נקודת ה'אבן שתיה' שמשם תצא תורה, כמו שכתוב: "כי מציון תצא תורה", היינו שמשם יוצאת הארת התורה משורשה ומקומה, ומאירה באור גדול עד שמגיע ההארה על כל אחד ואחד מישראל כפי שורש נפשו בתורה: (בציעת הפת ה, לב)

אֲפִלּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים כָּל זְמַן שֶׁלֹּא עָמְדוּ בַּנִּסָּיוֹן כָּרָאוּי לָהֶם, עֲדַיִן יֵשׁ לָהֶם לָחוּשׁ אוּלַי יֵשׁ בָּהֶם עוֹד אֵיזֶה אֲחִיזָה מֵ'הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים'.

אַךְ אַחַר כָּךְ כְּשֶׁזּוֹכִין לַעֲמֹד בְּנִסְיוֹנוֹת כָּרָאוּי, אָז לֹא דַּי שֶׁזּוֹכִין לְהַפְשִׁיט מֵעַל עַצְמָן 'הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים' בִּשְׁלֵמוּת וְלִלְבֹּשׁ 'בְּגָדִים לְבָנִים וּנְקִיִּים' - שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּיוֹסֵף "וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ" וְאַחַר כָּךְ כְּתִיב "וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ" וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[148] - אַף גַּם שֶׁזּוֹכִין שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְהַפְשִׁיט הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים מִתַּלְמִידֵיהֶם וְחַבְרֵיהֶם, וּלְהַלְבִּישָׁם 'בְּגָדִים נְקִיִּים' בִּבְחִינַת "לְכֻלָּם נָתַן לָאִישׁ חֲלִפוֹת שְׂמָלֹת"[149], הַנֶּאֱמַר בְּיוֹסֵף אֵצֶל אֶחָיו: (בציעת הפת ה, מ)

[148] ועל כן כשעמד יוסף בניסיון, אז דייקא הפשיט מעצמו בחינת אחיזת הבגדים הצואים, בבחינת "ויעזב בגדו בידה וינס" וכו' (בראשית לט, יב), שהבגד שהיה לה אחיזה בו עזב בידה והפשיט את עצמו מבגדים אלו בשלמות. ואז זכה אחר כך לבגדים נקיים ויקרים, בבחינת "וילבש אתו בגדי שש" וכו' (בראשית מא, מב), וכמו שאיתא בזוהר הקדוש (מקץ קצו ע"א): 'יוסף מדיליה נטל' וכו': (בציעת הפת ה, מ)

[149] בראשית מה, כב.

זֶה הַצַּדִּיק הַנַּ"ל זוֹכֶה לְבָרֵר הַשֵּׁנָה וְלִפְתֹּר חֲלוֹמוֹת בִּשְׁלֵמוּת, וְהוּא מְחַזֵּק וְנוֹתֵן עֵצָה לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל נַפְשׁוֹ, שֶׁבְּעֵת שֶׁמִּתְעוֹרֵר בּוֹ אֵיזֶה טוֹב, אֲזַי יִזְדָּרֵז וִימַהֵר לַחְטֹף תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לְפִקָּדוֹן לִימֵי הָרָעָב חַס וְשָׁלוֹם - שֶׁהֵם יְמֵי הָרָע שֶׁעוֹבְרִין עַל הָאָדָם - שֶׁאָז יוּכַל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּהַטּוֹב שֶׁקִּבֵּץ בִּתְחִלָּה בִּימֵי נְעוּרָיו, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הָעֵצָה שֶׁנָּתַן יוֹסֵף הַצַּדִּיק "וְיִצְבְּרוּ בָר וְכוּ' וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן" וְכוּ'[150]: (בציעת הפת ה, מ)

[150] בראשית מא, לה-לו.

כָּל זְמַן שֶׁאֵין בָּאִים אֶל הַמְּנוּחָה דִּקְדֻשָּׁה בִּשְׁלֵמוּת, אֲזַי הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים מִתְגַּבְּרִים בְּכָל פַּעַם, כִּי הַהִתְגַּבְּרוּת שֶׁלָּהֶם וְהַהַסָּתוֹת וְהַמְּנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְכוּ', מִשְׁתַּנִּים בְּכָל עֵת - וְהֵם כִּמְעַט בְּלִי שִׁעוּר.

וְכָל זֶה הוּא מִבְּחִינַת 'קְלִפַּת עֲמָלֵק' הַמִּתְגָּרֶה בְּכָל פַּעַם, בִּפְרָט בְּהַחֲלּוּשֵׁי כֹּחַ שֶׁהֵם הַגֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה.

אֲבָל מַכְנִיעִין אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וּבִפְרָט עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים שׁוֹכְנֵי עָפָר שֶׁכְּבָר בָּאוּ אֶל מְנוּחָתָם בִּשְׁלֵמוּת, בִּבְחִינַת "יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם"[151]: (בציעת הפת ה, מד מז-מח)

[151] ישעיה נז, ב.

כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הַבְּרָכוֹת וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת[152], וְהוּא מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל חֶרְפַּת רָעָב.

כִּי כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ אֶל הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא רָחוֹק מִבְּרָכָה וּמִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּחִינַת "שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב", אֲבָל עַל יְדֵי הַצַּדִּיק בְּחִינַת יוֹסֵף - נִתְתַּקֵּן זֹאת[153].

וְכֵן עִקַּר כָּל הַחִיּוּת נִמְשָׁךְ רַק מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת 'חַ"י עָלְמִין'[154], וּבִלְעָדוֹ אֵין שׁוּם חִיּוּת בָּעוֹלָם.

כִּי הַצַּדִּיק מְבַטֵּל כָּל בְּחִינַת הָאַהֲבוֹת הַנְּפוּלִין - שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶרְפָּה שִׁבְרוֹן לֵב בְּחִינַת סִטְרָא דְּמוֹתָא חַס וְשָׁלוֹם - וּמַמְשִׁיךְ חִיּוּת בָּעוֹלָם, כִּי הוּא מְחַיֶּה וּמְתַקֵּן בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וּמְבַטֵּל סִטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁבָּא מִשָּׁם כַּיָּדוּעַ[155] - כִּי הַצַּדִּיק הוּא מְקוֹר הַחַיִּים.

וְכָל יִשְׂרָאֵל - אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהִיא בְּחִינַת צַדִּיק כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים"[156], אַף עַל פִּי כֵן - אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע וְהַבְּרָכָה בִּשְׁלֵמוּת לְבַטֵּל חֶרְפַּת רָעָב - שֶׁהִיא בְּחִינַת בַּהֲמִיּוּת בְּחִינַת אַהֲבוֹת הַנְּפוּלִין הַשּׁוֹרִין עַל הַלֵּב שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הָרְעָבוֹן[157], וְאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלוֹ - כִּי אִם עַל יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת שֹׁרֶשׁ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל.

וּבִתְחִלָּה צְרִיכִין הַכֹּל לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, וְאַחַר כָּךְ צָרִיךְ לְקַבֵּל כָּל אֶחָד הֶאָרָה מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁבַּחֲבֵרוֹ, וְאַחַר כָּךְ צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְעוֹרֵר וּלְהָאִיר נְקֻדָּתוֹ הַטּוֹבָה וּלְקַבֵּל הֶאָרָה וְהִתְעוֹרְרוּת מִנֵּיהּ וּבֵיהּ: (ברכת המזון ג, ב-ג)

[152] בחינת "ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ": (ברכת המזון ג, ב)

[153] שבע שני שבע ושבע שני רעב: היינו טוב ורע... והרע מתרבה וגובר על הטוב, בבחינת: "ולא נודע כי באו אל קרבנה". ותיקונו הוא יוסף, בבחינת: "אסף אלקים את חרפתי", שהוא ממתיק את הרע שהוא בחינת הרעב: (ליקוטי מוהר"ן ח"א נד, ו)

[154] צדיק חי עלמין: (תיקוני זוהר (תיקון ע) קכג ע"ב)

[155] עץ חיים בתחילתו; ועיין בליקוטי מוהר"ן ח"א לד, ז.

[156] ישעיה ס, כא.

[157] כמובא בליקוטי מוהר"ן ח"א לט.

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת נִקְרָא 'יוֹסֵף' עַל שֵׁם שֶׁמּוֹסִיף בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת, וּמַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כְּאִלּוּ לֹא הִתְחִיל עֲדַיִן בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּלָל.

וְזֶה עִקַּר הַשַּׁעֲשׁוּעִים וְהַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ, כִּי עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו וְהִתְפָּאֲרוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל יְדֵי חִדּוּשִׁים דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁעוֹלֶה הִתְפָּאֲרוּת חָדָשׁ לְמַעְלָה. וְגַם מֵחֲמַת שֶׁהַצַּדִּיק הַזֶּה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְקָרֵב רְחוֹקִים מַמָּשׁ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.

כִּי בְּכֹחַ הִתְגַּבְּרוּתוֹ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כְּאִלּוּ מַתְחִיל עַתָּה לַעֲבֹד אֶת ה' - בַּכֹּחַ הַזֶּה הוּא יָכוֹל לְעוֹרֵר בְּכָל פַּעַם רְחוֹקִים מַמָּשׁ שֶׁיַּתְחִילוּ מֵעַתָּה לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ.

וְעַל כֵּן מִצַּדִּיקִים כָּאֵלּוּ יֵשׁ לַה' יִתְבָּרַךְ תַּעֲנוּגִים וְשַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים וַחֲדָשִׁים וְהִתְפָּאֲרוּת נִפְלָא בְּכָל עֵת, כִּי בְּכָל פַּעַם הֵם עוֹשִׂין לַה' יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל לְבוּשִׁין חֲדָשִׁים וּבִגְדֵי הִתְפָּאֲרוּת חָדָשׁ, בִּבְחִינַת 'וּלְבוּשָׁא דְּלָבִישׁ בְּיוֹמָא דָּא לָא לָבִישׁ בְּיוֹמָא אָחֳרָא, וּלְבוּשִׁין דְּאִיהוּ לָבִישׁ בְּצַפְרָא לָא לָבִישׁ בְּרַמְשָׁא'[158].

וְכָל זֶה נַעֲשָׂה עַל יְדֵי הִתְפָּאֲרוּת הֶחָדָשׁ שֶׁעוֹלֶה בְּכָל פַּעַם מִזֶּה הַצַּדִּיק, עַל יְדֵי שֶׁמִּתְחַדֵּשׁ בְּעַצְמוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל פַּעַם וְעַל יְדֵי שֶׁמְּקָרֵב רְחוֹקִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ.

וְעַל שֵׁם כָּל זֶה נִקְרָא 'יוֹסֵף', בְּחִינַת "יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר"[159] (עַיֵּן פְּנִים[160]), וְעַל יְדֵי זֶה הַצַּדִּיק נִתְגַּלָּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל[161]: (ברכת המזון ד, יא)

[158] תיקוני זוהר (תיקון כב) סה ע"א.

[159] בראשית ל, כד.

[160] כי ההתפארות הוא בחינת בן שה' יתברך מתפאר בישראל כאב המתפאר עם בנו, בבחינת "בני בכורי ישראל" [...] והצדיק הוא עיקר כלל ישראל והוא בעצמו [...] בכל פעם בן חדש אצל ה' יתברך, בבחינת "ה' אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך" - שהצדיק מתחיל בכל פעם מחדש כאלו נולד היום. [...] וזהו גם כן בחינת "יוסף לי בן אחר" שיזכה בכל פעם לקרב אחד מישראל מחדש לה' יתברך שהוא בן אחר-בן חדש שזה עיקר התפארותו יתברך [...] כי עיקר ההתפארות הוא כשעולה התפארות חדש לה' יתברך על ידי התקרבות הרחוקים כנ"ל: (ברכת המזון ד, יא)

[161] עיין בפנים, ברכת המזון ד, יא בתחילתו.

כְּשֶׁמְּקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק הוּא מַמְשִׁיךְ מִמֶּנּוּ 'שֶׁפַע כְּפוּלָה', וְעַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן אֶצְלוֹ תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ'[162], דְּהַיְנוּ שֶׁלְּעוֹלָם חָסֵר לוֹ. אֲבָל הַשֶּׁפַע הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת 'שֶׁפַע כְּפוּלָה' שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם חִסָּרוֹן: (ברכת המזון ד, טז)

[162] קהלת רבה א, לב.

כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּכְבוֹד הַצַּדִּיק פּוֹגְמִין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל קְדֻשָּׁתָהּ נִמְשֶׁכֶת מֵהַצַּדִּיק, וְאָז הוּא בִּבְחִינַת הַמְּרַגְּלִים שֶׁפָּגְמוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעַל יְדֵי זֶה מִתְגַּבֵּר עָלָיו תַּאֲוַת מָמוֹן: (ברכת המזון ד, יז)

מַה שֶּׁהוֹלְכִין עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, עַיֵּן אֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְכוּ' אוֹת כ"ז[163]:

[163] וז"ל: הכבוד הוא שורש כל הבריאה, כי הכל נברא רק בשביל התגלות כבודו יתברך, ועיקר התגלות כבודו הוא על ידי האדם דיקא, על כן האדם הוא תכלית הבריאה, שזה בחינת 'בראש השנה נברא העולם', היינו האדם שהוא תכלית בריאת העולם. ועיקר ההולדה שנולדין ונתרבין בני אדם שעל ידי זה נתגדל כבודו יתברך, הוא על ידי 'שפע נועם העליון' (עיין פנים). ועל כן בראש השנה שבו נברא העולם, צריכין להמשיך ולעורר בחינת 'נועם העליון', שהוא עיקר בחינת 'שלמות המוחין'. וזה בחינת המוחין שממשיכין על ידי תקיעת שופר, כי על ידי 'קול שופר' ממשיכין בחינת 'נועם העליון', שהוא בחינת 'מוחין של ארץ ישראל'.

צְרִיכִין לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וַאֲפִלּוּ אַחַר שֶׁמִּתְקָרְבִין צְרִיכִין בְּכָל פַּעַם לִסְבֹּל שְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה מְאֹד, וְהַכֹּל הוּא לְטוֹבָה גְּדוֹלָה, כִּי זֶה עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ.

כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת 'נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה' שֶׁל הָ'אָלֶף', וְהַתַּלְמִיד הַמִּתְקָרֵב אֵלָיו הוּא בְּחִינַת 'הַנְּקֻדָּה תַּחְתּוֹנָה', וְעִקַּר הַהִתְחַבְּרוּת וְהַהִתְקָרְבוּת שֶׁל הַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה בַּנְּקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה הוּא עַל יְדֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים וּבִזְיוֹנוֹת שֶׁסּוֹבְלִין בִּשְׁבִיל הַהִתְקָרְבוּת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה בְּחִינַת הַ'וָּאו' שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶף וְנִשְׁלָם בְּחִינַת הָאָלֶף, וְזוֹכֶה לִתְשׁוּבָה וְלִהְיוֹת נַעֲשָׂה 'אָדָם', וְלִזְכּוֹת לְהִכָּלֵל בָּאָדָם הָעֶלְיוֹן הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא.

וּמֵחֲמַת שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה תָּמִיד, כִּי מִמַּה נַּפְשָׁךְ אִם לֹא הָיְתָה תְּשׁוּבָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בִּשְׁלֵמוּת בְּוַדַּאי צָרִיךְ לִסְבֹּל עֲדַיִן בִּזְיוֹנוֹת הַרְבֵּה בִּכְדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשְׁלִים תְּשׁוּבָתוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר זָכָה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה, כִּי צְרִיכִין לֵילֵךְ בְּכָל פַּעַם מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה וְלִזְכּוֹת בְּכָל פַּעַם לְהַשָּׂגָה יְתֵרָה בֶּאֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאָז צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל הַשָּׂגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה, וְכֵן בְּכָל פַּעַם. וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא עַל יְדֵי בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים כְּשֶׁזּוֹכֶה לִדֹּם וְלִשְׁתֹּק וּלְקַבְּלָם בְּאַהֲבָה בִּשְׁבִיל הַהִתְקָרְבוּת לַה' יִתְבָּרַךְ וּלְהַצַּדִּיק, עַל כֵּן בֶּאֱמֶת צָרִיךְ לִסְבֹּל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל הַהִתְקָרְבוּת, כִּי זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ וּתְשׁוּבָתוֹ.

וְעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁבָּאִין עָלָיו בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים עַל שֶׁהוּא אוֹחֵז עַצְמוֹ בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, מִזֶּה בְּעַצְמוֹ רָאוּי לוֹ לְהָבִין בְּבֵרוּר שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה גְּדוֹלָה וְאַחֲרִית טוֹב וְנִפְלָא מְאֹד, מֵאַחַר שֶׁזָּכָה לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת כָּל כָּךְ בִּשְׁבִיל לֶאֱחֹז אֶת עַצְמוֹ בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּתַכְלִית תַּכְלִית מַדְרֵגַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ. כִּי עִקַּר הֶאָרַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה בַּנְּקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה הוּא עַל יְדֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים וּבִזְיוֹנוֹת דַּיְקָא שֶׁסּוֹבְלִין בִּשְׁבִיל זֶה.

וּמֵאַחַר שֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה אוֹחֵז בּוֹ בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק, וּמֵאִיר בּוֹ עַל יְדֵי הַבִּזְיוֹנוֹת כַּנַּ"ל, בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לְעוֹלָם, כִּי הַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה יְכוֹלָה לְתַקְּנוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא: (ברכת הפירות ה, יא)

כְּשֶׁרוֹצֶה הָאָדָם לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה אָז צָרִיךְ לִהְיוֹת 'בָּקִי בַּהֲלָכָה', וְצָרִיךְ לִהְיוֹת לוֹ שְׁנֵי בְּקִיאוּת בְּחִינַת 'בָּקִי בְּרָצוֹא' 'בָּקִי בְּשׁוֹב' 'בָּקִי בְּעָיֵל' 'בָּקִי בְּנָפִיק', שֶׁזֶּה בְּחִינַת "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ"[164], הַיְנוּ לֶאֱחֹז אֶת עַצְמוֹ בְּה' יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, הֵן בַּעֲלִיָּה הֵן בִּירִידָה, וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה.

אַךְ זֶה הַבְּקִיאוּת - אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת הָעִקָּר הוּא 'פְּשִׁיטוּת וּתְמִימוּת', אֲבָל זֶה הַפְּשִׁיטוּת וּתְמִימוּת בְּעַצְמוֹ לִזְכּוֹת לְהַכְנִיס זֹאת הֵיטֵב בְּלֵב בְּנֵי אָדָם - הוּא עָמֹק וְנִפְלָא מְאֹד, וְעַל זֶה נֶאֱמַר "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם וְכוּ' וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם" וְכוּ'[165], שֶׁהוּא הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת 'נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה' הַנַּ"ל.

וְעַל כֵּן שָׁם עִקַּר הַהֲלָכָה בְּרוּרָה, כִּי שָׁם הָיוּ יוֹשְׁבִין הַסַּנְהֶדְרֵי גְּדוֹלָה וְהַכֹּהֲנִים וְהַזְּקֵנִים וּמְבָרְרִין כָּל הַהֲלָכוֹת. וְעִקַּר הַהֲלָכָה בְּרוּרָה וּמִשְׁנָה בְּרוּרָה הוּא לִזְכּוֹת לַהֲלָכוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁמַּכְנִיסִין קִיּוּם הַתּוֹרָה, 'כִּי לֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא עִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה'[166], וְעַל כֵּן כָּל הַמְבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ אַחַר דַּרְכֵי ה' וַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ הָיָה צָרִיךְ לַעֲלוֹת לְשָׁם וּלְקַבֵּל מֵהֶם.

וְעַכְשָׁו שֶׁחָרַב הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ בַּעֲו‍ֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, עִקַּר הַתִּקּוּן הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת 'מֹשֶׁה' בְּחִינַת 'הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ', כִּי 'כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה כְּאִלּוּ נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו'[167].

אֲבָל צְרִיכִין לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב לָהֶם וְגַם אַחַר כָּךְ כַּנַּ"ל, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁצְּרִיכִין לִסְבֹּל כַּעַס וּקְפֵידוֹת שֶׁכּוֹעֵס עָלָיו לִפְעָמִים רַבּוֹ הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ כִּי כָּל זֶה לְטוֹבָתוֹ. וְאָז זוֹכֶה לִהְיוֹת 'בָּקִי בַּהֲלָכָה' הַנַּ"ל, אֲשֶׁר הַבְּקִיאוּת הַזֶּה דְּהַיְנוּ שֶׁיּוּכַל לְהַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ בְּה' יִתְבָּרַךְ תָּמִיד בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא שָׁם אֲפִלּוּ בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו עַד אֵין קֵץ וְאֵין תַּכְלִית, זֶה הַלִּמּוּד עָמֹק וְנִפְלָא מְאֹד, וּצְרִיכִין לִשְׁקֹד הַרְבֵּה עַל דַּלְתֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ שֶׁל אַנְשֵׁי אֱמֶת הָעוֹסְקִים בַּלִּמּוּד הַזֶּה, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְקַיֵּם זֹאת בֶּאֱמֶת.

וְעִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין מִשְׁתַּדְּלִין לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת לְקַבֵּל מֵהֶם בְּקִיאוּת הַזֹּאת.

כִּי צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ הַרְבֵּה אַחַר רַבִּי כָּזֶה שֶׁיֵּדַע מִבְּקִיאוּת הַזֹּאת, כִּי אֲפִלּוּ גְּדוֹלִים וּמַנְהִיגִים לָאו כָּל אֶחָד זוֹכֶה לֵידַע מִזֶּה. וְעַל יְדֵי הַהִשְׁתַּדְּלוּת וְהַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ אַחַר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְסוֹבֵל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל זֶה, עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, עַל יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּל מִמֶּנּוּ בְּקִיאוּת בַּהֲלָכָה הַנַּ"ל: (ברכת הפירות ה, יג)

[164] תהלים קלט, ח.

[165] דברים יז, ח.

[166] אבות א, יז.

[167] ברכות לג ע"א.

לִפְעָמִים גּוֹבְרִים פְּגָמֵי הַדּוֹר כָּל כָּךְ עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁתָּאִיר 'הַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה' בְּעַצְמָהּ, וּמֻכְרָח הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה לְהִסְתַּלֵּק וּלְהַשְׁאִיר אַחֲרָיו בְּחִינַת 'יְהוֹשֻׁעַ' שֶׁהוּא בְּחִינַת 'הַתַּלְמִיד' בְּחִינַת 'נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה', וְכָל הָעוֹלִים וְהַיּוֹרְדִים וְהַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים כֻּלָּם צְרִיכִין לְקַבֵּל בְּחִינַת 'דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה' שֶׁהוּא בְּחִינַת 'בְּקִיאוּת בַּהֲלָכָה' הַנַּ"ל עַל יְדֵי בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ דַּיְקָא. וְהַכֹּל בְּכֹחוֹ שֶׁל רַבּוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת 'מֹשֶׁה' שֶׁנִּסְתַּלֵּק לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְנִכְלַל בְּתַכְלִית נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה 'דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא תַּמָּן כְּלָל'[168], וּמִשָּׁם מֵאִיר לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ דַּיְקָא עַל יְדֵי תַּלְמִידָיו שֶׁהֵם בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ, בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, לִסְמֹךְ אֶת כָּל הַנּוֹפְלִים וְלִמְצֹא וּלְהַגְבִּיהַּ אֶת כָּל הָאֲבֵדוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לְקָרֵב כֻּלָּם לַה' יִתְבָּרַךְ: (ברכת הפירות ה, יז)

[168] ???

יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת 'אָדָם', כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ 'אִית אָדָם וְאִית אָדָם'[169], כִּי יֵשׁ 'אָדָם שֶׁבָּאוֹפַנִּים' וְיֵשׁ 'אָדָם שֶׁבַּחַיּוֹת', וְגַם בְּהַחַיּוֹת 'אַרְיֵה' 'שׁוֹר' 'נֶשֶׁר' יֵשׁ גַּם כֵּן בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד 'פְּנֵי אָדָם' כַּמְּבֹאָר בְּמֶרְכֶּבֶת יְחֶזְקֵאל[170]. וְעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא לְמִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִכָּלֵל בְּ'הָאָדָם הָעֶלְיוֹן' הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא. וְלָזֶה זוֹכִין הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה מְאֹד עַל יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לַעֲשׂוֹת 'תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה' פְּעָמִים רַבִּים עַד אֵין מִסְפָּר, וְעַל יְדֵי כָּל תְּשׁוּבָה זוֹכִין לְהַשְׁלִים בְּחִינַת אָדָם עַד שֶׁעוֹלִין מֵאוֹפַנִּים לְחַיּוֹת וּמֵחַיּוֹת אֶל הַכִּסֵּא, עַד שֶׁעוֹלִין לִבְחִינַת אָדָם הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, וְאָז הוּא בִּבְחִינַת תַּכְלִית נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה:

וְהַכֹּל צְרִיכִין לְהִתְקַשֵּׁר אֵלָיו, וְכָל אֶחָד מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא יָכוֹל לְהִתְקַשֵּׁר אֵלָיו, וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיוּ נִכְלָלִין גַּם כֵּן בִּבְחִינַת אָדָם. כִּי נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה יְכוֹלָה לְתַקֵּן הַכֹּל כַּנַּ"ל, וּלְהַעֲלוֹת אֶת הָאָדָם מִבְּחִינַת "רוּחַ סְעָרָה וְעָנָן גָּדוֹל" וְכוּ'[171], מִכָּל הַקְּלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת לְגַמְרֵי וּמִקְּלִפַּת נֹגַהּ עַד שֶׁיַּכְלִיל אוֹתוֹ בִּבְחִינַת 'אָדָם', וְאַחַר כָּךְ יַעֲלֶה אוֹתוֹ עוֹד מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּהָאָדָם הָעֶלְיוֹן הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית וְהַסּוֹף שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁצָּרִיךְ לְהַגִּיעַ לְשָׁם. אֲבָל צְרִיכִין לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה מֵעַצְמוֹ וּמֵאֲחֵרִים וְכוּ' קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָזֶה כַּנַּ"ל. וְהָעִקָּר הוּא 'חִזּוּק הַלֵּב', שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בְּלִבּוֹ וְדַעְתּוֹ מְאֹד לֶאֱחֹז עַצְמוֹ בִּנְקֻדַּת הָאֱמֶת אֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה, בְּחִינַת בָּקִי בְּעָיֵל וּבְנָפִיק כַּנַּ"ל: (שם, יח)  

[169] תיקוני זוהר (תיקון סז) צח ע"א.

[170] יחזקאל א, י.

[171] יחזקאל א, ד.

אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל וְלֵהָנוֹת מֵ'אוֹר הַצַּדִּיק' שֶׁהוּא בְּחִינַת 'מֹשֶׁה' בְּחִינַת 'נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה' שֶׁעַל יָדוֹ יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, עַד שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת 'אָדָם' הַנַּ"ל, אַךְ כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם הוּא בִּבְחִינַת "הַשְׁמֵן לֵב וְכוּ' וְאָזְנָיו וְעֵינָיו"[172], שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת 'קִנְאָה' וְ'תַאֲוָה' וְ'כָבוֹד', שֶׁעַל יְדֵי זֶה הַדָּם שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי בְּתָקְפּוֹ וּבוֹעֵר לְכָל הַתַּאֲו‍ֹת, וְאֵשׁ הַקִּנְאָה בּוֹעֵר בּוֹ עַד שֶׁלֹּא דַּי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים בִּשְׁבִיל הַהִתְקָרְבוּת אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְאַדְרַבָּא הוּא רוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד וּמִתְגָּרֶה וּמִתְקַנֵּא בְּיִרְאֵי ה' וְרוֹדֵף וּמְבַזֶּה אוֹתָם, וְעַל יְדֵי זֶה בְּוַדַּאי אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל מֵאוֹר הַצַּדִּיק וְאֵינוֹ זוֹכֶה לִבְחִינַת אָדָם שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם' דַּיְקָא 'מִן הָעוֹלָם'[173], כִּי עַל יְדֵי שָׁלֹשׁ מִדּוֹת אֵלּוּ מִתְגַּבְּרִין בָּהֶן הַשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת טְמֵאוֹת בְּחִינַת 'כֶּלֶב נֵץ חֲמוֹר' הַמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ[174] (שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הַחַיּוֹת שֶׁבַּמֶּרְכָּבָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהֵם 'אַרְיֵה שׁוֹר נֶשֶׁר', עַד שֶׁזּוֹכִין אַחַר כָּךְ לִבְחִינַת 'אָדָם'), וְאָז הֵם בִּבְחִינַת 'הַשְׁמֵן לֵב' וְכוּ' וְאֵינָן זוֹכִין לִרְאוֹת הָאוֹרוֹת נוֹרָאִים וְנִפְלָאִים שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק בָּעוֹלָם:

אֲבָל מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו וּבוֹרֵחַ מִן הַכָּבוֹד וּמִסְתַּכֵּל עַל אַחֲרִיתוֹ הַנִּצְחִי בֶּאֱמֶת וּמִשְׁתַּדֵּל לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת וְסוֹבֵל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים בִּשְׁבִיל זֶה, עַל יְדֵי זֶה יוֹצֵא מִבְּחִינַת 'הַשְׁמֵן לֵב' וְכוּ' הַנַּ"ל וְנִתְתַּקְּנִין 'הַלֵּב וְהָעֵינַיִם וְהָאָזְנַיִם', עַד אֲשֶׁר 'יָבִין בְּלִבּוֹ וְיִרְאֶה בְּעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמַע וְשָׁב וְרָפָא לוֹ'. גַּם נִתְתַּקְנִין 'הַמֹּחַ וְהַלֵּב וְהָרֵאָה' שֶׁלּוֹ עַד שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'אַרְיֵה שׁוֹר נֶשֶׁר' שֶׁבַּמֶּרְכָּבָה, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה אַחַר כָּךְ לִבְחִינַת 'אָדָם שֶׁבַּחַיּוֹת' הַמֶּרְכָּבָה, וְזוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה בְּמַחֲשָׁבוֹת צַחוֹת וּקְדוֹשׁוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִתְשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא עַל יְדֵי 'תְּפִלָּה'. וְאַחַר כָּךְ עוֹלֶה מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה וְזוֹכֶה לִבְחִינַת 'תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה', עַד שֶׁזּוֹכֶה לְהִכָּלֵל בְּהָאָדָם הָעֶלְיוֹן הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּכְלִית שְׁלֵמוּת הָאָדָם כַּנַּ"ל: (שם, כא כג)

[172] ישעיה ו, י.

[173] אבות ד, כא.

[174] תיקוני זוהר (תיקון כא) סג ע"א.

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת 'מֹשֶׁה', וּבְמֹשֶׁה נֶאֱמַר "וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ"[175] וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'אֲפִלּוּ מֹשֶׁה בְּעַצְמוֹ לֹא יָדַע'[176]. וְזֶה בְּחִינַת תַּכְלִית הַבִּטּוּל אֶל אוֹר הָאֵין סוֹף שֶׁזָּכָה מֹשֶׁה, וּכְמוֹ כֵן זוֹכֶה כָּל צַדִּיק הָאֱמֶת לְפִי בְּחִינָתוֹ לִבְחִינַת בִּטּוּל אֶל הָאוֹר אֵין סוֹף בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּתוֹ. וּכְשֶׁבָּאִין עַל קִבְרוֹ וּמִשְׁתַּטְּחִין עָלָיו אֲזַי נִכְלָלִין בּוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה נִכְלָלִין עִם נֶפֶשׁ הַצַּדִּיק בְּהָאוֹר הָאֵין סוֹף שֶׁזֶּה בְּחִינַת תַּכְלִית הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁשָּׁם 'כֻּלּוֹ אֶחָד כֻּלּוֹ טוֹב'[177], עַד שֶׁהָרַע נִתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי וְעַל יְדֵי זֶה נִתְכַּפְּרִין כָּל הָעֲו‍ֹנוֹת. וְעַל כֵּן מְקוֹם 'קְבוּרַת הַצַּדִּיק' הוּא בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּמּוּבָא, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עִקַּר מְקוֹם הַדְּבֵקוּת וְהַבִּטּוּל אֶל אוֹר הָאֵין סוֹף (עַיֵּן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אוֹת י"ט[178]):

וְעַל כֵּן מִי שֶׁזּוֹכֶה לְ'הִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא', יָכוֹל לִזְכּוֹת לְהַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת עַל יְדֵי הַהִשְׁתַּטְחוּת עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, כִּי עַל יְדֵי הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאָר מִבְּחִינַת הַבִּטּוּל שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי הַהִשְׁתַּטְחוּת, עַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ בַּר הָכִי וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ 'לְאַדְּבָּקָא רוּחָא בְּרוּחָא' וְכוּ'[179], אַף עַל פִּי כֵן נַעֲשָׂה כָּל זֶה מִמֵּילָא, עַל יְדֵי שֶׁבָּא עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים וְנִכְלָל בָּהֶם בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם עַל יְדֵי רִבּוּי הַתְּפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת שֶׁמַּרְבִּין לְהִתְפַּלֵּל שָׁם וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ שָׁם כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי אֲשֶׁר יוֹדֵעַ אֶת נִגְעֵי לְבָבוֹ בֶּאֱמֶת, וּמְבַקֵּשׁ וּמִשְׁתּוֹקֵק וּמִתְגַּעְגֵּעַ לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְכִרְצוֹן הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, עַל יְדֵי זֶה הוּא נִכְלָל בָּהֶם, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא נִכְלָל בָּאֵין סוֹף שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל כָּל הָרָע וְזוֹכִין לְכָל טוֹב: (ברכת הריח ג, ט)

[175] דברים לד, ו.

[176] ???

[177] ???

[178] וז"ל: ארץ ישראל שם עיקר הדבקות אל השם יתברך והביטול אל אורו האין סוף יתברך. ועל כן אמרו רבותינו ז"ל: 'כל הדר בארץ ישראל, דומה כמי שיש לו אלוה', כי שם שער השמים ושם יכולין להתדבק בה'. ועל כן נקראת ארץ  ישראל 'ארץ המוריה' על שם ריח הקטורת כמאמר רבותינו ז"ל, כי הזריחה והרשימה של הביטול והדבקות שזוכין לזה בארץ ישראל, בבחינת 'אין השכינה שורה אלא בארץ ישראל', כל זה הוא בבחינת 'ריח', כי אי אפשר להשיגו השגה שלמה, 'בגין דלית מחשבה תפיסא בה כלל', ואף על פי כן הרשימה שנשאר מאור הביטול הוא בחינת 'ריח הטוב', 'כמאן דארח ריחא'.

[179] ???

צְרִיכִין לִרְאוֹת לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֲמִתִּי כְּדֵי לִזְכּוֹת 'לְבָרֵר הַמְדַמֶּה' שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁזֶּה הָעִקָּר וִיסוֹד הַכֹּל. אַךְ לִכְאוֹרָה קָשֶׁה, הֲלֹא אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ כִּי אִם עַל יְדֵי 'אֱמוּנָה', כִּי בְּאִם לָאו יִפְּלוּ לוֹ קֻשְׁיוֹת הַרְבֵּה עַל הַצַּדִּיק מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לַהֲבִינָם בְּדַעְתּוֹ, כִּי הַצַּדִּיק גָּבֹהַּ וְנִשְׂגָּב וְנַעֲלֶה מִשֵּׂכֶל הָעוֹלָם מְאֹד:

אַךְ הַכְּלָל שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לִבְחֹר רַק בְּ'הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ' וּלְהִשְׁתּוֹקֵק תָּמִיד לָזֶה בֶּאֱמֶת, כִּי יֵשׁ נְקֻדָּה דִּקְדֻשָּׁה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁהִיא 'נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה', שֶׁעַל יְדֵי זֶה בִּפְנִימִיּוּת נַפְשׁוֹ הוּא רוֹצֶה וְחָפֵץ מְאֹד לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת, דְּהַיְנוּ לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ וִיסוֹד כָּל הָעוֹלָם, וַאֲזַי כְּשֶׁהָאָדָם מַתְחִיל לְהִשְׁתּוֹקֵק לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אֲזַי נִמְשָׁךְ עָלָיו עַל יְדֵי זֶה הֶאָרָה מִשֹּׁרֶשׁ קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא זוֹכֶה לְהִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק עוֹד יוֹתֵר לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק, וְעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת הַצַּדִּיק בְּיוֹתֵר וּמְסַיְּעוֹ בְּיוֹתֵר לְשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת, עַד שֶׁזּוֹכֶה לָבֹא וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו, וְאָז יִזְכֶּה עַל יְדֵי הַצַּדִּיק לֶאֱמוּנָה וְכָל טוּב: (ברכת הריח ד, יט)

כְּמוֹ שֶׁכְּלַל יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים 'עַם סְגֻלָּה' מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי מִפְּנֵי מַה בָּחַר ה' יִתְבָּרַךְ בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, כְּמוֹ שֶׁטָּעַן בֶּאֱמֶת שָׂרוֹ שֶׁל מִצְרַיִם 'הַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה' וְכוּ'[180] כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּבֶאֱמֶת ה' יִתְבָּרַךְ רָצָה לְקָרֵב גַּם שְׁאָר הָאֻמּוֹת לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, רַק שֶׁהֵם בִּבְחִירָתָם לֹא רָצוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן"[181] כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[182]. נִמְצָא שֶׁעִקַּר הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל הָיָה בִּבְחִירָתָם, וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא רַק בְּחִינַת 'סְגֻלָּה', כִּי סוֹד סִתְרֵי הַבְּחִירָה בְּעַצְמָהּ גַּם כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין:

כְּמוֹ כֵן בְּכָל דּוֹר אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין מִפְּנֵי מָה זָכוּ אֵלּוּ לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת יוֹתֵר מִשְּׁאָר אֲנָשִׁים, כִּי גַּם זֶה הוּא בְּחִינַת 'סְגֻלָּה' שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כְּלָל. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן בְּוַדַּאי צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו, כִּי בְּוַדַּאי גִּלְגֵּל ה' יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל עִם כָּל אֶחָד שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת, אַךְ כֹּחַ הַבְּחִירָה שֶׁל הָאָדָם גָּדוֹל מְאֹד, וּ'בַדֶּרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ'[183], רַק שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם שֵׂכֶל, וְעַל כֵּן הוּא רַק בִּבְחִינַת סְגֻלָּה כַּנַּ"ל: (שם, כג מז)

[180] ???

[181] דברים לג, ב.

[182] ???

[183] רש"י במדבר כב, לה.

עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּכָל דּוֹר וָדוֹר הוּא לְהַסְתִּיר וּלְהַעֲלִים אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה דַּיְקָא, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁעִקַּר הַמַּחֲלֹקֶת עַל הַצַּדִּיק שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר, וְאַחַר כָּךְ בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הַבָּאִים מוֹדִים הָעוֹלָם גַּם בְּזֶה הַצַּדִּיק וְאוֹמְרִים שֶׁזֶּה בְּוַדַּאי הָיָה צַדִּיק, רַק שֶׁחוֹלְקִים עַל זֶה הַצַּדִּיק שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר. כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ בְּעִנְיַן הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהָיָה עַל הָאֲרִ"י זַ"ל בְּיָמָיו, וְאַחַר כָּךְ הוֹדוּ כֻּלָּם בִּקְדֻשַּׁת הָאֲרִ"י זַ"ל וְחָלְקוּ עַל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ"ל, וְכֵן בְּכָל דּוֹר:

וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר 'בֵּרוּר הַמְדַמֶּה' שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הוּא דַּיְקָא עַל יְדֵי זֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה דַּיְקָא (עַיֵּן אֱמוּנָה אוֹת ל[184]), וְעַל כֵּן מַנִּיחַ עַצְמוֹ הַבַּעַל דָּבָר לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ לְהַסְתִּיר וּלְהַעֲלִים זֶה הַצַּדִּיק דַּיְקָא. וְעַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִשְׁתַּדֵּל לְהִתְקָרֵב לַצַדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה דַּיְקָא, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה עַל יָדוֹ דַּיְקָא לִ'שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הָאֱמוּנָה' שֶׁצְּרִיכִין כְּפִי אוֹתוֹ הַדּוֹר וְהָעֵת וְהַזְּמַן שֶׁל עַכְשָׁו דַּיְקָא: (שם, לג)

[184] וז"ל: שלמות האמונה צריכין להמשיך על עצמו בכל יום מחדש, כי הקדוש ברוך הוא 'מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית', ועיקר הבריאה היה 'בגין דישתמודעון ליה'. וכן גם עכשיו השם יתברך מסיבות מתהפך בתחבולותיו ומזמין לכל אדם בכל יום תמיד 'מחשבה דבור ומעשה' באופן שיזכה על ידי זה להתחזק באמונה יותר ולהכיר אותו יתברך בהכרה יתרה ביותר, ורק בשביל זה השם יתברך מחדש 'חידוש מעשה בראשית' בכל יום כדי להמשיך 'אמונת חידוש העולם' בכל יום בהתגלות יותר.

כְּבָר הָיוּ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים גְּדוֹלִים בְּמַדְרֵגָתָם כָּל כָּךְ, שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לַעֲבֹד אֶת ה' יִתְבָּרַךְ וּלְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עַד שֶׁלֹּא נִתְּנָה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[185] עַל אֲבוֹת הָעוֹלָם. וּבְוַדַּאי גַּם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר נִמְצָאִים צַדִּיקִים כָּאֵלֶּה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'אֵין לְךָ דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כְּאַבְרָהָם' וְכוּ'[186]. וְעַל כֵּן עַל יְדֵי צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ בְּוַדַּאי הָיָה יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּלֹא נְתִינַת הַתּוֹרָה, כִּי אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הָיוּ מוֹרִים לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וְהָיוּ מַמְשִׁיכִים עָלֵינוּ 'הֶאָרַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ' שֶׁלָּהֶם לְבָרֵר אֶת הַמְדַמֶּה שֶׁלָּנוּ, וְעַל יְדֵי זֶה הָיוּ מַמְשִׁיכִים הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בָּעוֹלָם שֶׁזֶּה עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם:

וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת בִּתְחִלָּה עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה לִתֵּן אֶת הַתּוֹרָה לְאַחַר אֶלֶף דּוֹרוֹת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[187] (מִטַּעַם הַמְּבֹאָר בִּפְנִים), וְכָל אֵלּוּ הַדּוֹרוֹת יִתְקַיְּימוּ וְיִתְתַּקְּנוּ וְיִתְבָּרְרוּ רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁיִּהְיֶה בְּכָל דּוֹר, כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁבְּכָל דּוֹר הוּא רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דּוֹר כַּנַּ"ל. אַךְ רָאָה ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם, הַיְנוּ כִּי בְּכָל דּוֹר מִתְגַּבֶּרֶת הַסִּטְרָא אָחֳרָא מְאֹד וּמִתְלַבֶּשֶׁת בְּהָעַזֵּי פָּנִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דּוֹר שֶׁהֵם עוֹמְדִים וְחוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר וּמַסְתִּירִין וּמַעֲלִימִין אוֹתוֹ וּמַרְחִיקִין אֶת הָעוֹלָם מִמֶּנּוּ, וְאִם כֵּן אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהָעוֹלָם לְהִתְקַיֵּם מֵאַחַר שֶׁאֵין יוֹדְעִין מֵהַצַּדִּיק הַדּוֹר שֶׁעִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם עַל יָדוֹ דַּיְקָא בְּזֶה הַדּוֹר, עַל כֵּן חָמַל ה' יִתְבָּרַךְ עַל עוֹלָמוֹ וְנָתַן הַתּוֹרָה לְעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת:

וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִשְׁלַם אָז הַבֵּרוּר בִּשְׁלֵמוּת, וּמֵחֲמַת זֶה הָיָה בֶּאֱמֶת גַּם אַחַר כָּךְ מַה שֶּׁהָיָה חֵטְא הָעֵגֶל וְהַמְרַגְּלִים וְכוּ', וְכֵן מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה עַד עַתָּה גַּם כֵּן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, אַף עַל פִּי כֵן "וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה'"[188], כִּי עַל יְדֵי שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל כְּבָר הַתּוֹרָה בְּהִתְגַּלּוּת נִפְלָא וְנוֹרָא כָּזֶה וּבִשְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְּדַמֶּה וּשְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כָּזֶה, עַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ גַּם עַכְשָׁו לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה שֶׁבְּזֶה הַדּוֹר הִיא דַּיְקָא עַל יָדוֹ, וּלְהִתְגַּבֵּר נֶגֶד הָעַזֵי פָּנִים שֶׁבְּכָל דּוֹר הָרוֹצִים לְהַעֲלִים 'אוֹר הַצַּדִּיק'. כִּי עַל יְדֵי יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְבַּע בְּלִבֵּנוּ עַל יְדֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה, עַל יְדֵי זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם אַף עַל פִּי שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת גַּם עַכְשָׁו עַזֵּי פָּנִים וְרוֹצִים לְהַעֲלִים אוֹר הַצַּדִּיק:

וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵיהֶם זַ"ל[189] שֶׁאָמְרוּ שֶׁאֵלּוּ הַתתקע"ד דּוֹרוֹת עָמַד וּשְׁתָלָן בְּכָל דּוֹר וְהֵן הֵן הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר, רַק שֶׁכְּבָר יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם עַל יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו‍ֹת הֵם 'אוֹר וְנֵר' לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ עַל יָדָם אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְמוֹצְאוֹ: (שם, לה)

[185] ???

[186] בראשית רבה נו, ז.

[187] רש"י תהלים קה, ח.

[188] ???

[189] ???

כָּל הַגָּלֻיּוֹת הַכְּלוּלִין בְּ'אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת'[190], וְכֵן כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין הָעוֹבְרִין עַל הָאָדָם בְּ'גוּף וְנֶפֶשׁ וּמָמוֹן', הַכֹּל בָּא רַק עַל יְדֵי הָרִחוּק מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כִּי עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת זוֹכֶה לֶ'אֱמוּנָה שְׁלֵמָה', וְאָז מִתְנַהֵג עִמּוֹ ה' יִתְבָּרַךְ בְּדֶרֶךְ 'הַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת', וְעַל יְדֵי זֶה מִמֵּילָא נִצּוֹל מִכָּל הַצָּרוֹת וְזוֹכֶה לְכָל טוֹב: (שם, מב)

[190] ???

מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, אֲזַי הוּא קָשׁוּר לַה' יִתְבָּרַךְ בְּ'חֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה' לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵק וְלֹא יֵהָרֵס לְעוֹלָם, בִּבְחִינַת "בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם בַּעֲבֹתוֹת הָאַהֲבָה"[191], וּבְוַדַּאי יִזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה:

כִּי כָּל זְמַן שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִין וּמְחַפְּשִׂין לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, אֲזַי אֲפִלּוּ אִם חַס וְשָׁלוֹם נוֹפֵל לְמָקוֹם שֶׁנּוֹפֵל אֵינוֹ נֶחְשָׁב נְפִילָה כְּלָל, כִּי הַצַּדִּיק מְחַזֵּק לִבּוֹ בַּה' יִתְבָּרַךְ לִבְלִי לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ לְעוֹלָם, וִיבַקֵּשׁ וְיִדְרשׁ מִשָּׁם אֶת ה' יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם מִשָּׁם יְכוֹלִין לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּכֹחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וַעֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים. וַאֲזַי אַדְרַבָּא עַל יְדֵי נְפִילָתוֹ וִירִידָתוֹ מַעֲלֶה נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים מִמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר, וְיִהְיֶה לַה' יִתְבָּרַךְ נַחַת רוּחַ גָּדוֹל מִזֶּה:

וְהוּא מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁמְּשַׁלְשְׁלִין אֶחָד עַל יְדֵי חֶבֶל לְעִמְקֵי מְצֻלּוֹת יָם וּתְהוֹם תַּחְתִּיּוֹת לְחַפֵּשׂ שָׁם אַחַר אוֹצָרוֹת יְקָרִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וְנִפְלָאוֹת מְאֹד, וְכָל זְמַן שֶׁהוּא מְקֻשָּׁר בְּהַחֶבֶל לֹא יִהְיֶה נֶאֱבָד לְעוֹלָם, כְּמוֹ כֵן הוּא מַמָּשׁ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁמְּקַשְּׁרִין עַצְמָן לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וּמִתְגַּעְגְּעִים אַחֲרֵיהֶם וּמְחַפְּשִׂין אוֹתָן וְרוֹצִין לִשְׁתּוֹת בַּצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם, עַל יְדֵי זֶה מְקַשְּׁרִין עַצְמָן לְ'חֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה', וַאֲזַי בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּרֵד לְשָׁם יַעֲלֶה אוֹתוֹ הַצַּדִּיק מִשָּׁם עַל יְדֵי הַחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה שֶׁמְּקֻשָּׁר בּוֹ, וְלֹא דַּי שֶׁיַּעֲלֶה אוֹתוֹ מִשָּׁם, אַךְ גַּם הַיְּרִידָה וְהַנְּפִילָה יִהְיֶה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, כִּי עַל יְדֵי זֶה יַעֲלֶה מִשָּׁם נִיצוֹצוֹת קְדוֹשׁוֹת וִיקָרוֹת הַרְבֵּה מֵאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת וְהַמַּדְרֵגוֹת שֶׁהָיָה בָּהֶם כַּנַּ"ל: (שם, מו)

[191] הושע יא, ד.

מִי שֶׁמַּפְרִיד אֶת עַצְמוֹ מֵהַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת 'עֵץ יָבֵשׁ', כִּי אַף עַל פִּי שֶׁמְּחַדֵּשׁ אֵיזֶה חִדּוּשׁ בַּתּוֹרָה אֵינוֹ נֶחְשָׁב בְּשֵׁם 'עֲשִׂיַּת פֵּרוֹת' כְּלָל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַצְלִיחַ בַּתּוֹרָה וְלַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת בֶּאֱמֶת כִּי אִם כְּשֶׁמְּקַשְּׁרִין אֶת עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְכִסּוּפִין טוֹבִים וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים וּלְחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים: (ברכת הודאה ה, ח)

עִקַּר הַחִיּוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ מִ'מְּקוֹר הַחַיִּים' לְכָל הַנְּפָשׁוֹת שֶׁיְּחַיּוּ אֶת הַגּוּפוֹת, הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת 'מֹשֶׁה', וְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו צָרִיךְ לְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת כִּי עִמָּם מְקוֹר הַחַיִּים:

וְכֵן 'תְּחִיַּת הַמֵּתִים' שֶׁהוּא חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁיִּזְכֶּה כָּל אֶחָד לֶעָתִיד, הוּא גַּם כֵּן לְכָל אֶחָד כְּפִי מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים שֶׁזָּכָה לְסַגֵּל בְּעַצְמוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם וּכְפִי הִתְקָרְבוּתוֹ וְהִתְחַבְּרוּתוֹ לְצַדִּיקִים וִירֵאִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁעַל יְדֵי זֶה עָסַק לְחַבֵּר הַנֶּפֶשׁ עִם הַגּוּף, וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה אָז לְחִבּוּר זֶה בִּשְׁלֵמוּת שֶׁהוּא חַיִּים נִצְחִיִּים: (שם, ט)

הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּגֹדֶל קְדֻשָּׁתוֹ בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, הוּא מַמְשִׁיךְ 'קְדֻשַּׁת הַבְּרִית' עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, עַד שֶׁכָּל הַמְקֻשָּׁרִים אֵלָיו הֵם גַּם כֵּן בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית בְּחִינַת "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים"[192], כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית עַל יְדֵי שֶׁנִּמּוֹל, וְכֵן יֵשׁ עוֹד כַּמָּה 'נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת' מִקְּדֻשַּׁת הַבְּרִית בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל פָּסוּק "סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים"[193]:

אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן אֵין כֹּחַ בִּמְעַט קְדֻשָּׁתוֹ לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר וְלִזְכּוֹת לְמַה שֶּׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לִזְכּוֹת, כִּי אִם בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁזָּכָה לִקְדֻשַּׁת הַבְּרִית בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה בִּשְׁלֵמוּת שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת אַחֲרָיו, וְכָל מִי שֶׁזּוֹכֶה לִבְלִי לַחֲלֹק עָלָיו וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְהִקָּרֵא עַל שְׁמוֹ, עַל יְדֵי זֶה בְּכֹחַ קְדֻשָּׁתוֹ הוּא זוֹכֶה גַּם כֵּן לְ'כִסּוּפִין טוֹבִים', וְלַעֲשׂוֹת נְפָשׁוֹת שֶׁהֵם נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וּלְהַגְבִּירָם עַל הַנְּפָשׁוֹת וְהַהֲבָלִים רָעִים (שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַכְנָעַת 'קְלִפַּת בִּלְעָם' בְּכָל דּוֹר וָדוֹר כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים), וּלְהוֹצִיא הַכִּסּוּפִין הַטּוֹבִים מִפִּיו, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִצְטָרְפִין הָאוֹתִיּוֹת לְטוֹב, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְהוֹדָאָה: (שם, יב)

[192] ישעיה ס, כא.

[193] שיר השירים ז, ג.

מַה שֶּׁזּוֹכִין יִשְׂרָאֵל הַנִּקְרָאִים עַל שֵׁם 'מֹשֶׁה' שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְהוֹדָאָה שֶׁנַּעֲשִׂים מִצֵּרוּפִים טוֹבִים עַל יְדֵי הַכִּסּוּפִין הַטּוֹבִים, זֶה עֵדוּת עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם בִּכְלַל 'שׁוֹמְרֵי הַבְּרִית' כַּנַּ"ל, כִּי אִם לָאו לֹא הָיוּ זוֹכִין לְכִסּוּפִין טוֹבִים כָּאֵלֶּה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֲלֵיהֶם כִּי אִם עַל יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית: (שם)

הַצַּדִּיק שֶׁעוֹסֵק לְקָרֵב רְחוֹקִים וְלַעֲשׂוֹת בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו וְעַל מְקֹרָבָיו כַּמָּה מִינֵי מַחֲלֹקוֹת וְיִסּוּרִים וְהִתְגָּרוּת וְכוּ' בְּכָל פַּעַם, וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵ'הֵיכָלֵי הַתְּמוּרוֹת' שֶׁרוֹצִים לְהַפִּיל אוֹתָם וּלְהַחֲלִישׁ דַּעְתָּם:

וְהַתִּקּוּן לָזֶה עַל יְדֵי הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, כִּי עַל יְדֵי כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלָיו וְעָמַד בָּהֶם בִּשְׁלֵמוּת, וְכָל אֵלּוּ הַנִּסְיוֹנוֹת נִמְשָׁכִין גַּם כֵּן מֵהֵיכָלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲו‍ֹת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, וּמֵאַחַר שֶׁעָבַר בְּכָל בְּחִינוֹת הֵיכָלֵי הַתְּמוּרוֹת וְיָצָא מֵהֶם בְּשָׁלוֹם, עַל כֵּן יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לֵירֵד לְתוֹךְ כָּל הֵיכָלֵי הַתְּמוּרוֹת וּלְהוֹצִיא כָּל הַנְּפָשׁוֹת מִשָּׁם, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵעֹמֶק נְפִילָתוֹ כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְאַחֵז בּוֹ, וְהוּא יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה, לַהֲפֹךְ הַ'יָּגוֹן וַאֲנָחָה' (שֶׁהוּא בְּחִינַת הֵיכָלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁעִקַּר הִתְגַּבְּרוּתָם עַל יְדֵי עַצְבוּת) לְשִׂמְחָה, וְלַהֲפֹךְ כָּל הַחֶרְפּוֹת וְכוּ' לְכָבוֹד, שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי הַחֶרְפּוֹת וְהַמַּחֲלֹקוֹת וְכוּ', עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא יִתְקָרְבוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִזְכֶּה לְשִׂמְחָה וְכָל טוּב: (ברכת הודאה ו, לב)

כָּל מִי שֶׁבָּא אֶל הַצַּדִּיק בְּתוֹךְ כְּלַל 'הַקִּבּוּץ' הוּא גַּם כֵּן בִּכְלַל 'צַדִּיק', כִּי בֶּאֱמֶת "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים"[194], כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל 'נְקֻדַּת הָאֱמֶת' שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק שֶׁשָּׁם 'מְקוֹר הַשִּׂמְחָה', בְּחִינַת "שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּה'"[195]. אַךְ מֵחֲמַת מְרִירַת הַגָּלוּת בִּכְלָל וּבִפְרָט נֶעֱלָם בְּחִינַת 'צַדִּיק' שֶׁיֵּשׁ אֵצֶל כָּל אֶחָד, אֲבָל תֵּכֶף שֶׁמִּתְקַבְּצִים אֶל הַצַּדִּיק שֶׁהוּא "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ"[196], מֵאִיר בְּחִינַת 'נְקֻדַּת צַדִּיק' שֶׁיֵּשׁ אֵצֶל כָּל אֶחָד, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְרַבֶּה הַשִּׂמְחָה בְּחִינַת "אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח"[197]:

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמַר יוֹסֵף לְאֶחָיו "וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ"[198], כִּי מֵאַחַר שֶׁזּוֹכִין לְהִתְקַבֵּץ יַחַד אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת 'יוֹסֵף', בְּוַדַּאי אֵין לְהִתְעַצֵּב עוֹד רַק צְרִיכִים לִשְׂמֹחַ הַרְבֵּה, בְּחִינַת "בִּרְבוֹת צַדִּיקִים יִשְׂמַח הָעָם"[199]: (שם, מב)

[194] ישעיה ס, כא.

[195] תהלים צז, יב.

[196] במדבר כז, יח.

[197] משלי יג, ט.

[198] בראשית מה, ה.

[199] משלי כט, ב.

הַצַּדִּיק יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מוֹפְתִים וְנִסִּים בָּעוֹלָם וּלְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע, כִּי כָּל הָרְצוֹנוֹת וְהַתַּאֲו‍ֹת שֶׁל הַגּוּף הֵם מִכֹּחַ הַטֶּבַע, כִּי זֶה טִבְעוֹ לֶאֱהֹב בָּשָׂר וְזֶה אוֹהֵב חָלָב, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁאָר הָרְצוֹנוֹת שֶׁל הַגּוּף, שֶׁכֻּלָּם כְּפִי הַטֶּבַע שֶׁל כָּל אָדָם, וְכָל אֵלּוּ הַשִּׁנּוּיִים שֶׁבְּטִבְעֵי בְּנֵי אָדָם נִמְשָׁכִים מִשִּׁנּוּיִים שֶׁיֵּשׁ בְּ'טֶבַע הַגַּלְגַּלִּים' שֶׁהֵם 'יְסוֹד וְשֹׁרֶשׁ הַטֶּבַע':

וְעַל כֵּן הַצַּדִּיק שֶׁמְּשַׁבֵּר רְצוֹן תַּאֲו‍ֹת גּוּפוֹ וּמְבַטֵּל רְצוֹנוֹ מִפְּנֵי רְצוֹן ה' יִתְבָּרַךְ, נִמְצָא שֶׁמְּבַטֵּל כֹּחַ הַטֶּבַע שֶׁמִּשָּׁם רְצוֹן תַּאֲו‍ֹת גּוּפוֹ כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן עַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע בָּעוֹלָם, וְלַעֲשׂוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בָּעוֹלָם: (ברכות הראיה וברכות פרטיות ד, ג)

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא 'הַנַּצְחָן הָאֲמִתִּי', כִּי זָכָה לְנַצֵּחַ אֶת הַיֵּצֶר הָרָע בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאָר בּוֹ מִדִּילֵיהּ כְּלוּם, כִּי זָכָה שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ שׁוּם הִסְתַּכְּלוּת בְּזֶה הָעוֹלָם כְּלָל, וְעַל כֵּן לֹא הָיָה לְ'הָרַע עַיִן' שׁוּם אֲחִיזָה בּוֹ כְּלָל. וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת זָכָה לְזִכָּרוֹן נִפְלָא, עַד שֶׁהָיָה זוֹכֵר מַה שֶּׁהוּא לְמַעְלָה לְמַעְלָה מִ'נֶּפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה' כַּמּוּבָן בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת[200], וְעַל כֵּן עַל יָדוֹ יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לְ'זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה', 'לְאַדְבָּקָא מַחֲשַׁבְתָּא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי'[201] תָּמִיד. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהַקִּבּוּץ שֶׁאֵצֶל הַצַּדִּיק גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, מְסֻגָּל בְּיוֹתֵר לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ 'אוֹר הַזִּכָּרוֹן' הַנַּ"ל: (ברכות הראיה וברכות פרטיות ה, ח)

[200] מעשה יג - משבעה בעטלערס [קבצנים].

[201] ???

בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם ה' יִתְבָּרַךְ מְרַמֵּז רְמָזִים וּמְשָׁלִים לְהָאָדָם שֶׁיָּבִין מֵהֶם לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי הָרְמָזִים הֵם כְּמוֹ שֶׁמְּסַבְּבִין עִם הָאָדָם דֶּרֶךְ מָשָׁל וּמְלִיצָה כְּדֵי לְהָבִינוֹ עַל יְדֵי זֶה דָּבָר גָּבֹהַּ וְשֵׂכֶל נִפְלָא, כְּמוֹ כֵן ה' יִתְבָּרַךְ מִתְלַבֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּכַמָּה לְבוּשִׁים וְצִמְצוּמִים כְּדֵי שֶׁיָּבִין הָאָדָם מֵהֶם מְשָׁלִים וּרְמָזִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ:

וְהָרְמָזִים הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת 'רַגְלֵי הַקְּדֻשָּׁה' הַמְלֻבָּשִׁין בְּזֶה הָעוֹלָם כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. וְהַצַּדִּיק עַל יְדֵי שֶׁזּוֹכֶה לְהָבִין מִכֻּלָּם רְמָזִים וּמְשָׁלִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל יְדֵי זֶה הוּא מוֹשֵׁל בְּכָל 'מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית', בִּבְחִינַת "תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו"[202]: (שם, טז)

[202] תהלים ח, ז.

הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת מְגַלִּין בִּתְחִלָּה 'נְעִימוּת הַתּוֹרָה' וְאַחַר כָּךְ מַעֲלִימִין וּמְכַסִּין אוֹתָהּ עַל יְדֵי שֶׁמַּפִּילִין 'שִׁכְחָה וְהַעֲלָמָה', שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁהוֹרִיד מֹשֶׁה אֶת הַלּוּחוֹת וְהֶרְאָה אוֹתָם לְעֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְשִׁבֵּר אוֹתָם גַּם כֵּן לְעֵינֵיהֶם (וּמִשָּׁם יָרַד שִׁכְחָה לָעוֹלָם כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[203]), שֶׁזֶּה כְּאוֹמֵר 'הֲרֵי אֲנִי מַרְאֶה לָכֶם נְעִימוּת הַתּוֹרָה אַךְ תֵּכֶף אֲנִי חוֹטְפָה מִכֶּם וּמְשַׁבְּרָהּ וּמַפִּיל שִׁכְחָה וְהַעֲלָמָה':

וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל נִסָּיוֹן, כִּי כָּל הָרוֹצֶה בְּ'הָאֱמֶת' הוּא רוֹדֵף אַחַר הָאֱמֶת גַּם אַחַר הַשְּׁבִירָה וְהַשִּׁכְחָה, כִּי עַל כָּל פָּנִים אֵיזֶה רְשִׁימוּ נִשְׁאָר אֶצְלוֹ, וְהוּא נִמְשָׁךְ אַחַר הָאֱמֶת עַל יְדֵי הָרְשִׁימוּ, כִּי מֵבִין עַל יְדֵי זֶה שֶׁיֵּשׁ 'נְעִימוּת טוֹב וְנִפְלָא מִכָּל הַטּוֹב וְהַמְּתִיקוּת שֶׁבָּעוֹלָם':

וּמִי שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ בָּאֱמֶת הוּא נִמְשָׁךְ אַחַר הַקֻּשְׁיוֹת וְהַסְּפֵקוֹת וְהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל יְדֵי הַשִּׁכְחָה וְהַהַעֲלָמָה וּמִתְרַחֵק עַל יְדֵי זֶה, וְהוּא בְּוַדַּאי רָאוּי לְהִתְרַחֵק כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (עַיֵּן מַחֲלֹקֶת אוֹת י"ב[204]). וְזֶה בְּחִינַת 'לוּחוֹת וְשִׁבְרֵי לוּחוֹת מֻנָּחִים בָּאָרוֹן'[205], כִּי הַצַּדִּיקִים מַמְשִׁיכִין הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת 'לוּחוֹת וְשִׁבְרֵי לוּחוֹת' כַּנַּ"ל: (תפלת המנחה ו, יא)

[203] ???

[204] וז"ל: כששופע ה'נועם העליון', הינו כשהצדיק ממשיך ומגלה נעימות נפלאות השגתו, שנמשכת מנועם העליון הקדוש וגבוה ונפלא מאד, אזי באים גם כל החובלים ורוצים להתתקן. היינו, כי יש אנשים פגומים שפגמו מאד בכבוד השם יתברך, שעל ידי זה נפגמו המוחין שלהם מאד, עד שהם בבחינת 'מוחין של חוץ לארץ', בחינת חובלים, אך אף על פי כן רוצים גם כן להתתקן, ובפרט כשמרגישין קצת הנעימות הנפלא שמגלה הצדיק, בודאי נמצאין קופצים הרבה שחפצים להתקרב ולינוק משם, כי מי פתי אשר לא ירוץ אחר נעימות כזה? אך מחמת שהם מקולקלים מאד, ואם ירצו לקרבם ולתקנם מיד, לא די שקשה לתקנם, אף גם שיוכלו לקלקל גם את הנעימים, הינו שיגרמו פגם וקלקול גם להמקורבים הכשרים, ואפשר גם להמוחין של הצדיק בעצמו חס ושלום, שזה בחינת פגם התקרבות 'הערב רב', שגרמו קלקול לכל ישראל, וגם למשה בעצמו אמר השם יתברך: "לך רד".

[205] ברכות ח ע"א.

כְּשֶׁבָּא צַדִּיק גָּדוֹל וְנוֹרָא שֶׁמְּגַלֶּה חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים בַּתּוֹרָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְסָתְרָן בְּשׁוּם אֹפֶן, שֶׁרוֹאִין שֶׁהִיא רַק 'תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם' שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן לְגַלּוֹת כָּזֹאת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי, אֲזַי מִתְּחִלָּה חוֹתְרִים הַחוֹלְקִים לְהִתְלוֹצֵץ מֵהֶם, אֲבָל כְּשֶׁרוֹאִים שֶׁשִּׁנֵּיהֶם קֵהוֹת, כִּי אַף עַל פִּי כֵן הֲלֹא הַכֹּל רוֹאִים שֶׁנִּמְצָא בָּהֶם חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְלוֹצֵץ מֵהֶם, אֲזַי דַּרְכָּם לוֹמַר: מַה חִדּוּשׁ, בְּוַדַּאי יָדוּעַ שֶׁהָיָה חָכָם גָּדוֹל וְנִפְלָא וְכָל הַחִדּוּשִׁים שֶׁגִּלָּה הוּא רַק מֵעֹצֶם חָכְמָתוֹ וְלֹא בְּצִדְקָתוֹ חַס וְשָׁלוֹם.

אֲבָל הַצַּדִּיק אֲמִתִּי מִתְפַּלֵּל עַל זֶה תָּמִיד לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה אֲמִתִּית מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁהִיא בְּחִינַת 'אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם', וְגַם שֶׁלֹּא יוּכְלוּ הַחוֹלְקִים לְהַכְחִישׁ הָאֱמֶת וְלוֹמַר שֶׁנֶּאֱמַר הַדְּבָרִים רַק עַל פִּי 'חָכְמָה' בְּלִי 'יִרְאָה' אֲמִתִּית חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה מְרֻמָּז בְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁדָּרְשׁוּ עַל שֶׁהִתְפַּלֵּל אֵלִיָּהוּ "עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי"[206], וּפֵרְשׁוּ: 'עֲנֵנִי שֶׁתֵּרֵד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וַעֲנֵנִי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ מַעֲשֵׂה כְּשָׁפִים הֵם'[207], הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִתְלוּ בְּשׁוּם תַּחְבּוּלָה אֱנוֹשִׁית, רַק הַכֹּל יוֹדוּ וְיֹאמְרוּ הָאֱמֶת שֶׁהוּא שֶׁפַע אֱלֹהִי מִמַּעַל תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם: (תפלת המנחה ז, ג)

[206] מלכים-א יח, לז.

[207] ברכות ו ע"ב.

הַצַּדִּיקִים הֵם מִתְיַגְּעִים מְאֹד לְהַחֲזִיר אֶת יִשְׂרָאֵל בִּתְשׁוּבָה, וּבִפְרָט הַגְּרוּעִים בְּיוֹתֵר, כִּי כָּל מַה שֶּׁמִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר עַל הַנְּמוּכִים בְּיוֹתֵר שֶׁהֵם בְּתַכְלִית גַּשְׁמִיּוּת הָעֲשִׂיָּה בְּיוֹתֵר, עַל יְדֵי זֶה עִקַּר עֲלִיַּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר, וְאָז דַּיְקָא כְּשֶׁמַּלְכוּתוֹ עוֹלָה מִכָּל מְקוֹמוֹת הַנְּמוּכִים עַל יְדֵי שֶׁכֻּלָּם מַכִּירִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וּמוֹדִים בְּמַלְכוּתוֹ, בִּבְחִינַת 'וְיֹאמַר כָּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ וְכוּ' וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה'[208], שֶׁזֶּה עִקַּר עֲלִיַּת הַמַּלְכוּת, עַל יְדֵי זֶה נִתְעַלָּה גַּם 'הַשָּׂגַת הַצַּדִּיק' שֶׁהַשָּׂגָתוֹ בִּבְחִינַת 'אוֹרַיְתָא דַּעֲתִּיקָא סְתִימָאָה', וְכָל מַה שֶּׁמַּחֲזִירִים בִּתְשׁוּבָה הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר, יֵשׁ לָהֶם עֲלִיָּה בְּיוֹתֵר וְנִתְעַלָּה הַשָּׂגָתוֹ בְּיוֹתֵר: (שם, ט)

[208] תפילה של ראש השנה ???

הַצַּדִּיקִים מִתְיַגְּעִים כָּל יְמֵיהֶם לְהַמְשִׁיךְ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכְלוּ לְעוֹרֵר לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ. כִּי כָּל חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים הֵם כֵּלִים וְצִמְצוּמִים קְדוֹשִׁים בִּבְחִינַת 'תִּקּוּן', בִּכְדֵי שֶׁנּוּכַל לְקַבֵּל הֶאָרַת 'אוֹר אֵין סוֹף' עַל יָדָם בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה וְכוּ' בִּבְחִינַת תִּקּוּן:

אַךְ הַבַּעַל דָּבָר מִתְגָּרֶה בְּכָל פַּעַם לְקַלְקֵל הַכֹּל, אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן הַצַּדִּיקִים גּוֹמְרִין אֶת שֶׁלָּהֶם. וְכָל מַה שֶּׁלֹּא יוּכְלוּ לְגָמְרוֹ בְּחַיֵּיהֶם הֵם גּוֹמְרִין בְּמִיתָתָן, כִּי 'גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָן יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם'[209], כִּי אָז נִסְתַּלְּקִין וְעוֹלִין לְמָקוֹם שֶׁעוֹלִין, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁנָּתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה וְהִתְיַגֵּעַ כָּל יָמָיו לְהַכְנִיס קִיּוּם הַתּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל, וְאַחַר כָּךְ נִסְתַּלֵּק וְנִכְלַל בִּבְחִינַת 'רַעֲוָא דְּרַעֲוִין', שֶׁשָּׁם תַּכְלִית הַהַמְתָּקָה וְהַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הַצִּמְצוּמִים בְּאֹפֶן שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם אֲחִיזַת הַדִּין כְּלָל. וּמִשָּׁם מַמְשִׁיכִין הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם 'הֶאָרַת הָאֵין סוֹף' בְּלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת 'תִּקּוּן הַצִּמְצוּמִים' הַנַּ"ל, בִּכְדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְעֵין כֹּל, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּכְלִית הַבְּרִיאָה:

וְזֶה בְּחִינַת גֹּדֶל הַמַּעֲלָה שֶׁל הִשְׁתַּטְחוּת עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים בִּפְרָט בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁאָז צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם שֶׁהָיָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּלְתַקֵּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה אָז, שֶׁכָּל זֶה נִתְתַּקֵּן עַל יְדֵי בְּחִינַת תִּקּוּן הַצִּמְצוּמִים הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה נַעֲשָׂה עַל יְדֵי גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ, וְעַל יְדֵי זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים: (שם, מז)

[209] חולין ז ע"ב.

הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים עוֹסְקִים בְּכָל עֵת לְלַקֵּט לִקּוּטִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַמִּתְבָּרְרִים בְּכָל עֵת עַל יְדֵי כָּל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. כִּי כָּל נְקֻדָּה שֶׁמִּתְגַּבֵּר כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּאֵיזֶה רֶגַע, הַצַּדִּיק חוֹטֵף אוֹתָהּ מִיָּד וּמַכְנִיסָהּ לְתוֹךְ 'בֵּית הַקְּדֻשָּׁה' שֶׁהוּא בּוֹנֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'מִשְׁכָּן וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ' שֶׁהַצַּדִּיקִים בּוֹנִים אוֹתוֹ בְּכָל דּוֹר. וְעַל כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁאַחַר כָּךְ זֶה הָאִישׁ יוֹרֵד כְּמוֹ שֶׁיּוֹרֵד חַס וְשָׁלוֹם, אַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ נֶאֱבַד הַמְּעַט הִתְעוֹרְרוּת שֶׁלּוֹ, כִּי כְּבָר נִכְנַס לְתוֹךְ בִּנְיַן 'בֵּית הַקְּדֻשָּׁה' שֶׁהַצַּדִּיק עוֹסֵק בְּבִנְיָנוֹ:

כִּי הַצַּדִּיקִים מְלַקְּטִים בְּכָל עֵת וָרֶגַע כָּל 'מַחֲשָׁבָה דִבּוּר וּמַעֲשֶׂה' טוֹב וּמַכְנִיסִים אוֹתָהּ לְתוֹךְ בֵּית הַקְּדֻשָּׁה תֵּכֶף, עַד שֶׁמִּתְקַבְּצִים וּמִתְלַקְּטִים כָּל 'הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת' שֶׁל כָּל אֶחָד עַד שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד חֵלֶק גָּדוֹל בְּבִנְיַן בֵּית הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִתְבָּרְרִים הַנִּיצוֹצוֹת וְנַעֲשִׂים כֵּלִים נִפְלָאִים לְקַבֵּל בָּהֶם 'אוֹר הָאֵין סוֹף' שֶׁמֵּאִיר בְּלֵב כָּל אֶחָד בְּכָל יוֹם, עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יָשׁוּבוּ הַכֹּל אֶל ה':

וְעִקַּר 'הַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה' שֶׁהַצַּדִּיק מַמְשִׁיךְ לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר הָעִקָּר עַל יְדֵי בְּחִינַת לִקּוּטִים אֵלּוּ, וְעַל כֵּן הַצַּדִּיקִים קוֹרִין עַל פִּי רֹב לְחִדּוּשֵׁיהֶם וּלְסִפְרֵיהֶם בְּשֵׁם 'לִקּוּטִים'. וְעַל כֵּן בְּוַדַּאי אַשְׁרֵי לְמִי שֶׁאוֹחֵז וְכוֹלֵל אֶת עַצְמוֹ בְּהַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה וְהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁהֵם בִּכְלַל הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק, וְזֶה עִקַּר הָעֹז וְהִתְחַזְּקוּת שֶׁלּוֹ לֶאֱחֹז אֶת עַצְמוֹ בְּה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא. וְזֶה בְּחִינַת "אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ" וְכוּ' וְסָמוּךְ לוֹ "אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ"[210], הַיְנוּ כַּנַּ"ל: (שם, סג סד סו סט)

[210] תהלים פד, ה-ו.

אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ וּלְקַבֵּל 'הֶאָרַת הָאֵין סוֹף' בְּלִבּוֹ בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כַּסֵּדֶר בִּבְחִינַת 'תִּקּוּן', עַד שֶׁיְּצַמְצֵם תְּחִלָּה אֶת 'אוֹר הַהִתְלַהֲבוּת', וְאַחַר כָּךְ יִלָּחֵם וְיִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד 'הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת' הַמִּתְגָּרִין בּוֹ וְיַמְשִׁיךְ לְתוֹךְ לִבּוֹ 'מַחֲשָׁבוֹת זַכּוֹת וּקְדוֹשׁוֹת', וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְזַכֵּךְ אֶת מִדּוֹתָיו הַיְנוּ הַשֶּׁבַע מִדּוֹת שֶׁלּוֹ, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עָלָיו בִּשְׁלֵמוּת שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'עֲלִיַּת בֵּיתָא תַּתָּאָה', וְאָז יֵשׁ עֲלִיָּה גַּם לְ'בֵיתָא עִלָּאָה' שֶׁהוּא בְּחִינַת 'בִּינָה לִיבָּא', וְנִתְתַּקֵּן לִבּוֹ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁיּוּכַל לְקַבֵּל בְּתוֹכוֹ הֶאָרַת הָאֵין סוֹף:

אַךְ אַף עַל פִּי כֵן מִי שֶׁלֹּא זָכָה לָזֶה, שֶׁלֹּא זִכֵּךְ אֶת מִדּוֹתָיו, רַק אַדְרַבָּא קִלְקֵל הַרְבֵּה חַס וְשָׁלוֹם, אַף עַל פִּי כֵן עַל יְדֵי שֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְהָעִקָּר בְּכֹחַ וְהִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה בִּשְׁבִיל כָּל יִשְׂרָאֵל לְדוֹרוֹת עוֹלָם, עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה שֶׁנִּמְשָׁךְ עָלָיו בְּחִינַת 'קְדֻשַּׁת יוֹם כִּפּוּר', שֶׁאָז 'אִמָּא וּבְרַתָּא סַלְקִין כַּחֲדָא' כַּמְּבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ[211]:

הַיְנוּ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא תִּקֵּן וְזִכֵּךְ בִּשְׁלֵמוּת הַמִּדּוֹת שֶׁהֵם בֵּין 'אִמָּא לִבְרַתָּא' הַיְנוּ שֶׁ'מִּבִּינָה' עַד 'מַלְכוּת', שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַמַּלְכוּת וַעֲלִיַּת 'בֵּיתָא תַּתָּאָה וְעִלָּאָה', אַף עַל פִּי כֵן הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מַעֲלֵהוּ עַל יְדֵי בְּחִינַת 'אִמָּא אוֹזְפַת מָנָהָא לִבְרַתָּא'[212], הַיְנוּ שֶׁמְּזַכֵּהוּ לְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בֶּאֱמֶת וּלְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם וּלְהַמְשִׁיךְ בְּלִבּוֹ 'הִתְנוֹצְצוּת אוֹר הָאֵין סוֹף', שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'עֲלִיַּת בֵּיתָא תַּתָּאָה וְעִלָּאָה' אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בֵּרֵר וְזִכֵּךְ עֲדַיִן אֶת מִדּוֹתָיו. רַק הָעִקָּר שֶׁעַל כָּל פָּנִים יִהְיֶה לוֹ 'אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא' קְצָת, עַל יְדֵי שֶׁאוֹחֵז אֶת עַצְמוֹ בְּהַצַּדִּיק וּמִתְיַגֵּעַ בְּכָל פַּעַם לִבְרֹחַ מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים מִ'מַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת', וְחוֹתֵר וּמְבַקֵּשׁ מְאֹד לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת:

וְזֶה גֹּדֶל מַעֲלַת הֲלִיכָה לְהִתְפַּלֵּל עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, כִּי הַצַּדִּיק זָכָה בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו וּמִדּוֹתָיו הַטּוֹבִים לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה עָלָה גַּם 'בֵּיתָא עִלָּאָה', וְזָכָה לְהַמְשִׁיךְ אוֹר הָאֵין סוֹף בְּכָל פַּעַם בִּשְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן, עַד שֶׁבְּיוֹם הִסְתַּלְּקוּתוֹ עָלָה וְנִסְתַּלֵּק וְנִכְלַל בַּה' בִּשְׁלֵמוּת, רַק מֵחֲמַת שֶׁתְּשׁוּקַת הַצַּדִּיק הוּא לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ גַּם אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, רַק שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל יְדֵי עֻבְדּוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם, אֲבָל שָׁם בִּמְקוֹם הַצַּדִּיק אֵין 'מַעֲשֶׂה וְעֻבְדָּא', עַל כֵּן כָּל שַׁעֲשׁוּעָיו כְּשֶׁבָּא אָדָם הַשָּׁפֵל מִזֶּה הָעוֹלָם אֲפִלּוּ אִם הוּא גָּרוּעַ מְאֹד וּמִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרוֹ וּמִתְפַּלֵּל שֶׁיִּזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, עַל יְדֵי זֶה עוֹסֵק הַצַּדִּיק בְּתִקּוּנוֹ וּמַעֲלֵהוּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא זָכָה עֲדַיִן לְבָרֵר אֶת מִדּוֹתָיו, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְלִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה: (שם, עה-עז עט פ)

[211] ???

[212] ???

הַצַּדִּיק עוֹסֵק בְּכָל עֵת לְתַקֵּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל וּלְהַמְתִּיק מֵעֲלֵיהֶם כָּל הַדִּינִים וּלְהַצִּילָם מִכָּל מִינֵי צָרוֹת וְיִסּוּרִין, וְזֶה עַל יְדֵי שֶׁמְּבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל ה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁחוֹזֵר מֵהַבִּטּוּל (כִּי הַבִּטּוּל צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּבְחִינַת 'רָצוֹא וָשׁוֹב'), אָז עַל יְדֵי אוֹר הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר אֶצְלוֹ מֵהַבִּטּוּל עַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיךְ תּוֹרָה, וּבָזֶה מַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים וּמְבַטֵּל כָּל הַיִּסּוּרִין. אַךְ לִפְעָמִים הַדִּין גּוֹבֵר כָּל כָּךְ חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁהַצַּדִּיק אֵינוֹ יָכוֹל לְבַטֵּל הַדִּין עַל יְדֵי הַבִּטּוּל שֶׁל בְּחִינַת 'רָצוֹא וָשׁוֹב', רַק מֻכְרָח לְבַטֵּל עַצְמוֹ בְּבִטּוּל גָּמוּר כָּזֶה עַד שֶׁנִּסְתַּלֵּק לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק"[213], וְאָז צְרִיכִין הָעוֹלָם לְהִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה מְאֹד וּלְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמָן הֵיכָן הֵם בָּעוֹלָם, מַה שֶּׁגָּרְמוּ בַּעֲו‍ֹנוֹתֵיהֶם עַד שֶׁנִּסְתַּלֵּק הַצַּדִּיק בִּשְׁבִילָם, כִּי אָז הַכֹּל תָּלוּי בְּהַדּוֹר שֶׁנִּשְׁאַר אַחֲרָיו, שֶׁצְּרִיכִין לָשִׂים עַל לֵב מְאֹד 'הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק', וּלְהִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל יְדֵי זֶה, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ אוֹר מֵהָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵהַצַּדִּיק:

כִּי כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, בְּוַדַּאי מַשְׁאִיר בָּעוֹלָם אֵיזֶה רְשִׁימָה טוֹבָה עַל יְדֵי תּוֹרָתוֹ וּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, וְאָז עִקַּר הַהַמְתָּקָה עַל יְדֵי הַדּוֹר יָתוֹם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ אַחֲרָיו, שֶׁכְּשֶׁמִּתְעוֹרְרִים בִּתְשׁוּבָה אֲזַי מַמְשִׁיכִין 'אוֹר גָּדוֹל' מֵהָרְשִׁימוּ שֶׁלּוֹ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִמְתָּקִין וְנִתְבַּטְּלִין כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם. כִּי מֵחֲמַת שֶׁהַצַּדִּיק נִסְתַּלֵּק לְמַעְלָה וְהוּא עַכְשָׁו בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל הַגָּמוּר אֶל 'אוֹר הָאֵין סוֹף', עַל כֵּן נִמְשָׁךְ מִשָּׁם בְּכָל פַּעַם אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא לְהָרְשִׁימוּ שֶׁלּוֹ שֶׁנִּשְׁאַר בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל צְרִיכִין לָזֶה עַל כָּל פָּנִים אֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת מִלְּמַטָּה עַל יְדֵי מַעֲשֵׂי הַדּוֹר הַטּוֹבִים, בִּכְדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לְהַמְשִׁיךְ עַל יְדֵי זֶה אוֹר הָרְשִׁימוּ שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁמְּאִירָה עַתָּה לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ בְּאוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא מְאֹד, מֵחֲמַת שֶׁהַצַּדִּיק הוּא עַכְשָׁו בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל בִּשְׁלֵמוּת. 'כִּי גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם'[214], וּמַה שֶּׁאֵינָם יְכוֹלִים לִגְמֹר בְּחַיֵּיהֶם, הֵם גּוֹמְרִים לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתָן דַּיְקָא. וּמִזֶּה נִמְשָׁךְ מַה שֶּׁלֹּא הָיוּ יִשְׂרָאֵל יְכוֹלִים לִכְבֹּשׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלִכְנֹס לְשָׁם עַד אַחַר 'הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה', וְאָז כָּבַשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָאָרֶץ, וְהַכֹּל בְּכֹחוֹ שֶׁל רַבּוֹ מֹשֶׁה:

וְכֵן מַה שֶּׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם רָצָה לִבְנוֹת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְאָמַר לוֹ ה' יִתְבָּרַךְ "וְהָיָה כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ" וְכוּ'[215], כִּי תִּקּוּן גָּדוֹל כָּזֶה שֶׁל בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁבּוֹ עִקַּר הַשָּׂגַת הַתּוֹרָה וְשָׁם הוּא תַּכְלִית הַבִּטּוּל אֶל ה' יִתְבָּרַךְ וּבוֹ תָּלוּי תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, עַל כֵּן לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לִגְמֹר הַתִּקּוּן עַד אַחַר הִסְתַּלְּקוּת דָּוִד, וְהַכֹּל בִּזְכוּתוֹ שֶׁל דָּוִד. וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת נִקְרָא הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ עַל שֵׁם דָּוִד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד"[216]: (תפלת ערבית ד, כ כא)

[213] ישעיה נז, א.

[214] חולין ז ע"ב.

[215] שמואל-ב ז, יב.

[216] מלכים-א יב, טז.

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת 'שַׁבָּת', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ הַחֶבְרַיָּא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי 'אַנְתְּ הוּא שַׁבָּת' וְכוּ'[217]. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[218] לְעִנְיַן קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁמִּי שֶׁמְּהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָתַי שַׁבָּת מוֹנֶה שִׁשָּׁה יָמִים וּמְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי, וְאָמְרוּ שָׁם, שֶׁגַּם בְּכָל הַשִּׁשָּׁה יָמִים אָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה כִּי אִם כְּדֵי חַיָּיו לְבַד, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עוֹשֶׂה גַּם כֵּן מְלָאכָה כְּדֵי חַיָּיו, וּמַאי נַפְקָא מִינָהּ בְּמַה שֶּׁמְּקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי, הִיא רַק לְקִדּוּשֵׁי וְאַבְדַּלְתָּא:

כְּמוֹ כֵן גַּם לְעִנְיַן 'הַהִתְקָרְבוּת אֶל הַצַּדִּיק' עַכְשָׁו אַחַר שֶׁנִּתְבַּלְבֵּל הָעוֹלָם מְאֹד עַל יְדֵי הַקָּטֵגוֹרְיָא שֶׁבֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים, עַד שֶׁאֵין אֶחָד יוֹדֵעַ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי שֶׁיּוּכַל לְתַקֵּן אוֹתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, וּמֵחֲמַת זֶה יֵשׁ שֶׁחוֹלְקִים לְגַמְרֵי עַל כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ מִימוֹת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַצַ"ל, וְאוֹמְרִים שֶׁמַּאֲמִינִים לְכָל דִּבְרֵיהֶם שֶׁל הַחוֹלְקִים זֶה עַל זֶה, וְעַל כֵּן אֵינָם מַאֲמִינִים בְּכֻלָּם. אֲבָל בֶּאֱמֶת לֹא כָּךְ הוּא הַמִּדָּה, כִּי אַדְרַבָּא, אָנוּ צְרִיכִים לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם, כִּי רַק מִכַּת הָעוֹסְקִים בְּ'חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת' וּמַעֲמִידִים יְסוֹדוֹת עַל דִּבְרֵי הָאֱפִּיקוֹרְסִים הַמְפֻרְסָמִים אֲרִיסְטוֹ וַחֲבֵרָיו יִמַּח שְׁמָם, וּפוֹנִים עֹרֶף מֵהַגְּמָרָא הַקְּדוֹשָׁה וּמִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, מֵהֶם צְרִיכִים לְהִתְרַחֵק בְּתַכְלִית הָרִחוּק, אֲבָל כָּל אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הַמִּתְנַהֲגִים עַל פִּי דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בִּגְמָרָא וּמִדְרָשׁ וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל וְהַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְתַלְמִידֵיהֶם זַצַ"ל, בְּוַדַּאי אָסוּר לַחֲלֹק עַל שׁוּם אֶחָד מֵהֶם, רַק לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם:

וְזֶה מַמָּשׁ עִנְיָן הַנַּ"ל שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָתַי שַׁבָּת, הַיְנוּ מִי הוּא 'הַצַּדִּיק הָאֱמֶת' שֶׁהוּא בְּחִינַת 'שַׁבָּת', אֲזַי צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ כָּל הַיָּמִים בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת, דְּהַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין בְּכֻלָּם וְיַחֲזִיק אֶת כֻּלָּם בִּבְחִינַת 'קְדֻשַּׁת שַׁבָּת', וְאָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה כִּי אִם כְּדֵי חַיָּיו. כִּי צָרִיךְ לִפְרֹשׁ אֶת עַצְמוֹ מִטִּרְדּוֹת עוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה וְעֵסֶק כִּי אִם זְמַן מֻעָט כְּדֵי חַיָּיו בְּצִמְצוּם, וּשְׁאָר כָּל הַיּוֹם יַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וְכוּ', וּלְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מֻבְחַר הַצַּדִּיקִים, שֶׁעַל יָדוֹ עִקַּר תִּקּוּן נַפְשׁוֹ:

וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אַף עַל פִּי שֶׁמְּקַדֵּשׁ אֶת כֻּלָּם לְעִנְיַן אִסּוּר מְלָאכָה רַק כְּדֵי חַיָּיו, אַף עַל פִּי כֵן 'מוֹנֶה שִׁשָּׁה וּמְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי', כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַאֲמִין בְּכָל הַצַּדִּיקִים, אַף עַל פִּי כֵן יִבְחַר לוֹ אֶחָד מֵהֶם שֶׁיִּהְיֶה קָדוֹשׁ אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת 'שַׁבָּת' לְגַמְרֵי לְהִתְקָרֵב אֵלָיו בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא בֶּאֱמֶת אֶת 'הַצַּדִּיק הַשָּׁלֵם' בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת שֶׁעַל יָדוֹ עִקַּר תִּקּוּנוֹ כַּנַּ"ל (עַיֵּן אֱמוּנָה אוֹת ל"ד[219]): (שבת ד, יג)

[217] ???

[218] ???

[219] וז"ל: כל זמן שלא זכה האדם לידע מי הוא 'הצדיק האמת' שצריך להתקרב אליו ולהתדבק בו, אזי צריך להאמין ולהתדבק בכל הצדיקים אף על פי שחולקין זה על זה; לא כמו הליצנים שאומרים, שמאחר שחולקים הצדיקים זה על זה, הוא שומע דברי שניהם וחולק על שניהם, כי זהו דברי ליצנות ונוגעין בכפירות, רחמנא לצלן, רק האמת הוא להפך, שצריך להאמין בכולם ולבלי להסתכל כלל על המחלוקת שביניהם, מאחר שכולם מזהירים אותו לקיים 'תורת משה' שבכתב ושבעל פה, כי רק מהאנשים הכופרים ההולכים בדרכי החקירות הרוצים להטות מתורת משה ללמוד חכמות חיצוניות וכו', מהן צריכין להתרחק בתכלית הרחוק, אבל כל מי שמנהיג על פי התורה כפי שמסרו לנו רבותינו הקדושים בגמרא ופוסקים וספרי יראים המיוסדים על פי דבריהם הקדושים, בהם צריכים להתדבק בכולם, כמו שכתוב: "ובו תדבק", ואמרו רבותינו ז"ל: 'הדבק בתלמידי חכמים'.

לִפְעָמִים כְּשֶׁנִּפְקַח עֵינוֹ שֶׁל אֶחָד וְרוֹאֶה נִפְלְאוֹת אֲמִתַּת הָאֱמֶת שֶׁל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וְהַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁגִּלּוּ בָּעוֹלָם, וְהַתְּפִלּוֹת הַנּוֹרָאוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁנִּתְיַסְּדוּ עַל כָּל הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֵלּוּ, כִּי צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְאָז מִתְפַּעֵל מְאֹד וְהָיָה רוֹצֶה לְהִתְקָרֵב, רַק שֶׁמְּצַפֶּה שֶׁכָּל הָעוֹלָם יִתְקָרְבוּ אֶל 'נְקֻדַּת הָאֱמֶת' הַזֹּאת. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָאֱמֶת אִתּוֹ בָּזֶה, כִּי בְּוַדַּאי רָאוּי וְנָכוֹן שֶׁכָּל "הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים"[220] יָבוֹא וְיִתְקָרֵב לְכָאן וְיַכִּירוּ 'הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ', אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן מַה שֶּׁהוּא מְצַפֶּה לָזֶה וְקָשֶׁה לוֹ לְהִתְקָרֵב עַד שֶׁכֻּלָּם יִתְקָרְבוּ לְכָאן, זֶה בְּוַדַּאי 'עֲצַת הַיֵּצֶר הָרָע', שֶׁמְּסִיתוֹ לְהַמְתִּין עַד שֶׁיָּשׁוּבוּ כָּל הָעוֹלָם אֶל הָאֱמֶת וְיִתְקָרְבוּ כֻּלָּם, וְאָז לֹא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם 'פְּחִיתוּת כָּבוֹד' כְּשֶׁיִּרְצֶה גַּם הוּא לְהִתְקָרֵב וְאָז דַּיְקָא יִתְקָרֵב הוּא גַּם כֵּן:

וּבֶאֱמֶת לֹא כָּךְ הוּא הַמִּדָּה, כִּי אַדְרַבָּא זֶהוּ עִקַּר הַנִּסָּיוֹן שֶׁלּוֹ שֶׁיִּתְקָרֵב דַּיְקָא בְּעֵת שֶׁהָאֱמֶת נִשְׁלָךְ אַרְצָה וְיִרְאֵי חֵטְא נִמְאָסִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "מִי גָר אִתָּךְ"[221] – 'בַּעֲנִיּוּתָךְ'[222], כִּי מִטַּעַם זֶה 'אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ'[223]. וְעַל כֵּן מִי שֶׁפָּקַח ה' אֶת עֵינָיו וְרוֹאֶה מְעַט 'אוֹר אֲמִתַּת הָאֱמֶת' שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, רָאוּי לוֹ לָרוּץ בְּכָל כֹּחוֹ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו דַּיְקָא עַכְשָׁו כְּבוֹרֵחַ מִ'בּוֹר שַׁחַת' אֶל 'מְקוֹר חַיִּים', כִּי הֲלֹא כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ מַה שֶּׁפָּגַם וְקִלְקֵל מֵעוֹדוֹ וּבַמֶּה יִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לְאוֹרוֹת קְדוֹשִׁים כָּאֵלּוּ בְּלִי יִסּוּרִים וּשְׁפִיכַת דָּמִים, עַל כֵּן כָּל תִּקּוּנוֹ כְּשֶׁיַּעֲמוֹד בַּנִּסָּיוֹן וְיִתְקָרֵב עַתָּה דַּיְקָא: (שבת ו, יב)

[220] תהלים לד, יג.

[221] ישעיה נד, טו.

[222] רש"י על הפסוק.

[223] יבמות כד ע"ב.

ה' יִתְבָּרַךְ הוּא רַחֲמָן גָּדוֹל מְאֹד, וּמְסַבֵּב בְּכַמָּה סִבּוּבִים לְקָרֵב הַכֹּל אֶל 'הַתַּכְלִית הַטּוֹב'. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִקַּח הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי מִן הָאָדָם כִּי כָּל הָעוֹלָמוֹת עוֹמְדִים עַל 'בְּחִירַת הָאָדָם' כַּיָּדוּעַ, עַל כֵּן הוּא מְסַבֵּב עִם כָּל אֶחָד בְּחָכְמָה נִפְלָאָה בְּאֹפֶן שֶׁיְעוֹרֵר אוֹתוֹ אֶל הָאֱמֶת, וְאַף עַל פִּי כֵן יִהְיֶה נִשְׁאָר לוֹ אֵיזֶה 'נִסָּיוֹן וּבְחִירָה':

וּמִזֶּה בָּא מַה שֶּׁלִּפְעָמִים נִתְעוֹרֵר הָאָדָם פִּתְאֹם לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ, זֶה מֵחֲמַת גֹּדֶל הֶאָרַת הִתְעוֹרְרוּת שֶׁבָּא עָלָיו מִלְּמַעְלָה, וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין זֹאת מִמֶּנּוּ וּמַנִּיחִין אוֹתוֹ עַל בְּחִירָתוֹ, כִּי מֵאַחַר שֶׁטָּעַם קְצָת עֲבוֹדַת ה', רָאוּי לוֹ עַתָּה גַּם כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁבָּא עָלָיו מִלְּמַעְלָה לְהִתְעוֹרֵר עַתָּה מֵעַצְמוֹ. וּמִי שֶׁחָס עַל עַצְמוֹ חוֹזֵר בֶּאֱמֶת אֶל ה' יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי זֶה, אַךְ מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַשְׁלִיךְ הֲבָלָיו, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הַהִתְעוֹרְרוּת וְתַאֲו‍ֹתָיו חוֹזְרִין עָלָיו, אֲזַי הוּא חוֹזֵר אֶל כְּסִילוּת דַּעְתּוֹ וְחָכְמָתוֹ שֶׁל הֶבֶל, שֶׁהֵם עִקַּר הַכְּסִילוּת כַּיָּדוּעַ כָּל זֶה בְּסִפְרֵי קֹדֶשׁ[224]:

וּכְמוֹ כֵן הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא גַּם כֵּן רַחֲמָן גָּדוֹל מְאֹד, וּמְרַחֵם מְאֹד גַּם עַל הַחוֹלְקִים עָלָיו, וְהָיָה רוֹצֶה לְקָרְבָם אֶל 'נְקֻדַּת הָאֱמֶת'. וּכְשֶׁרוֹאֶה שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם אֵיזֶה אֲנָשִׁים שֶׁכְּבָר מְבִינִים קְצָת אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אֶלָּא שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עֲדַיִן לְהִתְקָרֵב מֵחֲמַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל הָאֱמֶת עַכְשָׁו, וּמַמְתִּינִים עַד שֶׁגַּם כָּל הַחֲשׁוּבִים יִתְקָרְבוּ בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם פְּחִיתוּת הַכָּבוֹד עַל יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת אֶל הָאֱמֶת כַּנַּ"ל, אֲזַי שׁוֹלֵחַ עֲלֵיהֶם הַצַּדִּיק הִתְעוֹרְרוּת מִלְּמַעְלָה מַה שֶּׁלֹּא זָכוּ לָזֶה עַל יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם כְּלָל, רַק שֶׁהַצַּדִּיק מֵאִיר עֲלֵיהֶם 'הֶאָרָה גְּדוֹלָה' מֵהַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁלּוֹ, וְזוֹכִין לִטְעֹם וְלִרְאוֹת אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיק. רַק אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לוֹ לִקַּח הַבְּחִירָה מֵהֶם, עַל כֵּן מַשְׁאִיר לָהֶם כֹּחַ כְּלַל הַתַּאֲו‍ֹת וְהַמִּדּוֹת שֶׁהָיוּ לָהֶם מִתְּחִלָּה, בִּכְדֵי שֶׁאַחַר כָּךְ כְּשֶׁתִּסְתַּלֵּק הֶאָרָה הַזֹּאת יִהְיֶה לָהֶם כֹּחַ הַבְּחִירָה כְּבָרִאשׁוֹנָה כַּנַּ"ל:

וְכָל זְמַן שֶׁהֶאָרָה הַזֹּאת מְאִירָה עֲלֵיהֶם מִלְּמַעְלָה, אָז מִתְעוֹרְרִין מְאֹד וּמַתְחִילִין לַעֲבֹד אֶת ה' וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, אַךְ אַחַר כָּךְ כְּשֶׁהֶאָרָה הַזֹּאת מִסְתַּלֵּק מֵהֶם, אָז עִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַבְּחִירָה שֶׁלָּהֶם. כִּי מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו אֲזַי מִתְחַזֵּק מְאֹד גַּם אַחַר כָּךְ לַעֲבֹד אֶת ה' בִּבְחִירָתוֹ, וּלְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק וְהַנִּלְוִים אֵלָיו בְּכֹחַ הָרְשִׁימוּ מֵהַהֶאָרָה הָרִאשׁוֹנָה, עַד שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב אֶל ה' בֶּאֱמֶת:

אֲבָל שְׁאָר אֲנָשִׁים הַפְּתָאִים, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהַהֶאָרָה הַזֹּאת מִסְתַּלֶּקֶת מֵהֶם וְהַתַּאֲו‍ֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת מִתְגַּבְּרִין בָּהֶם, אֲזַי שׁוֹכְחִין אֶת הַכֹּל וְשָׁבִים לְאִוַּלְתָּם וְחוֹלְקִין עַל הַצַּדִּיק כְּבָרִאשׁוֹנָה. וַאֲזַי כְּשֶׁרוֹאֶה ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁהַצַּדִּיק הִתְיַגֵּעַ עִמָּהֶם כָּל כָּךְ, וְהֵם עֲדַיִן עוֹמְדִין בְּמִרְדָּם וְאֵינָם חֲפֵצִים לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת, רַק אַדְרַבָּא כַּנַּ"ל, אֲזַי מַשְׁלִיךְ אוֹתָם ה' יִתְבָּרַךְ לְ'תַאֲוַת מָמוֹן':

כִּי זֶה עִקַּר מַפֶּלֶת הַשּׂוֹנְאִים וְהַחוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיק כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר[225], וְשָׁם 'כָּלוּ חַיֵּיהֶם בְּיָגוֹן וַאֲנָחָה'[226], כִּי אֵינָם יְכוֹלִים לְמַלֹּאת תַּאֲוָתָם בְּמָמוֹן לְעוֹלָם. כִּי כָּל מַה שֶּׁמַּרְוִיחִין בְּיוֹתֵר חָסֵר לָהֶם בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁהַמָּמוֹן עוֹקֵר אוֹתָם וּמְכַלֶּה כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם. וְכָל זֶה עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְלֹא הָיָה לָהֶם 'אֱמוּנַת חֲכָמִים' וְלֹא רָצוּ לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁעַל יָדוֹ עִקַּר תִּקּוּן וְהַכְנָעַת מְרִירוּת תַּאֲוַת מָמוֹן:

וְאַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּל מְשֻׁקָּעִין בְּמָמוֹן, אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל בֵּין הַמְּקֹרָבִים לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים לְבֵין הַשְּׁאָר. כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי רִחוּקוֹ מֵהַצַּדִּיקִים מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁחוֹלֵק עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ כֵן מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּיוֹתֵר 'תַּאֲוַת מָמוֹן' עַד שֶׁמְּכַלֶּה יְמֵי חַיָּיו וְעוֹקֶרֶת אוֹתוֹ לְגַמְרֵי רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְכָל אֶחָד כְּפִי הִתְקָרְבוּתוֹ לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים, כְּמוֹ כֵן נִמְתַּק אֶצְלוֹ 'מְרִירוּתָא דְּעָלְמָא' שֶׁהִיא 'תַּאֲוַת מָמוֹן' וְזוֹכֶה לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ: (שם)

[224] ???

[225] ???

[226] ע"פ מדרש רבה, שיר השירים פרשה ב.

הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים מְזַכְּכִין עַצְמָן כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵין לְהָרַע שׁוּם אֲחִיזָה בָּהֶם, וְאַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ לָהֶם גַּם כֵּן 'בְּחִירָה', אַךְ עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁלָּהֶם הוּא רַק בִּבְחִינַת 'מֹשֶׁה הוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ'[227] כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר[228]:

וְזֶה בְּחִינַת הַבְּחִירָה שֶׁהָיָה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן קֹדֶם הַחֵטְא שֶׁהָיָה זַךְ אָז בְּתַכְלִית, אַךְ כָּל בְּחִירָתוֹ הָיָה רַק בִּבְחִינָה זֹאת, בִּבְחִינַת 'מֹשֶׁה הוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ' הַנַּ"ל. רַק שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה מִשְׁקָל וְנִסָּיוֹן גָּדוֹל, כִּי בְּוַדַּאי אָסוּר לְהוֹסִיף עַל דִּבְרֵי ה' יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "לֹא תֹסֵף"[229], וְכָל הַפְּגָם שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה עַל יְדֵי שֶׁהוֹסִיפָה עַל הַצִּוּוּי כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[230], וְאַף עַל פִּי כֵן הֲלֹא מָצִינוּ כַּמָּה גְּזֵרוֹת וּסְיָגִים שֶׁהוֹסִיפוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה, וְכֵן מֹשֶׁה הוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ וְהִסְכִּימָה דַּעְתּוֹ לְדַעַת הַמָּקוֹם, עַל כֵּן בֶּאֱמֶת בְּעִנְיָנִים כָּאֵלּוּ הוּא עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים:

וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה חַס וְשָׁלוֹם לְכַוֵּן בָּזֶה לְדַעַת הַמָּקוֹם, יָכוֹל לְהִכָּשֵׁל עַל יְדֵי זֶה עַד שֶׁיָּבֹא עַל יְדֵי זֶה לְ'חֵטְא גָּמוּר', כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּכְשַׁל עַל יְדֵי זֶה כִּפְשׁוּטוֹ מַמָּשׁ וְעָבַר עַל הַצִּוּוּי. וְזֶה הָיָה גַּם כֵּן עִנְיַן הַנִּסָּיוֹן שֶׁל 'הָאַרְבָּעָה שֶׁנִּכְנְסוּ לְפַּרְדֵּס'[231], וְרַק רַבִּי עֲקִיבָא 'נִכְנָס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְּשָׁלוֹם', נִכְנַס וְיָצָא דַּיְקָא. כִּי גַּם הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר כָּל עֲבוֹדָתָם הוּא רַק מַה שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא וּלְהַשִּׂיג בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר, אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין הֵם גַּם כֵּן לִהְיוֹת 'בָּקִי בְּעָיֵל בָּקִי בְּנָפִיק', וּמִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לִבְקִיאוּת הַזֶּה בִּשְׁלֵמוּת יָכוֹל לִהְיוֹת בִּבְחִינַת 'הֵצִיץ וְנִפְגַּע הֵצִיץ וָמֵת'[232] רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְאַחֵר 'קִצֵּץ לְגַמְרֵי בַּנְּטִיעוֹת', וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לִבְקִיאוּת הַזֶּה הֵיטֵב אֲזַי הוּא 'נִכְנָס בְּשָׁלוֹם וְיוֹצֵא בְּשָׁלוֹם', וְאָז זוֹכֶה תָּמִיד לְכַוֵּן תָּמִיד לְ'דַעַת הַמָּקוֹם', מַה לְּהוֹסִיף וּמַה שֶּׁלֹּא לְהוֹסִיף כַּנַּ"ל:

וְאֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁזּוֹכִין לִבְקִיאוּת הַנַּ"ל בִּבְחִינוֹת מַדְרֵגָתָם הַגְּבוֹהָה וְהַנִּפְלָאָה מְאֹד, הֵם זוֹכִים לְהַכְנִיס זֶה הַבְּקִיאוּת אֲפִלּוּ בַּמַּדְרֵגוֹת הַנְּמוּכוֹת מְאֹד שֶׁהֵם בְּחִינַת 'וְנָפִיק מַמָּשׁ', שֶׁיִּזְכּוּ גַּם הֵם לְעֵת עַתָּה לְקַיֵּם "וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ"[233], וְגַם מִשָּׁם מִמְּקוֹמָם הַשָּׁפֵל מְאֹד יַמְשִׁיכוּ עַצְמָן אֶל ה' יִתְבָּרַךְ, וְיִצְעֲקוּ וְיִתְפַּלְּלוּ לַה' יִתְבָּרַךְ תָּמִיד בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ, בִּבְחִינַת "מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי" וְכוּ'[234], בְּחִינַת "קָרָאתִי שִׁמְךָ ה' מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת"[235], עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִשָּׁמָיִם שֶׁיִּזְכּוּ לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת: (שבת ז, נ נב)

[227] שבת פז ע"א.

[228] ליקוטי מוהר"ן ח"א סימן קצ.

[229] דברים יג, א.

[230] ???

[231] חגיגה יד ע"ב.

[232] שם.

[233] תהלים קלט, ח.

[234] יונה ב, ג.

[235] איכה ג, נה.

הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים יֵשׁ לָהֶם אֵיזֶה 'יְרִידָה' לִפְעָמִים, כְּדֵי לְהָרִים וּלְהַגְבִּיהַּ וּלְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל דָּוִד, שֶׁלֹּא עָשָׂה אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה אֶלָּא כְּדֵי לְהוֹרוֹת תְּשׁוּבָה[236]. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמַר דָּוִד עַל עַצְמוֹ 'וַאֲנִי יָדַי מְלֻכְלָכוֹת בְּדָם וּבְשָׁפִיר וְכוּ' כְּדֵי לְטַהֵר אִשָּׁה לְבַעֲלָהּ'[237]:

וְזֶה בְּחִינַת הָעֲבוֹדָה שֶׁל 'פָּרָה אֲדֻמָּה' שֶׁמְּטַמְּאָה טְהוֹרִים לְפִי שָׁעָה 'טֻמְאַת עֶרֶב', אֲבָל עַל יְדֵי זֶה הֵם מַגְבִּיהִים וּמְטַהֲרִים אֶת הַטְּמֵאִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָה חֲמוּרָה שֶׁהִיא טֻמְאַת מֵת וְכַיּוֹצֵא. וְזֶה בְּחִינַת 'יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה'[238], בְּחִינַת 'בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶה קִיּוּמָהּ'[239], כִּי עַל יְדֵי הַבִּטּוּל וְהַיְרִידָה מַעֲלִין נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָן:

וְעַל כֵּן נִסְמָךְ עִנְיַן קְרִיאַת פָּרָשַׁת 'פָּרָה אֲדֻמָּה' אַחֲרֵי פּוּרִים, כִּי זֶה כָּל עִנְיַן 'הַנֵּס שֶׁל פּוּרִים', שֶׁנִּמְשָׁךְ הֶאָרָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁהַיְרִידָה נִתְהַפֵּךְ לַעֲלִיָּה. וְזֶה בְּחִינַת 'מְבַטְּלִין תַּלְמוּד תּוֹרָה לְמִקְרָא מְגִלָּה וּלְהוֹצָאַת הַמֵּת וּלְהַכְנָסַת כַּלָּה'[240], הַיְנוּ כִּי עִנְיַן פּוּרִים וּמִקְרָא מְגִלָּה הוּא בְּחִינַת 'יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת 'בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ קִיּוּמָהּ' דַּיְקָא. וְזֶה 'וּלְהוֹצָאַת הַמֵּת' וְכוּ', כִּי עַל יְדֵי זֶה שֶׁהַצַּדִּיק מְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ קְצָת, עַל יְדֵי זֶה מְטַהֵר וּמוֹצִיא נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל מֵ'הַסִּטְרָא דְּמוֹתָא מִטֻּמְאַת מֵת' כַּנַּ"ל, וּמְטַהֵר הָאִשָּׁה לְבַעֲלָהּ שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'הַכְנָסַת כַּלָּה', הַיְנוּ שֶׁמְּקָרֵב אֶת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם: (תחומין ד)

[236] ???

[237] ברכות ד ע"א.

[238] ???

[239] מנחות צט ע"א.

[240] מגילה ג ע"א.

אֲכִילַת הַצַּדִּיקִים קְדוֹשָׁה מְאֹד, כִּי עַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְצַחְצֵחַ נִשְׁמָתָם וְלִדְלוֹת הַמַּיִם שֶׁעֲלֵיהֶם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְזֶה בְּחִינַת 'כֹּהֲנִים אוֹכְלִים וּבְעָלִים מִתְכַּפְּרִים'[241]. כִּי עִקַּר פְּגַם כָּל הַחֲטָאִים הוּא בְּ'הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה', וְכֵן כַּפָּרַת כָּל הַחֲטָאִים הוּא עַל יְדֵי 'תִּקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה' שֶׁהִיא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה, שֶׁנִּתְתַּקֶּנֶת עַל יְדֵי 'אֲכִילַת הַכֹּהֲנִים' שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי הַדּוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת"[242], וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[243]:

וְזֶה סוֹד מַה שֶּׁנָּתַן הַתַּנָּא סִימָן לִזְמַן קְרִיאַת שְׁמַע מֵאֲכִילַת הַכֹּהֲנִים, כַּמְּבֹאָר בַּמִּשְׁנָה: 'מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּעַרְבִית - מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן'[244], כִּי קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהִיא אֱמוּנָה, עִקַּר גִּדּוּלָהּ עַל יְדֵי אֲכִילַת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים כַּנַּ"ל: (תחומין ה, י יא)

[241] פסחים נט ע"ב.

[242] מלאכי ב, ז.

[243] מועד קטן יז ע"א.

[244] ברכות א, א.

יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁמַּמְשִׁיכִים תּוֹרָה שֶׁאֵין בָּהּ רַק 'תּוֹכֵחָה וּמוּסָר וְהִתְעוֹרְרוּת' לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, אֲבָל אֵין בָּהּ 'עֵצָה' עֲדַיִן אֵיךְ לְהַגִּיעַ לָזֶה לִזְכּוֹת לְ'קִיּוּם הַתּוֹרָה', וְאַף עַל פִּי שֶׁגַּם זֶה טוֹב מְאֹד, אֲבָל הָעִקָּר הוּא אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁזּוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה כָּאֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עֵצוֹת נִפְלָאוֹת לְקִיּוּם הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'נְבוּאַת מֹשֶׁה' שֶׁנָּתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא כֻּלָּהּ עֵצוֹת:

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנֶּחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[245] אִם 'תַּלְמוּד גָּדוֹל', אוֹ 'מַעֲשֶׂה גָּדוֹל'. וּשְׁנֵיהֶם אֱמֶת, כִּי מִן הַלִּמּוּד וְהַתּוֹרָה הַזֹּאת שֶׁאֵין בָּהּ עֵצָה רַק הִתְעוֹרְרוּת, בְּוַדַּאי הַמַּעֲשֶׂה גָּדוֹל, כִּי זֶה כָּל כַּוָּנַת הַהִתְעוֹרְרוּת לְהָבִיא לִידֵי 'מַעֲשֶׂה', אֲבָל הַלִּמּוּד שֶׁהוּא 'עֵצוֹת' הוּא גָּדוֹל מִמַּעֲשֶׂה, כִּי בְּלֹא זֶה לֹא יֵדַע כְּלָל מַה לְּקַיֵּם. וְגַם כִּי הַלִּמּוּד שֶׁל 'תּוֹכַחַת מוּסָר' הוּא נִמְשָׁךְ רַק מֵ'הַיִּחוּד הַחִיצוֹן'[246], וְעַל כֵּן מַעֲשֶׂה גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, כִּי 'מַעֲשֵׂה הַמִּצְו‍ֹת' נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת 'יִחוּד הַפְּנִימִי', אֲבָל הַלִּמּוּד שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ הִתְגַּלּוּת הָעֵצוֹת, זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת יִחוּד הַפְּנִימִי, וְהוּא כּוֹלֵל כָּל הַמִּצְוֹת וְהָעֵצוֹת, וְעַל כֵּן בְּוַדַּאי הוּא גָּבֹהַּ יוֹתֵר. אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן גַּם הַלִּמּוּד שֶׁל תּוֹכַחַת מוּסָר צְרִיכִין מְאֹד, כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת יִחוּד הַפְּנִימִי בְּלִי הַמְשָׁכַת הֶאָרָה לְהַמֹּחִין מֵהַיִּחוּד הַחִיצוֹן, וְעַל כֵּן שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים (עַיֵּן אֱמוּנָה אוֹת מ"ה[247] שָׁם מוּבָא עִנְיַן 'יִחוּד הַחִיצוֹן וְיִחוּד הַפְּנִימִי' הַנַּ"ל): (שם, טז יט)

[245] קידושין מ ע"ב.

[246] ???

[247] וז"ל: עיקר התורה ניתנה לבני אדם בזה העולם מחמת שהם 'בעלי בחירה'. וכל התורה והמצות תלויים באמונה, כמו שכתוב: "כל מצותיך אמונה", ואמרו רבותינו ז"ל: 'בא חבקוק והעמידן על אמונה'; אם כן, עיקר הבחירה של האדם הוא ב'האמונה', ועיקר הבחירה שיש להאדם בעניין האמונה נמשך בשרשו מסוד מה שמבואר בכתבי האר"י ז"ל בכוונות קריאת שמע ובשאר מקומות, כי יש יחוד עליון של 'אבא ואמא' [שהם בחינת 'חכמה ובינה' כידוע], ויש בבחינת זה היחוד שני מיני יחוד: כי יש בחינת 'יחוד החיצון של אבא ואמא', והיחוד הזה תדירי ואינו נפסק לעולם, כי הוא לצורך חיות כל העולמות וקיומם, ואם יתבטל רגע אחת חס ושלום, אז היו מתבטלין כל העולמות. ויש עוד בחינת 'יחוד הפנימי של אבא ואמא', והוא כדי לתת מוחין אל 'זכר ונקבה' כדי להוליד נשמות בעולם שהוא פנימיות העולמות; וזה היחוד אינו תדירי, כי אי אפשר ליחד היחוד הזה כי אם על ידי העלאת 'מיין נוקבין' שהוא על ידי שאנו ממשיכין בשעת קריאת שמע הארה למוחין מהיחוד החיצון הנ"ל כדי שיוכלו לעלות בסוד 'העלאת מיין נוקבין', ואחר כך עולין בסוד 'מיין נוקבין' על ידי 'מסירת נפש על קדושת השם', ועל ידי זה מיחדין יחוד העליון הפנימי הנ"ל שהוא לצורך המשכת הנשמות. ומבאר עוד שם, שההארה שמקבלין המוחין מהיחוד החיצון הוא כפי מדרגת המוחין אז, וכפי ההארה שמקבלין, כמו כן נעשה היחוד הפנימי והמשכת הנשמות הנ"ל, עין שם עוד בביאור יותר.

מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו לְהַצִּיל נַפְשׁוֹ מִמִּיתָה עוֹלָמִית, וּלְהִנָּצֵל מִסִּטְרָא דְּמוֹתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּפִירוֹת, וְלִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהִיא עִקַּר הַחַיִּים, צָרִיךְ לִנְסֹעַ וְלָבֹא אֶל הַצַּדִּיקִים וְהַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם, שֶׁזֶּה סוֹד אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה עָרֵי מִקְלָט שֶׁיָּשְׁבוּ בָּהֶם הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּם, שֶׁהָיָה צָרִיךְ הָרוֹצֵחַ לָנוּס וְלִבְרֹחַ לְשָׁם. וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה עָרִים אֵלּוּ הֵם כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה תֵּבוֹת שֶׁבְּפָרָשַׁת 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל' שֶׁהוּא יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (וְעַיֵּן אֱמוּנָה אוֹת מ"ח[248]): (שם, כח)

[248] וז"ל: ארבעים ושמונה תיבות שיש בפרשת "שמע ישראל", שהוא 'יסוד האמונה', יש כנגדן ארבעים ושמונה ערי הכהנים והלויים: "שש ערי מקלט" - כנגד שש תיבות שב'שמע ישראל'; "ועליהם ארבעים ושתים עיר" - כנגד ארבעים ושתים תיבות מן "ואהבת" עד סוף הפרשה כמובא. ואלו הארבעים ושמונה ערים קולטות ומצילות מסטרא דמותא, ועל כן צריך הרוצח בשגגה לנוס לשם, כי אמונה - עיקר החיים, והכפירות - סטרא דמותא; ועל כן ארבעים ושמונה ערי הלויים שהם בחינת "שמע", "ואהבת", שהם עיקר המשכת האמונה, על כן הם קולטות ומגינות מסטרא דמותא ומצילין את הרוצח ממיתה.

צַדִּיקֵי הַדּוֹר נִקְרָאִים 'מְיַלְּדוֹת הָעִבְרִיּוֹת', עַל שֶׁעוֹסְקִים לְהוֹלִיד בְּיִשְׂרָאֵל תּוֹלָדוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁל תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְזֶה "אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה"[249], וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'שִׁפְרָה - שֶׁמְּשַׁפֶּרֶת אֶת הַוָּלָד, פּוּעָה - שֶׁפּוֹעָה מְדַבֶּרֶת וְהוֹגָה לַוָּלָד כְּדֶרֶךְ הַנָּשִׁים הַמְּפַיְּסוֹת תִּינוֹק הַבּוֹכֶה'[250]. כִּי הַצַּדִּיקִים מְחַזְּקִים אֶת יִשְׂרָאֵל וּמְשַׁפְּרִין אוֹתָם עַל יְדֵי 'הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת' שֶׁמּוֹצְאִין בָּהֶם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי" וְכוּ'[251]. וְעַל כֵּן נִקְרָאִין 'שִׁפְרָה' שֶׁמְּשַׁפְּרִין אֶת הַוָּלָד, וְכֵן נִקְרָאִין גַּם כֵּן 'פּוּעָה' עַל שֵׁם שֶׁפּוֹעִין וְהוֹגִין וּמְדַבְּרִין עִם יִשְׂרָאֵל וְשׁוֹרְקִין וּמְצַפְצְפִין אֲלֵיהֶם לְחַזְּקָם וּלְעוֹרְרָם וּלְהַגְבִּיהָם וְלַהֲרִימָם מִכָּל מִינֵי שִׁפְלוּת וִירִידוֹת וּנְפִילוֹת שֶׁלָּהֶם, וּמְזָרְזִין אוֹתָם בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת לְהִתְעוֹרֵר מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת ה' בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכְלוּ לַחֲטֹף, וְהוּא מַמָּשׁ כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּפַיְּסִין תִּינוֹק הַבּוֹכֶה, כַּמּוּבָן לְכָל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ הָרַחֲמָנוּת וְהַהִתְנַהֲגוּת שֶׁמִּתְנַהֲגִין הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת עִם יִשְׂרָאֵל:

וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהִיא בְּחִינַת 'פַּרְעֹה' הִיא בְּוַדַּאי הַהֵפֶךְ מִכָּל זֶה, כִּי הִיא רוֹצָה לְהַפִּיל 'עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה' עַל כָּל אֶחָד עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִכָּר הַטּוֹב שֶׁבּוֹ, וּלְהָמִית אוֹתוֹ עַל יְדֵי זֶה חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁגָּזַר פַּרְעֹה עַל הַמְיַלְּדוֹת "אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ"[252] כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים, כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא רוֹצָה לְהִתְלַבֵּשׁ גַּם בְּהַצַּדִּיקִים שֶׁיַּחֲלִישׁוּ דַּעַת יִשְׂרָאֵל וְיַפִּילוּ אוֹתָם חַס וְשָׁלוֹם. אַךְ הַמְּיַלְּדוֹת הַנַּ"ל אֵינָם שׁוֹמְעִים אֵלָיו, "וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים"[253], שֶׁכָּל עִסְקָם רַק לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת הַיְלָדִים שֶׁהֵם 'בְּנֵי הַנְּעוּרִים' הָרוֹצִים לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ, שֶׁצְּרִיכִים רַק לְהַחֲיוֹתָם וּלְחַזְּקָם בְּכָל מִינֵי חִיּוּת וְהִתְחַזְּקוּת, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת 'וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים': (תחומין ו, יח)

[249] שמות א, טו.

[250] רש"י שם.

[251] שיר השירים א, טו.

[252] שמות א, טז.

[253] שם, יז.

הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים עוֹסְקִים תָּמִיד בְּכָל דּוֹר בְּבִנְיַן הַמִּשְׁכָּן עַל יְדֵי 'הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת' שֶׁמּוֹצְאִין בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְכֵן עוֹסְקִין לְקָרֵב הַגְּאֻלָּה וְשֶׁיִּבָּנֶה הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלֶּעָתִיד. וְעַל כֵּן עֵינֵיהֶם מַבִּיטִים תָּמִיד לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, הַיְנוּ שֶׁמִּסְתַּכְּלִין רַק עַל הַטּוֹב שֶׁנִּמְצָא בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עוֹלֶה לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְאֵינָם רוֹצִים לְהַבִּיט אֶל הָרָע שֶׁהִיא בְּחִינַת לְמַטָּה לְמַטָּה. וְעַל יְדֵי זֶה מְעוֹרְרִין אֶת יִשְׂרָאֵל מִשְּׁנָתָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, וּמַכְנִיסִים אוֹתָם בֶּאֱמֶת לְ'כַף זְכוּת', עַד שֶׁיַּחְזְרוּ כֻּלָּם לַה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ וְיִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עַל מְכוֹנוֹ: (שם, יד)

עִנְיָן זֶה לְחַפֵּשׂ תָּמִיד הַטּוֹב שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל וּלְלַמֵּד עֲלֵיהֶם זְכוּת תָּמִיד, הוּא עִנְיָן גָּבֹהַּ וְעָמֹק מְאֹד מְאֹד. וְיֵשׁ בָּזֶה מַדְרֵגוֹת רַבּוֹת בֵּין הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאֲפִלּוּ גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים לִפְעָמִים לֹא יָדְעוּ לְלַמֵּד זְכוּת כָּרָאוּי, וְהִקְפִּיד ה' יִתְבָּרַךְ עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּישַׁעְיָה וְהוֹשֵׁעַ וְכוּ' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[254]. וְעִקַּר גְּאֻלַּת מִצְרַיִם הָיָה רַק עַל יְדֵי זֶה, עַל יְדֵי שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ לְהִסְתַּכֵּל רַק עַל הַטּוֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "רָאֹה רָאִיתִי"[255] וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'שְׁתֵּי רְאִיּוֹת אֲנִי רוֹאֶה, רוֹאֶה אֲנִי שֶׁסּוֹפָן לַחֲטֹא, וְאַף עַל פִּי כֵן רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי וּזְכוּת שֶׁיְּקַבְּלוּ הַתּוֹרָה, וְעַל יְדֵי זֶה הֵם רְאוּיִם לִגְאֻלָּה'[256], הַיְנוּ כַּנַּ"ל:

וְכָל הַוִּכּוּחַ שֶׁהָיָה לַה' יִתְבָּרַךְ עִם מֹשֶׁה בְּמַרְאֵה הַסְּנֶה וּמֹשֶׁה מֵאֵן בִּשְׁלִיחוּתוֹ, הַכֹּל הָיָה מֵחֲמַת זֶה, כִּי רָאָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל יְקַלְקְלוּ הַרְבֵּה עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה הָיָה קָשֶׁה לוֹ לֵילֵךְ בִּשְׁלִיחוּת הַגְּאֻלָּה, כִּי זֶה הָעִנְיָן עָמֹק וְגָבֹהַּ מְאֹד כַּנַּ"ל, אֲבָל ה' יִתְבָּרַךְ טָעַן עִמּוֹ הַרְבֵּה שֶׁאַף עַל פִּי כֵן הוּא רוֹצֶה לְגָאֳלָם, כִּי הוּא מִסְתַּכֵּל רַק עַל הַטּוֹב כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת אוֹת הַמַּטֶּה שֶׁנִּתְהַפֵּךְ לְנָחָשׁ, שֶׁבָּזֶה רָמַז לוֹ שֶׁלֹּא יְדַבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[257], וְאַחַר כָּךְ אָמַר לוֹ "שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ"[258], וְנִתְהַפֵּךְ הַנָּחָשׁ לְמַטֶּה, וּבָזֶה הֶרְאָה לוֹ שֶׁבְּקַל יוּכַל לְהִתְהַפֵּךְ הַנָּחָשׁ לְמַטֶּה. וְרָמַז לוֹ בָּזֶה שֶׁגַּם 'בְּתֹקֶף זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ' שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, יוּכַל הַצַּדִּיק לֶאֱחֹז בְּאֵיזֶה קָצֶה הַיְנוּ לִמְצֹא שָׁם אֵיזֶה 'זְכוּת וּנְקֻדָּה טוֹבָה', וְעַל יְדֵי זֶה נִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה מִנָּחָשׁ לְמַטֶּה, כִּי עַל יְדֵי זֶה מַכְנִיסִים בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת וְחוֹזְרִין בִּתְשׁוּבָה כַּנַּ"ל: (שם, יט)

[254] ???

[255] שמות ג, ז.

[256] שמות רבה ג, ח.

[257] ???

[258] שמות ד, ד.

כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזָּכָה בְּחַיָּיו לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֶת ה' יִתְבָּרַךְ תָּמִיד בִּבְחִינַת 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ', שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לַעֲלוֹת בֶּאֱמֶת לִבְחִינַת 'אַיֵּה' שֶׁהוּא בְּחִינַת 'בְּרֵאשִׁית מַאֲמָר סָתוּם'[259] שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַמַּאֲמָרוֹת כֻּלָּם, כְּמוֹ כֵן זוֹכֶה בְּעֵת סוֹפוֹ וְקִצּוֹ שֶׁתַּעֲלֶה נִשְׁמָתוֹ לְשָׁם לִבְחִנַת 'אַיֵּה' שֶׁשָּׁם עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, בְּחִינַת "מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ"[260], בְּחִינַת "עַיִן לֹא רָאָתָה" וְכוּ'[261], שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת 'סָתוּם וְנֶעֱלָם' בְּחִינַת 'אַיֵּה' הַנַּ"ל. אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן בִּשְׁעַת מִיתָה מֵחֲמַת שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת 'פֵּרוּד', עַל כֵּן אָז מִתְעוֹרְרִין בְּיוֹתֵר כָּל הַמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל יְנִיקָתָם מִשָּׁם. וְעַל כֵּן הַמֵּת מְטַמֵּא 'טֻמְאָה חֲמוּרָה' כָּל כָּךְ, וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִסְבֹּל מַה שֶּׁיִּסְבֹּל כְּפִי מַעֲשָׂיו עַד שֶׁיַּעֲלֶה לְשָׁם לִבְחִינַת 'אַיֵּה' לְהַחֲיוֹת הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת:

אֲבָל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל עוֹלֶה לְשָׁם מִיָּד, כְּמוֹ מֹשֶׁה יוֹסֵף וְדָוִד שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה בְּ'רַעֲוָא דְּרַעֲוִין' שֶׁהוּא בְּחִינַת 'אַיֵּה' הַנַּ"ל, וְהוּא מַמְשִׁיךְ מִשָּׁם הֶאָרוֹת נִפְלָאוֹת וְתִקּוּנִים נִפְלָאִים עַתָּה בְּיוֹתֵר. כִּי גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם, מֵחֲמַת שֶׁאָז עוֹלִין לִבְחִינַת 'אַיֵּה' בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. כִּי בְּוַדַּאי הָעֲלִיָּה לְשָׁם אֲפִלּוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לָזֶה הוּא בְּכַמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת בְּחִינוֹת וּמַדְרֵגוֹת. וְעַל כֵּן עַתָּה אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁעוֹלֶה לְשָׁם בַּעֲלִיָּה נִפְלָאָה לְעֵלָּא לְעֵלָּא, עַל כֵּן הַכֹּל יְכוֹלִין לְהִתְתַּקֵּן עַל יָדוֹ, כִּי מִכָּל מִינֵי 'מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים' שֶׁבָּעוֹלָם וּמִכָּל מִינֵי 'אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה' שֶׁבָּעוֹלָם יְכוֹלִין לָשׁוּב וְלַעֲלוֹת בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה עַל יְדֵי הַדֶּרֶךְ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל 'אַיֵּה' הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ תָּמִיד אַחַר ה' יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ':

וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת הֲלִיכָה עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים לְהִתְעוֹרֵר שָׁם בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּלְחַפֵּשׂ שָׁם אַחַר ה' יִתְבָּרַךְ, כִּי שָׁם מֵאִיר זֶה הַדֶּרֶךְ בְּיוֹתֵר עַל יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁעָלָה לְשָׁם בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְכָל הַתִּקּוּנִים נִמְשָׁכִין מִשָּׁם: (שם, לא)

[259] ???

[260] תהלים לא, כ.

[261] ישעיה סד, ג.

כְּמוֹ הָרוֹפֵא הַמֻּמְחֶה כְּשֶׁרוֹצֶה לְרַפְּאוֹת אֵיזֶה חֹלִי שֶׁבָּאָדָם, אִי אֶפְשָׁר לֵידַע בִּשְׁלֵמוּת מַהוּת הַחֹלִי וּרְפוּאָתוֹ כִּי אִם כְּשֶׁבָּקִי הֵיטֵב בְּ'חָכְמַת הַנִּתּוּחַ', וְיוֹדֵעַ כָּל פְּרָטֵי קוֹמַת הָאָדָם וּתְכוּנַת כָּל אֵבָרָיו וְגִידָיו וְעוֹרְקָיו בִּשְׁלֵמוּת, וְאֵיךְ כָּל הָאֵיבָרִים הַפְּנִימִיִּים וְהַחִיצוֹנִים עֲרוּכִים וּמְסֻדָּרִים זֶה אֵצֶל זֶה, וּתְכוּנַת פִּרְקֵיהֶם וְקִשְׁרֵיהֶם וְחִבּוּרֵיהֶם אֵיךְ כָּל אֵבֶר וְעֶצֶם וְכוּ' מְקֻשָּׁר וּמְחֻבָּר זֶה בָּזֶה וְזֶה בָּזֶה עַל יְדֵי קִשְׁרֵי הַגִּידִים וְהָעוֹרְקִים וְכוּ', וְאֵיךְ הַדָּמִים רָצִים בָּהֶם, וּשְׁאָר כָּל תְּכוּנַת הַגּוּף הַכְּלוּלִים בְּחָכְמַת הַנִּתּוּחַ, וְאָז דַּיְקָא כְּשֶׁהָרוֹפֵא בָּקִי בְּכָל זֶה הֵיטֵב, אָז יָכוֹל לִכָּנֵס לְהָבִין מַהוּת הַחֹלִי וְלַעֲסֹק בִּרְפוּאָתוֹ:

כְּמוֹ כֵן צַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים הָעוֹסְקִים בִּרְפוּאַת חֹלִי נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לַעֲסֹק בִּרְפוּאָתָם כִּי אִם כְּשֶׁיּוֹדְעִין בִּשְׁלֵמוּת מַהוּת חֳלִי הַנֶּפֶשׁ. וְזֶה עַל יְדֵי שֶׁיּוֹדְעִין בְּחִינַת תְּכוּנַת 'קוֹמַת אָדָם הָעֶלְיוֹן', שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּכוּנַת 'קוֹמַת הַתּוֹרָה' שֶׁנִּקְרֵאת 'אָדָם', כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת קוֹמַת הָאָדָם, שֶׁהֵם רְמַ"ח מִצְו‍ֹת עֲשֵׂה וּשְׁסָ"ה מִצְו‍ֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד רְמַ"ח אֵיבָרִים וּשְׁסָ"ה גִּידִים שֶׁבְּקוֹמַת אָדָם, וּכְמוֹ שֶׁהָאֵבָרִים וְהַגִּידִים שֶׁבָּאָדָם עֲרוּכִים וּמְסֻדָּרִים וּקְשׁוּרִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ"ל, כְּמוֹ כֵן צְרִיכִין לֵידַע בִּבְחִינַת קוֹמַת הַתּוֹרָה סֵדֶר הַקֶּשֶׁר וְהַחִבּוּר שֶׁל כָּל 'רְמַ"ח מִצְו‍ֹת עֲשֵׂה' וּ'שְׁסָ"ה מִצְו‍ֹת לֹא תַּעֲשֶׂה', וְכָל הַמִּצְו‍ֹת דְּרַבָּנָן הַכְּלוּלִים בָּהֶם לֵידַע הֵיטֵב אֵיךְ הֵם עֲרוּכִים וּמְסֻדָּרִים וּמְקֻשָּׁרִים זֶה בָּזֶה וְזֶה בָּזֶה, וְאָז יְכוֹלִים לֵידַע סְגֻלַּת כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה וּמִדָּה וּמִדָּה, לְאֵיזֶה רְפוּאָה הִיא מְסֻגֶּלֶת בְּיוֹתֵר וְאֵיךְ לְרַפְּאוֹת חֳלִי הַנֶּפֶשׁ:

וְאָז דַּיְקָא כְּשֶׁמַּמְשִׁיכִין חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה כָּאֵלּוּ שֶׁיּוֹדְעִים עַל יָדָם בְּחִינַת תְּכוּנַת קוֹמַת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, אָז יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ הַדֶּרֶךְ הַקָּדוֹשׁ 'לַעֲשׂוֹת מִתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת', הַיְנוּ שֶׁנּוּכַל לִשְׁפֹּךְ לִבֵּנוּ כַּמַּיִם נֹכַח פְּנֵי ה'[262] לְקַיֵּם מִצְוָה זֹאת, בִּכְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְמִדָּה טוֹבָה זֹאת, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לָבֹא לְתִקּוּן דָּבָר זֶה וּלְמַדְרֵגָה זֹאת. כְּגוֹן לְקַיֵּם 'מִצְוַת צִיצִית' בִּשְׁלֵמוּת, בִּכְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְהִנָּצֵל מֵ'הִרְהוּרֵי נִאוּף וּמִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ מֵעֲצַת רְשָׁעִים', וְנִזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְקַיֵּם 'עֲצַת צַדִּיקִים', וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נֶחְקַק בָּנוּ 'אֱמֶת', וְנִזְכֶּה לֶ'אֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְלִתְפִלָּה וּלְנִסִּים וּלְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל', וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר מִצְו‍ֹת הַתּוֹרָה. וְחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה כָּאֵלּוּ נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת 'אוֹרַיְתָא דַּעֲתִּיקָא סְתִימָאָה' שֶׁהִיא בְּחִינַת 'שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה', וְשָׁם שֹׁרֶשׁ שֶׁל הַ'שְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם'[263], שֶׁהֵם כְּלַל כָּל חִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין הַצַּדִּיקִים, וְשָׁם גַּם שֹׁרֶשׁ שֶׁל הַ'שְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים' שֶׁהֵם כְּלַל שֹׁרֶשׁ שֶׁל סֵדֶר הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא 'רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים'. וְעַל כֵּן עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁמַּמְשִׁיכִין חִדּוּשֵׁי תּוֹרָתָם מִשָּׁם, עַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין זֶה הַדֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת מֵחִדּוּשֵׁי תּוֹרָתָם תְּפִלּוֹת, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים: (ראש חודש ה, ו טז)

[262] ע"פ תהלים ???

[263] ???

עַל יְדֵי בְּחִינַת 'פְּגַם הַמִּשְׁפָּט' הַמְּבֹאָר בִּפְנִים, עַל יְדֵי זֶה בָּאִים 'אַהֲבוֹת הַנְּפוּלִין', וְעַל יְדֵי זֶה בָּאִים לִפְגַּם הַבְּרִית עַל יְדֵי מִקְרֵה לַיְלָה חַס וְשָׁלוֹם. וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא בְּחִינַת 'קֶשֶׁר הַמֶּרְכָּבָה', וְכֵן עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁזָּכוּ לְהַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, וְאַף עַל פִּי כֵן מְסַלְּקִין כָּל חָכְמָתָם וְדַעְתָּם כְּשֶׁמַּגִּיעִין לְאֵיזֶה עֲבוֹדָה בַּעֲבוֹדַת ה' וְעוֹבְדִין אֶת ה' בִּפְשִׁיטוּת וּתְמִימוּת, וּמַשְׁלִיכִין עַצְמָן בְּתוֹךְ כָּל מִינֵי רֶפֶשׁ וְטִיט בִּשְׁבִיל לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַשִּׂיג 'דַּרְכֵי ה'' שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשָּׂגַת 'צַדִּיק וְרָע לוֹ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ'[264]. וְעַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת 'תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט' בְּשָׁרְשׁוֹ, וּמַעֲלִין בְּחִינַת הַמִּשְׁפָּט מִמַּה שֶּׁנָּפַל עַד הַתְּהוֹם בִּבְחִינַת "וּמִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה"[265] (עַיֵּן כָּל זֶה בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן תִּנְיָנָא בַּמַּאֲמָר "תִּקְּעוּ אֱמוּנָה" סִימָן ה):

אֲבָל יֵשׁ בְּחִינַת 'נְפִילַת הַמִּשְׁפָּט' שֶׁנְּפִילָתוֹ עֲמֻקָּה מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר אֲפִלּוּ לְהַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ לְהַעֲלוֹתוֹ בְּחַיֵּיהֶם כִּי אִם עַל יְדֵי הִסְתַּלְּקוּתָם מַמָּשׁ, שֶׁאָז הֵם בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְאָז יְכוֹלִין לְהַעֲלוֹת בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר הַמִּשְׁפָּט שֶׁנָּפַל מְאֹד מְאֹד עַד עִמְקֵי תְּהוֹמוֹת:

וְזֶה בְּחִינַת הַהֲלִיכָה עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, כִּי עִקַּר הַנְּפִילָה שֶׁל כָּל אֶחָד הִיא עַל יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית שֶׁבָּא מֵאַהֲבוֹת הַנְּפוּלִין שֶׁבָּאִים עַל יְדֵי בְּחִינַת פְּגַם הַמִּשְׁפָּט (וְעִנְיַן פְּגַם הַמִּשְׁפָּט עַיֵּן מָמוֹן וּפַרְנָסָה אוֹת כ"ב[266]), וְיֵשׁ שֶׁנְּפִילָתוֹ עֲמֻקָּה מְאֹד מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא עַל יְדֵי קֶשֶׁר הַמֶּרְכָּבָה (וְעִנְיַן קֶשֶׁר הַמֶּרְכָּבָה עַיֵּן מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים אוֹת ח'[267]), אֲבָל עִקַּר תִּקּוּן קֶשֶׁר הַמֶּרְכָּבָה שֶׁהוּא עִקַּר תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט, תִּקּוּן הִרְהוּרֵי נִאוּף, תִּקּוּן אַהֲבוֹת הַנְּפוּלִין, אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם בִּזְכוּת וְכֹחַ הַצַּדִּיק שֶׁזָּכָה לְתִקּוּן הַמִּשְׁפָּט בִּשְׁלֵמוּת עַל יְדֵי עֹצֶם נִפְלְאוֹת תְּמִימוּתוֹ וּפְשִׁיטוּתוֹ הַנַּ"ל, וּבְיוֹתֵר אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁעוֹסֵק בְּתִקּוּן זֶה בְּיוֹתֵר, הַיְנוּ לְהַעֲלוֹת הַמִּשְׁפָּט וְהָאַהֲבוֹת הַנְּפוּלִין מֵעֹמֶק תְּהוֹם תַּחְתִּיּוֹת:

כִּי יָדוּעַ לָרַבִּים שֶׁיֵּשׁ עַכְשָׁו אֲנָשִׁים שֶׁנְּפִלָּתָם עֲמֻקָּה עַד הַתְּהוֹם כַּאֲשֶׁר הֵם יוֹדְעִים בְּנַפְשָׁם, עַד שֶׁהַרְבֵּה נִתְיָאֲשׁוּ עַל יְדֵי זֶה לְגַמְרֵי מֵה' יִתְבָּרַךְ רַחֲמָנָא לִצְּלָן. אֲבָל בֶּאֱמֶת כְּבָר מְבֹאָר אֶצְלֵנוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁ'אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל'[268], כִּי כֹּחַ הַצַּדִּיקִים שׁוֹכְנֵי עָפָר מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת תִּקּוּן קֶשֶׁר הַמֶּרְכָּבָה עַד הַתְּהוֹם, וּמַעֲלִין הַמִּשְׁפָּט וְאַהֲבוֹת הַנְּפוּלִין גַּם מִשָּׁם. וְכָל מִי שֶׁאוֹחֵז עַצְמוֹ בָּהֶם בֶּאֱמֶת, יָכוֹל לִמְצֹא עֵצוֹת וְהַצָּלוֹת אֲפִלּוּ אִם נָפַל חַס וְשָׁלוֹם בִּתְהוֹם תַּחְתִּיּוֹת וּמִתַּחְתָּיו, לְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ גַּם מִשָּׁם, וּלְקַבֵּץ פִּזּוּר מַחֲשַׁבְתּוֹ וּלְהָשִׁיבָהּ אֶל הַקְּדֻשָּׁה מִתְּהוֹם תַּחְתִּיּוֹת. וּבָזֶה דַּיְקָא מַעֲלִין קְדֻשַּׁת הַמִּשְׁפָּט מֵהַתְּהוֹם, כִּי זֶה יָקָר מְאֹד אֵצֶל ה' יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁאָדָם מַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ מִנְּפִילָה עֲמֻקָּה כָּזֹאת לַה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא מַעֲלֶה וּמְתַקֵּן קְדֻשּׁוֹת הַרְבֵּה כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר[269]:

וְזֶהוּ בְּחִינַת 'יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה'[270], כִּי דַּיְקָא עַל יְדֵי הַיְרִידָה הַגְּדוֹלָה שֶׁנִּתְעָה מְאֹד, וּכְשֶׁמִּתְגַּבֵּר גַּם מִשָּׁם וּמַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְדַרְכֵי הַתְּמִימוּת וְהַפְּשִׁיטוּת הָאֲמִתִּי שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְאֵינוֹ מְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם, וּמְקַשֵּׁר פִּזּוּר מַחֲשַׁבְתּוֹ גַּם מִשָּׁם וּפוֹנֶה לַה' יִתְבָּרַךְ, עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא נַעֲשָׂה תִּקּוּן נִפְלָא בְּכָל פַּעַם, עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יִזְכֶּה לַעֲלוֹת מִשָּׁם וִיתַקֵּן הַכֹּל:

וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ כָּל כָּךְ וְגִלְגֵּל אֶת עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי רֶפֶשׁ וְטִיט בִּשְׁבִיל רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁעָסַק עִם בְּנֵי אָדָם הַמְטֻנָּפִים וְהַמְלֻכְלָכִים מְאֹד בְּמַעֲשֵׂיהֶם רַחֲמָנָא לִצְּלָן, בִּבְחִינַת שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: 'וַאֲנִי יָדַי מְלֻכְלָכוֹת בְּדַם וּבְשָׁפִיר' וְכוּ'[271]. וּבַכֹּחַ הַזֶּה, אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא תּוֹךְ רֶפֶשׁ וָטִיט אֲפִלּוּ בַּמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים בִּמְצֻלוֹת יָם בִּתְהוֹם תַּחְתִּיּוֹת, יָכוֹל גַּם שָׁם לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת כָּל מַחְשְׁבוֹתָיו בְּיַחַד אֶל ה' יִתְבָּרַךְ בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק, שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת קֶשֶׁר הַמֶּרְכָּבָה שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת. וְעִקַּר הַתִּקּוּן עַל יְדֵי תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת אֲמִתִּי שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַתְּמִימוּת שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁעַל יְדֵי זֶה זָכוּ לְהַעֲלוֹת הַמִּשְׁפָּט מִתְּהוֹם וּלְתַקְּנוֹ בִּשְׁלֵמוּת:

וְעַל כֵּן נוֹהֲגִין לֵילֵךְ עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים בְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ וּבְיוֹתֵר בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה[272]. כִּי בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ 'תִּקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה', וְעִקַּר מִלּוּי הַלְּבָנָה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי בְּחִינַת 'תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט' שֶׁמַּמְשִׁיכִין הַצַּדִּיקִים בְּיוֹתֵר אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם, וּבְיוֹתֵר צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁאָז הוּא 'יוֹם הַמִּשְׁפָּט'. וְעַל כֵּן הוֹלְכִין בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּיוֹתֵר עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט שֶׁהוּא גְּמַר כָּל הַתִּקּוּנִים הַמְּבֹאָר בִּפְנִים אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים שׁוֹכְנֵי עָפָר כַּנַּ"ל: (ראש חודש ו, כ כב)

[264] ברכות ז ע"ב.

[265] תהלים לז, ו.

[266] וז"ל: כל אדם צריך ליזהר שלא לפגום במשפט, אף על פי שאינו דיין ושופט, כי מאד צריכין ליזהר בתיקון המשפט בכמה בחינות: האחת, שלא לעוות המשפט נגד חברו במשא ומתן, שלא יגע בממון חברו בעולה שלא במשפט, כמו שכתוב: "לא תעשו עול במשפט, במדה במשקל ובמשורה", וכמו שאמרו רבותינו ז"ל 'מלמד שכל המשקר במידות וכו' כאילו מקלקל את הדין, ונקרא שקץ ותועבה'. על כן צריך כל אדם ליזהר מאד לעשות משא ומתן באמונה, שלא יגע בממון חברו חס ושלום שלא במשפט, כי כשפוגם במשפט, מלבד גודל העוון בעצמו שנקרא שקץ ותועבה כנ"ל, אף גם על ידי עוון זה מתגבר תאוות ניאוף, חס ושלום, שבא על ידי פגם המשפט, שבזה תלויים כל הקילקולים, רחמנא לצלן.

[267] וז"ל: עיקר הנפילה של כל אחד הוא על ידי פגם הברית, שבא מאהבות הנפולין, שבאים על ידי בחינת פגם המשפט, הינו על ידי דיינים שאינם הגונים, ועל ידי שאינם נזהרין שלא ליגע בממון חברו שלא במשפט, וכן על ידי שאינם דנים את חבריהם לכף זכות, שכל זה הוא בחינת פגם המשפט. ועיקר פגם המשפט הוא כשמהרהרין אחרי משפטיו והנהגותיו יתברך, ואומרים שמחמת שהשם יתברך מנהיג עמהם שלא כסדר בפרנסתם וכיוצא, על ידי זה אינם יכולים לעסוק בתורה ועבודה, שזה עיקר בחינת פגם המשפט, שמזה באים כל הקלקולים רחמנא ליצלן, כמבואר במקום אחר, ויש שנפילתם עמוקה מאד מאד, רחמנא ליצלן. ועיקר תיקון המשפט הוא על ידי בחינת קשר המרכבה, כמבואר בפנים. ותיקון קשר המרכבה יכול כל אחד להמשיך על עצמו, עד שישמר היטב לקשר ולחבר מחשבתו יחד למקום אחד, שלא תתפזר לחוץ, רק תהיה קשורה ודבוקה יחד בהשם יתברך ובתורתו בקשר אמיץ וחזק. כי עיקר תיקון המרכבה הוא על ידי תיקון המחשבה שבמוח, כמובא בתיקונים, שמחשבות רעות הם בחינת חיות טמאות, ומחשבות קדושות הם בחינת חיות קדושות שבמרכבה, ואדם רכב על כולהו, כי כל אחד מישראל צריך שיהיה מרכבה לשכינה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל: 'הצדיקים הם מרכבתו של מקום'. והעיקר על ידי קדושת המחשבה, שהוא עיקר האדם, שעל ידי זה נכללין בבחינת האדם היושב על הכסא, שהוא עיקר המרכבה. ועל כן כשמקשר מחשבתו יחד אליו יתברך שלא תצא לחוץ מהקדושה חס ושלום, על ידי זה הוא בחינת קשר המרכבה כנ"ל. ועניין ההתקשרות הזאת הוא עצה נפלאה, שכשמתגברין על האדם התאוות וההרהורים כמו שמתגברין חס ושלום, צריכין לקשר את עצמו יחד בקשר אמיץ וחזק אל הקדשה כנ"ל (ראש חודש ו, כ).

[268] ליקוטי מוהר"ן ח"ב סימן עח.

[269] ???

[270] ???

[271] ברכות ד ע"א.

[272] שולחן ערוך ???

יֵשׁ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהֵם מִבְּחִינַת 'מִדַּת הַדִּין', עַל כֵּן אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְקָרֵב אֶת הַגְּרוּעִים בְּיוֹתֵר, כִּי סוֹבְרִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָאִיר 'אוֹר הַתּוֹרָה' 'אוֹר הָאֱמֶת' בָּעוֹלָם לְהַחֲזִיר נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בִּתְשׁוּבָה, כִּי אִם כְּשֶׁמְּאִירִין בָּהֶם הָאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת שֶׁיָּשׁוּבוּ אֶל ה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל לִבָּם, וּלְקַיֵּם מֵעַתָּה אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה עִם כָּל הַדִּקְדּוּקִים בִּשְׁלֵמוּת:

וְזֶה בְּחִינַת הַצַּדִּיקִים שֶׁאֵינָם עוֹסְקִים בְּלִמּוּד תּוֹרָתָם הַקְּדוֹשָׁה כִּי אִם עִם זְקֵנִים וְצַדִּיקִים, שֶׁמְּאִירִים בָּהֶם אוֹר הִתְגַּלּוּת תּוֹרָתָם הַקְּדוֹשָׁה כְּדֵי לְהַעֲלוֹתָם לְמַעֲלָה יְתֵרָה וּלְזַכְּכָם מְאֹד, אֲבָל עִם הָרְחוֹקִים אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲסֹק מֵעֹצֶם קְדֻשָּׁתָם. כִּי סוֹבְרִים שֶׁתְּחִלָּה צְרִיכִין לְהָאִיר אוֹר הַתּוֹרָה וְהָאֱמֶת בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת לְהַהֲגוּנִים לָזֶה, וְאַחַר כָּךְ יוּכְלוּ לְהִתְקָרֵב הָרְחוֹקִים גַּם כֵּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁבֵּית שַׁמַּאי סוֹבְרִין לְעִנְיַן הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה 'פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ'[273] כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים:

אֲבָל יֵשׁ צַדִּיקִים אֲחֵרִים סוֹבְרִים לְהֵפֶךְ, שֶׁצְּרִיכִין לְהַתְחִיל מִמַּטָּה לְמַעְלָה, מִכָּל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, כִּי זֶה עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ לְקָרֵב הַמְרֻחָקִים בְּיוֹתֵר[274]. עַל כֵּן הֵם עוֹסְקִים דַּיְקָא עִם בְּנֵי הַנְּעוּרִים וְעִם הַקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה, וּמַמְשִׁיכִין תִּקּוּנִים כָּאֵלּוּ עַד שֶׁיּוּכְלוּ לְקָרֵב גַּם אוֹתָם עַל יְדֵי שֶׁמְּאִירִין בָּהֶם מְעַט מְעַט, כִּי מִתְּחִלָּה מְאִירִין בָּהֶם אֵיזֶה בְּחִינַת תִּקּוּן אֶחָד אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן הֵם מְקֻלְקָלִים הַרְבֵּה, וְאַחַר כָּךְ מְאִירִין בָּהֶם עוֹד אֵיזֶה תִּקּוּן, וְכֵן עוֹסְקִין בְּכָל יוֹם וּבְכָל פַּעַם, לְהוֹסִיף וְהוֹלֵךְ וּלְקָרֵב עוֹד נְפָשׁוֹת רַבּוֹת יוֹתֵר, עַד שֶׁאַחַר כָּךְ זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ בָּהֶם כָּל הַתִּקּוּנִים בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁבֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים 'מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ', מִשּׁוּם 'מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין'[275], הַיְנוּ כַּנַּ"ל: (ראש חודש ז, לא לב)

[273] שבת כא ע"ב.

[274] ???

[275] שבת כא ע"ב.

הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים עוֹסְקִין לְהַעֲלוֹת נְפָשׁוֹת הָאֲבוּדוֹת וְהַנִּדָּחִים לְגַמְרֵי, וְעַל יְדֵי מַעְיְנֵי חָכְמָתָם הֵם יְכוֹלִים לְהַשְׁקוֹת גַּם אוֹתָם שֶׁהֵם מִבַּחוּץ לְגַמְרֵי בִּבְחִינַת "יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה"[276], וְלֹא דַּי שֶׁהֵם יְכוֹלִים לְתַקֵּן מַעְיָנוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהָיוּ כְּבָר אֶלָּא שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ, אַף גַּם הֵם חוֹפְרִים מַעֲיָנוֹת חֲדָשִׁים תָּמִיד. וְהָעִקָּר בִּשְׁבִיל נְפָשׁוֹת הָאֲבוּדוֹת לִשְׁלֹחַ לָהֶם מַיִם עַל פְּנֵי חֻצּוֹת, וּלְהַחֲיוֹת וּלְהָשִׁיב אֶת נַפְשָׁם, כִּי אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא הָיָה שׁוּם מַעֲיַן הַחָכְמָה יוֹצֵא מִשָּׁם תְּחִלָּה, אֲבָל כְּשֶׁיַּאֲמִין בַּצַּדִּיקִים וְיַעֲשֶׂה כְּכָל אֲשֶׁר יֹאמְרוּ כִּי הוּא זֶה, יְכוֹלִים לְתַקְּנוֹ גַּם כֵּן:

וְזֶה מְרֻמָּז בַּמִּשְׁנָה: 'מַשְׁקִין בֵּין הַשְּׁלָחִין בַּמּוֹעֵד (הַיְנוּ לְצֹרֶךְ דָּבָר הָאָבֵד), בֵּין מִמַּעֲיָן שֶׁיָּצָא בִּתְחִלָּה בֵּין מִמַּעֲיָן שֶׁלֹּא יָצָא בִּתְחִלָּה'[277], כִּי דִּינֵי מוֹעֵד, הַיְנוּ מְלֶאכֶת חֹל הַמּוֹעֵד, נִמְסְרוּ רַק לַחֲכָמִים לְהַתִּיר מַה שֶּׁהָיָה נִרְאֶה בְּעֵינֵיהֶם בִּשְׁבִיל דָּבָר הָאָבֵד, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר תִּקּוּן וּמְלֶאכֶת דְּבָרִים הָאֲבוּדִים הַנַּ"ל הוּא רַק עַל יְדֵי 'אֱמוּנַת חֲכָמִים': (שם, נ)

[276] משלי ה, טז.

[277] מועד קטן א, א.

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'עֲשֵׂה לְךָ רַב וּקְנֵה לְךָ חָבֵר'[278], וּמוּבָא בַּסְּפָרִים שֶׁמְּרַמֵּז עַל הַקָּנֶה וְהַקֻּלְמוֹס שֶׁכּוֹתְבִין בּוֹ הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים. וְזֶה: 'עֲשֵׂה לְךָ רַב', וְאִם אֵינְךָ יָכוֹל לְמָצְאוֹ, אֲזַי הַתִּקּוּן עַל יְדֵי 'וּקְנֵה לְךָ חָבֵר', הַיְנוּ עַל יְדֵי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הַנִּכְתָּבִים בַּקָּנֶה, תְּחַבֵּר אוֹתָם אֵלֶיךָ וּתְעַיֵּן בָּהֶם הֵיטֵב, וְעַל יְדֵי זֶה תּוּכַל לֵידַע מִי הָרַב הָאֱמֶת: (שם, נה)

[278] אבות א, ו.

מַעֲלַת קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, כִּי הֵם שׁוֹכְנֵי עָפָר שֶׁגַּם בְּחַיֵּיהֶם נַעֲשִׂים שְׁכֵנִים לֶעָפָר כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[279], וְעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לָהֶם בְּחִינַת 'כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ' שֶׁיֵּשׁ לְהֶעָפָר, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ אֶצְלָם קְדֻשַּׁת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְהַמְשִׁיךְ כָּל הָעוֹלָם אֶל קְדֻשַּׁת עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן עַתָּה אַחַר הַהִסְתַּלְּקוּת שֶׁהֵם שׁוֹכְנֵי עָפָר מַמָּשׁ. וְאָז בִּמְקוֹם קְבוּרַת הַצַּדִּיק, שָׁם הֶעָפָר הוּא בְּחִינַת 'עֲפַר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל' אַדְמַת קֹדֶשׁ, בִּבְחִינַת "צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ"[280] כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר[281], וְעַל כֵּן בְּנָקֵל לְהִתְעוֹרֵר שָׁם בֶּאֱמֶת לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְהַגְבִּיר הַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ דִּקְדֻשָּׁה עַל הַכֹּחַ הַמַּכְרִיחַ: (יום טוב ה, ב)

[279] סוטה ה ע"א.

[280] תהלים לז, כט.

[281] ליקוטי מוהר"ן ח"ב סימן קט.

גֹּדֶל מַעֲלַת קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, כִּי שָׁם יְכוֹלִים הַכֹּל לְהִתְתַּקֵּן. אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא בֵּין שִׁנֵּי הַסּ"מ חַס וְשָׁלוֹם, יָכוֹל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל לְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם כְּשֶׁבָּאִים עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ וְרוֹצִים לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה:

כִּי מִיתַת הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל גָּבֹהַּ וְנַעֲלֶה וְנִשְׂגָּב מְאֹד, וְאָז דַּיְקָא הוּא מִתְגַּבֵּר בְּכָל כֹּחוֹ לִגְמֹר מַה שֶּׁצָּרִיךְ לִגְמֹר לְטוֹבַת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל. כִּי מִיתַת הַצַּדִּיק הוּא בִּבְחִינַת 'תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין' שֶׁמִּתְפַּלֵּל הַבַּעַל כֹּחַ הַגָּדוֹל, וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא בּוֹלַעַת אוֹתָהּ, וְהַתְּפִלָּה מֵחֲמַת שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה מְאֹד וְיָצְאָה מִבַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל, עַל כֵּן אֵין כֹּחַ לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא לִבְלֹעַ אוֹתָהּ לְגַמְרֵי, רַק אַדְרַבָּא, הַתְּפִלָּה עוֹמֶדֶת לָהּ בְּצַוָּארָהּ עַד שֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא מֻכְרַחַת עַל יְדֵי זֶה לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא וּלְהַחֲזִיר כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלְעָה, אַף גַּם עַצְמוּת חִיּוּתָהּ מַמָּשׁ:

וְזֶה סוֹד הַתִּקּוּנִים וְהַבֵּרוּרִים הַנִּפְלָאִים הַנַּעֲשִׂים עַד עַתָּה עַל יְדֵי מִיתַת 'עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת' כַּמּוּבָן בַּכְּתָבִים[282]. וּבֶאֱמֶת מִיתַת כָּל הַצַּדִּיקִים הִיא בְּחִינַת 'מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ ה'', בִּפְרָט מִיתַת הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּחוּץ לָאָרֶץ, שֶׁהַכֹּל הוּא כְּעִנְיַן הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁמּוֹסְרִים גּוּפָם שֶׁיִּהְיֶה נִקְבַּר בְּחוּץ לָאָרֶץ שֶׁשָּׁם שְׁלִיטַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא, וְנִדְמֶה לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהִיא בּוֹלַעַת אֶת הַגּוּף הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, אֲבָל זֶה הַגּוּף הַקָּדוֹשׁ הוּא בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל, וְעוֹמֵד לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּצַוָּארָהּ עַד שֶׁמֻּכְרַחַת עַל יְדֵי זֶה לְהָקִיא הַקָּאוֹת הַרְבֵּה מִקִּרְבָּהּ וּמִבִּטְנָהּ, עַד שֶׁיִּגְמֹר הַצַּדִּיק מַה שֶּׁהִתְחִיל. כִּי גַּם בְּחַיָּיו עָסַק כָּל יָמָיו בָּזֶה וּמָסַר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל זֶה, אַךְ אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ אָז אֵינוֹ פּוֹסֵק מִלַּעֲסֹק בַּעֲבוֹדָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת, עַד שֶׁיִּגְמֹר הַכֹּל לְטוֹבָה כִּרְצוֹנוֹ:

וְעַל כֵּן שָׁם עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ יָכוֹל כָּל אֶחָד לְהִתְתַּקֵּן אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, אִם יִזְכֶּה לָבֹא לְשָׁם בְּחַיָּיו, וִיבַקֵּשׁ וְיִתְפַּלֵּל שָׁם עַל תִּקּוּן נַפְשׁוֹ. וְזֶה גַּם עִנְיַן הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים שֶׁנִּתְיַסְּדוּ לוֹמַר שָׁם, עַיֵּן פְּנִים: (חול המועד ד, יד)

[282] ???

הַצַּדִּיק אֵינוֹ צָרִיךְ כְּלָל לְהָעוֹלָם בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ, כִּי אַדְרַבָּא מִמֶּנּוּ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הָעֲשִׁירוּת שֶׁבָּעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[283]. וְעַל כֵּן כָּל מַה שֶּׁנּוֹתְנִין לוֹ, מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת יוֹתֵר בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וְעַל כֵּן גַּם מִי שֶׁטּוֹרֵחַ בְּגוּפוֹ לְשַׁמְּשׁוֹ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו גַּם זֶה נִקְרָא 'צְדָקָה', שֶׁהוּא כְּלַל בְּחִינַת 'אִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא', כִּי הַצַּדִּיק מִתְעַלֶּה וּמִתְגַּדֵּל מְאֹד עַל יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא שֶׁל יִשְׂרָאֵל הַטּוֹרְחִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וְנֶחְשָׁב לָנוּ לִצְדָקָה: (ראש השנה ו, יא)

[283] ???

מַעֲלַת הַהִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיקִים, וְשֶׁרַק עַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לְדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה וּלְעֵצָה שְׁלֵמָה בַּעֲבוֹדַת ה' וְאֵין דַּי לוֹ בְּמַה שֶּׁמְּעַיֵּן בַּסְּפָרִים, עַיֵּן תְּשׁוּבָה אוֹת כ"ח[284]:

[284] וז"ל: תורה שבכתב ותורה שבעל פה הם בחינת נגלה ונסתר, והם נמשכין מבחינת קיום התורה ובחינת תשובה, שהם שני בחינות חסדים זה למעלה מזה, שזה בחינת ה' ה', ודרשו רבותינו ז"ל: 'קודם שיחטא ואחר שיחטא'. וגם החסד הראשון שהוא בחינת קודם שיחטא, זה גם כן חסד גדול מאד, שהוא בחינת מה שה' יתברך ברא אותנו בחסדו ונתן לנו את התורה וזיכה אותנו לקימה. אבל זה החסד שהוא בחינת החסד של קיום התורה בפשיטות, זה בחינת נגלה.

כְּשֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא מִתְגַּבֶּרֶת עַל יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל אוֹ בִּפְרָט וְאֵין מַנִּיחִין אֶת יִשְׂרָאֵל לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי ה' בֶּאֱמֶת, וְלִפְעָמִים מִתְגַּבְּרִים חַס וְשָׁלוֹם מְאֹד מְאֹד עַד שֶׁהַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נִתְעַלֵּם לְגַמְרֵי, עַד שֶׁאֵין יוֹדְעִים כְּלָל אֵיךְ לְהִתְעוֹרֵר עַצְמוֹ לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, אֲזַי עִקַּר הַתִּקּוּן הוּא רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. כִּי עַל יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב לַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר, וְהַצַּדִּיק מְדַבֵּר עִמּוֹ וְרוֹאֶה מַעֲשָׂיו וּמִדּוֹתָיו, וַאֲזַי הָרָע נִתְבַּטֵּל וְנִתְבַּלְבֵּל לְגַמְרֵי כְּנֶגֶד הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁכָּפָה אֶת יִצְרוֹ וְהִכְנִיעַ הַיְּמֵי רָע שֶׁהֵם הַמִּדּוֹת רָעוֹת לְגַמְרֵי, וַאֲזַי הָרָע נוֹפֵל וְהַטּוֹב נִתְגַּלֶּה אֲפִלּוּ מֵעִמְקֵי עִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת. כִּי הַצַּדִּיק יָכוֹל לִבְנוֹת הַתּוֹרָה, וּלְגַלּוֹת הַטּוֹב מִכָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם אֲפִלּוּ אִם הוּא בְּמָקוֹם שֶׁהוּא: (חנוכה ג, א)

לִפְעָמִים הַטּוֹב שֶׁבְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כָּבוּשׁ אֵצֶל הָאָדָם כָּל כָּךְ, עַד שֶׁשּׁוֹכֵחַ אֶת מַעֲלַת קְדֻשָּׁתוֹ לְגַמְרֵי וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ כְּלָל קוֹל הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁמְּעוֹרְרִין אוֹתוֹ וּמַזְכִּירִין אוֹתוֹ מַעֲלַת קְדֻשָּׁתוֹ בְּשָׁרְשׁוֹ. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמְּדַבֵּר לְעַצְמוֹ דִּבּוּרִים כָּאֵלּוּ לְעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ וּלְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ הֵיטֵב מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ בְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, אֲשֶׁר הוּא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וְיִשְׂרָאֵל עָלוּ בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה וְכוּ'[285], וְעַכְשָׁו נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל, וְאַף עַל פִּי כֵן יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיְדַבֵּר מִזֶּה עִם עַצְמוֹ בְּפֶה מָלֵא, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יִשְׁמַע כְּלָל, מֵחֲמַת שֶׁהַטּוֹב כָּבוּשׁ אֶצְלוֹ בַּגָּלוּת מְאֹד:

וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, כִּי שָׁם הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר[286]. וּכְמוֹ שֶׁמְּסַפְּרִין בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב שֶׁפָּעַל אֵצֶל ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁמְּקוֹם קְבוּרָתוֹ יִהְיֶה בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת 'אֲוִיר הַנַּח וְהַזַּךְ', וְאֵין שָׁם שׁוּם 'רוּחַ רָעָה' שֶׁיַּפְרִיד בֵּין הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים וּבֵין הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ, וְאָז זוֹכֶה הַטּוֹב שֶׁבּוֹ לִשְׁמֹעַ הֵיטֵב אֶת קוֹל הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז זוֹכֵר הַטּוֹב אֶת מַעֲלָתוֹ וְנִתְעוֹרֵר בֶּאֱמֶת וְחוֹזֵר לְשָׁרְשׁוֹ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה: (חלב ודם ג, ז)

[285] ???

[286] ליקוטי מוהר"ן ח"ב סימן קט.

עִנְיַן מַה שֶּׁהִתְקַשְּׁרוּת לְהַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת מֶלַח שֶׁמַּפְלִיט מִמֶּנּוּ כָּל הַדָּמִים רָעִים, וְאָז אֵין צָרִיךְ לִצְלוֹתוֹ בָּאֵשׁ, הַיְנוּ שֶׁאֵין צָרִיךְ עוֹד לַעֲבֹר בָּאֵשׁ הַיָּדוּעַ חַס וְשָׁלוֹם לְכַלּוֹת הַזֻּהֲמָא מִמֶּנּוּ, עַיֵּן אֲכִילָה אוֹת צ"ה[287]:

[287] וז"ל: כל תיקוני הבשר שעושין עד שהוכשר לאכילת ישראל, הם בחינת תיקוני התשובה, כי צריכין לתקן הנפש המגולגל שירד ממדרגתו ממדבר לחי, ועכשיו צריכין לתקנו ולהשיבו לשורשו שזה בחינת תשובה. וזה בחינת שחיטה וניקור כמבואר בפנים, ואחר כך צריך להדיחו במים ולמלחו ולחזור ולהדיחו הדחה אחרונה, זה בחינת 'הבא לטהר מסיעין לו – אומרים לו המתן' שנאמר על ענין הבעל תשובה. כי אי אפשר ליכנס בפעם אחד אל התשובה, וצריך להמתין ולשהות ולסבול שפיכות דמים הרבה כדי להכניע הדם הרע שבחלל השמאלי שהתגבר על ידי עונותיו. ומבואר בדברינו כמה פעמים, שבתחלת התשובה מעלין את האדם למדרגה גדולה ונמשך עליו הארה גדולה מאד מלמעלה מבחינת 'עלמא דאתי', שהוא בחינת אהי"ה בחינת תשובה.

הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם הוּא בְּחִינַת הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אוֹר מַ"ה הֶחָדָשׁ, וְכֵן מֶלֶךְ הַשְּׁמִינִי שֶׁהוּא הָדָר [שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד, בְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁהַמַּקִּיפִים שֶׁלּוֹ הֵם בְּחִינַת מַ"ה, בְּחִינַת 'מָה רַב טוּבְךָ' שֶׁזֶּה בְּחִינַת אוֹר מַ"ה הֶחָדָשׁ], שֶׁעַל יְדֵי זֶה 'עוֹלַם הַתִּקּוּן' כַּמְּבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל[288]:

כִּי כָּל הַשְּׁבִירָה הָיָה עַל יְדֵי רִבּוּי אוֹר, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא יָכְלוּ הַכֵּלִים לִסְבֹּל הָאוֹר הָרַב, וְעַל יְדֵי זֶה נִשְׁבְּרוּ וְנָפְלוּ וְהָאוֹר עָלָה לְמַעְלָה, וְאַחַר כָּךְ נִתְקְנוּ, רַק כַּמָּה נִיצוֹצוֹת נִשְׁאֲרוּ עֲדַיִן לְמַטָּה שֶׁבָּזֶה עוֹסְקִין כָּל יִשְׂרָאֵל וְהַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר לְהַעֲלוֹתָם. וְהַנִּיצוֹצוֹת נָפְלוּ וְנִתְפַּשְּׁטוּ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת אֲפִלּוּ בְּתַכְלִית הָעֲשִׂיָּה, עַד שֶׁנִּתְפַּשְּׁטוּ אֲפִלּוּ בִּבְהֵמוֹת וְחַיּוֹת וְעוֹפוֹת וּבְכָל דָּבָר:

וְכָל הַתִּקּוּן הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד, כִּי הוּא יָכוֹל לְהָאִיר בְּדָרֵי מַעְלָה וּלְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁהֵם רְחוֹקִים עֲדַיִן מֵה' יִתְבָּרַךְ וְאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מְחַיֶּה וּמְתַקֵּן אוֹתָם שֶׁלֹּא יַזִּיק לָהֶם רִבּוּי הָאוֹר, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הָיְתָה הַשְּׁבִירָה כַּנַּ"ל. וְכֵן הוּא מֵאִיר לְהַדָּרֵי מַטָּה, שֶׁיֵּדְעוּ כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וַה' עִמָּם וְאֶצְלָם. וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מְחַיֶּה וּמְתַקֵּן כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַנְּפוּלִין הַנַּ"ל, שֶׁמֵּחֲמַת גֹּדֶל יְרִידָתָן שָׁכְחוּ אֶת מַעֲלָתָן וְנִדְמֶה לָהֶם שֶׁהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים עוֹד לְהָרִים עַצְמָם לַעֲלוֹת לְמַעְלָה, וְהַצַּדִּיק מְחַיֶּה אוֹתָם עַל יְדֵי בְּחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ"[289], בִּבְחִינַת 'תְּחִיַּת הַמֵּתִים' שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עוֹלָם הַתִּקּוּן' בְּחִינַת "יִחְיוּ מֵתֶיךָ וְכוּ' הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר"[290]. נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הַנַּ"ל, נִתְתַּקְּנִין כָּל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים עַד תַּכְלִית מַדְרֵגָה הָאַחֲרוֹנָה הַנַּ"ל: (סימני בהמה וחיה ב)

[288] ???

[289] ישעיה ו, ג.

[290] שם כו, יט.

הַצַּדִּיקִים מִתְיַגְּעִים כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם לְגַלּוֹת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בָּעוֹלָם וּלְהוֹדִיעַ גַּם לְהָרְחוֹקִים מְאֹד אֲשֶׁר הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל כְּבָר כָּבוּשׁ וְנֶעֱלָם אֶצְלָם מְאֹד, אַף עַל פִּי כֵן יִזְכְּרוּ גַּם הֵם אֶת מַעֲלַת קְדֻשָּׁתָם מִשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמָתָם עַד שֶׁיַּחְזְרוּ וְיָשׁוּבוּ אֶל ה'. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁצְּרִיכִין לָזֶה אֲוִיר נַח וְזַךְ בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ נִשְׁמָעִין הֵיטֵב לְכָל אֶחָד אֶת דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים, כִּי בְּאִם אֵין הָאֲוִיר נַח וְזַךְ אֲזַי הָרוּחַ סְעָרָה מְבַלְבֵּל עַד שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין כְּלָל אֶת הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁלָּהֶם. וַאֲוִיר נַח וְזַךְ נַעֲשָׂה עַל יְדֵי הָאַהֲבָה וְהַשָּׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ בֵּין יִשְׂרָאֵל:

וְעַל כֵּן מִתְגָּרֶה עַצְמוֹ הַבַּעַל דָּבָר בְּכָל דּוֹר וּמַרְבֶּה מַחֲלֹקֶת בְּיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה שֶׁחוֹלְקִין גַּם עַל הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְבַּלְבֵּל אֲוִיר הָעוֹלָם וְאֵין נִשְׁמָעִין דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים הַנַּ"ל. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן "וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה'"[291], כִּי הַצַּדִּיקִים מִשְׁתַּדְּלִים וּמִתְיַגְּעִים בְּעִנְיַן זֶה כָּל כָּךְ לְטוֹבַת יִשְׂרָאֵל, וְאֵינָם מִסְתַּלְּקִים מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁזּוֹכִין בְּיוֹם הִסְתַּלְּקוּתָם לְקַדֵּשׁ אֶת אֲוִיר הָעוֹלָם בִּקְדֻשָּׁה נִפְלָאָה כָּזֹאת, עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה כֹּחַ לְשׁוּם מַחֲלֹקֶת וּלְשׁוּם רוּחַ סְעָרָה לְבַלְבֵּל הָאֲוִיר, רַק דִּבּוּרֵיהֶם יֵלְכוּ וְיִתְפַּשְּׁטוּ בָּעוֹלָם וְיִהְיוּ נִשְׁמָעִים לְמֶרְחַקִּים בִּבְחִינַת "יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה"[292], עַד שֶׁכָּל הָעוֹלָם יַחְזְרוּ וְיָשׁוּבוּ עַל יְדֵי זֶה לַה' יִתְבָּרַךְ:

וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמֶה שֶׁהָרוּחַ סְעָרָה גָּדוֹל בִּשְׁעָתוֹ, וּכְבָר יֵשׁ יוֹתֵר מִמֵּאָה שָׁנָה[293] אַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַצַ"ל, וְאַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ עֲדַיִן הַרְבֵּה שֶׁחוֹלְקִין עָלָיו בְּעַצְמוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן עַל אֲנָשָׁיו וְתַלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר, אַף עַל פִּי כֵן סוֹף כָּל סוֹף יִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת, וּ"שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד"[294], וְגַם עַכְשָׁו בְּעֶזְרַת ה' כְּבָר יֵשׁ הַרְבֵּה הַמַּכִּירִין הָאֱמֶת וּמְחַבְּבִים דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים בְּלִי שִׁעוּר, וְרוֹאִים וּמְבִינִים מְעַט עֹצֶם נִפְלְאוֹת קְדֻשַּׁת תּוֹרָתָם וְהַשָּׂגָתָם הַקְּדוֹשָׁה וְהַגְּבוֹהָה מְאֹד. כִּי 'גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם'[295], וְדַּיְקָא עַל יְדֵי שֶׁנִּסְתַּלֵּק וְיוֹצְאִין נַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ הַקְּדוֹשִׁים מְאֹד לַחֲזֹר לִמְקוֹרָם, וְנִשְׁאָר הֶאָרָה גְּדוֹלָה מֵהַשְׁאָרַת נַפְשׁוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ כַּמְּבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל[296], עַל יְדֵי זֶה נִתְקַדֵּשׁ כָּל אֲוִיר הָעוֹלָם בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיוּ נִשְׁמָעִין דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים לְמֶרְחַקִּים מְאֹד תָּמִיד:

וְזֶה מַעֲלַת קְדֻשַּׁת קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, כִּי שָׁם הָאֲוִיר קָדוֹשׁ מְאֹד בְּחִינַת אֲוִיר הַנַּח וְהַזַּךְ בְּיוֹתֵר, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לִשְׁמֹעַ קוֹל דִּבְרֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁכָּל דִּבּוּרָיו הָיוּ כָּל יְמֵי חַיָּיו לְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בָּעוֹלָם, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְעוֹרֵר הַטּוֹב שֶׁכָּבוּשׁ אֵצֶל כָּל אֶחָד וְחוֹזֵר לְמַעֲלָתוֹ. וְעַל כֵּן טוֹב לִלְמֹד עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים מֵחִדּוּשֵׁי תּוֹרָתָם, כִּי שָׁם מֵחֲמַת שֶׁהָאֲוִיר נַח וְזַךְ, יָכוֹל כָּל אֶחָד לִזְכּוֹת שֶׁיִּהְיוּ נִשְׁמָעִין בְּלִבּוֹ הֵיטֵב דִּבְרֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת עַד שֶׁיָּשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ:

וְעַל כֵּן מַרְבִּין בִּצְדָקָה עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, כִּי צְדָקָה מְסֻגָּל לָזֶה לְהַמְשִׁיךְ אֲוִיר נַח וְזַךְ, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין בְּיוֹתֵר לְהִכָּלֵל בְּהָאֲוִיר הַקָּדוֹשׁ הַנַּח וְהַזַּךְ שֶׁיֵּשׁ בִּמְקוֹם קִבְרֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת כַּנַּ"ל: (סימני בהמה וחיה ד, ו)

[291] תהלים צב, ט.

[292] משלי ה, טז.

[293] היינו בזמן הרב מטשערין ???

[294] משלי יב, יט.

[295] חולין ז ע"ב.

[296] ???

מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר עַל עֶצֶם הָאֱמֶת אֵין יְכוֹלִין לְהַטְעוֹתוֹ לְעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים מַטְעִין וּמְרַמִּין אוֹתוֹ אֵינוֹ נֶחְשָׁב בְּשֵׁם הַטְעָאָה כְּלָל, אַדְרַבָּא, הַשַּׁקְרָן וְהַמַּטְעֶה אוֹתוֹ הוּא מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַבַּעַל דָּבָר מֵקִים בָּעוֹלָם אֵיזֶה צָבוּעַ וּמְפֻרְסָם שֶׁל שֶׁקֶר כְּדֵי לְרַמּוֹת הַבְּרִיּוֹת כְּדֵי שֶׁיִּפְּלוּ עַל יָדוֹ לְמִכְמֹרֶת הַיֵּצֶר הָרָע, הִנֵּה מִי שֶׁהוֹלֵךְ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְשִׁילוֹ, כִּי מִי שֶׁמִּתְקָרֵב אֲפִלּוּ לְצָבוּעַ וְשַׁקְרָן אֲבָל כַּוָּנָתוֹ בֶּאֱמֶת כִּי טוֹעֶה אֶת עַצְמוֹ וְסוֹבֵר שֶׁהוּא אִישׁ אֱמֶת, וְאִם הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁאֵין רְצוֹן ה' יִתְבָּרַךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו אֲזַי לֹא הָיָה מִתְקָרֵב אֵלָיו בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק שֶׁטּוֹעֶה וְסוֹבֵר שֶׁהוּא צַדִּיק אֱמֶת וְשֶׁרְצוֹן ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתְקָרֵב אֵלָיו, הִנֵּה זֶה הָאִישׁ עוֹבֵד אֶת ה' בֶּאֱמֶת מֵאַחַר שֶׁכַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם, וְסוֹף כָּל סוֹף יַעַזְרֵהוּ ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתְגַּלֶּה לוֹ הָאֱמֶת וְיִפָּרֵד מֵהַשַּׁקְרָן וְיִתְחַבֵּר לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בְּכָל הַדְּבָרִים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ שֶׁיֹּאמַר שֶׁכַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם וּבֶאֱמֶת אֵינוֹ כֵן, כִּי בֹּחֵן לִבּוֹת הוּא יוֹדֵעַ הָאֱמֶת שֶׁבִּלְבָבוֹ אֵיךְ כַּוָּנָתוֹ בֶּאֱמֶת:

וְזֶה כְּלָל גָּדוֹל וְעֵצָה נִפְלָאָה בַּעֲבוֹדַת ה' לְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן, בִּפְרָט בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה שֶׁהִתְגַּבֵּר הַשֶּׁקֶר וּבִלְבֵּל אֶת הָעוֹלָם מְאֹד כִּמְעַט בְּלִי שִׁעוּר, וְעִקַּר הָעֵצָה נֶגֶד הַשֶּׁקֶר הוּא הָאֱמֶת, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ וְיִרְצֶה בְּלֵב שָׁלֵם רַק הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וִיבַקֵּשׁ מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּזַכֵּהוּ לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת, וְאַחַר כָּךְ יִמְסֹר כָּל תְּנוּעוֹתָיו לַה' יִתְבָּרַךְ, וְאָז אֵיךְ שֶׁיּוֹלִיכֵהוּ ה' יִתְבָּרַךְ כָּךְ הוּא הָאֱמֶת. וַאֲפִלּוּ אִם רוֹאֶה שֶּׁעָשָׂה כֵן כַּמָּה פְּעָמִים וַעֲדַיִן לֹא זָכָה לְהָאֱמֶת, וַאֲפִלּוּ אִם נוֹדַע לוֹ לִפְעָמִים אַחַר כָּךְ שֶׁטָּעָה עַצְמוֹ בְּאֵיזֶה דָּבָר, אַף עַל פִּי כֵן אִם הָיָה כַּוָּנָתוֹ רְצוּיָה בֶּאֱמֶת רַק לְשֵׁם שָׁמַיִם לְבַד, אֲזַי נֶחְשָׁב הַכֹּל לֶאֱמֶת, כִּי 'רַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי'[297], וְגַם מִי יוֹדֵעַ דַּרְכֵי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו כִּי אוּלַי זֶה דַּרְכּוֹ וַהֲלִיכָתוֹ אֶל הָאֱמֶת, כִּי לְפִי מַעֲשָׂיו אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִזְכּוֹת לְהָאֱמֶת רַק עַל פִּי דְּרָכִים הָאֵלֶּה שֶׁעָבַר בָּהֶם. וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בְּפֶה וְלֹא בִּכְתָב רַק לְהַמֵּבִין מִדַּעְתּוֹ: (שם, כד)

[297] ???

כְּלָלִיּוּת כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר שֶׁהֵם בְּחִינַת 'שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת', כֻּלָּם צְרִיכִים לְהִשְׁתַּדֵּל לְהָאִיר "אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה"[298], הַיְנוּ לְהַמְשִׁיךְ אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, שֶׁהַצַּדִּיק הַזֶּה הוּא 'יָחִיד בְּדוֹרוֹ' וְהוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים, וְהוּא יָכוֹל לְתַקֵּן הַכֹּל:

כִּי יֵשׁ כַּמָּה צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וְכֻלָּם אֱמֶת, אֲבָל זֶה הָאֱמֶת שֶׁלָּהֶם אֵינוֹ יָכוֹל עֲדַיִן לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל לְגַמְרֵי אֶת הַשֶּׁקֶר, כִּי הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם בִּשְׁקָרִים וְרַמָּאוּת כָּאֵלּוּ, עַד שֶׁמְּקַלְקֵל זֶה הַתִּקּוּן וְהָאֱמֶת שֶׁהִמְשִׁיכוּ אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם, וְלִפְעָמִים מִתְגַּבֵּר אַחַר כָּךְ הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַשֶּׁקֶר דַּיְקָא עַל יְדֵי זֶה הָאֱמֶת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי יוֹנֵק מִזֶּה הָאֱמֶת וּמְהַפְּכוֹ לִשְׁקָרָיו וְרַמָּאוּתָיו, עַד שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי זֶה הָאֱמֶת הַשֶּׁקֶר מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר, וְכַנִּרְאֶה בְּחוּשׁ כַּמָּה פְּעָמִים עִנְיָן זֶה. וְזֶה כְּעֵין שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'חֲכָמִים הִזָּהֲרוּ בְּדִבְרֵיכֶם' וְכוּ'[299], וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ שָׁם הָרַב בַּרְטְנוּרָא, וְכֵן רוֹאִין גַּם עַכְשָׁו כַּמָּה פְּעָמִים. אֲבָל זֶה הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָן, הוּא יוֹדֵעַ לְהַמְשִׁיךְ אֱמֶת כָּזֶה בָּעוֹלָם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַלְקְלוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן:

וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּנֶגְדּוֹ מִתְגַּבֵּר הַשֶּׁקֶר בְּיוֹתֵר, וּבוֹדִין עָלָיו שְׁקָרִים וּכְזָבִים וַעֲלִילוֹת שֶׁלֹּא עָלוּ עַל דַּעְתּוֹ, וְזֶה נוֹהֵג כִּמְעַט בְּכָל דּוֹר, וְהָרִאשׁוֹן הָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁאָמְרוּ עָלָיו 'בִּשְׁבִיל הַמִּין הַזֶּה הָיָה רָעָב'[300], וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁחֲשָׁדוּהוּ לְמֹשֶׁה בְּאֵשֶׁת אִישׁ[301], וְכֵן יִרְמִיָּהוּ הַנָּבִיא[302], וְכֵן עוֹד עַל כַּמָּה וְכַמָּה גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים יְחִידֵי הַדּוֹרוֹת אָמְרוּ עֲלֵיהֶם דַּיְקָא שְׁקָרִים וּכְזָבִים כָּאֵלֶּה. אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן סוֹף כָּל סוֹף דִּבְרֵיהֶם חַיִּים וְקַיָּמִים לָעַד וְלָנֶצַח וְדִבְרֵי הַחוֹלְקִין בְּטֵלִין וּמְבֻטָּלִין, כִּי "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד"[303]. וְעַל כֵּן כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה כָּל עֲבוֹדָתָם לְהַמְשִׁיךְ אוֹר זֶה הַצַּדִּיק בָּעוֹלָם, כִּי עַל יָדוֹ נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלָּה שֹׁרֶשׁ תַּכְלִית נְקֻדַּת הָאֱמֶת, עַד שֶׁנִּתְבַּטֵּל הַשֶּׁקֶר לְגַמְרֵי עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן: (שם, ל)

[298] במדבר ח, ב.

[299] אבות א, יא.

[300] ???

[301] סנהדרין קי ע"א.

[302] בבא קמא טז ע"ב.

[303] משלי יב, יט.

כָּל סִפּוּרֵי הַתּוֹרָה מִמַּעֲשֵׂה הָאָבוֹת מֵחֲפִירוֹת הַבְּאֵרוֹת וּמֵהַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרְהָטִים, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, וְכֵן כָּל הַמַּאֲמָרִים הַפְּלָאִים שֶׁהֵבִיאוּ בַּגְּמָרָא וּמִדְרָשִׁים כְּמוֹ מַאֲמְרֵי רַבָּה בַּר בַּר חָנָא וְכַיּוֹצֵא, כָּל זֶה לְהוֹדִיעַ לָנוּ מַעֲלַת הַצַּדִּיקִים שֶׁזִּכְּכוּ אֶת עַצְמָם כָּל כָּךְ, עַד שֶׁעָבְדוּ אֶת ה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל תְּנוּעוֹתֵיהֶם אֲפִלּוּ בְּכָל עִסְקֵי חֹל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכַיוֹצֵא, וְכָל דִּבְרֵיהֶם וְשִׂיחוֹתֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם רָזִין נִפְלָאִים. וּבֶאֱמֶת בְּכָל דּוֹר נִמְצָאִים צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, כַּמּוּבָן בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ שֶׁ'אֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כְּאַבְרָהָם' וְכוּ'[304], וְכָל אֶחָד צָרִיךְ לִזְכּוֹת לָזֶה, בִּבְחִינַת 'מָתַי יַגִּיעוּ מַעֲשַׂי לְמַעֲשֵׂי אֲבוֹתַי'[305], כִּי הַבְּחִירָה חָפְשִׁית: (סימני דגים ד, ג)

[304] בראשית רבה נו, ז.

[305] תנא דבי אליהו פרק כה.

הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הַנַּ"ל שֶׁזָּכוּ לַעֲבֹד אֶת ה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל דְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים וְעִסְקֵי חֹל שֶׁבָּעוֹלָם, וְזָכוּ לַהֲפֹךְ הַכֹּל מֵחֹל לְקֹדֶשׁ, עַל כֵּן יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְהַעֲלוֹת כָּל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל הַחוֹסִים בְּצִלָּם מֵחֹל לְקֹדֶשׁ וּמִטָּמֵא לְטָהוֹר, וְלַהֲפֹךְ הַכֹּל לְטוֹבָה בְּכֹחַ הַגְּדוֹלוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁהִשִּׂיגוּ עַל יְדֵי תֹּקֶף קְדֻשָּׁתָם בְּכָל
עִסְקֵי חֹל: (שם)

הַמֹּחִין שֶׁל הַצַּדִּיק קְדוֹשִׁים וּמְתֻקָּנִים כָּל כָּךְ, עַד אֲשֶׁר אֲפִלּוּ כְּשֶׁנִּסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין וְלֹא נִשְׁאָר מֵהֶם רַק הָרְשִׁימוּ, הָרְשִׁימָה גַּם כֵּן קְדוֹשָׁה מְאֹד בִּבְחִינַת 'חֲלוֹם עַל יְדֵי מַלְאָךְ'. וְעַל כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ גַּם כֵּן חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הָרְשִׁימָה שֶׁלּוֹ שֶׁנִּשְׁאַר בְּתַלְמִידָיו קְדוֹשָׁה גַּם כֵּן מְאֹד בִּבְחִינַת 'מַלְאָךְ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאַחַר הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה בָּא מַלְאַךְ ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ, וְאָמַר לוֹ "עַתָּה בָאתִי" וְכוּ'[306]: (סימני דגים ה, ד)

[306] יהושע ה, יד.

עַל יְדֵי שִׁעוּרִין דְּאַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלַל הַתּוֹרָה שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַצִּמְצוּמִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחָכְמוֹת וְהַשִּׂכְלִיּוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁעַל יָדָם זוֹכִין לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת, עַל יְדֵי זֶה נִבְרְאוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ"[307] וּ'בְאוֹרַיְתָא בָּרָא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלְמִין'[308]. אַךְ מֵחֲמַת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, נָפְלָה בְּחִינַת 'חָכְמָה תַּתָּאָה' הַנַּ"ל בְּגָלוּת שֶׁל הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, וְיֵשׁ אֲחִיזָה לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא חַס וְשָׁלוֹם בְּכָל הַשִּׂכְלִיּוֹת שֶׁבְּכָל עוֹלָם וּמַדְרֵגָה:

וְזֶה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל כָּל אֶחָד כָּל יְמֵי חַיָּיו לְבָרֵר וּלְלַבֵּן כָּל הַמַּדְרֵגוֹת מֵאֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת שֶׁבָּהֶם, וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְבָרֵר וּלְזַכֵּךְ, כְּמוֹ כֵן הוּא זוֹכֶה לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּלְהֵפֶךְ לְהֵפֶךְ, כִּי עַל יְדֵי הָעֲו‍ֹנוֹת נַעֲשָׂה מָסָךְ הַמַּבְדִּיל בֵּינוֹ לְבֵין הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת, וּמֵחֲמַת זֶה רֹב הָעוֹלָם הֵם רְחוֹקִים מֵהַשָּׂגַת אֱלֹהוּת, מֵחֲמַת שֶׁהָרֹב אֵין מַעֲשֵׂיהֶם עוֹלִים יָפֶה, וְזֶה בְּחִינַת "כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם וּבֵין אֱלֹהֵיכֶם"[309]:

וְעִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל הָאָדָם בִּשְׁלֵמוּת הוּא לְאַחַר מִיתָתוֹ, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִפְגַּם בְּחִינַת שִׂכְלוֹ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְבָּרֵר וּלְהִתְתַּקֵּן בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁיֻּמְשָׁךְ עָלָיו חִיּוּת גָּדוֹל בְּיוֹתֵר הַנִּמְשָׁךְ מִשֵּׂכֶל וְחָכְמָה גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר, כִּי 'כָּל מַה שֶּׁהַחֹלִי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר צָרִיךְ רוֹפֵא גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְרַפְּאוֹת אוֹתוֹ'[310]. וְעַל כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל אֶחָד בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ הוּא רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְתַקֵּן צִמְצוּמִים וְשִׂכְלִיּוֹת קְדוֹשִׁים כָּאֵלֶּה, עַד שֶׁיָּכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת גַּם לְהַקְטַנִּים בְּמַעֲלָה מְאֹד. אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן בְּחַיָּיו אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל זֶה הַחִיּוּת וְהַשֵּׂכֶל הַגָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר כִּי אִם בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כָּל אֶחָד כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי אֵין הַגּוּף יָכוֹל לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת זֶה הַחִיּוּת כִּי יִתְבַּטֵּל עַל יְדֵי זֶה בַּמְּצִיאוּת לְגַמְרֵי, אֲבָל לְאַחַר מִיתָתוֹ וְהִסְתַּלְּקוּתוֹ אָז זוֹכֶה לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת זֶה הַחִיּוּת, עַד שֶׁזּוֹכֶה עַל יְדֵי זֶה לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא:

וְזֶה בְּחִינַת תּוֹסֶפֶת הַחִיּוּת בִּשְׁעַת הַמִּיתָה בִּבְחִינַת "תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן"[311] וְכוּ' כַּיָּדוּעַ[312], כִּי אָז נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִזֶּה הַחִיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מִשֵּׂכֶל וְחָכְמָה גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר, וְעַל יְדֵי זֶה נִסְתַּלֵּק, כִּי אֵין הַגּוּף יָכוֹל לְקַבֵּל זֶה הַחִיּוּת, וְעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ נִתְתַּקֵּן אַחַר כָּךְ כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזָּכָה עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו שֶׁעָשָׂה בְּחַיָּיו שֶׁזֶּה הָעִקָּר:

וְעִקַּר הַתִּקּוּן עַל יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁיּוֹדֵעַ שָׁרְשֵׁי כָּל הַנְּפָשׁוֹת, וְיוֹדֵעַ אֵיךְ לַעֲסֹק עִם כָּל אֶחָד בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ, וְאֵיךְ לְתַקְּנוֹ לַהֲבִיאוֹ לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל. עַל כֵּן הָעִקָּר כְּשֶׁזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב אֵלָיו בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ, כִּי אַחַר כָּךְ קָשֶׁה מְאֹד לָבֹא אֵלָיו, כִּי 'מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת' וְכוּ'[313]. וּבִשְׁבִיל זֶה נִמְצָאִים כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁמִּתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַצַּדִּיק, וְאַחַר כָּךְ נוֹפְלִים וּמִתְרַחֲקִים. וְלִפְעָמִים נוֹפֵל הָאָדָם לְעֵת זִקְנוּתוֹ, כִּי כָּל מַה שֶּׁמַּזְקִין הָאָדָם צָרִיךְ שֶׁיִּתְוַסֵּף עָלָיו דַּעַת גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר, כִּי כָּל מַה שֶּׁמַּזְקִין הוּא צָרִיךְ לְהִתְקָרֵב לְשָׁרְשׁוֹ וְתִקּוּנוֹ בְּיוֹתֵר, שֶׁהוּא הַשָּׂגַת הַחָכְמָה הַנַּ"ל שֶׁנִּמְשָׁךְ עָלָיו בְּעֵת הִסְתַּלְּקוּתוֹ וְאַחַר כָּךְ כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּנוֹ אִם יִזְכֶּה:

וְזֶה בְּחִינַת 'זִקְנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִים דַּעְתָּם מִתְיַשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶם'[314], וְעִקַּר הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים הֵם כִּפְשׁוּטוֹ הַתַּלְמִידִים שֶׁל הַחֲכָמִים, הַיְנוּ אוֹתָם שֶׁמְּקֹרָבִים בֶּאֱמֶת לְהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל:

אַךְ כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם בַּחַיִּים יֵשׁ עָלָיו מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר, כִּי "אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹהִים"[315], וְכָל מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לָבֹא לְחָכְמָה יְתֵרָה אוֹרֵב עָלָיו הַבַּעַל דָּבָר וְהַקְּלִפָּה שֶׁהֵם בְּחִינַת 'עֲמָלֵק' לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדוֹ. וְעַל כֵּן פְּעָמִים הָאָדָם נוֹפֵל לְעֵת זִקְנוּתוֹ, כִּי אֵין לוֹ כֹּחַ לְקַבֵּל הֶאָרַת הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ עָלָיו אָז, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִדֵּשׁ עַצְמוֹ כָּרָאוּי לְזֶה הַדַּעַת, וּמֵחֲמַת זֶה נִטְרְפָה דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי. וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת כָּרָאוּי, וְאָז הוּא בִּבְחִינַת 'זִקְנֵי עַם הָאָרֶץ', כִּי 'אֲפִלּוּ אִם קָרָא וְשָׁנָה וְלֹא שִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים' אָמְרוּ עָלָיו רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁנִּקְרָא 'עַם הָאָרֶץ'[316], וּמֵחֲמַת זֶה 'כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִין דַּעְתָּם מְטֹרֶפֶת עֲלֵיהֶם'. וְעַל כֵּן לִפְעָמִים נוֹפֵל עַל יְדֵי זֶה לְעֵת זִקְנוּתוֹ עַד שֶׁלִּפְעָמִים נִתְהַפֵּךְ לְרוֹדֵף לְאַנְשֵׁי אֱמֶת:

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'אַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ'[317], 'בְּעַצְמְךָ' דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁחוֹלֵק עַצְמוֹ מִצַּדִּיק הָאֱמֶת, אֲזַי בְּוַדַּאי אֵין לוֹ לְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, כִּי יִפֹּל בְּאֵין סוֹמֵךְ חַס וְשָׁלוֹם:

וְעִקַּר הָעֵצָה לָזֶה לֵידַע שֶׁהוּא מְקֻשָּׁר וּמְחֻבָּר הֵיטֵב בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה בָּטוּחַ מִמִּכְשֹׁל שֶׁלֹּא יִפֹּל עוֹד חַס וְשָׁלוֹם, הוּא עַל יְדֵי 'מְסִירַת נֶפֶשׁ', הַיְנוּ כְּשֶׁהוּא מְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת 'עַד דִּכְדּוּכָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ'[318] וּמוֹסֵר נַפְשׁוֹ מַמָּשׁ בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב לִ'נְקֻדַּת הָאֱמֶת', שֶׁזֶּה בְּחִינַת "כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם"[319], אָז זוֹכֶה לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת וְלִינֹק מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לְעִנְיַן כְּלַל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה: 'אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ'[320]. וְזֶה גַּם כֵּן בִּכְלַל מַאֲמָרָם זַ"ל 'אַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ' דַּיְקָא, הַיְנוּ כְּשֶׁהוּא מֵמִית עַצְמוֹ וְסוֹבֵל יִסּוּרִין גְּדוֹלִים וּמְסִירַת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ בִּשְׁבִיל הַהִתְקָרְבוּת אֶל הַקְּדֻשָּׁה, אָז יָכוֹל לְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִפֹּל עוֹד, כִּי בְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו יִשָּׁאֵר עַל עָמְדוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ לָנֶצַח: (בשר בחלב ה, ד ז ח י)

[307] תהלים קד, כד.

[308] ???

[309] ישעיה נט, ב.

[310] ליקוטי מוהר"ן ח"א סימן ל.

[311] תהלים קד, כט.

[312] ???

[313] עבודה זרה ג ע"א.

[314] קנים ג, ו.

[315] קהלת ז, יד.

[316] ברכות מז ע"ב.

[317] אבות ב, ד.

[318] מדרש רבה רות פרשה ו.

[319] תהלים מד, כג.

[320] ברכות סג ע"ב.

כָּל מַה שֶּׁהָאָדָם חוֹלֶה גָּדוֹל בָּחֳלִי הַנֶּפֶשׁ בְּיוֹתֵר, הוּא צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר הָרוֹפֵא הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד שֶׁיָּכוֹל לְרַפְּאוֹת בִּשְׁלֵמוּת גַּם חֳלָיֵי נַפְשׁוֹ הָעֲצוּמִים וּלְהַכְנִיס גַּם בּוֹ הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת כַּנַּ"ל. וּמִי שֶׁמְּקָרֵב עַצְמוֹ לְאֵיזֶה קָטָן בְּמַעֲלָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא טוֹב מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה וּכְנֶגְדּוֹ הוּא 'צַדִּיק', אַף עַל פִּי כֵן לֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל לוֹ כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לְרַפְּאוֹת אוֹתוֹ מֵחֲמַת שֶׁהוּא חוֹלֶה גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אַף גַּם הוּא מְקַלְקְלוֹ הַרְבֵּה. מִכָּל שֶׁכֵּן אִם זֶה הַקָּטָן בְּמַעֲלָה הוּא בַּעַל מַחֲלֹקֶת וְחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁאֲזַי בְּוַדַּאי פּוֹגֵם בַּנְּפָשׁוֹת הַמְקֹרָבִים אֵלָיו, וְעוֹקֵר אוֹתָם מִשֹּׁרֶשׁ חִיּוּתָם שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל (עַיֵּן מַחֲלֹקֶת אוֹת י"ח[321]). וְזֶה הַפְּגָם וְהַקִּלְקוּל שֶׁל הַשְּׁפֵלִים וְהַפְּגוּמִים הַמִּתְקָרְבִים לְהַקָּטָן בְּמַעֲלָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה הֵם נִתְקַלְקְלִים בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת הַפְּגָם שֶׁל אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים: (שם, י יב יג טו)

[321] וז"ל: מבואר במקום אחר, שבכל מקום יש 'יושר', אפילו מי שעושה עוולות גדולות, אף על פי כן בהכרח שימצא אצלו גם כן איזה יושר, רק שהחילוק הוא מתי מתחיל היושר, כי אצל האיש הכשר מתחיל היושר מיד, ונזהר בנפשו שלא לעשות שום עוולה כלל. ומי שאינו איש כשר כראוי ועושה איזה עוולה, אבל אחר כך מתחיל אצלו היושר שלא לעשות עוולה גדולה ביותר. ויש גרוע ו'בר עוולה' עוד יותר, וכן להלן.

הַמְקֹרָבִים בֶּאֱמֶת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת הֵם נִקְרָאִים 'יוֹשְׁבֵי אֹהֶל', בִּבְחִינַת "וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל"[322], וְכַמְּבֹאָר עוֹד בִּפְנִים. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בְּפָרָשַׁת הַטָּהֳרָה מִטֻּמְאַת מֵת עַל יְדֵי הַפָּרָה אֲדֻמָּה, נֶאֱמַר שָׁם: "זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל"[323], וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ'[324]. כִּי עִקַּר תִּקּוּן הָאָדָם הַיְנוּ עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה, הוּא כְּשֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ בִּשְׁבִיל הָאֹהֶל, הַיְנוּ בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת 'יֹשֵׁב אֹהֶל' כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְטַהֵר עַצְמָן 'מִטֻּמְאַת מֵת', מִסִּטְרָא דְּמוֹתָא. כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְטַהֵר גַּם הַנּוֹפְלִים מְאֹד כְּשֶׁאוֹחֲזִין עַצְמָן בּוֹ בֶּאֱמֶת בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ וּלְהַחֲזִירָם בִּתְשׁוּבָה, וּלְהַכְנִיס גַּם בָּהֶם הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת שֶׁזֶּה עִקַּר תַּקָּנָתָם וְתִקּוּנָם כַּנַּ"ל: (שם, כה)

*(מכאן הגהה מדפוס ראשון)*

[322] שמות לג, יא.

[323] במדבר יט, יד.

[324] ברכות סג ע"ב.

עִקַּר 'חֵטְא הָעֵגֶל' הָיָה עַל יְדֵי שֶׁפָּגְמוּ בִּכְבוֹד מֹשֶׁה וְתַלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים, עַל יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ שֶׁגַּם אַחַר הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, גַּם אַחַר כָּךְ דְּבָרָיו חַיִּים וְקַיָּמִים לָעַד, וּצְרִיכִים לְקַיֵּם דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ לָנֶצַח, כִּי דְּבָרָיו הֵם "דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים"[325] אֲשֶׁר הֵם קַיָּימִים לְעוֹלָם:

כִּי עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ סְבוּרִים שֶׁכְּבָר מֵת מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי זֶה מֹשֶׁה וְכוּ' לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ"[326], הַיְנוּ שֶׁלֹּא חָלְקוּ עַל מֹשֶׁה, רַק שֶׁאָמְרוּ שֶׁעַתָּה שֶׁכְּבָר מֵת לְדַעְתָּם, צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ, עַד שֶׁנָּבוֹכוּ כָּל כָּךְ עַל יְדֵי זֶה בְּדֵעוֹתֵיהֶם הַמְשֻׁבָּשׁוֹת עַל יְדֵי עֲצַת רָאשֵׁי הָעֵרֶב רַב, עַד שֶׁאָמְרוּ "קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים" וְכוּ'[327], וְעָבְרוּ תֵּכֶף עַל 'תּוֹרַת מֹשֶׁה' שֶׁשָּׁמְעוּ בְּעַצְמָן עַל יָדוֹ מִפִּי הַגְּבוּרָה "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים" וְכוּ'[328], וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם" וְכוּ'[329]:

וְעִקַּר חֶטְאָם וְטָעוּתָם עַל יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ בְּמַה שֶּׁלִּפְנֵיהֶם אֱמֶת בָּרוּר וְזַךְ וּמְתֻקָּן שֶׁהוּא 'תּוֹרַת מֹשֶׁה אֱמֶת' שֶׁקִּבְּלוּ בְּסָמוּךְ, וַעֲדַיִן תַּלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים קַיָּמִים שֶׁהֵם אַהֲרֹן וְחוּר וְכוּ'. וַאֲפִלּוּ לְפִי טָעוּתָם שֶׁמֵּת מֹשֶׁה, הָיָה לָהֶם לְהַאֲמִין שֶׁצַּדִּיק גָּדוֹל כָּזֶה הַיְנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, בְּוַדַּאי גַּם אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ נִשְׁאָר הָרְשִׁימָה מֵהֶאָרַת דַּעְתּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּבָנָיו וְתַלְמִידָיו וּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, כִּי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַצַּדִּיק כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר[330]. וְאִם כֵּן הָיָה לָהֶם לֵילֵךְ לְתַלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וּלְבַקֵּשׁ וְלִשְׁאֹל מֵהֶם "הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ"[331] עַל פִּי תּוֹרַת מֹשֶׁה רַבָּם. אֲבָל הֵם לֹא רָצוּ לְצַיֵּת אֶל תַּלְמִידָיו שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁמִּחוּ בָּהֶם, עַד שֶׁהָרְגוּ אֶת חוּר, וְאַהֲרֹן הֻכְרָח גַּם כֵּן לַעֲבֹר עַל דַּעְתּוֹ וְלַעֲשׂוֹת חֶפְצָם כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[332]: (שם, כב)

[325] ירמיה כג, לו.

[326] שמות לב, א.

[327] שם.

[328] שמות כ, ג.

[329] שמות לב, ח.

[330] ליקוטי מוהר"ן ח"ב סימן ז, ד; שם סימן סח.

[331] נחמיה ט, יב.

[332] סנהדרין ז ע"א.

עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הָעֵסֶק שֶׁצְּרִיכִין לַעֲסֹק לְקָרֵב הָרְחוֹקִים לַה' יִתְבָּרַךְ הַכֹּל הוּא בְּכֹחַ הַהִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת 'שַׁבָּת', וְהָעִקָּר בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ, עַיֵּן גֵּרִים וְהִתְקָרְבוּת הָרְחוֹקִים אוֹת י"ג[333]:

[333] וז"ל: אף על פי שעסק זה של התקרבות הרחוקים הוא דבר גדול ויקר מאד כנ"ל, והוא בחינת בנין המשכן והיכל הקודש כמבואר בפנים, וכל מי שרוצה להתקרב לה' יתברך באמת, מחויב לעסוק בזה כל אחד כפי מדרגתו.

עִקַּר שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה וּמְחִלַּת הָעֲו‍ֹנוֹת זוֹכִין עַל יְדֵי שֶׁמִּתְקָרְבִין וּמִתְקַשְּׁרִין בֶּאֱמֶת לְצַדִּיק הָאֱמֶת וְזוֹכִין לִהְיוֹת רָגִיל לַעֲמֹד לְפָנָיו בְּכָל פַּעַם, עַיֵּן תְּשׁוּבָה אוֹת ל"ד[334]:

[334] וז"ל: כשהאדם חס ושלום עובר עברה, אז נסתלק החיות דקדושה מבחינת פועל (מאחר שפגם מאד במה שהוציא את מעשה העברה מכח אל הפועל וחוזר למעלה ונעלם בבחינת כח, ואז נשאר כמת בלי חיות דקדושה, ואז שורה עליו רוח הטומאה ח"ו כפי פגמו, ועליו נאמר: 'ונרגן מפריד אלוף', כי מפריד הפועל מהכח, ושורה עליו רוח חיצוני ומקבל חיות דרך הסטרא אחרא.

'גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָן יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם'[335] כַּמְּבֹאָר כְּבָר בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים. כִּי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מִתְיַגֵּעַ תָּמִיד כָּל יָמָיו בִּיגִיעוֹת עֲצוּמוֹת מְאֹד בִּשְׁבִיל תַּקָּנַת יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיבָם כֻּלָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אֲבָל הַבַּעַל דָּבָר מִתְגָּרֶה מְאֹד בְּנַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בִּפְרָט בְּסוֹף הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה, וּמַחֲטִיא אוֹתָם בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר, אֲבָל הַצַּדִּיק הַזֶּה אֵינוֹ מַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ וְעוֹלֶה בְּכָל פַּעַם לְמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה וַעֲצוּמָה בְּיוֹתֵר, וּמַשִּׂיג בְּכָל פַּעַם גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר, שֶׁעִקַּר גְּדֻלָּתוֹ הוּא גְּדֻלַּת רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו כִּי 'חֶסֶד' נִקְרָא 'גְּדֻלָּה' כַּיָּדוּעַ[336], עַד שֶׁיָּכוֹל לְתַקֵּן גַּם הַפְּגָמִים וְהַקִּלְקוּלִים הָאֵלּוּ עַל יְדֵי הָרַחֲמִים וַחֲסָדִים גְּדוֹלִים שֶׁמַּמְשִׁיךְ בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר:

אֲבָל לִפְעָמִים יֵשׁ שֶׁהָעֲו‍ֹנוֹת מִתְגַּבְּרִים כָּל כָּךְ עַד שֶׁצָּרִיךְ הַצַּדִּיק לַעֲלוֹת בִּשְׁבִיל תִּקּוּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לְמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה כָּזוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת וּלְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, וּמֻכְרָח לְהִסְתַּלֵּק בִּשְׁבִיל זֶה, וְאָז עוֹלֶה לְמָקוֹם שֶׁעוֹלֶה עַד שֶׁיִּגְמֹר עַל יְדֵי זֶה לְתַקֵּן הַכֹּל, כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִתְקָרֵב לְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִשְׁאִיר אַחֲרָיו בְּרָכָה, עַל יְדֵי סְפָרָיו וְתַלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים, עַיֵּן פְּנִים:

וְזֶה בְּחִינַת תֹּקֶף הַשִּׂמְחָה שֶׁל הִלּוּלָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי בְּיוֹם לַ"ג בָּעֹמֶר שֶׁהוּא יוֹם הִסְתַּלְּקוּתוֹ הַקָּדוֹשׁ, וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא שֶׁאָנוּ שְׂמֵחִין בְּהַשְׁאָרַת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִשְׁאִיר לָנוּ סֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִפְקוּן מִן גָּלוּתָא[337], כִּי עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם הוּא בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים שׁוֹכְנֵי עָפָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ 'אִלְמָלֵא תְּפִלַּת הַמֵּתִים עַל הַחַיִּים לֹא הֲוָה מִתְקַיְּמָא עָלְמָא'[338]. וְעַל כֵּן אֲפִלּוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כְּשֶׁהִתְפַּלֵּל עַל יִשְׂרָאֵל, בִּקֵּשׁ בִּזְכוּת אָבוֹת שׁוֹכְנֵי עָפָר, וְכֵן עִקַּר גְּאֻלַּת מִצְרַיִם הָיָה בְּכֹחַ וּזְכוּת עַצְמוֹת יוֹסֵף כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ" וְכוּ'[339]: (שם, ד)

[335] חולין ז ע"ב.

[336] הקדמת הזוהר יא ע"א.

[337] זוהר נשא קכד ע"ב.

[338] שמות טז ע"ב.

[339] שמות יג, יט.

עִנְיַן הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק, וּמַעֲלַת קְדֻשַּׁת קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים וְהַתִּקּוּנִים שֶׁיָּכוֹל לְקַבֵּל שָׁם כָּל הֶחָפֵץ בְּתִקּוּן נַפְשׁוֹ בֶּאֱמֶת, אַךְ שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר מְנִיעוֹת הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל זֶה וְהָעִקָּר הוּא מְנִיעוֹת הַמֹּחַ, עַיֵּן חַיִּים וְהִפּוּכוֹ אוֹת כ"ג[340]:

[340] וז"ל: כל אחד מישראל יש לו בחינת 'רוח דלעלא' ו'רוח דלתתא' שהם בחינת כח ופועל, ועיקר החיות של כל אדם הוא שהרוח דלתתא מושך ומקבל חיות דרך הקדושה מהרוח דלעלא, וזה זוכין על ידי תורה ומצוות שהם עיקר החיים, כמו שכתוב: 'כי הוא חייך' וכו', כי עיקר החיות שנקרא חיים באמת הוא לקבל ולהמשיך תוספת רוח חיים דקדושה מלמעלה בכל עת, בבחינת 'כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך', 'יוסיפו לך' דייקא כנ"ל.

כָּל מַה שֶּׁהַבְּחִינָה וְהַמַּדְרֵגָה גְּבוֹהָה יוֹתֵר שֶׁמְּאִירִין שָׁם שֵׁמוֹת גְּבוֹהִים יוֹתֵר, שָׁם הַדִּינִים מִתְמַעֲטִים וְהָרַחֲמִים מִתְרַבִּים שָׁם יוֹתֵר כַּמְּבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל[341]. וְזֶה מַעֲלַת הַצַּדִּיקִים הָרָמִים וְהַגְּבֹהִים מְאֹד שֶׁעוֹלִין בְּכָל פַּעַם לְמַדְרֵגוֹת גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר, עַד שֶׁמַּכִּירִין גְּדֻלָּתוֹ וּגְדֻלַּת שְׁמוֹתָיו יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁמַּמְשִׁיכִין רַחֲמִים גְּדוֹלִים וַחֲדָשִׁים בְּכָל פַּעַם, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכְלוּ לְכַפֵּר עֲווֹנוֹת יִשְׂרָאֵל וּלְהָשִׁיבָם בִּתְשׁוּבָה אַף בְּעֵת שֶׁקִּלְקְלוּ מְאֹד מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁבְּעֵת חֵטְא הָעֵגֶל הִתְגַּבֵּר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בִּתְפִלָּתוֹ וּמָסַר נַפְשׁוֹ כָּל כָּךְ עַד שֶׁעָלָה לְמָקוֹם שֶׁעָלָה, וְאָז גִּלָּה לוֹ ה' יִתְבָּרַךְ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, מַה שֶּׁלֹּא נִתְגַּלָּה לוֹ מִתְּחִלָּה:

וְזֶהוּ עִקַּר בְּחִינַת 'פִּי שְׁנַיִם' שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁמַּשִּׂיג בְּכָל פַּעַם הַשָּׂגָה גָּבֹוהַּ בְּיוֹתֵר מַה שֶּׁלֹּא הִשִּׂיג בִּתְחִלָּה, וְהַשָּׂגָה זוֹ הִיא בְּחִינַת פִּי שְׁנַיִם נֶגֶד הַשָּׂגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה, וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא הוּא מְתַקֵּן אֶת כָּל הַמְקֹרָבִים אֵלָיו, עַל יְדֵי שֶׁמֵּאִיר עֲלֵיהֶם גַּם כֵּן הֶאָרַת פִּי שְׁנַיִם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים:

וְזֶה בְּחִינַת "ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן"[342], שֶׁעִקַּר רִבּוּי רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, מַשִּׂיגִין עַל יְדֵי בְּחִינַת פִּי שְׁנַיִם. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'ה' קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא ה' לְאַחַר שֶׁיֶּחֱטָא הָאָדָם'[343], וּבַזֹּהַר אָמְרוּ 'קַדְמָאָה שְׁלִים בַּתְרָאָה שְׁלִים יַתִּיר'[344]. כִּי אַחַר שֶׁיֶּחֱטָא הָאָדָם אָז בְּוַדַּאי צָרִיךְ לְרַחֲמִים גְּדוֹלִים וְרַבִּים בְּיוֹתֵר, שֶׁיִּזְכֶּה לְתַקֵּן נַפְשׁוֹ בִּשְׁלֵמוּת וּלְהָשִׁיבָהּ לְשָׁרְשָׁהּ כָּרָאוּי, וְאֵלּוּ הָרַחֲמִים גְּדוֹלִים נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשֵּׁם 'הֲוָיָה' הַשֵּׁנִי שֶׁהוּא שְׁלִים יַתִּיר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'פִּי שְׁנַיִם' שֶׁמַּמְשִׁיכִין הַצַּדִּיקִים שֶׁעַל יְדֵי זֶה אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם, כִּי יְכוֹלִים עַל יְדֵי זֶה לְתַקֵּן הַכֹּל, עַיֵּן פְּנִים: (שם, ח יא)

[341] ???

[342] שמות לד, ו.

[343] ראש השנה יז ע"ב.

[344] זוהר נשא קלח ע"א.

עִקַּר גְּמַר תִּקּוּן וְכַפָּרַת עֲוֹן פְּגַם הַבְּרִית שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּזֶה תָּלוּי עִקַּר תִּקּוּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, גּוֹמְרִים הַצַּדִּיקִים אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם כְּשֶׁהֵם שׁוֹכְנֵי עָפָר: (שם, טו יז)

הַצַּדִּיקִים מַמְשִׁיכִין בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּתָם בְּחִינַת פִּי שְׁנַיִם לְתַלְמִידֵיהֶם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הֵם גּוֹמְרִין אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם מַה שֶּׁהִתְחִילוּ בְּחַיֵּיהֶם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁיְּהוֹשֻׁעַ הִכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ אַחַר הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה דַּיְקָא: (שם, מז)

עִנְיַן הַצַּדִּיק שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת פְּתָחִים דִּקְדֻשָּׁה מֵרוּם כָּל דַּרְגִּין עַד סוֹף כָּל דַּרְגִּין, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ גַּם לְמַטָּה מַטָּה מְאֹד, עַיֵּן חַיִּים וְכוּ' אוֹת כ"ד[345]:

[345] וז"ל: האדם צריך לעלות מדרגא לדרגא, דהיינו שיקבל אור וחיות מהרוח דלעלא מבחינה גבוה יותר בכל פעם. והנה אי אפשר לקבל אור העליון הגבוה הנ"ל כי אם על ידי צמצומים, אבל כשנעשין הצמצומים אזי יכול להתעלם האור לגמרי על ידי ריבוי הצמצומים, על כן צריכים לעשות פתחים דקדושה שעל ידם יהיה נמשך האור בהדרגה ובמידה, בבחינת 'פתחו לי שערי צדק' וכו', וכתיב 'פתחו שערים ויבוא גוי צדיק' וכו'.

עִקַּר נֶחָמָתֵינוּ בַּגָּלוּת הַמַּר וְהָאָרֹךְ הַזֶּה הִיא הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי" וְכוּ'[346]. אֲבָל לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לְקַבֵּל עֵצוֹת טוֹבוֹת מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה כָּרָאוּי לוֹ בְּכָל עֵת, מֵחֲמַת שֶׁאֵין כְּלֵי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ שְׁלֵמִים עַל יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית, וְעַל כֵּן יוּכַל לְהִצְטַיֵּר אֶצְלוֹ אוֹר הַתּוֹרָה לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת 'לֹא זָכָה נַעֲשֵׂית לוֹ סַם מָוֶת'[347] רַחֲמָנָא לִצְּלָן:

עַל כֵּן הַכֹּל צְרִיכִין לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַמְּבָאֵר וּמְצַיֵּר לָנוּ אוֹר הַתּוֹרָה לְטוֹב, וְזֶה עִקַּר תִּקְוָתֵנוּ וְנֶחָמָתֵינוּ בְּכָל מִינֵי גָּלוּת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת בִּכְלָל וּבִפְרָט, בִּבְחִינַת "זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ" וְכוּ'[348], 'זֶה' הוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁנִּקְרָא 'זֶה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי זֶה כָּל הָאָדָם"[349], וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוּוֹת לָזֶה' וְכוּ'[350], וְזֶה עִקַּר נֶחָמָתֵינוּ:

וְעַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי הָאֱמֶת הָאֵלּוּ הַמְצַיְּרִים אֶת הָאוֹר לְטוֹב, עַל יְדֵי זֶה נַעֲשִׂין בְּכָל מָקוֹם דְּרָכִים יְשָׁרִים לַה' יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה מִדְבַּר שְׁמָמָה, וְכָל הַדְּרָכִים הַמְּקֻלְקָלִים וְהַנְּבוֹכִים מְאֹד שֶׁנִּמְשְׁכוּ עַל יְדֵי שֶׁלֹּא זָכִינוּ לְצַיֵּר אוֹר הַתּוֹרָה כָּרָאוּי, נִתְיַשְּׁרִים וְנִתְתַּקְּנִים כָּל הַדְּרָכִים הַנַּ"ל מִקִּלְקוּלָם עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ, שֶׁאָז יִתְקַיֵּם "וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב אֶחָד וְדֶרֶךְ אֶחָד לְיִרְאָה אוֹתִי כָּל הַיָּמִים"[351] בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן: (יין נסך ד, כח)

[346] תהלים קיט, נ.

[347] יומא עב ע"ב.

[348] בראשית ה, כט.

[349] קהלת יב, יג.

[350] ברכות ו ע"ב.

[351] ירמיה לב, לט.

עִקַּר כָּל הַתִּקּוּנִים תְּלוּיִים בְּזֶה הָעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם הַבַּעַל בְּחִירָה מְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּה' יִתְבָּרַךְ מִזֶּה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּכְלִית נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה - כִּי עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הוּא בְּחִינַת 'רַגְלִין' בְּחִינַת "וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי"[352] - עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא נִכְלָל כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה עִם כָּל הָעוֹלָמוֹת הַתְּלוּיִים בּוֹ לְמַעְלָה לְמַעְלָה, עַד שֶׁיֻּכְלַל הַכֹּל בִּבְחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה:

וְכָל זֶה זוֹכִין עַל יְדֵי 'אֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה', שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁה' יִתְבָּרַךְ בְּעֹצֶם נִפְלְאוֹת רוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא צוֹפֶה וּמַבִּיט בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִיּוּת עַד סוֹף תַּכְלִית דְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל זֶה הָעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה, וְעַל יְדֵי זֶה נִכְלָל אַחַר הַבְּרִיאָה בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה:

וְעַל כֵּן אַשְׁרֵיהֶם שֶׁל הַהוֹלְכִים בְּרַגְלֵיהֶם לִדְבַר מִצְוָה, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁנּוֹסֵעַ וְהוֹלֵךְ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וְהַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם, כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כְּבָר זָכָה עַל יְדֵי אֲמִתַּת עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה לִכְלֹל הַכֹּל בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לִנְסֹעַ וְלֵילֵךְ אֵלָיו וְהַהֲלִיכָה הִיא בְּרַגְלִין, עַל יְדֵי זֶה הוּא מַגְבִּיהַּ בְּחִינַת רַגְלִין בְּחִינַת כְּלַל עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת רַגְלִין מַגְבִּיהַּ הַכֹּל לַה' יִתְבָּרַךְ וְכוֹלֵל אַחַר הַבְּרִיאָה בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה שֶׁזֶּה עִקַּר כָּל הַתִּקּוּנִים:

וְעַל כֵּן צְרִיכִין הָעִקָּר לִנְסֹעַ וְלֵילֵךְ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי אָז צְרִיכִין לַעֲסֹק בָּזֶה בְּיוֹתֵר מֵחֲמַת שֶׁאָז נִבְרָא הָעוֹלָם[353] וּצְרִיכִין לַחֲזֹר וְלִכְלֹל הָעוֹלָם בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל כֵּן הָיוּ נוֹהֲגִין בְּכָל הַדּוֹרוֹת לֵילֵךְ לְהָרַב[354], כִּי מַעֲלָה יְתֵרָה כְּשֶׁהוֹלְכִין אֵלָיו, כִּי עַל יְדֵי הַהֲלִיכָה בְּעַצְמָהּ מְתַקֵּן הַרְבֵּה:

וְהַהֲלִיכָה אֶל הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת הַהֲלִיכָה שֶׁהָלְכוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּרְגָלִים, שֶׁשָּׁם האֶבֶן שְׁתִיָּה שֶׁמִּמֶּנּוּ הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם[355], וְדֶרֶךְ שָׁם חוֹזֵר וְנִכְלָל זֶה הָעוֹלָם בְּשָׁרְשׁוֹ בִּבְחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ" דַּיְקָא "בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם"[356], וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים"[357]:

וְעִקַּר הָאֶבֶן שְׁתִיָּה וִיסוֹד הָעוֹלָם הוּא הַצַּדִּיק, בִּבְחִינַת "כִּי לַה' מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל"[358], וְעַל יְדֵי הַהֲלִיכָה אֵלָיו עַל יְדֵי זֶה חוֹזֵר וְנִכְלָל 'כְּלַל הַבְּרִיאָה' בִּבְחִינַת 'קֹדֶם הַבְּרִיאָה', וְנִתְבַּטֵּל כָּל הָרָע וְהַשֶּׁקֶר וְהַטֻּמְאָה וְהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁעִקַּר אֲחִיזָתָם בִּבְחִינַת אַחַר הַבְּרִיאָה, וְנִמְשָׁךְ שָׁלוֹם וְאַחְדּוּת בָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם וְכוּ' לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ" וְכוּ'[359]: (רבית ה, יד)

[352] ישעיה סו, א.

[353] ראש השנה י ע"ב. ???

[354] ???

[355] יומא נד ע"ב.

[356] תהלים קכב, א-ב.

[357] שיר השירים ז, ב.

[358] שמואל-א, ב, ח.

[359] תהלים קכב, ו-ח.

הִשְׁתַּטְּחוּת עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד וּמוֹעִיל לִתְשׁוּבָה מְאֹד מְאֹד, כִּי עַל יְדֵי זֶה חוֹזְרִין וּמַמְשִׁיכִין הֶאָרַת הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הַצַּדִּיק לְמַטָּה וְנִתְקַשֵּׁר בְּיוֹתֵר הַנְּשָׁמָה שֶׁלּוֹ בְּהַגּוּף, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'חַיִּים וְשָׁלוֹם', וְזֶה הַשָּׁלוֹם הוּא גָּדוֹל בְּיוֹתֵר מֵהַשָּׁלוֹם וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁהָיָה בֵּין נַפְשׁוֹ וְגוּפוֹ בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ:

כִּי עִקַּר הַשָּׁלוֹם הוּא לְחַבֵּר שְׁנֵי הֲפָכִים, וְכָל מַה שֶּׁהַשְּׁנֵי הֲפָכִים רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ כֵן הַשָּׁלוֹם גָּדוֹל וְיָקָר יוֹתֵר כְּשֶׁחוֹזְרִים וּמִתְחַבְּרִים בְּיַחַד, וְעַל כֵּן אַחַר הַהִסְתַּלְּקוּת שֶׁאָז הַנְּשָׁמָה רְחוֹקָה מֵהַגּוּף בְּתַכְלִית הָרִחוּק, וּבִפְרָט נִשְׁמַת הַצַּדִּיק, וּבִפְרָט נִשְׁמַת הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד מְאֹד שֶׁהַנְּשָׁמָה שֶׁלּוֹ מִסְתַּלֶּקֶת וְעוֹלָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה בַּמָּקוֹם שֶׁעוֹלָה וְהַגּוּף נִקְבַּר בְּתוֹךְ הָאָרֶץ, נִמְצָא שֶׁעַכְשָׁו הַנְּשָׁמָה רְחוֹקָה מֵהַגּוּף בְּתַכְלִית, וּכְשֶׁחוֹזְרִין וּמַמְשִׁיכִין עַכְשָׁו הֶאָרַת הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁתָּאִיר בְּתוֹךְ הַגּוּף, זֶה בְּחִינַת שָׁלוֹם גָּדוֹל וְנִפְלָא בְּיוֹתֵר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם"[360] שֶׁנֶּאֱמַר עַל פְּטִירַת הַצַּדִּיקִים:

כִּי בֶּאֱמֶת הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת וְעוֹלָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה, אַף עַל פִּי כֵן עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת שֶׁתִּהְיֶה לְמַטָּה גַּם כֵּן כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר[361]. וְאָז עַל יְדֵי הַפְלָגַת עֹצֶם הַשָּׁלוֹם הַזֶּה שֶׁזּוֹכֶה עַכְשָׁו, עַל יְדֵי זֶה הוּא יָכוֹל לְקַשֵּׁר וּלְהַמְשִׁיךְ כֻּלָּם לַה' יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מִן הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד מְאֹד:

וְעַל כֵּן עַל יְדֵי שֶׁבָּאִין עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ וְעַל יְדֵי הַבְּכִיּוֹת וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁמִּתְפַּלְּלִין וּמִתְחַנְּנִין שָׁם, עַל יְדֵי זֶה חוֹזְרִין וּמְעוֹרְרִין בְּיוֹתֵר נִשְׁמַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּמֵאִיר בְּיוֹתֵר לְמַטָּה בְּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי, כִּי "צַדִּיקַיָּא שְׁכִיחֵי יַתִּיר בְּהַאי עָלְמָא בָּתַר דְּאִסְתַּלָּקוּ" כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ[362], וְנִתְקַשֵּׁר נִשְׁמַת הַצַּדִּיק בְּיוֹתֵר בְּזֶה הָעוֹלָם וְנִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ:

וּמֵחֲמַת שֶׁדֶּרֶךְ הַשָּׁלוֹם לְהִתְלַבֵּשׁ בִּמְרִירוּת כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים, עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִתְמַרְמֵר מְאֹד עַל פְּטִירַת הַצַּדִּיק, וְעַל מַה שֶּׁרְחוֹקִים כָּל כָּךְ עֲדַיִן מֵה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַבְּכִיָּה וְהַמְּרִירוּת שֶׁבּוֹכִין בְּמַר נֶפֶשׁ עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, כְּדֵי לְהַחֲזִיר וּלְהַמְשִׁיךְ הַשָּׁלוֹם שֶׁהוּא מִתְלַבֵּשׁ בַּמְּרִירוּת כַּנַּ"ל. וְעַל יְדֵי הַמְּרִירוּת וְהַלֵּב נִשְׁבָּר זוֹכִין אַחַר כָּךְ לְשִׂמְחָה[363], שֶׁהִיא בְּחִינַת 'שָׁלוֹם' בְּחִינַת "כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן"[364]:

וְזֶה בְּחִינַת הַמִּזְמוֹרֵי תְּהִלִּים שֶׁאוֹמְרִים שָׁם עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים, שֶׁהֵם מְקוֹר הַשִּׂמְחָה כַּיָּדוּעַ[365]: (כתובת קעקע ג, ה ו)

[360] ישעיה נז, ב.

[361] ליקוטי מוהר"ן ח"ב סימן ז, ד; ושם סימן סח.

[362] ???

[363] עיין שיחות הר"ן סימן מה.

[364] ישעיה ה, נב.

[365] ???

עִקַּר הַשָּׁלוֹם זוֹכִין עַל יְדֵי בְּחִינַת 'הַדְרַת פָּנִים' כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַהַדְרַת פָּנִים שֶׁל הָאָדָם בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ עַל יְדֵי הַנְּשָׁמָה שֶׁמְּחַיָּה אוֹתוֹ, וְהִתְקַשְּׁרוּת הַנְּשָׁמָה בְּהַגּוּף הוּא בְּחִינַת 'שָׁלוֹם', וְעַל כֵּן לְאַחַר שֶׁמֵּת וְנִסְתַּלֵּק אֲזַי פָּנָיו מוֹרִיקוֹת שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַהֵפֶךְ מֵהַדְרַת פָּנִים. אֲבָל עַל יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לַחֲזֹר וּלְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הַנְּשָׁמָה בְּהַגּוּף גַּם לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, עַל יְדֵי זֶה חוֹזֵר וּמֵאִיר פְּנֵי הַנִּפְטָר אֲפִלּוּ לְאַחַר הַהִסְתַּלְּקוּת, בִּבְחִינַת "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ"[366]:

נִמְצָא שֶׁהַצַּדִּיקִים שֶׁנִּקְרָאִים 'חַיִּים', גַּם בְּמִיתָתָם הֵם זוֹכִים לְהֶאָרַת פָּנִים לְהַדְרַת פָּנִים גַּם לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם, וְעַל יְדֵי שֶׁמִּתְאַבְּלִין וּמַסְפִּידִין עֲלֵיהֶם, וְכֵן עַל יְדֵי שֶׁבָּאִין עַל קִבְרֵיהֶם לְהִתְפַּלֵּל שָׁם בִּזְכוּתָם, עַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין בְּיוֹתֵר הֶאָרַת נִשְׁמָתָם הַקְּדוֹשָׁה בְּהַגּוּף כַּנַּ"ל, עַל כֵּן עַל יְדֵי זֶה נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל הַדְרַת פְּנֵיהֶם בְּיוֹתֵר, שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בְּיוֹתֵר, שֶׁהַשָּׁלוֹם הַזֶּה הוּא רְפוּאָה גְּדוֹלָה לְכָל הַדְּבָרִים לָחֳלִי הַנֶּפֶשׁ וְלָחֳלִי הַגּוּף, וְעַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ וּמַחֲזִירִין אוֹתָם בִּתְשׁוּבָה: (שם, ו)

*(מכאן הגהה של מראי מקומות)*

[366] שופטים ה, לא.

עַל יְדֵי שֶׁמִּתְאַבְּלִין וּמַסְפִּידִין עַל הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק וְהָאֲבֵלוּת הִיא בְּחִינַת מְרִירוּת וְהִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין, אֲבָל עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ חוֹזְרִין וְנִמְשָׁכִין אַחַר כָּךְ הַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת 'הֶאָרַת פָּנִים הַדְרַת פָּנִים', שֶׁהֵם בְּחִינַת בֵּאוּרֵי וּדְרוּשֵׁי הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁבִּשְׁעַת אֶבְלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה נִשְׁתַּכְּחוּ הַרְבֵּה הֲלָכוֹת וְהֶחֱזִירָן אַחַר כָּךְ עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז בְּפִלְפּוּלוֹ[367], וְגַם זוֹכִין עַל יְדֵי זֶה לְחַיִּים וְשָׁלוֹם וַאֲרִיכַת יָמִים וְשָׁנִים וְנִצּוֹלִין מֵחֶרְפַּת רָעָב: (שם, ט י)

[367] תמורה טז ע"א.

עִנְיַן מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הַתּוֹכָחָה וְהִתְגַּלּוּת הַחָכְמָה שֶׁל הֶחָכָם הָאֱמֶת שֶׁעוֹסֵק לְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעֲווֹנוֹתֵיהֶם כִּי אִם עַל יְדֵי תַּלְמִידָיו, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁפָּרָה אֲדֻמָּה מִצְוָתָהּ בִּסְגַן הַכֹּהֲנִים[368], עַיֵּן אַרְבַּע פָּרְשִׁיּוֹת אוֹת י'[369]:

[368] רש"י במדבר יט, ג.

[369] וז"ל: בפסח שהוא זמן יציאת מצרים, אז התחלת התגלות אלוהותו יתברך שנתגלה לישראל על ידי יציאת מצרים וקריעת ים סוף, ואז זכינו לקבל עלינו עול מלכותו יתברך שהוא בחינת החכמה תתאה שהיא בחינת כלל כל התורה, שעל ידה זוכין להשגות אלהות.

עַל יְדֵי שֶׁהַצַּדִּיק נִזְהָר בִּשְׁעַת קִבּוּץ הָעֵדָה אֵלָיו לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה, וְהוּא מִתְפַּלֵּל קֹדֶם הַדְּרוּשׁ בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים וְאֵינוֹ מַזְכִּיר לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ אָז זְכוּתוֹ וְצִדְקָתוֹ כְּלָל, וְאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַמַּטֵּה עֹז שֶׁלּוֹ הַיְנוּ בְּכֹחַ מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים רַק בִּשְׁבִיל לְהַכְנִיעַ הָרָע שֶׁבָּעֵדָה. שֶׁזֶּה מְרֻמָּז בְּמִצְוַת "לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה"[370] כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. עַל יְדֵי זֶה מְבַטֵּל מֵהָעֵדָה תַּאֲוַת נִאוּף שֶׁהוּא עִקַּר הָרָע. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְכוּ' שֶׁדָּבָר זֶה גּוֹרֵם לְנִאוּף[371], הַיְנוּ כְּשֶׁאֵינוֹ נִזְהָר בָּזֶה, שֶׁאָז לֹא נִכְנַע הָרָע שֶׁבָּעֵדָה וְיָכוֹל לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם תַּאֲוַת נִאוּף, אֲבָל כְּשֶׁנִּזְהָר בָּזֶה מְבַטֵּל מֵהֶם תַּאֲוַת נִאוּף כַּנַּ"ל:

וַאֲזַי כְּשֶׁמַּכְנִיעִין הָרָע הַזֶּה אֲזַי אֱדֹם בְּעַצְמוֹ (שֶׁהוּא מְמֻנֶּה עַל פְּגַם הַבְּרִית חַס וְשָׁלוֹם) הוּא מְחֻיָּב לִתֵּן לָנוּ כֹּחַ לִכְבֹּשׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כִּי "בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ"[372], כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא כְּשֶׁמַּכְנִיעִין אוֹתָהּ אֲזַי הִיא בְּעַצְמָהּ נַעֲשֵׂית בְּעַל כָּרְחָהּ מֶרְכָּבָה לַקְּדֻשָּׁה, וְנוֹתֶנֶת כֹּחַ וְסִיּוּעַ לַקְּדֻשָּׁה כַּיָּדוּעַ[373]: (לא ילבש גבר וכו', ב)

[370] דברים כב, ה.

[371] נזיר נט ע"א.

[372] משלי טז, ז.

[373] ???

זֶה עִקַּר גְּדֻלּוֹת נוֹרְאוֹתָיו שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ כָּזֶה לְהָאִיר הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה בְּבָנִים וְתַלְמִידִים, וְיָכוֹל לְהוֹדִיעַ גַּם לְהַדָּרֵי מַטָּה אֲפִלּוּ הַמֻּנָּחִים בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד שֶׁיֵּדְעוּ גַּם הֵם כִּי "ה' הוּא הָאֱלֹהִים"[374], וּלְהוֹצִיאָם עַל יְדֵי זֶה מֵעֲווֹנוֹת, עַד אֲשֶׁר לֹא דַּי שֶׁמֵּקִים וּמֵרִים הַנְּמוּכִים וְהַיְּרוּדִים מְאֹד מֵעָפָר וּמֵאַשְׁפּוֹת מַמָּשׁ, וּמְחַיֶּה וּמֵקִיץ וּמְעוֹרֵר אוֹתָם וּמְחַזֵּק אֶת לְבָבָם לְבַל יִתְיָאֲשׁוּ מִלִּצְעֹק לַה' יִתְבָּרַךְ לְעוֹלָם, עַד שֶׁמְּשִׁיבָם לְדַרְכֵי הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת. אַף גַּם הוּא נוֹתֵן בָּהֶם כֹּחַ כָּזֶה וּמֵאִיר בָּהֶם הַדַּעַת הָאֲמִתִּי כָּל כָּךְ, עַד שֶׁיֵּשׁ לָהֶם גַּם כֵּן כֹּחַ לְהָאִיר הַדַּעַת גַּם בַּאֲחֵרִים, עַד שֶׁגַּם הֵם עוֹסְקִים בְּיִשּׁוּב הָעוֹלָם לְהַעֲמִיד בָּנִים וְתַלְמִידִים, וְגַם הֵם יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְהָקִים וּלְהָרִים יְרוּדִים וְנוֹפְלִים גְּדוֹלִים מְאֹד מֵעָפָר וּמֵאַשְׁפּוֹת מַמָּשׁ, וּמְאִירִים בָּהֶם הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ וְכוּ', וְכֵן מִדּוֹר לְדוֹר עַד עוֹלָם, עַד שֶׁיִּתְמַלֵּא כָּל הָעוֹלָם בִּבְנֵי אָדָם, הַיְנוּ מִבְּנֵי דֵּעָה אֲמִתִּית שֶׁיֵּדְעוּ וְיַכִּירוּ אֶת ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁרַק הֵם נִקְרָאִים 'אָדָם', שֶׁזֶּה עִקַּר יִשּׁוּב הָעוֹלָם בְּחִינַת "וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ"[375], עַל יְדֵי הַדַּעַת שֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ"[376] שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק בְּתַלְמִידָיו, שֶׁעַל יְדֵי זֶה אֲפִלּוּ הַקָּטָן מְאֹד, יָכוֹל לְהָאִיר הֶאָרַת הַדַּעַת הָאֲמִתִּי שֶׁקִּבֵּל מֵרַבּוֹ שֶׁהוּא הַצַּדִּיק וְהֶחָכָם שֶׁבַּדּוֹר לְחֲבֵרִים וְתַלְמִידִים, וַאֲפִלּוּ לִבְנֵי אָדָם הַגְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה בְּמַדְרֵגָתָם לְעוֹרְרָם לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הֶחָכָם הָאֱמֶת שֶׁהוּא הֵאִיר זֶה הַדַּעַת בְּתַלְמִידָיו, וּכְעֵין שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'מַה עֵץ קָטָן מַדְלִיק אֶת הַגָּדוֹל, אַף תַּלְמִידֵי חֲכָמִים' וְכוּ'[377]: (נדרים ד, ו)

[374] דברים ד, לה.

[375] בראשית א, כח.

[376] ישעיה ו, ג.

[377] תענית ז ע"א.

גַּם הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה צְרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת עַצְמָן מִן הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל בְּחִינַת 'דָּרֵי מַעְלָה' שֶׁהוּא בְּחִינַת 'גְּבוּרוֹת וְדִינִים', שֶׁמִּזֶּה הָיָה קִטְרוּג הַמַּלְאָכִים שֶׁקִּטְרְגוּ עַל כְּלַל בְּרִיאַת הָאָדָם[378], וּמִזֶּה נִמְשַׁךְ מַה שֶּׁנִּתְלַבֵּשׁ לִפְעָמִים גַּם בְּהַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה בְּחִינַת קִטְרוּג הַנַּ"ל, וּמֵחֲמַת זֶה אֵינָם רוֹצִים לְהוֹרִיד אֶת עַצְמָם לְמַדְרֵיגוֹת הַנְּמוּכוֹת וּלְקָרֵב הָרְחוֹקִים. וְיֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה כַּמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת בְּחִינוֹת כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (וְעַיֵּן גֵּרִים וְכוּ' אוֹת י"ד[379]): (שם, טז)

[378] בראשית רבה ח, ה.

[379] וז"ל: יש גדולים במעלה שאינם יכולים לקרב נפשות להשם יתברך, ואפילו כשהם מקרבין נפשות, אינם מקרבין רק הגדולים שהם באיזה מדרגה, אבל הנמוכים והמונחים בדיוטא התחתונה אינם יכולים לקרב.

הַצַּדִּיק צָרִיךְ לְקָרֵב וּלְחַבֵּר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ לְקָרֵב כְּלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל לַה' יִתְבָּרַךְ, וּמֵחֲמַת שֶׁ"כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ"[380] וְנִתְרַחַקְנוּ מְאֹד מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כִּי עֲוֹנוֹתֵינוּ מַבְדִּלִים כִּבְיָכוֹל בֵּינוֹ וּבֵינֵינוּ, עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַצַּדִּיק לְקָרֵב אֶת יִשְׂרָאֵל לַה' יִתְבָּרַךְ כִּי אִם עַל יְדֵי 'הַשְׁלָכַת קוֹלוֹת', שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ הַקּוֹל שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְכָל מָקוֹם שֶׁהֵם:

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהַצַּדִּיק מַלְבִּישׁ לִפְעָמִים תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשְׁלָכַת קוֹל ה' יִתְבָּרַךְ לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כִּי כָּאן בִּמְקוֹמוֹ אֵין נִשְׁמָע קוֹל הַתּוֹרָה וְהַכְּרוּז הַגָּדוֹל כְּלָל, כִּי נִדְמֶה שֶׁמְּסַפֵּר אֵיזֶה מַעֲשֶׂה בְּעָלְמָא, אֲבָל שָׁם כְּשֶׁמַּגִּיעִין דְּבָרִים אֵלּוּ לְמִי שֶׁצְּרִיכִין, הוּא שׁוֹמֵעַ קוֹל כְּרוּז הַתּוֹרָה הֵיטֵב עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה זֹאת, וְנִתְעוֹרֵר עַל יְדֵי זֶה מְאֹד לַה' יִתְבָּרַךְ, נִמְצָא שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְׁלָכַת קוֹל ה' יִתְבָּרַךְ לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל:

וְכֵן לְהֵפֶךְ צָרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ קוֹל תְּפִלּוֹת שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לַה' יִתְבָּרַךְ, וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהַצַּדִּיק מַלְבִּישׁ לִפְעָמִים הַתְּפִלָּה בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, וַאֲזַי בִּמְקוֹמוֹ שֶׁמּוֹצִיא הַקּוֹל אֵין שׁוֹמְעִין הַקּוֹל כְּלָל כִּי נִדְמֶה שֶׁמְּסַפֵּר מַעֲשֶׂה בְּעָלְמָא, אֲבָל לְמַעְלָה בִּמְקוֹמוֹ שׁוֹמֵעַ ה' יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי זֶה קוֹל תְּפִלַּת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים, שֶׁהוּא קוֹל שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁלַךְ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי הַצַּדִּיק:

וְגַם הַצַּדִּיק צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי קוֹלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת אֶת קוֹל צַעֲקָתוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד, וּלְהֵפֶךְ לְהַשְׁלִיךְ קוֹל כְּרוּז לְכָל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ לְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא שָׁם, עַד שֶׁיִּשְׁמַע הַקּוֹל וְיִתְעוֹרֵר עַל יָדוֹ כַּנַּ"ל. וְה' יִתְבָּרַךְ מְסַיְּעוֹ לְזֶה שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁמָע קוֹלוֹ לַמֶּרְחַקִּים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּמָקוֹם שֶׁהוּא, בִּבְחִינַת "וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"[381] כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[382]: (שם, כה)

[380] ישעיה נג, ו.

[381] שמות יט, יט.

[382] ברכות מה ע"א.

עִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת, הוּא מֵחֲמַת זֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְעוֹרֵר בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם וּלְהַחֲזִירָם לַה' יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ תְּחִלָּה הֵם מֵעַצְמָן, כִּי צָרִיךְ אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא כַּיָּדוּעַ, וּמֵחֲמַת שֶׁאֵין אָנוּ מִתְעוֹרְרִים כָּרָאוּי כְּלָל, עַל יְדֵי זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַצַּדִּיקִים לְעוֹרֵר אוֹתָנוּ בְּעַצְמָם:

וּבִשְׁבִיל זֶה יָקָר מְאֹד הַנְּסִיעָה לַצַּדִּיקִים, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן רַק בִּשְׁבִיל בַּקָּשַׁת הָאֱמֶת לֹא בִּשְׁבִיל כָּבוֹד וּפְנִיָּה אַחֶרֶת כַּמָּצוּי עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, רַק בִּשְׁבִיל הָאֱמֶת, כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ הָעֲצוּמָה וְלָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי זוֹ הַנְּסִיעָה וְהַהִשְׁתַּדְּלוּת בִּשְׁבִיל הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, זֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וְעַל יְדֵי זֶה ה' יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמְקָרְבוֹ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת כָּאֵלּוּ, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה אֲפִלּוּ אוֹתָם שֶׁנָּפְלוּ מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה, אַף עַל פִּי כֵן הֵם מְעוֹרְרִים אוֹתָם עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת: (נדרים ה, ו)

כְּלַל יִשְׂרָאֵל כָּל מִי שֶׁעֲדַיִן שֵׁם 'יִשְׂרָאֵל' נִקְרָא עָלָיו, יֵשׁ לוֹ אֲחִיזָה וּכְלָלִיּוּת בְּשֵׁם ה', כִּי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ נִקְרָא עָלֵינוּ "ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל"[383]. אֲבָל עִקַּר הַכְּלָלִיּוּת עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁכְּבָר הִשְׁלִים אֶת שְׁמוֹ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, שֶׁעַל יְדֵי זֶה זָכָה לְהַשְׁלִים שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל וְנִתְגַּדֵּל וְנִתְקַדֵּשׁ עַל יְדֵי זֶה בְּיוֹתֵר, וְזָכָה לְהִכָּלֵל בִּשְׁלֵמוּת בְּשֵׁם ה':

וְעַל כֵּן כָּל מִי שֶׁנִּקְרָא עַל שֵׁם הַצַּדִּיק הוּא נִכְלָל בּוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא נִכְלָל בְּשֵׁם ה', אֲבָל הַחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק כְּחוֹלֵק עַל הַשְּׁכִינָה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[384], כִּי חוֹלֵק עַצְמוֹ מִשֵּׁם ה', כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִכָּלֵל בְּשֵׁם ה' כִּי אִם עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן אָסוּר לִקְרוֹת לְרַבּוֹ בִּשְׁמוֹ, כִּי שְׁמוֹ נִכְלָל בְּשֵׁם ה' שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו "זֶה שְׁמִי לְעוֹלָם"[385]: (שבועות וכבוד רבו ב, כ-כא)

[383] שמות לד, כג.

[384] סנהדרין קי ע"א.

[385] שמות ג, טו.

עִקַּר הַיְדִיעָה מֵה' יִתְבָּרַךְ הוּא עַל יְדֵי שְׁמוֹ, וְכֵן הַיְדִיעָה מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם הִיא עַל יְדֵי הַשֵּׁם שֶׁיֵּשׁ לְכָל דָּבָר. וְעַל כֵּן אָסוּר לִקְרוֹת לְרַבּוֹ בִּשְׁמוֹ[386] שֶׁזֶּה נִרְאֶה כְּאִלּוּ יוֹדֵעַ מִמֶּנּוּ:

כִּי כָּל מַה שֶּׁמְּקַבֵּל מֵרַבּוֹ צָרִיךְ לֵידַע שֶׁעֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתָיו, וּדְבָרָיו הֵם כְּמַעֲיָן הַנּוֹבֵעַ, וּצְרִיכִין לְהַעֲמִיק בָּהֶם הֵיטֵב וְלַחְתֹּר וְלִשְׁאֹב מֵהֶם עֵצוֹת נִפְלָאוֹת בְּכָל עֵת אֵיךְ לְהַצִּיל נַפְשׁוֹ מִשֶּׁטֶף מַיִם רַבִּים הַזֵּידוֹנִים שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וְאַחַר כָּל מַה שֶּׁיֵּדַע וְיָבִין וְיוֹצִיא מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, צָרִיךְ לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁעֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל עַד הֵיכָן מַגִּיעִים עַמְקוּת דְּבָרָיו. כִּי בֶּאֱמֶת עֶצֶם תּוֹרָתוֹ וַאֲפִלּוּ שִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּשׁוּם אֹפֶן, וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'הַרְבֵּה לָמַדְתִּי מֵרַבּוֹתַי וְלֹא חָסַרְתִּי מֵהֶם' וְכוּ'[387]:

וְזֶה בְּחִינַת הַעֲלָמַת שֵׁם רַבּוֹ שֶׁאָסוּר לְהַזְכִּירוֹ בִּשְׁמוֹ, כִּי שְׁמוֹ הוּא דַּעְתּוֹ שֶׁהוּא סָתוּם וְנֶעֱלָם מִמֶּנּוּ בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם, כִּי שֵׁם רַבּוֹ נִכְלָל בְּשֵׁם ה' שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו "זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם"[388] כַּנַּ"ל. וּבְיוֹתֵר הָאִסּוּר בְּשֵׁם שֶׁל 'פֶּלֶא', זֶה רֶמֶז כִּי יֵשׁ רַבִּי שֶׁשְּׁמוֹ פֶּלֶא הַפְלֵא וָפֶלֶא שֶׁתּוֹרָתוֹ וַעֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת הֵם בְּחִינַת 'פְּלָאוֹת', בִּבְחִינַת "כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחֹק" וְכוּ'[389] בְּחִינַת "וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ"[390], וְעַל כֵּן אָסוּר לְהַזְכִּיר שְׁמוֹ בְּיוֹתֵר. כִּי עָלָיו נֶאֱמַר "לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וְהוּא פֶלִאי"[391]: (שם, כא)

[אָמַר הַמַּעְתִּיק: עַיֵּן שֻׁלְחָן עָרוּךְ מְבֹאָר בַּהַגָ"הּ שָׁם, שֶׁאִם אוֹמֵר רַבִּי מוֹרִי פְּלוֹנִי בִּשְׁמוֹ מֻתָּר, וְנָכוֹן גַּם כֵּן, וְאֵינוֹ סוֹתֵר לְהַנַּ"ל. כִּי מֵאַחַר שֶׁמַּזְכִּיר רַבִּי פְּלוֹנִי, בָּזֶה מְגַלֶּה כִּי בְּעֶצֶם קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ וְדַעְתּוֹ שֶׁל רַבּוֹ אֵין לוֹ הַשָּׂגָה כְּלָל, רַק הוּא מַזְכִּירוֹ בְּשֵׁם זֶה כְּפִי הַדַּעַת וְהַחָכְמָה שֶׁקִּבֵּל מִמֶּנּוּ, שֶׁעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא רַבּוֹ שֶׁלָּמַד מִמֶּנּוּ חָכְמָה, וּבְאֹפֶן זֶה מֻתָּר]:

[386] שולחן ערוך (יור"ד) רמב, טו.

[387] סנהדרין סח ע"א.

[388] שמות ג, טו.

[389] ישעיה כא, א.

[390] ישעיה ט, ה.

[391] שופטים יג, יח.

עִקַּר הַחָכְמָה הִיא 'אֱמֶת', וְהָעִקָּר לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין הָאֱמֶת שֶׁהָיָה נִסְתָּר מִמֶּנּוּ, שֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִינוֹ עַתָּה עַל יְדֵי חֹזֶק אֱמוּנָתוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לִטְרֹחַ וּלְהִתְיַגֵּעַ הַרְבֵּה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ רַבִּי אֲמִתִּי לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, כִּי עִקַּר הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי שֶׁהוּא הַשָּׂגַת הָאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל יְדֵי רַבִּי אֲמִתִּי, כִּי זֶה עִקַּר מַעֲלַת הָרַב שֶׁמֵּאִיר בּוֹ אֲמִתַּת הַתּוֹרָה וּמַעֲמִידוֹ עַל הָאֱמֶת, כִּי גַּם בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, זֶה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַעֲמִידוֹ עַל הָאֱמֶת אֵינוֹ רַב וְאֵין לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, וַאֲפִלּוּ זֶה הָרַב שֶׁאוֹמֵר דִּבְרֵי אֱמֶת אֲבָל הֵם דְּבָרִים פְּשׁוּטִים אֵין זֶה רַב, כִּי עִקַּר הָרַב כְּשֶׁמְּגַלֶּה לוֹ וּמֵאִיר בּוֹ דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לְהָבִינָם בִּתְחִלָּה, עַיֵּן פְּנִים:

וְעַל כֵּן עִקַּר שְׁלֵמוּת הָרַב הוּא כְּשֶׁיָּכוֹל לְהָאִיר בַּתַּלְמִידִים יִרְאַת שָׁמַיִם בֶּאֱמֶת, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּכְלִית הַתּוֹרָה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[392]:

וְעַל כֵּן סִדֵּר רַבִּי סֵדֶר שַׁלְשֶׁלֶת הַקַּבָּלָה בִּתְחִלַּת מַסֶּכֶת אָבוֹת שֶׁמְּדַבֶּרֶת רַק מִמּוּסָר וְיִרְאַת שָׁמַיִם, וְשָׁם דַּיְקָא הִתְחִיל וְסִדֵּר כָּל הִשְׁתַּלְשְׁלוּת קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא 'מֹשֶׁה קִבֵּל וְכוּ' וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ' וְכוּ'[393], לְהוֹרוֹת וּלְהוֹדִיעַ, שֶׁעִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה רַב מִפִּי רַב עַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הַכֹּל הוּא בִּשְׁבִיל הַיִּרְאָה, שֶׁנִּזְכֶּה לְיִרְאָה מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ וּלְקַיֵּם מִצְוֹתָיו, 'כִּי לֹא הַמִּדְרָשׁ עִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה'[394]:

וְזֶה הַלִּמּוּד שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם וְקִיּוּם הַתּוֹרָה עָמֹק מְאֹד מְאֹד, וּצְרִיכִין לָזֶה רַבִּי גָּדוֹל מְאֹד, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי אִם עַל יְדֵי יְגִיעָה גְּדוֹלָה וְשִׁמּוּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַרְבֵּה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'גְּדוֹלָה שִׁמּוּשָׁהּ יוֹתֵר מִלִּמּוּדָהּ'[395]. כִּי לְבַעַל בְּחִירָה קָשֶׁה מְאֹד לַעֲזֹר, וְעַל כֵּן כָּל הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵאִירוּ לָנוּ כָּל הַדִּינִים וְכָל הַהֲלָכוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, אֲבָל כְּשֶׁבָּאוּ לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה הָיוּ מִצְטַעֲרִים הַרְבֵּה, וְהָיוּ קוֹבְלִים וְצוֹעֲקִים בְּכַמָּה מִינֵי לְשׁוֹנוֹת, מֵחֲמַת שֶׁיָּדְעוּ שֶׁזֶּה קָשֶׁה מְאֹד לְהַכְנִיס בָּעוֹלָם מֵחֲמַת הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה וְתַאֲווֹתָיו וְטִרְדוֹתָיו, וּבִשְׁבִיל זֶה מִתְאָרֵךְ הַגָּלוּת כָּל כָּךְ, וְעַל כֵּן עִקַּר הַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה בְּהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁיְּכוֹלִים לְהַכְנִיס קִיּוּם הַתּוֹרָה בָּעוֹלָם: (שם, כב)

[392] ברכות יז ע"א.

[393] אבות א, א.

[394] אבות א, יז.

[395] ברכות ז ע"ב.

כָּל מַה שֶּׁמְּכַבְּדִין אֶת רַבּוֹ בְּיוֹתֵר מְעוֹרְרִין בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר 'שָׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה', וְעַל יְדֵי זֶה מַשְׁפִּיעַ עָלָיו הָרַב הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה בְּיוֹתֵר, וְכַמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר[396] שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁשִּׁבְּחוּ הַחֶבְרַיָּא אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי גִּלָּה לָהֶם אַחַר כָּךְ רָזִין דְּאוֹרַיְתָא בְּיוֹתֵר. וְעַל כֵּן הִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[397] בְּיוֹתֵר לְכַבֵּד אֲפִלּוּ אִם לָמַד מֵחֲבֵרוֹ רַק פֶּרֶק אֶחָד אוֹ אוֹת אַחַת, וְזֶה שֶׁסִּיְּמוּ שָׁם 'וְאֵין כָּבוֹד אֶלָּא תּוֹרָה', הַיְנוּ כִּי אִם יִהְיֶה יָקָר בְּעֵינָיו אוֹת אַחַת שֶׁמְּקַבֵּל מֵרַבּוֹ וִיכַבְּדוֹ, עַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה שֶׁרַבּוֹ יַשְׁפִּיעַ עָלָיו תּוֹרָה יוֹתֵר כַּנַּ"ל: (שם, כג)

[396] ליקוטי מוהר"ן ח"א סימן קכו.

[397] אבות ו, ג.

עִקַּר הַכָּבוֹד וְהַדְרַת פָּנִים מַגִּיעַ לְהַצַּדִּיק שֶׁזָּכָה לִקְנוֹת 'אֱמֶת' שֶׁהִיא עִקַּר הַחָכְמָה, וֶאֱמֶת הוּא 'אוֹר הַפָּנִים', עַל כֵּן מַגִּיעַ לוֹ כָּבוֹד וְהַדְרַת פָּנִים. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה זֶה הֶחָכָם יְחִידִי בָּעוֹלָם, עַל כֵּן בִּשְׁבִילוֹ נִבְרָא כָּל הָעוֹלָם לְצַוּוֹת אֵלָיו, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, 'כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוּוֹת לָזֶה, וּבִשְׁבִיל זֶה'[398]:

וְעַל כֵּן הַחִיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא בִּשְׁבִיל זֶה הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי שֶׁזָּכָה לְקִנְיַן הָאֱמֶת, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת הוּא אֱמֶת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'אֱמֶת סַמָּא דְחַיֵּי'[399], וְעִקַּר הָאֱמֶת זוֹכֶה זֶה שֶׁתִּקֵּן מַעֲשָׂיו כָּרָאוּי בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁזָּכָה לְבָרֵר בִּשְׁלֵמוּת בְּזֶה הָעוֹלָם הַמַּעֲשֶׂה וְהַבְּחִירָה, הַטּוֹב מִן הָרָע הָאֱמֶת מִן הַשֶּׁקֶר. וְהוּא הוּא הַזָּקֵן שֶׁקָּנָה חָכְמָה[400] שֶׁהוּא אֱמֶת שֶׁהוּא עִקַּר הַחִיּוּת:

אֲבָל אִם כֵּן מֵהֵיכָן מְקַבְּלִין חִיּוּת שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם מֵאַחַר שֶׁלֹּא זָכוּ לְבָרֵר הָאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת כִּי אֵין מַעֲשֵׂיהֶם עוֹלִים יָפֶה, אַךְ כָּל חִיּוּתָם הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁעַל יָדוֹ נִמְשָׁךְ חִיּוּת לַכֹּל כַּיָּדוּעַ[401], וְעַל כֵּן כָּל מִי שֶׁסָּמוּךְ יוֹתֵר אֶל הַצַּדִּיק הוּא מְקַבֵּל חִיּוּת יוֹתֵר. כִּי בֶּאֱמֶת כָּל יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִין צַדִּיקִים[402], כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל 'נְקֻדָּה טוֹבָה' שֶׁהִיא בְּחִינַת 'צַדִּיק', אֲבָל מֵחֲמַת מַעֲשָׂיו שֶׁאֵינָם כָּרָאוּי נִתְחַפָּה וְנִתְעַלֵּם בְּחִינַת צַדִּיק שֶׁבּוֹ שֶׁהִיא הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁבּוֹ, וְעַל כֵּן עִקַּר תִּקּוּן כָּל אָדָם הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כִּי כָּל מִי שֶׁנִּכְלָל וּמְקֹרָב אֵלָיו, עַל יְדֵי זֶה מֵאִיר בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁבּוֹ, וְעַל כֵּן גַּם הוּא בִּכְלַל צַדִּיק:

אֲבָל הַחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק, עוֹקֵר עַצְמוֹ מִשָּׁרְשׁוֹ וְאֵין יָכוֹל לְהָאִיר בּוֹ בְּחִינַת צַדִּיק שֶׁבּוֹ, וְעַל כֵּן הוּא דַּיְקָא נִקְרָא 'רָשָׁע', שֶׁהוּא הֵפֶךְ הַצַּדִּיק. כִּי מֵאַחַר שֶׁמַּעֲשָׂיו אֵינָם עוֹלִים יָפֶה, וְגַם נִתְרַחֵק וְנִתְהַפֵּךְ מֵהַצַּדִּיק, עַל כֵּן הוּא רָשָׁע, כִּי הֵפֶךְ הַצַּדִּיק הוּא רָשָׁע [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים"[403], שֶׁזֶּה נֶאֱמַר עַל אוֹתָם שֶׁחָלְקוּ עַל מֹשֶׁה]:

אֲבָל כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ חוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חָכָם דִּקְדֻשָּׁה בִּשְׁלֵמוּת, אַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְזִקְנָה וְשֵׂיבָה צְרִיכִין לְכַבְּדוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם"[404], כִּי גַּם הוּא מְקַבֵּל וְיוֹנֵק מִכָּבוֹד וְהִדּוּר פְּנֵי הַזָּקֵן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁקָּנָה חָכְמָה וֶאֱמֶת, מֵאַחַר שֶׁזָּכָה לִחְיוֹת כָּל יְמֵי חַיָּיו שֶׁהֵם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא חָלַק עַצְמוֹ מִשֹּׁרֶשׁ חִיּוּתוֹ שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, בְּוַדַּאי גַּם הוּא זָכָה עַל יְדֵי זֶה בִּימֵי חַיָּיו לְבָרֵר אֵיזֶה נְקֻדּוֹת אֱמֶת שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה בָּא לָעוֹלָם. כִּי מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ חוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק עַל כֵּן גַּם הוּא מְקַבֵּל וְיוֹנֵק חִיּוּת אֲמִתִּי שֶׁהוּא אֱמֶת שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַכָּבוֹד וְהַדְרַת פָּנִים כַּנַּ"ל:

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'יָכוֹל אֲפִלּוּ זָקֵן אַשְׁמַאי' (פֵּרוּשׁו רָשָׁע), הַיְנוּ הָרָשָׁע הַחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק שֶׁהוּא הֵפֶךְ הַצַּדִּיק, 'תַּלְמוּד לוֹמַר וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן – זֶה שֶׁקָּנָה חָכְמָה'[405]. הַיְנוּ שֶׁעִקַּר הַכָּבוֹד וְהַדְרַת פָּנִים מַגִּיעַ רַק לְמִי שֶׁקָּנָה חָכְמָה שֶׁהוּא הַצַּדִּיק, אַךְ כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ חוֹלֵק עָלָיו אֲזַי הוּא מְקַבֵּל חִיּוּת מִמֶּנּוּ, עַל כֵּן כְּשֶׁמַּגִּיעַ לִימֵי הַזִּקְנָה צְרִיכִין לְהַדְּרוֹ גַּם כֵּן כַּנַּ"ל, אֲבָל לֹא לְזָקֵן אַשְׁמַאי, שֶׁהוּא מִי שֶׁחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁחָלַק עַצְמוֹ מִשֹּׁרֶשׁ חִיּוּתוֹ שֶׁהוּא הַזָּקֵן דִּקְדֻשָּׁה וְכָל חִיּוּתוֹ מֵהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהוּא אַנְפִּין חֲשׁוֹכִין, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר "וּבֹזַי יֵקָלּוּ"[406]:

וְעַל כֵּן הָרָשָׁע הַחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק נִקְרָא בְּשֵׁם 'זָקֵן אַשְׁמַאי', הֵפֶךְ הַמְקֹרָבִים וְהַנִּסְמָכִים עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר "פֹּדֶה ה' נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ"[407], אֲבָל הַחוֹלֵק הוּא נִקְרָא 'אַשְׁמַאי', כִּי אָשֹׁם אָשַׁם בַּה'[408] וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, מֵאַחַר שֶׁחָלַק עַצְמוֹ מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ וְחִיּוּת הַכֹּל:

וְעַל כֵּן גַּם הַשְּׁבָטִים הַקְּדוֹשִׁים כְּשֶׁנִּתְוַדַּע לָהֶם שֶׁזֶּה עָווֹן וּפְגָם מַה שֶּׁחָלְקוּ עַל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, אָמְרוּ אָז "אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ"[409], כִּי זֶה עִקַּר הָאָשָׁם כְּשֶׁחוֹלְקִין עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הֵפֶךְ "וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ" כַּנַּ"ל:

וְעַל כֵּן שִׁעוּר שֵׂיבָה הוּא שִׁבְעִים שָׁנָה[410] שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, שֶׁהֵם עִקַּר בְּחִינַת 'הַדְרַת פָּנִים' בְּחִינַת 'אֱמֶת' שֶׁזּוֹכֶה הַזָּקֵן שֶׁקָּנָה חָכְמָה, וְעַל כֵּן הַבַּעַל שֵׂיבָה שֶׁזָּכָה לִחְיוֹת כָּל שְׁנוֹתָיו שֶׁהֵם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאֵינוֹ רָשָׁע וְחוֹלֵק עַל הַצַּדִּיק חַס וְשָׁלוֹם, אָז בְּוַדַּאי זָכָה בִּימֵי חַיָּיו לְבָרֵר אֵיזֶה נְקֻדּוֹת הָאֱמֶת, שֶׁהֵם עִקַּר הַחִיּוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, וְעַל כֵּן מַגִּיעַ גַּם לוֹ כָּבוֹד וְהִדּוּר כַּנַּ"ל: (שם, כד-כה)

[398] ברכות ו ע"ב; שבת ל ע"ב.

[399] ע"פ סנהדרין צז ע"א.

[400] קידושין לב ע"ב.

[401] ???

[402] ע"פ ישעיה ס, כא.

[403] במדבר טז, כו.

[404] ויקרא יט, לב.

[405] קידושין לב ע"ב.

[406] שמואל-א ב, ל.

[407] תהלים לד, כג.

[408] ע"פ ויקרא ה, יט.

[409] בראשית מב, כא.

[410] שולחן ערוך (יור"ד) רמד, א.

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'לְעוֹלָם יְשַׁלֵּשׁ אָדָם שְׁנוֹתָיו, שְׁלִישׁ בַּמִּקְרָא שְׁלִישׁ בַּמִּשְׁנָה שְׁלִישׁ בַּגְּמָרָא'[411], וְאַף עַל פִּי כֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[412] וּמוּבָא בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ[413], שֶׁעִקַּר תַּכְלִית הַלִּמּוּד בְּיוֹתֵר הוּא גְּמָרָא וּפוֹסְקִים שֶׁשָּׁם נִתְבָּרֵר הַהֲלָכָה, וְגַם כִּי גְּמָרָא כּוֹלֵל הַכֹּל – מִקְרָא וּמִשְׁנָה וְכוּ':

וְעִקַּר הַגְּמָרָא הוּא שִׁמּוּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת[414]. כִּי תַּכְלִית בֵּרוּר הַהֲלָכָה הַיְנוּ בֵּרוּר הָאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת לְפִי בְּחִינָתוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל יְדֵי שִׁמּוּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי רַק עַל יָדָם זוֹכִין בִּשְׁלֵמוּת לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ שֶׁגְּמָרָא כּוֹלֵל הַכֹּל כַּנַּ"ל, כִּי גְּמָרָא שֶׁעִקָּרָהּ הוּא שִׁמּוּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים זֶה כָּלוּל מֵהַכֹּל – מִקְרָא וּמִשְׁנָה וְתַלְמוּד וְקַבָּלָה וְסִתְרֵי תּוֹרָה וְכָל טוּב אֲמִתִּי וְנִצְחִי, כִּי עַל יְדֵי שִׁמּוּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, יִזְכֶּה לְכָל טוֹב לָנֶצַח: (שם, לג)

[411] קידושין ל ע"א.

[412] בבא מציעא לג ע"א.

[413] יורה דעה רמו, ד.

[414] שבת יג ע"ב ד"ה: ושימש תלמידי חכמים.

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר, שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בִּקְדֻשָּׁה כָּזוֹ עַד שֶׁהוּא מְעוֹרֵר עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁמַּגִּיעַ הֶאָרָה עַל יְדֵי זֶה אֲפִלּוּ לְהָרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה פַּרְסָאוֹת וְחוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה שֶׁזֶּהוּ עִקַּר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, זֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא הָרַב שֶׁל כָּל הַדּוֹר כֻּלּוֹ, אֲפִלּוּ שֶׁל אוֹתָם הָרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ מְאֹד אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קִבְּלוּ מִמֶּנּוּ שׁוּם דָּבָר, כִּי עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתוֹ מְעוֹרֵר כָּל הָעוֹלָם בִּתְשׁוּבָה:

וְעַל כֵּן הַכֹּל חַיָּיבִים בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל זֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כִּי הוּא רַבָּם מַמָּשׁ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. גַּם זֶה הָרַב הָאֱמֶת הוּא מְקוֹר הַיִּרְאָה, שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה שֹׁרֶשׁ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֹׁרֶשׁ הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל כֵּן כְּשֶׁנּוֹתְנִין לוֹ כָּבוֹד בְּחִינַת "וְאֶת יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד"[415], עַל יְדֵי זֶה מַחֲזִירִין בִּשְׁלֵמוּת הַכָּבוֹד לְשָׁרְשׁוֹ: (כבוד אב ג, ז)

[415] תהלים טו, ד.

עִקַּר מַה שֶּׁמְּקַבֵּל הַתַּלְמִיד מֵרַבּוֹ, הוּא מַה שֶּׁהָיָה נִסְתָּר וְנֶעֱלָם מִמֶּנּוּ עַד עַתָּה וְהָרַב הֵאִיר עֵינָיו עַד שֶׁנִּתְגַּלָּה לוֹ מַה שֶּׁהָיָה נִסְתָּר מִמֶּנּוּ. וּמֵחֲמַת שֶׁהַנִּסְתָּר הוּא בְּחִינַת 'נִשְׁמַע' בְּחִינַת 'תְּפִלָּה' שֶׁהִיא בְּחִינַת 'עֲמִידָה' וְהִיא בְּחִינַת 'יִרְאָה' כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים:

עַל כֵּן צְרִיכִין לַעֲמֹד וְלָקוּם לִפְנֵי הָרַב[416] וְלִירָא מִמֶּנּוּ[417], מֵחֲמַת שֶׁהָרַב נֶגֶד הַתַּלְמִיד הוּא בְּחִינַת 'נִסְתָּר' בְּחִינַת נִשְׁמָע בְּחִינַת עֲמִידָה בְּחִינַת יִרְאָה כַּנַּ"ל. וְגַם בִּפְנֵי שְׁאָר זְקֵנִים וַחֲכָמִים צְרִיכִין לָקוּם מִלְּפָנָיו[418], כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא 'זָקֵן שֶׁקָּנָה חָכְמָה'[419] 'שֶׁקָּנָה' דַּיְקָא, כִּי זָכָה לְהַשִּׂיג מַה שֶּׁהָיָה נִסְתָּר מִמֶּנּוּ וְהָיָה בִּבְחִינַת 'תּוֹרַת ה'', וְעַכְשָׁו כְּשֶׁמַּשִּׂיג זֶה הַדָּבָר הִיא בִּבְחִינַת 'תּוֹרָתוֹ' וְקָנָה זוֹ הַחָכְמָה וְהַהַשָּׂגָה לִהְיוֹת שֶׁלּוֹ, וְעַל כֵּן חַיָּבִים לָקוּם וְלַעֲמֹד לְפָנָיו, כִּי הַנִּסְתָּר הוּא בְּחִינַת עֲמִידָה:

וְכֵן צְרִיכִין לַעֲמֹד וְלָקוּם מִפְּנֵי בַּעַל שֵׂיבָה שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה, כִּי שִׁבְעִים שָׁנָה הֵם נֶגֶד בְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, וְעַל כֵּן מִי שֶׁזּוֹכֶה לְשֵׂיבָה וְעָבְרוּ עָלָיו כְּבָר שִׁבְעִים שָׁנָה, נִמְצָא שֶׁהוּא מְקַבֵּל עַכְשָׁו חִיּוּתוֹ מִבְּחִינַת 'הַדְרַת פָּנִים', מִבְּחִינַת 'נִסְתָּר' שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים, וְשָׁם הוּא בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים בְּחִינַת עֲמִידָה, עַל כֵּן צְרִיכִין לְהַדֵּר פָּנָיו וְלָקוּם לְפָנָיו: (כבוד רבו ב)

[416] שולחן ערוך (יור"ד) רמד, ט.

[417] שולחן ערוך (יור"ד) רמב, א.

[418] שולחן ערוך (יור"ד) רמד, א.

[419] קידושין לב ע"ב.

כְּלַל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר הֵם בְּחִינַת 'שִׁבְעָה רוֹעִים', וְהֵם עוֹסְקִים לְגַדֵּל אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל וּלְהַשְׁלִימָהּ עַל יְדֵי הָרוּחַ נְבוּאָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם, וְהֵם בְּחִינַת 'שִׁבְעָה קְנֵי מְנוֹרָה', בְּחִינַת 'שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע' כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים:

אֲבָל יֵשׁ כְּנֶגְדָּם מַנְהִיגִים וְרוֹעִים שֶׁל שֶׁקֶר בְּחִינַת נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר, וְהֵם מְבַלְבְּלִים אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְנִקְרָאִים 'שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב', וְהֵם מַסְתִּירִים וּמְכַסִּים אוֹר הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים עַד שֶׁאֵין נִכָּרִים כְּלָל וְאֵין רוֹאִים אוֹתָם כְּלָל כְּאִלּוּ אֵינָם בָּעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וַתִּבְלַעְנָה שֶׁבַע פָּרוֹת הָרָעוֹת וְכוּ' וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה"[420]:

וְאָז כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִין שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמַּנְהִיגִים שֶׁל שֶׁקֶר, עַד שֶׁאֵין יוֹדְעִין עַל יְדֵי זֶה מֵהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבְּאוֹתוֹ דּוֹר, אָז צְרִיכִין לְפַרְנֵס וּלְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּהַתּוֹרָה שֶׁגִּלּוּ לָנוּ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁלְּפָנֵינוּ וּצְרִיכִין אָנוּ לֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם, עַד שֶׁיְרַחֵם עָלֵינוּ ה' יִתְבָּרַךְ וִיגַלֶּה לָנוּ גַּם אֶת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם רוּחַ נְבוּאָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲמִתִּי, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְבָרְרִין הַמְדַמֶּה וּמַמְשִׁיכִין שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן"[421], כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר[422]. וְזֶה מְרֻמָּז גַּם בְּהָעֵצָה שֶׁנָּתַן יוֹסֵף הַצַּדִּיק לְבַטֵּל תֹּקֶף הָרְעָבוֹן שֶׁל שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב, עַל יְדֵי שֶׁיְּקַבְּצוּ אֶת אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת "וְהָיוּ לְפִקָּדוֹן לָאָרֶץ" וְכוּ'[423] כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים: (שם ג, כא)

[420] בראשית מא, כ-כא.

[421] שיר השירים א, ח.

[422] ליקוטי הלכות, ברכת הריח וברכת הודאה ד, לז.

[423] בראשית מא, לו.

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ הַשְּׁבָטִים בְּכָל שַׁעֲרֵי מִצְרַיִם לְבַקֵּשׁ אֶת יוֹסֵף בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ אִם לֵהָרֵג חַס וְשָׁלוֹם וְכוּ'[424], וְזֶה הָיָה תִּקּוּן לְמַה שֶּׁפָּגְמוּ תְּחִלָּה בִּכְבוֹד יוֹסֵף הַצַּדִּיק, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה זָכוּ שֶׁנִּתְוַדַּע לָהֶם יוֹסֵף וְזָכוּ לְכָל טוּב עַל יָדוֹ, בִּבְחִינַת "כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם" וְכוּ'[425]:

כְּמוֹ כֵן צְרִיכִין בְּכָל דּוֹר וָדוֹר לְשׁוֹטֵט וּלְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ מְאֹד מְאֹד אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת יוֹסֵף בְּכָל מִינֵי חִפּוּשׂ בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת וְהַקִּיּוּם וְהַשְּׁאֵרִית שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל וְכָל הָעוֹלָמוֹת הַתְּלוּיִים בָּהֶם, הַכֹּל עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת יוֹסֵף שֶׁזּוֹכִין יִשְׂרָאֵל לְבַקְּשׁוֹ עַד שֶׁמּוֹצְאִין אוֹתוֹ וּמִתְקָרְבִים אֵלָיו, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה וּלְהַשִּׁיר שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד, אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה וּמְחַכֶּה וּמִשְׁתּוֹקֵק לָזֶה בֶּאֱמֶת: (שם, כב)

[424] רש"י בראשית מב, יג-יד.

[425] בראשית מה, ה.

כָּל דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הַנֶּאֱמָרִים בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ בִּפְרָט בְּמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה וְנִשְׂגָבָה, הֵם סוֹבְלִין הַכֹּל כָּל דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁמִּתְיַגְּעִין וּמוֹצְאִין בָּהֶם כָּל אֶחָד כְּפִי דַּעְתּוֹ: (מלמדים ד, יג)

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד שֶׁזָּכָה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה מְאֹד, וְכָבַשׁ אֶת יִצְרוֹ וְעָמַד בְּנִסְיוֹנוֹת רַבִּים, וְזָכָה לִהְיוֹת נָקִי מִן הַחֵטְא לְגַמְרֵי בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת עַד שֶׁאֵין בּוֹ נִדְנוּד פְּגָם כָּל שֶׁהוּא דַּק מִן הַדַּק אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, כִּי זָכָה לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל אֶת הָרָע לְגַמְרֵי, הוּא יָכוֹל לְגַלּוֹת הַ'חֶסֶד חִנָּם' הַנֶּעֱלָם בְּכָל מָקוֹם אֲפִלּוּ בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים, שֶׁזֶּה הַחֶסֶד הָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְעַל יְדֵי זֶה הַצַּדִּיק הַזֶּה הוּא מְחַיֶּה כָּל הַפְּשׁוּטִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁקּוֹרִין פְּרָאסְטַאקִיס, הָרְחוֹקִים מֵהַתּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ הַמֻּנָּחִים בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת חַס וְשָׁלוֹם וַאֲפִלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם. כִּי זֶה הַחֶסֶד חִנָּם בְּחִינַת 'אוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם', הוּא סָתוּם וְנֶעֱלָם מְאֹד בְּתַכְלִית הַהֲעָלָמָה וְהַסְתָּרָה, וְאֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַזֶּה וּלְקַבֵּל מִשָּׁם חִיּוּת וְשֶׁפַע לְקַיֵּם הָעוֹלָם, כִּי אִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַשָּׁלֵם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת הַנַּ"ל: (מילה ג, ו)

זֶה הַחֶסֶד הַנֶּעֱלָם הַנַּ"ל, הוּא גָּבֹהַּ וְעֶלְיוֹן מְאֹד עַד שֶׁאֵין מַגִּיעַ לְשָׁם שׁוּם פְּגָם כְּלָל, וְעַל כֵּן עַל יָדוֹ יְכוֹלִים לְקַיֵּם הָעוֹלָם תָּמִיד. אֲבָל הַכֹּל תָּלוּי בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הַדּוֹר דַּיְקָא, כִּי בֶּאֱמֶת ה' יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ לְבַד שֶׁהוּא הַחֶסֶד הַנַּ"ל קֹדֶם שֶׁהָיָה שׁוּם עֻבְדָּא דִּלְתַתָּא כְּלָל, רַק בִּבְחִינַת "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה"[426], וּבְוַדַּאי בְּכֹחוֹ וְחַסְדּוֹ הוּא יָכוֹל לְקַיֵּם הָעוֹלָם תָּמִיד בְּחַסְדּוֹ אֲפִלּוּ אִם עוֹשִׂין מַה שֶּׁעוֹשִׂין חַס וְשָׁלוֹם, כִּי "מִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה"[427]:

אַךְ ה' יִתְבָּרַךְ אַחַר שֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם וְנָתַן אֶת הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, מָסַר רְצוֹנוֹ בְּיַד יִשְׂרָאֵל, וְהָעִקָּר בְּיַד הַצַּדִּיק הַדּוֹר וְהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ. וְעַל כֵּן עַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעֱלָם הַזֶּה כִּי אִם הַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, כִּי הוּא דַּיְקָא מֻכְרָח לְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַזֶּה כִּי כְּבָר מָסַר ה' יִתְבָּרַךְ הַכֹּל בְּיָדוֹ וְהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמַר ה' יִתְבָּרַךְ לְמֹשֶׁה בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל "וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי"[428], רִמֵּז לוֹ שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[429], וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הֵבִין זֹאת וּמָסַר נַפְשׁוֹ עַל זֶה, עַד שֶׁזָּכָה לְגַלּוֹת גַּם אָז הַחֶסֶד הַנֶּעֱלָם הַזֶּה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הָיָה קִיּוּם כָּל יִשְׂרָאֵל. שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁהִפְלִיגוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[430] בְּמַעֲלַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם נֶגֶד נֹחַ שֶׁלֹּא זָכָה לְהַצִּיל אֶת דּוֹרוֹ, וְכֵן אַבְרָהָם אֶת אַנְשֵׁי סְדֹם, כִּי בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי הַחֶסֶד הַנֶּעֱלָם הַזֶּה הָיוּ יְכוֹלִין לְהַצִּיל גַּם דּוֹר הַמַּבּוּל וְאַנְשֵׁי סְדֹם, כִּי רַחֲמֵי ה' וַחֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ הֵם "מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם"[431], רַק עַכְשָׁו הַכֹּל תָּלוּי בְּכֹחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי שֶׁבַּדּוֹר, כִּי הוּא דַּיְקָא יָכוֹל לְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַזֶּה כַּנַּ"ל: (שם, ז-ח)

[426] תהלים פט, ג.

[427] קהלת ח, ד.

[428] שמות לב, י.

[429] רש"י שם; ברכות לב ע"א.

[430] בראשית רבה יא,ג.

[431] תהלים קג, יז.

עִנְיַן מַה שֶּׁעִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן לִפְגַּם הַבְּרִית וְכֵן עַל שְׁאָר עֲוֹן כָּרֵת רַחֲמָנָא לִצְּלָן הוּא רַק עַל יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת וְהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, עַיֵּן בְּרִית אוֹת מ"ז[432], שֵׁנָה אוֹת כ"ו[433]:

[432] וז"ל: עיקר פגם הדעת הוא על ידי פגם הברית ח"ו, ואז הוא נופל לתחת הזמן שהוא בא מבחינת חסרון הדעת, ועל כן כל ימיו כעס ומכאובות, כי עליו דייקא עובר כל המעשה הרע הנעשה תחת השמש ונאחז בו ביותר סטרא דמותא ח"ו. וזה בחינת: 'ומוצא אני מר ממות את האשה', שנאמר על פגם הברית, וזה בחינת ענש כרת הנאמר בתורה על עוון עריות שהוא פגם הברית, היינו שנכרתין ימיו מן השרש ח"ו ונשאר תמיד תחת הזמן, ואינו זוכה לצאת מתחת הזמן אפילו לאחר מותו, כמובא שרשעים אינם יוצאים מחיזו דהאי עלמא גם אחר מותם, וזה עיקר עונש כרת רחמנא לצלן, שנכרתין ימיו משורשן שהוא בחינת למעלה מהזמן, ונשאר תמיד תחת הזמן, ששם כל הפגעים וכל הדינים וכל העונשים הקשים והמרים רחמנא לצלן. ועל כן תיקון ה'כרת' הוא 'כתר', ששם שורש הזקנה דקדושה בחינת תליסר תיקוני דיקנא בחינת עתיק, ששם שורש העליון של בחינת למעלה מהזמן שזה הפך הכרת כנ"ל.

[433] וז"ל: עיקר עונש כרת הנאמר בתורה הוא מה שנכרתין ימיו מן השורש, דהיינו שנשאר ח"ו תחת הזמן ואינו זוכה לצאת מבחינת תחת הזמן אפילו אחר מותו. 'כי הצדיקים במיתתם קרויים חיים', כי זוכין על ידי קדושתם להעלות ולכלול כל הזמן והימים בבחינת למעלה מהזמן, ששם עיקר החיים ושם עיקר ידיעת הבורא יתברך שזהו כל שעשוע עולם הבא, אבל הרשעים החיבים כרת ח"ו כשאינם זוכים לתשובה, אזי נשארים גם אחר מותם תחת הזמן, כמובא שהרשעים אינם יוצאים מחיזו דהאי עלמא גם אחר מותם. וזה עיקר עונש כרת רחמנא לצלן, שנכרתין ימיו משורשן מבחינת למעלה מהזמן ונשאר תמיד תחת הזמן, ששם כל הפגעים וכל הדינים וכל העונשים הקשים והמרים רחמנא לצלן.

אִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר בִּשְׁלֵמוּת הָאֱמֶת, לְהוֹרוֹת מִשְׁפַּט אֱמֶת הֵן בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הֵן כְּלַל הַנְהָגַת הָאָדָם בַּעֲבוֹדַת ה' "לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל"[434] לֵידַע מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי אִם "יוֹדְעֵי בִּינָה לָעִתִּים"[435], שֶׁהֵם אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים מְבִינֵי מַדָּע בֶּאֱמֶת שֶׁיּוֹדְעִים וּמְבִינִים סוֹד כָּל הָעִתִּים וְהַזְּמַנִּים, וְאֵיךְ לְקַשֵּׁר וּלְהַעֲלוֹת הַכֹּל לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן. וְאֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הֵם בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ. כִּי מָשִׁיחַ יִזְכֶּה בִּשְׁלֵמוּת לְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְמִשְׁפַּט אֱמֶת, וְעַל כֵּן נֶאֱמַר בּוֹ "לֶאֱמֶת יוֹצִיא מִשְׁפָּט"[436]: (שם, כו-כז)

[434] דברי הימים-א יב, לג.

[435] שם.

[436] ישעיה מב, ג.

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'בְּכָל יוֹם וָיוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ' וְכוּ'[437], וְעִקַּר הָעֵזֶר וְהַיְשׁוּעָה הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, כִּי הֵם זוֹכִין לְבַטֵּל עַצְמָן אֶל ה' יִתְבָּרַךְ וְאֶל הַתַּכְלִית בְּכָל עֵת בְּבִטּוּל נִפְלָא וְנוֹרָא, וְאַחַר כָּךְ זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד מֵהַזְּרִיחָה שֶׁל הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאָר בְּדַעְתָּם מֵאוֹר הַבִּטּוּל הַנַּ"ל, וְהַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת "מַעְיְנֵי הַיְשׁוּעָה"[438] מַמָּשׁ, כִּי הֵם יְכוֹלִים לַעֲזֹר וּלְהוֹשִׁיעַ לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת, לַעֲמוֹד וּלְהִתְגַּבֵּר נֶגֶד כָּל הַקָּמִים עָלָיו מִכָּל צַד בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת: (שם ה, יט)

[437] קידושין ל ע"ב.

[438] ישעיה יב, ג.

הַצַּדִּיק מְבָרֵר בֵּרוּרִים וְעוֹשֶׂה גֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה, עַל יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת 'יָד וָשֵׁם' הַמְּבֹאָר בִּפְנִים, כִּי כַּמָּה נְפָשׁוֹת בָּאִים אֵלָיו וּמִתְדַּבְּקִין בּוֹ רַק מֵחֲמַת שְׁמוֹ לְבַד, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק עִמָּהֶם עֲדַיִן לְדַבֵּר עִמָּהֶם לְלַמְּדָם מִשְׁפָּט וּלְהַכְנִיס בָּהֶם דַּעְתּוֹ, רַק שֶׁשְּׁמוֹ לְבַד הוֹלֵךְ וּמִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹלָם, וְעַל יְדֵי זֶה לְבַד הֵם מִתְדַּבְּקִין בּוֹ וּמִתְקָרְבִין אֶל ה' יִתְבָּרַךְ, וְהֵם בִּבְחִינַת הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַמִּתְבָּרְרִים בַּלַּיְלָה, עַל יְדֵי בְּחִינַת 'מַלְכוּת' שֶׁהִיא בְּחִינַת 'אֱמוּנָה' בְּחִינַת 'שֵׁם' בְּחִינַת 'נֶפֶשׁ' בְּחִינַת 'לַיְלָה':

וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּאִין אֶל הַצַּדִּיק וְהוּא מְלַמֵּד אוֹתָם חָכְמָתוֹ "וּמְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בַּמִּשְׁפָּט"[439] כְּפִי מַה שֶּׁהוּא יוֹדֵעַ אֵיךְ לְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה הוּא בְּחִינַת 'יָד' בְּחִינַת 'אוֹר הַדַּעַת', שֶׁהוּא בְּחִינַת 'אוֹר יוֹם' בְּחִינַת הַבֵּרוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנִּתְבָּרְרִין בַּיּוֹם, עַיֵּן פְּנִים: (גרים ג, כ)

[439] תהלים קיב, ה.

הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל אַף עַל פִּי שֶׁזָּכָה לְתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁכְּבָר שִׁבֵּר הַבְּחִירָה שֶׁלּוֹ לְגַמְרֵי וְאֵין לְהָרָע שׁוּם אֲחִיזָה בּוֹ כְּלָל בִּבְחִינַת "לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן"[440], וְאֵינוֹ מִתְיָרֵא עוֹד כְּלָל מֵהַיֵּצֶר הָרָע הַגַּשְׁמִי שֶׁל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן אֵינוֹ מִסְתַּפֵּק עַצְמוֹ בָּזֶה, רַק עֲדַיִן הוּא עוֹבֵד אֶת ה' יִתְבָּרַךְ בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ נִפְלָא, וְזוֹכֶה בְּכָל פַּעַם לְשַׁבֵּר הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא 'מַלְאָךְ הַקָּדוֹשׁ' בְּחִינַת 'דִּינִים', וְעַל יְדֵי זֶה אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר שִׁבֵּר הַבְּחִירָה הַגַּשְׁמִיּוּת, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן הוּא עוֹלֶה מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, וְהוּא גָּדֵל וְצוֹמֵחַ בְּכָל פַּעַם וְעוֹלֶה לְמַעֲלָה יְתֵרָה וּמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר, בִּבְחִינַת "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח" וְכוּ'[441]: (שילוח הקן ד, טו)

[440] משלי יב, כא.

[441] תהלים צב, יג.

עֲבוֹדַת הַצַּדִּיקִים הוּא לְהַמְתִּיק הַדִּינִים מִכָּל יִשְׂרָאֵל, וְעַל יְדֵי זֶה מוֹצִיאִין אוֹתָם מֵעֲווֹנוֹת שֶׁבָּאִים עַל יְדֵי יֵצֶר הָרָע שֶׁיְנִיקָתוֹ מֵהַדִּינִים. וְעַל כֵּן הַצַּדִּיקִים מְקַבְּלִין עַל עַצְמָן יִסּוּרִים בִּשְׁבִיל עֲווֹנוֹת יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא" וְכוּ'[442], כִּי הֵם תּוֹלִין כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת בְּעַצְמָן שֶׁאוֹמְרִים שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁאֵינָם מַמְתִּיקִין הַדִּין כָּרָאוּי, מֵחֲמַת זֶה בָּאִין יִשְׂרָאֵל לַעֲווֹנוֹת חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל כֵּן הֵם סוֹבְלִין עֲווֹנוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם צְרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעֲווֹנוֹת, כִּי צְרִיכִין לַעֲסֹק בָּזֶה לְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְבַטְּלִין כֹּחַ הַיֵּצֶר הָרָע וּמַצִּילִין יִשְׂרָאֵל מֵעֲווֹנוֹת:

וּבִבְחִינָה זֹאת יֵשׁ כַּמָּה חִלּוּקִים אֲפִלּוּ בֵּין הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים מְאֹד אֲבוֹת הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁהִפְלִיגוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[443] בְּמַעֲלַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁזָּכָה לְהַמְתִּיק כָּל תֹּקֶף הַדִּינִים יוֹתֵר מִנֹּחַ וּמֵאַבְרָהָם:

וְעִקַּר שְׁלֵמוּת בְּחִינָה זֹאת יִהְיֶה נִגְמָר עַל יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁהוּא מֹשֶׁה בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא מוֹסֵר נַפְשׁוֹ עֲדַיִן בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל 'וְסָבִיל מַרְעִין בַּעֲדָם' כָּל יְמֵי הַגָּלוּת, עַד שֶׁיִּגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ שֶׁיַּמְתִּיק כָּל הַדִּינִים מִיִּשְׂרָאֵל וִיבַטֵּל כֹּחַ הַיֵּצֶר הָרָע, וְיָבִיא אֶת הַגְּאֻלָּה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ וְיָשִׁיב כָּל יִשְׂרָאֵל לַה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת. כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת 'מֹשֶׁה מָשִׁיחַ' לְהַמְתִּיק שֹׁרֶשׁ הַדִּין הָעֶלְיוֹן לְמַעְלָה לְמַעְלָה, עַד שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ מִמֵּילָא כָּל הַדִּינִין שֶׁל מַטָּה וְכָל הַיְצָרִין רָעִים שֶׁיּוֹנְקִים מֵהֶם, וְעַל יְדֵי זֶה יָשׁוּבוּ יִשְׂרָאֵל לַה' יִתְבָּרַךְ וְתָבֹא הַגְּאֻלָּה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: (שם, טז-יז)

[442] ישעיה נג, ד.

[443] בראשית רבה יא,ג.

הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הַכְּלוּלִים מִכָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים, הֵם בְּחִינַת "עֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן"[444] שֶׁהוּא כָּלוּל מִכָּל הַנְּשָׁמוֹת הַחֲצוּבוֹת מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם יוֹרְדִין וְעוֹלִין כָּל הַנְּשָׁמוֹת כַּיָּדוּעַ[445]. וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע הוּא בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל הַתתקע"ד דּוֹרוֹת עַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר[446], הַכְּלוּלִים בְּהַמְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר שֶׁכָּל פִּרְסוּמָם הוּא רַק עַל יְדֵי עַזּוּת:

וּמִי שֶׁמִּתְקָרֵב וּמִתְקַשֵּׁר אֲלֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ בָּהֶם גַּם כֵּן אֵיזֶה טוֹב, כִּי בְּלֹא זֶה לֹא הָיָה לָהֶם כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵיהֶם, בִּבְחִינָה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'כָּל שֶׁקֶר שֶׁאֵין בּוֹ אֱמֶת' וְכוּ'[447], רַק שֶׁהָרַע וְהַשֶּׁקֶר שֶׁבָּהֶם מְרֻבֶּה מִן הַטּוֹב. וּמִי שֶׁמִּתְקָרֵב אֲלֵיהֶם הוּא פּוֹגֵם עַל יְדֵי זֶה בְּתַּאֲוַת מָמוֹן וְתַאֲוַת אֲכִילָה וְתַאֲוַת מִשְׁגָּל, וּמַפְסִיד עַל יְדֵי זֶה הַיִּרְאָה שְׁלֵמָה הַתְּלוּיָה בַּלֵּב שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'חֻרְבַּן יְרוּשָׁלַיִם', וְאֵינוֹ זוֹכֶה לִתְפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת: (ערלה ד, ב-ג)

[444] ע"פ בראשית ב, ט.

[445] ???

[446] חגיגה יג ע"ב - יד ע"א.

[447] רש"י במדבר יג, כז; סוטה לה, א.

מַה שֶּׁעִקַּר הִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה נִמְשָׁךְ רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וְכֵן גֹּדֶל מַעֲלַת קְדֻשַּׁת קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים, עַיֵּן אֱלוּל – רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְכוּ' אוֹתִיּוֹת קל"ז קל"ח[448]:

[448] וז"ל (אות קלז): עיקר הראש וההתחלה של כל התיקונים הוא על ידי ראש השנה, ועל כן נקרא ראש השנה, 'ראש' דייקא, כי ראש השנה הוא יום ראשון לעשרת ימי תשובה.

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מִמֶּנּוּ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַבְּרָכוֹת כַּיָּדוּעַ, בְּחִינַת "וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ"[449], שֶׁכָּל עַם הָאָרֶץ שֶׁהֵם כָּל בְּנֵי אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, כֻּלָּם יוֹנְקִים חיותם וּמְקַבְּלִים הַשְׁפָּעָתָם רַק מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַחֲמִישִׁי יְסוֹד הַפָּשׁוּט שֶׁהוּא בִּבְחִינַת קֻצּוֹ שֶׁל יוּד, שֶׁהוּא הַחִיּוּת הַנֶּעֱלָם בְּכָל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת:

וְעִקַּר מַעֲלַת וּגְדֻלַּת הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי הוּא עַל יְדֵי מִדַּת הָעֲנָוָה וְשִׁפְלוּת בְּחִינַת "וְנַחְנוּ מָה"[450], כִּי 'עֲנָוָה גְּדוֹלָה מִכֻּלָּם' כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[451], וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁמְּבַטֵּל עַצְמוֹ וּמַרְגִּישׁ שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ כֵן הוּא זוֹכֶה לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לְהַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי, וְכֵן כָּל מַה שֶּׁהוּא מִתְקָרֵב יוֹתֵר לְהַצַּדִּיק וְנִכְלָל בּוֹ בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ כֵן הוּא זוֹכֶה יוֹתֵר לִבְחִינַת עֲנָוָה בֶּאֱמֶת שֶׁזֶּה כָּל תִּקּוּנוֹ כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים, וְאָז נִמְשָׁךְ עָלָיו בְּרָכָה וְתוֹסְפוֹת שֶׁפַע וְרֹב טוּב, בִּבְחִינַת 'מַאן דְּהוּא זְעֵיר הוּא רַב'[452]: (ערלה ה, ד)

[449] בראשית מב, ו.

[450] שמות טז, ז.

[451] עבודה זרה כ ע"ב; ערכין טז ע"ב.

[452] זוהר שלח קסח ע"ב.

הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת כָּל עִסְקָם לְקָרֵב כָּל הָעוֹלָם אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מְאֹד לְקָרֵב כֻּלָּם לַה' יִתְבָּרַךְ, עַל יְדֵי שֶׁהֵם זוֹכִים לְהַכִּיר דַּרְכֵי רַחֲמָיו וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם מוֹדִיעִים זֹאת לַכֹּל, שֶׁיֵּשׁ לְכֻלָּם תִּקְוָה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי עֲדַיִן רַחֲמָיו וְטוּבוֹ עֲלֵיהֶם. וְהָאוֹר הַזֶּה שֶׁמַּמְשִׁיךְ אוֹתוֹ הַצַּדִּיק דֶּרֶךְ כַּמָּה וְכַמָּה לְבוּשִׁין כְּדֵי לְגַלּוֹת רַחֲמָנוּתוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ זֶה בְּחִינַת 'לְבוּשֵׁי צֶמֶר', כִּי זֶה בְּחִינַת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים שֶׁהֵם 'תְּלֵיסָר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא' שֶׁהֵם בְּחִינַת 'צֶמֶר' כַּיָּדוּעַ[453], וְזֶה בְּחִינַת לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית שֶׁהָיָה מַלְבִּין עֲווֹנוֹת יִשְׂרָאֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[454], כִּי צֶמֶר נִמְשָׁךְ מֵאוֹר עֶלְיוֹן הַנַּ"ל, שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ רַחֲמִים וְכָל הָעֲווֹנוֹת נִתְהַפְּכִין שָׁם לִזְכֻיּוֹת. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים כָּאֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם זֶה הַכֹּחַ הַנַּ"ל, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְכָל טוּב לָנֶצַח אַשְׁרֵי לוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם קִלְקֵל מְאֹד מְאֹד אַף עַל פִּי כֵן הַכֹּל יִתְתַּקֵּן בְּוַדַּאי עַל יְדֵי צַדִּיקִים הָאֵלּוּ, כִּי יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְתַקֵּן כָּל מִינֵי קִלְקוּלִים שֶׁבָּעוֹלָם וּלְהַחֲזִיר הַכֹּל בִּתְשׁוּבָה וּלְכַפֵּר עֲווֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכתוב "וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה"[455], כִּי הֵם מַמְשִׁיכִים אוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים כָּאֵלּוּ דֶּרֶךְ לְבוּשִׁים כָּאֵלּוּ שֶׁעַל יְדֵי זֶה  נִתְתַּקֵּן הַכֹּל:

אֲבָל גַּם אוֹר הַצַּדִּיק הַזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל בְּעַצְמוֹ, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְכַסֶּה וּמַלְבִּישׁ אוֹרוֹ הַגָּדוֹל בְּכַמָּה לְבוּשִׁין נִפְלָאִים, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן אֵין הָעוֹלָם כְּדַאי לְקַבֵּל אוֹרוֹ, וּמֵחֲמַת זֶה נִמְצָאִים מוֹנְעִים וּמְעַכְּבִים וּמָסַכִּים הַמַּבְדִּילִים מִלְּקַבֵּל אוֹר הַצַּדִּיק הַזֶּה, וְהֵם כָּל עִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה וְהַמַּחֲלֹקוֹת וְכַיּוֹצֵא שֶׁהֵם מוֹנְעִים מִלְּהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק - כִּי אִם מִי שֶׁזּוֹכֶה לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַמְעַכְּבִים:

וּבֶאֱמֶת זֶה טוֹבָה גְּדוֹלָה, כִּי אִם לֹא הָיָה אֵלּוּ הַמָּסַכִּים וְהַמְּנִיעוֹת לֹא הָיָה הָעוֹלָם יָכוֹל לִסְבֹּל אוֹרוֹ כְּלָל, אֲבָל עַתָּה שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה חוֹצֵץ וּמַפְסִיק כָּל כָּךְ מִלְּהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אֲזַי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, נַעֲשָׂה עַל יְדֵי זֶה לְבוּשִׁים וְכֵלִים, וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא יָכוֹל לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל. כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר[456], שֶׁעַל יְדֵי שְׁבִירַת הַמְּנִיעוֹת נַעֲשִׂין כֵּלִים וּלְבוּשִׁים לְקַבֵּל הָאוֹר, וְכָל מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר מְנִיעוֹת רַבּוֹת בְּיוֹתֵר יֵשׁ לוֹ כֵּלִים וּלְבוּשִׁים רַבִּים יוֹתֵר לְקַבֵּל הָאוֹר:

אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְגַּבֵּר לְשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, אֲזַי הָעוֹלָם הַזֶּה עוֹמֵד בִּפְנֵי עֵינָיו וְחוֹצֵץ מִלִּרְאוֹת אוֹר הַצַּדִּיק, וְגַם זֶה טוֹבָה, כִּי עַל יְדֵי זֶה אֵין הַכֹּל רוֹאִין אוֹר הַצַּדִּיק. כִּי בְּוַדַּאי מִי שֶׁאֵינוֹ כְּדַאי דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא שִׁבֵּר מְנִיעוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי אֵין צָרִיךְ לִרְאוֹת אוֹר הַצַּדִּיק, כִּי הָיָה מְסַמֵּא אֶת עֵינָיו לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר, מֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ כֵּלִים וּלְבוּשִׁין לְקַבֵּל בְּתוֹכָן אֶת הָאוֹר, אֲזַי אִלּוּ הָיָה רוֹאֶה אֶת הָאוֹר אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה מְסַמֵּא אֶת עֵינָיו לְגַמְרֵי מֵרִבּוּי הָאוֹר, עַד שֶׁהָיָה נַעֲשָׂה חוֹלֵק לְגַמְרֵי עַל הַצַּדִּיק חַס וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי זֶה:

וְאֵלּוּ הַכֵּלִים וְהַלְּבוּשִׁין שֶׁנַּעֲשִׂין עַל יְדֵי שְׁבִירַת הַמְּנִיעוֹת הֵם בְּחִינַת 'בִּגְדֵי פִּשְׁתִּים', כִּי פִּשְׁתִּים הֵם בְּחִינַת 'דִּינִים וּגְבוּרוֹת' כַּיָּדוּעַ[457], שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים. אַךְ כְּשֶׁזּוֹכִין לְהַמְתִּיק אוֹתָם עַל יְדֵי שְׁבִירַת הַמְּנִיעוֹת, אֲזַי הֵם לְטוֹבָה גְּדוֹלָה, כִּי נַעֲשָׂה מֵהֶם לְבוּשִׁים נִפְלָאִים לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר:

וְהִנֵּה בֶּאֱמֶת אוֹר הַצַּדִּיק וְהַתּוֹרָה גָּדוֹל מְאֹד אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים כְּנֶגֶד כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה, וְאִם כֵּן מֵהָרָאוּי הָיָה שֶׁלֹּא יוּכַל הָעוֹלָם לְהַעֲלִים וּלְהַסְתִּיר אוֹר הַגָּדוֹל הַזֶּה. וְעִקַּר הַכֹּחַ שֶׁיֵּשׁ לְהַמְּנִיעוֹת שֶׁל עִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה לְהַעֲלִים הָאוֹר, הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה עוֹמֵד בְּסָמוּךְ מְאֹד לִפְנֵי הָעֵינַיִם, וְעַל יְדֵי זֶה הָעוֹלָם חוֹצֵץ בִּפְנֵי הָעֵינַיִם מִלִּרְאוֹת אוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וּמִזֶּה עִקַּר הַכֹּחַ שֶׁל הִתְגַּבְּרוּת הַמְּנִיעוֹת. אֲבָל מִי שֶׁהוּא חָכָם מְעַט וּמַטֶּה עֵינָיו קְצָת מִן הָעוֹלָם, אֲזַי תֵּכֶף יוּכַל לְהָאִיר לוֹ אוֹר הַנִּפְלָא שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וְאָז יִרְאֶה מִמֵּילָא שֶׁכָּל הָעוֹלָם כְּאֶפֶס וָאַיִן נֶגֶד אוֹר הַנִּפְלָא הַזֶּה, וְאָז מִמֵּילָא יִתְבַּטְּלוּ הַמְּנִיעוֹת, וְאַדְרַבָּא יִהְיֶה נַעֲשָׂה מֵהֶם כֵּלִים נִפְלָאִים לְקַבֵּל הָאוֹר כַּנַּ"ל: (כלאי בגדים ד, ג-ד)

[453] ???

[454] משנה שבת ט, ג.

[455] משלי טז, יד.

[456] ליקוטי מוהר"ן ח"א קפה.

[457] ???

עִקַּר אוֹר הָעֵינַיִם הוּא נִמְשָׁךְ מֵהַצַּדִּיק, שֶׁהוּא עִקַּר הָאוֹר הַמֵּאִיר בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וּמִמֶּנּוּ מְקַבְּלִין הָעֵינַיִם וְכָל בַּעֲלֵי אוֹר לְהָאִיר וְכַמּוּבָן בְּמָקוֹם אַחֵר[458], וְעַל כֵּן נִקְרָאִים הַצַּדִּיקִים 'עֵינֵי הָעֵדָה', כִּי הֵם עִקַּר אוֹר הָעֵינַיִם:

אַךְ מֵחֲמַת גֹּדֶל כֹּחַ הַבְּחִירָה יוּכַל הָאָדָם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְאוֹר עֵינָיו לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם, לְהִסְתַּכֵּל עַל גַּשְׁמִיּוּת הָעוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו שֶׁהֵם עִקַּר הַמְּנִיעָה מִלְּהִסְתַּכֵּל וְלִרְאוֹת אֶת אוֹר הַצַּדִּיק וְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל זֶה הִזְהִיר הַכָּתוּב "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם"[459], וְנֶאֱמַר "עֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ"[460], כִּי עִקַּר אוֹר הָעֵינַיִם וְהַדַּעַת לֹא נִתַּן בָּאָדָם, כִּי אִם שֶׁיִּרְאֶה וְיִסְתַּכֵּל בְּעֵינָיו וּבְדַעְתּוֹ לַה' יִתְבָּרַךְ וּלְהַצַּדִּיקִים וּבְהַתּוֹרָה וּמִצְווֹת, שֶׁבֶּאֱמֶת רַק מֵהֶם נִמְשָׁךְ עִקַּר אוֹר הָעֵינַיִם וְהַדַּעַת שֶׁלּוֹ כַּנַּ"ל: (שם, ד)

[458] ליקוטי מוהר"ן ח"ב סז.

[459] במדבר טו, לט.

[460] משלי ד, כה.

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת תֵּכֶף בְּאוֹתָהּ הָרֶגַע שֶׁנִּסְתַּלֵּק, מֵאִיר הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלּוֹ עַל יְדֵי הַהַשְׁאָרָה וְהַחֲלִיפוֹת שֶׁלּוֹ שֶׁהִשְׁאִיר בָּעוֹלָם, עַל יְדֵי סְפָרָיו וְתַלְמִידָיו, בִּבְחִינַת 'גַּלְגַּל הַחוֹזֵר', שֶׁתֵּכֶף זֶה הַקָּצֶה שֶׁיּוֹרֵד לְמַטָּה מַטָּה חוֹזֵר תֵּכֶף בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע לַעֲלוֹת לְמַעְלָה: (פדיון בכור ה, ט)

עַל יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְפַרְנֵס אֶת הַצַּדִּיק, עַל יְדֵי זֶה בְּנָקֵל יוֹתֵר לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ הֶאָרַת דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה, עַד שֶׁיְּכוֹלִין לִזְכּוֹת עַל יְדֵי זֶה לֶאֱכֹל בְּעַצְמוֹ גַּם כֵּן בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, וּלְקַבֵּל 'הֶאָרַת הָרָצוֹן' בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה. גַּם עַל יְדֵי זֶה יוּכַל לְקַבֵּל הֶאָרָה יְתֵרָה מֵהַשְׁאָרַת הַדַּעַת שֶׁנִּשְׁאָר מֵהַצַּדִּיק גַּם אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ: (שם, ז-י)

גַּם יְכוֹלִין לְקַבֵּל עַל יְדֵי זֶה שֶׁפַע בְּרָכָה וַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל: (שם, י)

כָּל הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אֵינוֹ רַק בְּחַיָּיו לְבַד, כִּי אִם אַדְרַבָּא שֶׁאַחַר מוֹתוֹ וְהִסְתַּלְּקוּתוֹ מֵאִיר דַּעְתּוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר בָּעוֹלָם, כִּי 'גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם'[461], וְעַל זֶה נֶאֱמַר "וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים" וְכוּ'[462]:

וְעַל כֵּן עִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁהָיָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הָיָה עַל יְדֵי שֶׁהֶעֱלָה עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא זָכוּ אָז יִשְׂרָאֵל לְבִיזַת מִצְרַיִם וְלַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'הֵם עָסְקוּ בְּבִיזָה וּמֹשֶׁה עָסַק בְּעַצְמוֹת יוֹסֵף'[463]:

כִּי כֻּלָּא חַד, כִּי עִקַּר הַמַּעֲלָה שֶׁל הָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה, הוּא שֶׁמֵּאִיר בּוֹ הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁנִּמְשַׁךְ הָעִקָּר מֵהַשְׁאָרַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּשְׁאַר מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, וְכָל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל שֶׁהָיָה עַל יְדֵי שֶׁפָּגְמוּ בְּהָעֲשִׁירוּת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהֶם וְזָהָב עָשׂוּ לַבָּעַל"[464], כָּל זֶה הָיָה עַל יְדֵי שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ בְּגֹדֶל כֹּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה אֲפִלּוּ לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, כִּי אֲפִלּוּ לְפִי דַּעְתָּם שֶׁאָמְרוּ שֶׁכְּבָר מֵת וְנִסְתַּלֵּק הָיָה לָהֶם לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי נִשְׁאַר דַּעְתּוֹ אֵצֶל תַּלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְהֵם כָּפְרוּ בָּזֶה וְאָמְרוּ "כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ וְכוּ' לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ"[465], עַד שֶׁבָּאוּ עַל יְדֵי זֶה לִכְפֹּר בְּה' יִתְבָּרַךְ גַּם כֵּן, וְעָשׂוּ לָהֶם הָעֵגֶל, כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא: (שם, טו)

[461] חולין ז ע"ב.

[462] קהלת ד, ב.

[463] סוטה יג ע"א.

[464] הושע ב, י.

[465] שמות לב, א.

עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מִדּוֹר לְדוֹר לָנֶצַח גַּם אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, הוּא עַל יְדֵי הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר בְּתַלְמִידָיו לִהְיוֹת רְצוֹנָם חָזָק תָּמִיד לַה' יִתְבָּרַךְ יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. וְעַל כֵּן נִסְתַּלֵּק מֹשֶׁה בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה שֶׁאָז הֶאָרַת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין רָצוֹן שֶׁבָּרְצוֹנוֹת: (שם, טז)

יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים בַּעֲבוֹדַת ה' שֶׁתְּלוּיִים זֶה בָּזֶה, וְאֵין יוֹדְעִין מֵהֵיכָן הַהַתְחָלָה, אַךְ כְּבָר יֵשׁ לָנוּ יְסוֹד חָזָק וְהַתְחָלָה טוֹבָה וַחֲזָקָה עַל יְדֵי כֹּחַ וּזְכוּת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר שֶׁהֵם גַּם כֵּן בְּחִינַת מֹשֶׁה. וּמִשָּׁם כָּל הַהַתְחָלָה וְהָאֶמְצַע וְהַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁלָּנוּ וְשֶׁל כָּל עֲבוֹדָתֵינוּ כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (עַיֵּן הִתְחַזְּקוּת אוֹת פ"ג[466] מְבֹאָר הָעִנְיָן בַּאֲרִיכוּת): (שם, לג)

[466] וז"ל: אמרו רבותינו ז"ל 'אין מחזקין אלא למחוזקין ואין מזרזין אלא למזורזין'. ולכאורה אינו מובן, כי אם כן מהיכן ההתחלה? וכבר מבואר בדברינו במקום אחר, שיש כמה דברים בעבודת השם שהם תלויים זה בזה ואין יודעין מהיכן ההתחלה.

לִפְעָמִים יֵשׁ צַדִּיק אֶחָד בַּדּוֹר שֶׁמַּעֲלָתוֹ גְּבוֹהָה מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁמֵּעֹצֶם הַפְלָגַת מַעֲלָתוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְגַלּוֹת עַצְמוֹ כְּלָל אֶל הָעוֹלָם, וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם טָעַן "כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי"[467], כִּי קָשֶׁה וְכָבֵד לוֹ לְדַבֵּר כְּלָל עִם בְּנֵי הָעוֹלָם, כִּי הוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא וּמְרֻחָק מְאֹד מִכָּל הָעוֹלָם. וְאָז, עִקַּר הַתִּקּוּן תָּלוּי בְּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר כְּשֶׁהֵם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וְהֵם זוֹכִים לְהַשִּׂיג מַעֲלַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַגָּדוֹל מֵהֶם שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, וְהֵם מַשְׁפִּילִין עַצְמָן נֶגְדוֹ וּמְבַטְּלִין עַצְמָן אֵלָיו וּשְׂמֵחִים בִּגְדֻלָּתוֹ בִּבְחִינַת הַנֶּאֱמַר בְּאַהֲרֹן "וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ"[468], וְהֵם יְכוֹלִין לְגַלּוֹת לְהָעוֹלָם מַעֲלַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כִּי כֻּלָּם יִסְמְכוּ עֲלֵיהֶם מֵאַחַר שֶׁהֵם הַמַּנְהִיגִים שֶׁלָּהֶם מִקֹּדֶם, כְּמוֹ אַהֲרֹן שֶׁהָיָה תְּחִלָּה נָבִיא וּמַנְהִיג לְיִשְׂרָאֵל וְאַף עַל פִּי כֵן הִשְׁפִּיל עַצְמוֹ נֶגֶד מֹשֶׁה אחיו הַקָּטָן מִמֶּנּוּ בְּשָׁנִים, וְהוּא גִּלָּה מַעֲלַת מֹשֶׁה לְכָל יִשְׂרָאֵל:

וְאָז עַל יְדֵי זֶה מְבַטְּלִין תַּאֲוַת נִאוּף מִיִּשְׂרָאֵל, וּמוֹצִיאִין וּמְבָרְרִין עַל יְדֵי זֶה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים מִבְּחִינַת 'חוֹתָם דְּסִטְרָא אָחֳרָא' לִבְחִינַת הַ'חוֹתָם דִּקְדֻשָּׁה' בְּחִינַת 'תְּפִלִּין', וְנַעֲשִׂין עַל יְדֵי זֶה תִּקּוּנִים גְּדוֹלִים, וְזוֹכִין הָעוֹלָם לְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּלְתִקּוּן הַבְּרִית, וּלְתִקּוּן הַמֹּחִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלִּין: (בכור בהמה טהורה ג, ד-ז)

[467] שמות ד, י.

[468] שמות ד, יד.

'אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא אוֹצָר שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם בִּלְבַד' כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[469], וְהֵם הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם הָאוֹצָר שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם[470], וְכָל מִי שֶׁנִּטְפַּל לָהֶם וּלְתַלְמִידֵיהֶם וּלְתַלְמִידֵי תַּלְמִידֵיהֶם וְכוּ', עַל כֻּלָּם נִמְשָׁךְ יִרְאָה אֲמִתִּית הַנִּמְשֶׁכֶת מִיִּרְאָה גְּבוֹהָה מְאֹד מְאֹד, שֶׁהִיא בְּחִינַת 'יִרְאָה עִלָּאָה דְּעִלָּאָה' שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ': (בכור בהמה טהורה ד, ה יג)

[469] שבת לא ע"ב; ברכות לג ע"ב.

[470] עיין חיי מוהר"ן רצד-רצה.

דַּרְכּוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הַגָּבֹהַּ מְאֹד שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא מוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ וּמְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ כָּל כָּךְ לְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה רָצוֹן לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת, הוּא מְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ אֵלָיו כָּל כָּךְ כְּאִלּוּ הָיָה חֲבֵרוֹ מַמָּשׁ כְּאִלּוּ הֵם 'אִישׁ וְרֵעֵהוּ', אַף שֶׁבֶּאֱמֶת הֵם רְחוֹקִים זֶה מִזֶּה בְּמַדְרֵגָתָם בְּלִי שִׁעוּר וְעֵרֶךְ כְּלָל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנֶּאֱמַר אֵצֶל מֹשֶׁה וְיִתְרוֹ "וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם"[471], וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'מִי הוּא הַקָּרוּי אִישׁ זֶה מֹשֶׁה'[472], אַף עַל פִּי כֵן קָרָא אָז לְיִתְרוֹ רֵעֵהוּ: (שם, כב)

[471] שמות יח, ז.

[472] רש"י על הפסוק.

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁעוֹסֵק לְהַמְשִׁיךְ אוֹרוֹת הַמַּקִּיפִים וּלְהָאִיר הַדַּעַת בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁעַל יְדֵי זֶה הוּא מוֹצִיאָם מֵעֲווֹנוֹת, הוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת סְיָג לִדְבָרָיו שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת יוֹתֵר מִדַּאי, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת 'רִבּוּי אוֹר' שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל, וְאָז לֹא דַּי שֶׁלֹּא יַצִּילֵם עַל יְדֵי זֶה מֵעֲווֹנוֹת, אַדְרַבָּא עַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁכִין חַס וְשָׁלוֹם הִתְגַּבְּרוּת הָעֲווֹנוֹת בְּיוֹתֵר:

כִּי עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע וְכָל הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהָעֲווֹנוֹת, נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת 'מִיתַת הַמְּלָכִים' וּבְחִינַת 'שְׁבִירַת כֵּלִים' שֶׁהָיָה עַל יְדֵי רִבּוּי אוֹר כַּיָּדוּעַ[473], וְעַל כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן עַל יְדֵי צִמְצוּם הָאוֹר כַּנַּ"ל: (ראשית הגז ג, ג)

[473] ???

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁזּוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ 'אוֹרוֹת הַמַּקִּיפִים' הַנַּ"ל, אֲזַי לֹא דַּי שֶׁמַּצִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי זֶה מֵעֲווֹנוֹת, אַף גַּם יֵשׁ לוֹ כֹּחַ כִּבְיָכוֹל לְכַפֵּר עֲווֹנוֹת (בְּחִינַת "וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה"[474]), כִּי אוֹרוֹת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת 'עוֹלָם הַבָּא' בְּחִינַת 'תְּשׁוּבָה' בְּחִינַת 'יוֹם כִּפּוּר', בְּחִינַת 'כֶּתֶר' שֶׁשָּׁם נִתְכַּפְּרִין כָּל הָעֲווֹנוֹת וְנִתְהַפְּכִין שָׁם כָּל הָעֲווֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת כַּיָּדוּעַ[475]: (שם, ה)

[474] משלי טז, יד.

[475] ???

גַּם עִקַּר תִּקּוּן וְכַפָּרַת הָעָווֹן הַגָּדוֹל בַּתּוֹרָה שֶׁהוּא פְּגַם הַבְּרִית חֵטְא עֵר וְאוֹנָן רַחֲמָנָא לִצְּלָן, הוּא גַּם כֵּן רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַזֶּה, עַל יְדֵי הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִים וְהַדַּעַת שֶׁלּוֹ בִּבְנֵים וְתַלְמִידֵים. גַּם עַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ: (שם, ז)

אַף עַל פִּי שֶׁהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת "כֹּל" – 'דְּאָחִיד בִּשְׁמַיָּא וּבְאַרְעָא'[476], כִּי הוּא מֵאִיר הַדַּעַת בְּ'דָרֵי מַעְלָה' וּבְ'דָרֵי מַטָּה' שֶׁהֵם בְּחִינַת 'בָּנִים וְתַלְמִידִים', לְכָל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ, כִּי הַשָּׂגַת הַדָּרֵי מַעְלָה הוּא בְּחִינַת הַלִּמּוּד שֶׁל 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ'[477], וְהַשָּׂגַת הַדָּרֵי מַטָּה בְּחִינַת תַּלְמִיד הוּא בְּחִינַת הַלִּמּוּד שֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ"[478], שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָיָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְהַבֵּן הָיָה שְׁמוֹ אֱלִיעֶזֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשָּׂגַת דָּרֵי מַעְלָה כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים:

אַף עַל פִּי כֵן עִקַּר דִּינֵי הַתּוֹרָה הוּא רַק עַל יְדֵי בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַתַּלְמִיד שֶׁהוּא בְּחִינַת דָּרֵי מַטָּה, כִּי הַתּוֹרָה נִתְּנָה בָּאָרֶץ וְלֹא בַּשָּׁמַיִם בְּחִינַת כִּי "לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא"[479], וְעַל כֵּן מָסַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הַתּוֹרָה לִיהוֹשֻׁעַ תַּלְמִידוֹ דַּיְקָא וְלֹא לִבְנוֹ אֱלִיעֶזֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשָּׂגַת דָּרֵי מַעְלָה, כִּי הַשָּׂגָה זוֹ אִי אֶפְשָׁר לְרֹב הָעוֹלָם לְהַשִּׂיג כְּלָל:

וְזֶה סוֹד מַה שֶּׁלֹּא רָצוּ חֲכָמִים[480] לִקְבֹּעַ הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל, אַף עַל פִּי שֶׁיָּצְאָה בַּת קוֹל וְכוּ', וְאָמְרוּ עַל זֶה כְּבָר כְּתִיב כִּי "לֹא בַּשָּׁמַיִם הִיא". כִּי צְרִיכִין לְבָרֵר דִּינֵי הַתּוֹרָה עַל פִּי הַשָּׂגַת הַדַּעַת שֶׁל בְּחִינַת דָּרֵי מַטָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתַּלְמִיד בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ, בְּחִינַת 'מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה וְכוּ' וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ'[481] דַּיְקָא, כִּי אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְקַבֵּל הַשָּׂגַת הַצַּדִּיק בְּחִינַת מֹשֶׁה כִּי אִם עַל יְדֵי הַתַּלְמִיד בְּחִינַת יְהוֹשֻׁעַ: (שם, יג)

[476] זוהר משפטים קטז ע"א.

[477] מתוך קדושת 'כתר'.

[478] ישעיה ו, ג.

[479] דברים ל, יב.

[480] בבא מציעא נט ע"ב.

[481] אבות א, א.

עִקַּר תִּקּוּן הַלִּמּוּד הַיְנוּ לִזְכּוֹת לִלְמֹד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ וּלְבָרֵר הַהֲלָכָה לַאֲמִתָּהּ, הוּא רַק עַל יְדֵי שֶׁמְּקֻשָּׁרִין וְנִכְלָלִין בָּאֱמֶת בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן תּוֹרָה אוֹת פ"ד[482]): (ראשית הגז ה, ו)  

[482] וז"ל: כפי קדושת האדם בתאווה הכלליות, כמו כן זוכה ללמוד תורה לשמה ולברר ההלכות שבתורה שבעל פה, אבל בוודאי לאו כל אדם זוכה לזה בשלמות. על כן התיקון של רוב בני אדם הוא רק על ידי הצדיק האמת שזוכה לזה בתכלית השלמות, עד שיכול לברר אפילו הדיבורים שמדברים עליו אלו החולקים עליו, והוא מברר אותם ועושה מהם הלכות, ועל ידי זה מעלה השכינה שהיא בחינת התורה שבעל פה, לבחינת חיבוק נישוק זווג כמבואר בפנים, ומי שנכלל ומחובר להצדיק הזה הוא מתקן ומעלה גם אותו עד שזוכה להלכה ברורה, מאחר שכל הנהגותיו וכל תורתו וכל חיותו וקיומו הכל ממנו (ראשית הגז, ה ו).

עַל יְדֵי הַיִּחוּד הַגָּדוֹל שֶׁנַּעֲשָׂה לְמַעְלָה עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמְּבָרֵר וּמַעֲלֶה הַהֲלָכוֹת בִּשְׁלֵמוּת, עַל יְדֵי זֶה נִתְקַן פְּגַם הַבְּרִית וְנִתְקַבְּצִין כָּל הַנִּדָּחִים: (שם, יד)

אִי אֶפְשָׁר לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִזְכּוֹת שֶׁיָּאִיר לוֹ מְעַט נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁלּוֹ, כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת 'עֶצֶם הָאֱמֶת', וְהֵם מְאִירִין בְּכָל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה שֶׁל 'אֱמֶת' שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּהַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים וְהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, עַד שֶׁזּוֹכֶה עַל יְדֵי זֶה לָצֵאת מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה: (דיינים ג, יט)

עִנְיַן מַה שֶּׁהַצַּדִּיקִים אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם דַּיְקָא מַמְשִׁיכִין הִתְגַּלּוּת אֱלֹהוּת בְּיוֹתֵר עַל יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִין אָז בִּבְחִינַת 'אַיֵּה', וּמַמְשִׁיכִין מִשָּׁם הֶאָרָה יְתֵרָה לִבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ"[483], עַיֵּן חַיִּים אוֹת מ"ב[484]:

[483] ישעיה ו, ג.

[484] וז"ל: שורש הנשמה של האדם נמשכת מבחינת 'איה מקום כבודו' שהוא בחינת המאמר סתום דבראשית, ושורש בחינת הגוף נמשך מבחינת 'מלא כל הארץ כבודו', 'הארץ' דייקא בחינת ארציות וגשמיות הגוף של זה העולם, ששם דייקא עיקר התגלות כבודו יתברך. ועיקר החיים כששניהם מחברים יחד, ובחינת 'איה' מאיר בבחינת 'מלוא כל הארץ כבודו', שזהו תיקון כל העולמות, והמיתה הוא בחינת הסתלקות ופרוד ח"ו בין שני הבחינות הנ"ל, ואז לא נודע מקומו איה.

עַל יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ אַחַר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, אֲזַי אַף עַל פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִמְצֹא כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שָׁם, זוֹכֶה עַל כָּל פָּנִים עַל יְדֵי זֶה לְהִתְחַבֵּר וּלְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וְעַל יָדָם זוֹכִים עַל יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ הַנַּ"ל לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת:

וּבְיוֹתֵר אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה אַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק, כִּי הַצַּדִּיק אַף עַל פִּי שֶׁנִּסְתַּלֵּק, אַף עַל פִּי כֵן יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב עַל יָדוֹ לַה' יִתְבָּרַךְ גַּם עַכְשָׁו, אַדְרַבָּא עַכְשָׁו יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב עַל יָדוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיק נִסְתַּלֵּק לְמַעְלָה וְעוֹלֶה בְּיוֹתֵר לִבְחִינַת 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ'[485], עַל יְדֵי זֶה הוּא מְגַלֶּה אֱלֹהוּתוֹ וּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה גַּם הַקְּטַנִּים בַּמַּעֲלָה יְכוֹלִין לִמְצֹא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ:

וְזֶה בְּחִינַת "עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי וְכוּ' בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו, מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר"[486] שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים בְּחִינַת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י שָׁם, "כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם [פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: אַחַר שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ] עַד שֶׁמָּצָאתִי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי" וְכוּ'[487], כִּי אָז בְּנָקֵל יוֹתֵר לִמְצֹא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ כַּנַּ"ל: (גביית חוב מהיתומים ג, כ)

[485] מתוך קדושת 'כתר'.

[486] שיר השירים ג, א ג.

[487] שיר השירים ג, ד.

בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּמְעַט אֲנָשָׁיו שֶׁנִּתְעוֹרְרִין עַל יָדוֹ בִּתְשׁוּבָה עַד שֶׁמִּתְוַדִּין וִדּוּי דְּבָרִים לְפָנָיו, עַל יְדֵי זֶה הֵם נִכְלָלִין בָּאֵין סוֹף עַד שֶׁמֵּאִיר וּמִתְנוֹצֵץ בְּדַעְתּוֹ מַה שֶּׁמֵּאִיר. כִּי הִתְנוֹצְצוּת אוֹר הָאֵין סוֹף שֶׁמֵּאִיר בְּדַעַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הַזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת, זֶה בְּחִינַת "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ"[488] – 'כָּל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ'[489], וְאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר בָּזֶה כְּלָל:

וְעַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הַזֶּה וַאֲנָשָׁיו נִמְשָׁךְ הָאוֹר לְכָל יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּזְכּוּ כֻּלָּם לָדַעַת אַחְדּוּת הָאֵין סוֹף וְטוּבוֹ, הַיְנוּ שֶׁיִּזְכּוּ כֻּלָּם שֶׁיִּהְיֶה נִפְתָּח לָהֶם אוֹר הָאֵין סוֹף בִּבְחִינַת 'רָצוֹא וָשׁוֹב', עַד שֶׁיִּזְכּוּ כָּל אֶחָד לְדַעַת אֲמִתִּי שֶׁיִּתְנוֹצֵץ בְּמֹחוֹ אַחְדּוּת הָאֵין סוֹף, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה יֵדְעוּ כֻּלָּם כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים וְכָל הַמְאֹרָעוֹת כֻּלָּם לְטוֹבָה, בְּחִינַת 'בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דְּבָר'[490], שֶׁזֶּה בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא: (גביית חוב מהיתומים ד, ג-ד)

[488] משלי לא, כג.

[489] זוהר וירא קג ע"ב.

[490] תהלים נו, יא.

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הָעוֹסֵק תָּמִיד בִּתְפִלָּה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, הוּא בְּחִינַת 'הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל' שֶׁהַכֹּל מְקַבְּלִים וְלוֹוִים מִמֶּנּוּ, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ 'כָּל כּוֹכְבַיָּא לָוִין דָּא מִן דָּא' וְכוּ'[491], כִּי כָּל הַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְכָל הַכֹּחוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵהֶם וְכָל הַמַּלְאָכִים הַמְּמֻנִּים עֲלֵיהֶם גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ, כֻּלָּם מְקַבְּלִים וְלוֹוִים מִ'דְּבַר ה'' שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת:

וּמֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם הֵם בְּחִינַת 'לוֹוִים' מֵהַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל שֶׁהוּא הַצַּדִּיק 'הַבַּעַל תְּפִלָּה' הַנַּ"ל, בְּוַדַּאי צְרִיכִים לְסַלֵּק לוֹ הַהַלְוָאָה שֶׁלּוֹוִים מִמֶּנּוּ, וְהַסִּלּוּק הוּא עַל יְדֵי שֶׁכְּשֶׁמְּקַבֵּל אֵיזֶה חִיּוּת וְכֹחַ מִזֶּה הָעוֹלָם כְּגוֹן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה אוֹ מַלְבּוּשִׁים וְכֶסֶף וְזָהָב, צָרִיךְ לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל נִמְשָׁךְ מִ'דְּבַר ה'', שֶׁהוּא הַתְּפִלָּה הַשְּׁלֵמָה שֶׁעוֹסְקִין בָּהּ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, וְהַכֹּל הוּא בִּבְחִינַת הַלְוָאָה מֵהַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל, וְצָרִיךְ לִרְאוֹת לְסַלֵּק לְהַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל הַחֹב שֶׁלָּוָה וּמְקַבֵּל מִמֶּנּוּ בְּכָל עֵת וְשָׁעָה:

וְעַל כֵּן צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַחֲזִיר כָּל הַכֹּחוֹת לְתוֹךְ הַתְּפִלָּה, שֶׁיִּתְפַּלֵּל עִם כָּל הַכֹּחוֹת שֶׁלָּוָה וּמְקַבֵּל בְּכָל עֵת מֵהַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל, וּלְקַשֵּׁר כָּל תְּפִלּוֹתֵינוּ אֵלָיו, עַד שֶׁתְּהֵא נִכְלֶלֶת תְּפִלָּתוֹ עִם כָּל הַכֹּחוֹת הַנַּ"ל בְּתוֹךְ תְּפִלַּת הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל שֶׁתְּפִלָּתוֹ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וַאֲזַי נִשְׁלַם וְנִתְעַלֶּה גַּם תְּפִלַּת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל בְּעַצְמוֹ בִּשְׁלֵמוּת גַּם כֵּן יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וַאֲזַי תֵּכֶף חוֹזֵר וּמַשְׁפִּיעַ כָּל הַכֹּחוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא מִלְּמַעְלָה מַעְלָה עַד תַּכְלִית הָאָרֶץ הַגַּשְׁמִי, וְחוֹזְרִים וְנִשְׁפָּעִים כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת לְיִשְׂרָאֵל הָעוֹסְקִים בְּתִקּוּן זֶה עַל יְדֵי תְּפִלָּתָם שֶׁמְּקַשְּׁרִים לְהַצַּדִּיק:

נִמְצָא, שֶׁכָּל מַה שֶּׁמְּסַלְּקִים הַחֹב לְהַצַּדִּיק הַמַּלְוֶה הַנַּ"ל, אֲזַי תֵּכֶף וּמִיָּד חוֹזֵר וְנוֹתֵן וּמַשְׁפִּיעַ לָהֶם וּמַלְוֶה לָהֶם בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם, וַאֲזַי הֵם צְרִיכִים עוֹד לְהַחֲזִיר כָּל הַכֹּחוֹת אֵלָיו, וַאֲזַי חוֹזֵר וּמַשְׁפִּיעַ לָהֶם וּמַלְוֶה לָהֶם, וְכֵן חוֹזֵר חָלִילָה לְעוֹלָם. וְכֵן כְּשֶׁזּוֹכִין לִתֵּן מָמוֹן אוֹ חֲפָצִים לְהַצַּדִּיק, בְּכָל זֶה מַחֲזִירִין אֵלָיו אֵלּוּ הַכֹּחוֹת שֶׁקִּבְּלוּ וְלָווּ מִמֶּנּוּ, וַאֲזַי תֵּכֶף חוֹזֵר וּמַשְׁפִּיעַ לָהֶם בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם עַל יְדֵי שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל עִם כָּל הַכֹּחוֹת הָאֵלּוּ בִּשְׁלֵמוּת יוֹתֵר, וְכֵן חוֹזֵר חָלִילָה לְעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְאִם הָיָה הָעוֹלָם מִתְנַהֵג כָּךְ בִּשְׁלֵמוּת, כְּבָר הָיוּ חוֹזְרִים כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת לְיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁהָיְתָה חוֹזֶרֶת כָּל הַגְּדֻלָּה לְיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, כִּי תְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת הַנַּ"ל הִיא בְּחִינַת 'הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיח':

אֲבָל כְּשֶׁאֵינוֹ מְקַיֵּם כָּל זֶה וּמְקַבֵּל כֹּחוֹת הַשֶּׁפַע לְעַצְמוֹ וְאֵינוֹ מִשְׁתַּדֵּל לְסַלֵּק וּלְהַחֲזִיר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ לְהַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל, אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת "לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם"[492]. וְזֶה שֶׁהַכָּתוּב מִתְפַּלֵּא 'לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן', הַיְנוּ כִּי הֲלֹא הַצַּדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן תָּמִיד כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת, וְתֵכֶף כְּשֶׁמַּחֲזִירִין וּמְשַׁלְּמִין לוֹ כַּנַּ"ל אֲזַי תֵּכֶף וּמִיָּד הוּא חוֹזֵר וּמַשְׁפִּיעַ בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם, וְעַל כֵּן הַכָּתוּב מִתְפַּלֵּא עַל הָרָשָׁע, אֵיךְ תָּעִיז פָּנֶיךָ בִּפְנֵי בַּעַל חוֹבְךָ הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הַחוֹנֵן וְנוֹתֵן לְךָ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת תָּמִיד, לִבְלִי לְהִשְׁתַּדֵּל לְטוֹבָתְךָ לְהַחֲזִיר לוֹ כָּל הַכֹּחוֹת תָּמִיד עַל יְדֵי תְּפִלָּה וּצְדָקָה וְאָז יַחֲזֹר וְיַשְׁפִּיעַ לְךָ כָּל טוּב בְּכִפְלֵי כִפְלַיִם כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּאוֹתוֹ הַמִּזְמוֹר בְּסָמוּךְ בְּשֶׁבַח הַצַּדִּיק "כָּל הַיּוֹם חוֹנֵן וּמַלְוֶה" וְכוּ'[493], כִּי הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל כַּנַּ"ל שֶׁהוּא חוֹנֵן וּמַלְוֶה כָּל הַיּוֹם תָּמִיד בְּלִי הֶפְסֵק: (אפותיקי ה, א-ב)

[491] תיקוני זוהר (תיקון מד) ???.

[492] תהלים לז, כא.

[493] תהלים לז, כו.

עַל יְדֵי שֶׁפּוֹגֵם בִּבְחִינוֹת הַנַּ"ל וְאֵינוֹ מְסַלֵּק הַהַלְוָאָה לְהַצַּדִּיק כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה הוּא בָּא לִידֵי הַלְוָאָה מַמָּשׁ שֶׁמֻּכְרָח לִלְווֹת מָמוֹן מֵאֲחֵרִים וְלִהְיוֹת בַּעַל חוֹב: (שם, ג)

הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם דַּיְקָא כְּשֶׁהֵם שׁוֹכְבִים בְּתוֹךְ הֶעָפָר וְהָאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּכְלִית גַּשְׁמִיּוּת הַמָּקוֹם, מִשָּׁם דַּיְקָא עוֹלִין לְמַעְלָה מַעְלָה וְנִכְלָלִין בִּ'מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם', מַה שֶּׁאֵין שׁוּם מַלְאָךְ וְשָׂרָף יָכוֹל לַעֲלוֹת לְשָׁם. וְאָז דַּיְקָא יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וְלָדוּן אֶת כָּל אֶחָד לְכַף זְכוּת כְּפִי מְקוֹמוֹ, וְעַל כֵּן מִשָּׁם דַּיְקָא הֵם מַעֲלִין וּמְתַקְּנִים הַכֹּל יִהְיֶה מִי שֶּׁיִּהְיֶה וּמֵטִיבִין עִמָּנוּ בְּכָל הַטּוֹבוֹת, בִּבְחִינַת "טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה"[494] דַּיְקָא וְכוּ' (עַיֵּן חַיִּים אוֹת מ"ה[495]): (שם, יד)

[494] תהלים טז, ג.

[495] וז"ל: אמרו רבותינו ז"ל 'מיום שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו נתאווה להיות לו דירה בתחתונים', כי כך היה רצונו יתברך בבריאת עולמו, שדייקא בזו הארץ הגשמי בתכלית הגשמיות, שם דייקא ימשיכו הצדיקים אלקותו יתברך למטה, עד שיהיה נכלל גשמיות המקום דייקא בבחינת 'למעלה מן המקום', בחינת מקומו של עולם.

בְּכָל הָעֲבוֹדה שֶׁל הָאָדָם וּבִפְרָט בַּעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה, צְרִיכִין זְכוּת גָּדוֹל שֶׁיּוּכַל לְהַעֲלוֹת תְּפִלָּתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ לַמָּקוֹם הַצָּרִיךְ, שֶׁיַּעֲשֶׂה הַתִּקּוּן הַצָּרִיךְ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת וּבִפְרָט בְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ. וְקֹדֶם שֶׁהַתְּפִלָּה וְהָעֲבוֹדָה עוֹלָה לְשָׁם, יֵשׁ סַכָּנוֹת רַבּוֹת וַעֲצוּמוֹת בַּדֶּרֶךְ וְאַחֲרָיוּת הַרְבֵּה מֵרִבּוּי הַמְּקַטְרְגִים הָאוֹרְבִים עַל הַדֶּרֶךְ כַּיָּדוּעַ:

עַל כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הָעֲבוֹדָה וּבִפְרָט עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה, הוּא עַל יְדֵי שֶׁמְּקַשְּׁרִים הַכֹּל לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת 'הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל' כַּנִּזְכָּר לְעֵיל בְּאוֹת קע"ג, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִלּוּק הַחֹב וְהַהַלְוָאָה שֶׁלּוֹוִין וּמְקַבְּלִין מֵהַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל בְּכָל עֵת:

אַךְ לִפְעָמִים הָאָדָם רָחוֹק מְאֹד מֵהַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ לְסַלֵּק חוֹבוֹ הַנַּ"ל, כִּי אִם עַל יְדֵי שָׁלִיחַ שֶׁהֵם הַכְּשֵׁרִים וְהַיְרֵאִים הַמְקֹרָבִים לְהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הַנַּ"ל, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיק וּלְסַלֵּק חוֹבוֹ בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם עַל יָדָם כִּי הֵם שְׁלוּחָיו:

וְאָז הַדִּין כָּךְ, אִם הָאֱמֶת שֶׁהוּא שְׁלוּחוֹ כְּגוֹן שֶׁאָמַר לוֹ הַצַּדִּיק (שֶׁהוּא הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל) בְּפֵרוּשׁ שֶׁרָאוּי לִסְמֹךְ עָלָיו וְלִשְׁלֹחַ עַל יָדוֹ, אוֹ שֶׁשָּׁלַח לוֹ כְּתִיבַת יָדוֹ שֶׁהֵם בְּחִינַת הַתּוֹרוֹת וְהַחִדּוּשִׁים נִפְלָאִים שֶׁגִּלָּה הַצַּדִּיק שֶׁכֻּלָּם מְסוּרִים בְּיַד שְׁלוּחוֹ זֶה, אֲזַי אֲפִלּוּ אִם נֶאֶבְדוּ בַּדֶּרֶךְ קֹדֶם שֶׁבָּאוּ לְיַד הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל אֵין אַחֲרָיוּת עַל הַלֹּוֶה וּכְבָר נִפְטַר מֵחוֹבוֹ, כִּי הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל כֹּחוֹ גָּדוֹל וְעָצוּם וְיוּכַל לְמַלֵּא חוֹבוֹתָיו מִכָּל מָקוֹם שֶׁהֵם, וּבִלְבַד כְּשֶׁנִּשְׁלְחוּ עַל יְדֵי שְׁלוּחוֹ הַנֶּאֱמָן בֶּאֱמֶת:

אֲבָל אִם שְׁלָחָם הַלֹּוֶה עַל יְדֵי שָׁלִיחַ שֶׁלֹּא נִשְׁלַח מֵהַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל כְּלָל, רַק הוּא בְּעַצְמוֹ עֲשָׂאוֹ לְשָׁלִיחַ כִּי נִדְמֶה אֵלָיו לְאִישׁ צַדִּיק וְנִתְקָרֵב אֵלָיו וְקִשֵּׁר כָּל עֲבוֹדָתוֹ אֵלָיו כִּי סָבַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לְהָבִיא הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ לְהַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל, וּבֶאֱמֶת לֹא נִשְׁלַח מִמֶּנּוּ כְּלָל וְנֶאֱבַד בַּדֶּרֶךְ, אֲזַי הָאַחֲרָיוּת עַל הַלֹּוֶה, מֵאַחַר שֶׁבֶּאֱמֶת זֶה הַשְּׁלִיחַ לֹא נִשְׁלַח מֵהַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל כְּלָל: (שם, טו)

אֲפִלּוּ אֵלּוּ שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת שְׁלוּחֵי הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל שֶׁהוּא הַצַּדִּיק, וְהַצַּדִּיק צִוָּה עֲלֵיהֶם לְהִשְׁתַּדֵּל לִגְבּוֹת חוֹבוֹתָיו דְּהַיְנוּ לְהַזְהִיר וּלְהַזְכִּיר אֶת הַכֹּל שֶׁיַּעַסְקוּ בַּעֲבוֹדַת ה' וּבִפְרָט בִּתְפִלָּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִלּוּק הַחוֹבוֹת וְהַהַלְוָאוֹת, אַף עַל פִּי כֵן אֵין לָהֶם כֹּחַ עֲדַיִן לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְלָדוּן וְלִשְׁפֹּט אֶת כָּל אֶחָד כְּפִי מְקוֹמוֹ, כִּי זֶה אֵינוֹ יָכוֹל כִּי אִם הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל בְּעַצְמוֹ שֶׁאוֹחֵז בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד שֶׁשָּׁם שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהוּא בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְהוּא דַּיְקָא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְלָדוּן הַכֹּל לְכַף זְכוּת בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים: (שם, טז-יז)

הַמַּלְאָכִים מִתְקַנְּאִים וּמִתְגָּרִים מְאֹד בְּהָאָדָם שֶׁנִּבְרָא שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מֶמְשָׁלָה עֲלֵיהֶם, בִּפְרָט בְּמִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת ה' וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לָבֹא לְזֶה הַתַּכְלִית שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מֶמְשָׁלָה עַל הַמַּלְאָכִים. עַל כֵּן הֵם מִתְקַנְּאִים וּמִתְגָּרִים בּוֹ מְאֹד וְרוֹצִים לְהַפִּילוֹ חַס וְשָׁלוֹם, וּמִזֶּה בָּאִים כָּל הַנְּפִילוֹת וְהַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל רֹב בְּנֵי אָדָם:

וְעִקַּר הָעֵצָה וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא לֶאֱחֹז עַצְמוֹ בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד, וְלִזְכּוֹת לָזֶה צְרִיכִים לְכָל הַתִּקּוּנִים הַמְבֹאָרִים בִּפְנִים, הַיְנוּ לְתַקֵּן בִּשְׁלֵמוּת תַּאֲוַת אֲכִילָה וּמִשְׁגָּל וּמָמוֹן, וְלִזְכּוֹת לִשְׁלֵמוּת הַיִּרְאָה וּלְהַשְׁפָּעַת הַנְּבוּאָה וְלִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, וּלְהִנָּצֵל מִכָּל הַשָּׁלֹשׁ עֲבוֹדוֹת הַמַּפְסִידִין עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה:

אַךְ הָעֵצוֹת בְּעַצְמָן קָשֶׁה לְקַיְּמָן מֵחֲמַת הִתְגָּרוּת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁמִּתְגָּרֶה בְּיוֹתֵר בְּאֵלּוּ הַתַּאֲווֹת, וּבִפְרָט גֹּדֶל הַהִתְגָּרוּת שֶׁעַל הַתְּפִלָּה, וְכָל כֹּחַ הַיֵּצֶר הָרָע נִמְשָׁךְ גַּם כֵּן בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת 'קִנְאַת הַמַּלְאָכִים' הַנַּ"ל:

עַל כֵּן בֶּאֱמֶת אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְעַל כֹּחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁזָּכָה לְכָל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁאוֹחֵז בֶּאֱמֶת בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִצֹּל מִקִּנְאַת הַמַּלְאָכִים, וּמִגֹּדֶל כֹּחוֹ הֶעָצוּם הוּא יָכוֹל לְהַצִּיל אֶת כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הָרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו בֶּאֱמֶת לְהַצִּילוֹ מִקִּנְאַת הַמַּלְאָכִים לְבַל יַפִּילוּ אוֹתוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם:

וְזֶה נַעֲשָׂה עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁזָּכָה הַצַּדִּיק לֶאֱחֹז בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד עַד שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְלָדוּן אֶת הַכֹּל לִזְכוּת בְּחֶסֶד נִפְלָא עַל יְדֵי שֶׁיּוֹדֵעַ מְקוֹם כָּל אֶחָד וְאֶחָד כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מַכְנִיס אֶת כָּל אֶחָד בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת, וּמוֹצֵא נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת מִכָּל בְּחִינוֹת הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל אֲפִלּוּ בְּהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, עַד שֶׁיָּכוֹל לְזַכּוֹת גַּם אוֹתוֹ לְכָל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְפִי בְּחִינָתוֹ לֶאֱחֹז עַצְמוֹ בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד, עַד שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהַפִּילוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לוֹחֵם בַּעֲדוֹ מִלְחֲמוֹת ה': (שם, יח)

עִקַּר קִטְרוּג הַמַּלְאָכִים שֶׁהָיָה עַל כְּלַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[496], וְכֵן הַהִתְגָּרוּת הַגָּדוֹל שֶׁעַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר, הָעִקָּר הוּא עַל הַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה מִדּוֹר לְדוֹר. שֶׁהַצַּדִּיק בְּחִינַת מֹשֶׁה זוֹכֶה לְקַבֵּל חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה גְּבוֹהִים וְנִפְלָאִים מְאֹד וְרוֹצֶה לְמָסְרָם לִיהוֹשֻׁעַ תַּלְמִידוֹ שֶׁתִּהְיֶה נִמְשֶׁכֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַד דּוֹרוֹת עוֹלָם, וּבָזֶה הֵם מִתְקַנְּאִין וּמִתְגָּרִין מְאֹד, כִּי עַל הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְקַטְרֵג מֵחֲמַת אֲמִתַּת גֹּדֶל קְדֻשָּׁתוֹ הָעֲצוּמָה, וְעִקַּר הַקִּטְרוּג הוּא עַל הַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה לְדוֹרוֹת מחמת שראו שֶׁאֵין מַעֲשֵׂי הַדּוֹרוֹת עוֹלִים יָפֶה כָּרָאוּי:

וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה לְהַמְשִׁיכָהּ לְדוֹרוֹת, כִּי אִם עַל יְדֵי עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת אֲמִתִּי בִּבְחִינַת הָעֲנָוָה שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת 'אַיִן', וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא הוּא יָכוֹל לַעֲלוֹת וְלִכְלֹל בִּבְחִינַת 'מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם' שֶׁשָּׁם יְכוֹלִין לְזַכּוֹת אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מְקוֹמוֹ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהַצִּיל אֲפִלּוּ אֶת הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים מִקִּטְרוּג הַמַּלְאָכִים עַד שֶׁגַּם הוּא יִזְכֶּה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה. וְהַצַּדִּיק הַזֶּה הוּא יָכוֹל לְקַבֵּל הַתּוֹרָה וּלְמָסְרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ בְּאֹפֶן שֶׁתִּהְיֶה נִמְשֶׁכֶת מִדּוֹר לְדוֹר עַד עוֹלָם. וְזֶה 'מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה 'מִסִּינַי'' דַּיְקָא בְּחִינַת שִׁפְלוּת[497], וְעַל יְדֵי זֶה 'וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ' וְכוּ'[498]: (שם, יט-כ)

[496] שבת פח ע"ב.

[497] במדבר רבה יג, ג.

[498] אבות א, א.

אַף עַל פִּי שֶׁצְּרִיכִין לָדוּן הַכֹּל לְכַף זְכוּת לְפִי מְקוֹמוֹ כַּנַּ"ל, אַף עַל פִּי כֵן מִי שֶׁהוּא חוֹלֵק גָּמוּר, וְהָעִקָּר עַל יְדֵי שֶׁאֵינוֹ מְבַטֵּל גַּאֲוָתוֹ 'שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה זִמְרִי' וְכוּ'[499] וְאַף עַל פִּי כֵן מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ נֶגֶד הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁחוֹלֵק עָלָיו וּמְבַזֶּה אוֹתוֹ חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי מְגָרְשִׁין אוֹתוֹ מִלְּהִתְקָרֵב אֶל נְקֻדַּת הָאֱמֶת עַל יְדֵי הַסְּיָגִים וְהַגְּדָרִים שֶׁעוֹשֶׂה הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ לְתוֹרָתוֹ שֶׁלֹּא יִתְקָרֵב אֵלָיו זָר. וְזֶה בְּחִינַת 'וְהַעֲמִידוּ תַּלְמִידִים הַרְבֵּה' וְאַף עַל פִּי כֵן 'וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה'[500]: (שם, כב)

[499] סוטה כב ע"ב.

[500] אבות א, א.

הַצַּדִּיק הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל הַנַּ"ל הוּא טוֹב לַכֹּל תָּמִיד וְאֵינוֹ מַפְסִיק טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ לְעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁלָּוָה מִמֶּנּוּ וְאֵינוֹ מְסַלֵּק לוֹ, הוּא מַלְוֶה לוֹ עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים בְּלִי מִסְפָּר, עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יַרְחִיב יָדוֹ וִיסַלֵּק לוֹ הַכֹּל. וְאִם חַס וְשָׁלוֹם אַף עַל פִּי כֵן יִמְרֹד בּוֹ וְלֹא יִרְצֶה לְסַלֵּק לוֹ, יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְזֶה הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל לִגְבּוֹת חוֹבוֹתָיו מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם, וְיוּכַל לִמְצֹא אוֹתוֹ תָּמִיד וְלֹא יוּכַל לְהִסְתַּתֵּר מִמֶּנּוּ. וְזֶה בְּחִינַת "לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם", וְאַף עַל פִּי כֵן "וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן"[501] עוֹד לְזֶה הָרָשָׁע בְּעַצְמוֹ אוּלַי יַרְחִיב יָדוֹ עַל יְדֵי זֶה וִישַׁלֵּם:

כִּי זֶה הַצַּדִּיק הוּא בִּבְחִינַת 'מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם', שֶׁדָּן אֶת הַכֹּל לְכַף זְכוּת לְפִי מְקוֹמוֹ כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מַשְׁפִּיעַ לְכָל אֶחָד רֹב טוֹב וָחֶסֶד מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן וְנוֹרָא מְאֹד, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לְהַרְחִיב יָדוֹ לְשַׁלֵּם חוֹבוֹתָיו. וְאִם אַף עַל פִּי כֵן יִתְעַקֵּשׁ הַלֹּוֶה רָשָׁע וְיִמְרֹד בּוֹ חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא יִרְצֶה עוֹד לְהַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ תַּחְתָּיו לְקַבֵּל טוֹבָתוֹ, יֵשׁ כֹּחַ לְהַצַּדִּיק לִגְבּוֹת וּלְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם, כִּי מֶמְשַׁלְתּוֹ שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ בְּיָדוֹ[502], וְאֵצֶל ה' יִתְבָּרַךְ כְּתִיב "אֵין חֹשֶׁךְ וְאֵין צַלְמָוֶת לְהִסָּתֶר שָׁם כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן"[503]:

אֲבָל דַּרְכּוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק לְהֵטִיב תָּמִיד, וְהוּא מְסַבֵּב כָּל כָּךְ בְּטוּבוֹ וְחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל, עַד שֶׁיִּתְרַצֶּה הַלֹּוֶה לְהַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ טוֹבָתוֹ, וַאֲזַי הוּא מַשְׁפִּיעַ לוֹ בְּכָל פַּעַם עוֹד חֶסֶד וְטוֹב מִמָּקוֹם גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יָשׁוּבוּ הַכֹּל אֶל ה' וִיסַלְּקוּ חוֹבוֹתָם כָּרָאוּי:

וְעַל כֵּן זֶה הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת 'הַמַּלְוֶה הַגָּדוֹל', הוּא בְּעַצְמוֹ גַּם כֵּן הֶעָרֵב בְּעַד יִשְׂרָאֵל שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יְסַלֵּק כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל חוֹבוֹת הַלְוָאוֹתָיו בִּשְׁלֵמוּת, וְרַק עַל יָדוֹ יוֹצְאִין יִשְׂרָאֵל יְדֵי חוֹבַת הָעַרְבוּת מַה שֶּׁכָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִין זֶה לָזֶה: (שם, כה)

[501] תהלים לז, כא.

[502] מועד קטן טז ע"ב.

[503] איוב לד, כב.

עַל יְדֵי הֲלִיכָה לִדְבַר מִצְוָה, בִּפְרָט כְּשֶׁהוֹלְכִין לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי שֶׁיָּכוֹל לְהַעֲלוֹת אֶת הָאָדָם מִתְּהוֹם תַּחְתִּיּוֹת מִבְּחִינַת 'תַּכְלִית גַּשְׁמִיּוּת הַמָּקוֹם' מִ'בֶּטֶן שְׁאוֹל' מַמָּשׁ לִבְחִינַת 'לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם', עַל יְדֵי זֶה מַעֲלִין בְּכָל פְּסִיעָה גַּשְׁמִיּוּת הַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם, עַד שֶׁמַּעֲלִין מִתְּהוֹם תַּחְתִּיּוֹת לְמַעְלָה, וּמַמְשִׁיכִין בְּחִינַת הַתִּקּוּן שֶׁהָיָה נַעֲשָׂה עַל יְדֵי הַנְּסָכִים שֶׁיּוֹרְדִין לְתוֹךְ הַשִּׁיתִין שֶׁמְּחוּלְלִין עַד הַתְּהוֹם:

וְזֶה בְּחִינַת "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים"[504] שֶׁנֶּאֱמַר עַל הָעוֹלִים לָרֶגֶל וְכֵן עַל כָּל הַהוֹלְכִים לִדְבַר מִצְוָה, וְסִיֵּם "כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'אֵלּוּ הַשִּׁיתִין שֶׁמְּחוּלְלִין עַד הַתְּהוֹם'[505], הַיְנוּ כַּנַּ"ל: (שם, לז לט)

[504] שיר השירים ז, ב.

[505] סוכה מט ע"א.

מַה שֶּׁעִקַּר שְׁלֵמוּת קִיוּם הַמִּצְווֹת הוּא כְּשֶׁמְּקַשְּׁרִין עַצְמָן בִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת 'מֹשֶׁה', וְתֵכֶף שֶׁבָּא הַמִּצְוָה לְיַד הַצַּדִּיק הוּא מַעֲלֶה אוֹתָהּ וּמַחֲזִירָהּ מִיָּד לַה' יִתְבָּרַךְ וְנִכְלָל עַל יְדֵי זֶה כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ בְּה' יִתְבָּרַךְ וְנִתְבַּטְּלִין כָּל הַקִּטְרוּגִים וְנִתְמַלְּאִין כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת, עַיֵּן יִרְאָה אוֹת קכ"א[506]:

[506] וז"ל: כל מצוות שאנו עושין הם בחינת סלוק החוב מה שאנו חייבים לה' יתברך, כי ה' יתברך ברא את כל הבריאה בבחינת גמילת חסד והלואת חן, כי לא היה עדיין אז שום אתערותא דלתתא כלל שיהיה כדאי בשביל זה לברוא העולם, רק בשביל שצפה ה' יתברך שלאחר כמה דורות יקבלו התורה ויהיו צדיקים בעולם שיקימו התורה, בשביל זה ברא הכל.

כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהַדִּינִים חַס וְשָׁלוֹם נִמְשָׁכִין מִשֹּׁרֶשׁ הַדִּין שֶׁנֶּאֱחַז בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה עַל יְדֵי בְּחִינַת הָעַצְבוּת, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה הָעוֹלָם בִּבְחִינַת עֲנִיּוּת 'דְּלֵית לֵהּ מִגַּרְמֵהּ כְּלוּם' רַק שֶׁהוּא מְקַבֵּל 'חֶסֶד חִנָּם' מֵחֲבֵרוֹ שֶׁשָּׁם נֶאֱחַז הָעַצְבוּת בְּחִינַת 'דִּינִים', בְּחִינַת "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה"[507] הַנֶּאֱמַר עַל הָעֲנִיּוּת, 'כִּי מַאן דְּאָכֵיל דְּלָאו דִּילֵיהּ בָּהִית לְאִסְתַּכּוּלֵי בְּאַפֵּיהּ'[508], וְכָל אֲכִילָתוֹ הוּא לֶחֶם עַצְלוּת וְעִצָּבוֹן:

וּכְמוֹ כֵן כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ בִּתְחִלָּתָהּ הָיָה בְּלִי שׁוּם 'אִתְעָרוּתָא דִּלְתַּתָּא' כְּלָל רַק בִּבְחִינַת 'מְקַבֵּל' בְּחִינַת 'נַהֲמָא דְּכִסוּפָא', וּמִשָּׁם אֲחִיזַת שֹׁרֶשׁ כָּל הַדִּינִים, כַּמּוּבָן גַּם כֵּן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל[509], שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַדִּינִים שֶׁבִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה, הָיָה רַק עַל יְדֵי שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם בְּלִי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא:

וְעַל כֵּן עִקַּר הַמְתָּקַת וּבִטּוּל כָּל הַדִּינִים לְגַמְרֵי, הוּא רַק עַל יְדֵי זֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁזּוֹכֶה לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בְּשׁוּם שְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא בִּשְׁבִיל הַמִּצְוָה, וְזֶה הַצַּדִּיק אֵין בּוֹ שׁוּם בְּחִינַת 'מְקַבֵּל' כְּלָל כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל כֵּן הוּא זוֹכֶה לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה לְתַכְלִית שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה שֶׁהוּא רַק כְּשֶׁאֵינוֹ בִּבְחִינַת מְקַבֵּל כְּלָל (שֶׁשָּׁם אֲחִיזַת הָעַצְבוּת כַּנַּ"ל), וְעַל כֵּן זֶה הַצַּדִּיק דַּיְקָא הוּא יָכוֹל לְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים מִן הָעוֹלָם וּלְמַלֹּאת חֶסְרוֹן הָעוֹלָם, כִּי הַצַּדִּיק הַזֶּה הוּא מַשְׁלִים כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה וּמַעֲלֶה כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִבְּחִינַת מְקַבֵּל כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים: (העושה שליח לגבות חוב ב, ח-י)

[507] בראשית ג, יז.

[508] ירושלמי ערלה פרק א, הלכה ג.

[509] ???

זֶה הַצַּדִּיק הַנַּ"ל שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה שׁוּם עוֹלָם הַבָּא רַק יֵשׁ לוֹ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, לֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ נִקְרָא בְּשֵׁם 'לֹוֶה וּמְקַבֵּל', אַף גַּם לְהֵפֶךְ כִּי הוּא זוֹכֶה לִהְיוֹת נִקְרָא בְּשֵׁם 'מַלְוֶה', כְּאִלּוּ הוּא מַלְוֶה וּמַשְׁפִּיעַ לַה' יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת "מַלְוֵה ה' חוֹנֵן דָּל"[510], כִּי זֶה הַצַּדִּיק הוּא 'חוֹנֵן דָּל', שֶׁעוֹשֶׂה חֶסֶד וַחֲנִינָה עִם כָּל הָעוֹלָם שֶׁהוּא נִקְרָא 'עָנִי וָדַל' עַד הֵנָּה, בִּבְחִינַת 'מְקַבֵּל', וְעַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַזֶּה נִתְתַּקֵּן הָעוֹלָם כַּנַּ"ל: העושה שליח לגבות חוב ב, טז)

[510] משלי יט, יז.

הָעִקָּר לִהְיוֹת מְקֹרָב לְהַצַּדִּיק וְדָבוּק בּוֹ בֶּאֱמֶת בְּכָל עֵת וָרֶגַע, וּבְכָל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה שֶׁהוּא נוֹשֵׁם וּמַמְשִׁיךְ הָרוּחַ חַיִּים, יִזְכֹּר תֵּכֶף שֶׁהַנְּשִׁימָה הַזֹּאת שֶׁהִיא הַחִיּוּת שֶׁלּוֹ זֶה נִמְשָׁךְ מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁדָּבוּק בְּהַתּוֹרָה וּבְה' יִתְבָּרַךְ וְהוּא מַמְשִׁיךְ הָרוּחַ חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה לְכָל אֶחָד לְהַשְׁלִים חֶסְרוֹנוֹתָיו:

וְעַל כֵּן יִזָּהֵר לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק וּלַה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה לַעֲבֹד אֶת ה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ - 'עַל כָּל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה תְּהַלֵּל יָהּ'[511]. וְזֶה בְּחִינַת 'הֶבֶל נָחִית הֶבֶל סָלִיק'[512], כִּי הָאָדָם בִּנְשִׁימָתוֹ הוּא מַכְנִיס רוּחַ וּמוֹצִיא רוּחַ, וְעַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע וְיִזְכֹּר בְּכָל עֵת, שֶׁבְּכָל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה הוּא מַמְשִׁיךְ וּמַכְנִיס הָרוּחַ חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְתֵכֶף וּמִיָּד צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהַעֲלוֹת וּלְהוֹצִיא הָרוּחַ חַיִּים בְּאֵיזֶה דָּבָר שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה בְּתוֹרָה אוֹ בִּתְפִלָּה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת וּרְצוֹנוֹת טוֹבִים לַה' יִתְבָּרַךְ וְכַיּוֹצֵא:

נִמְצָא שֶׁהַצַּדִּיק הוּא בִּבְחִינַת 'מַלְוֶה' כִּי הוּא מַלְוֶה לְהָאָדָם הָרוּחַ חַיִּים, כְּדֵי שֶׁאַחַר כָּךְ יְסַלֵּק וִישַׁלֵּם חוֹבָתוֹ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לַה' יִתְבָּרַךְ עַל כָּל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה, 'שֶׁכֵּן חוֹבַת כָּל הַיְצוּרִים לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל' וְכוּ'[513]. וּמִי שֶׁהוּא דָּבוּק בְּהַצַּדִּיק בֶּאֱמֶת בִּבְחִינָה הַנַּ"ל, הוּא מְסַלֵּק חוֹבָתוֹ מִיָּד - לְיַד הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, כִּי כָּל כַּוָּנָתוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ וּתְפִלָּתוֹ הוּא שֶׁתַּגִּיעַ הָעֲבוֹדָה וְהַתְּפִלָּה לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְהוּא יַעֲלֶה אוֹתָהּ לַמָּקוֹם הַצָּרִיךְ, וְכַמְּבֹאָר כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁעִקַּר הַתְּפִלָּה וְהָעֲבוֹדָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּהִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים[514]:

אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ דָּבוּק וּמְקֹרָב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אוֹ מִי שֶׁהוּא חוֹלֵק לְגַמְרֵי עַל הַצַּדִּיק וְדוֹבֵר עָלָיו עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז[515], זֶה אֵינוֹ מְקַבֵּל חִיּוּת כְּלָל מֵהַצַּדִּיק רַק מֵהָרַב שֶׁבַּקְּלִיפָּה, מִבְּחִינַת "עֵשָׂו אִישׁ שָׂעִר"[516] וְכַמְּבֹאָר בִּפְנִים:

אֲבָל יֵשׁ כְּשֵׁרִים קְצָת שֶׁאֵינָם חוֹלְקִים לְגַמְרֵי עַל הַצַּדִּיק, רַק שֶׁאֵינָם מְקֹרָבִים וּמְקֻשָּׁרִים אֵלָיו, וְעוֹשִׂים מִצְווֹת וְעוֹסְקִים בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, אֲזַי עֲבוֹדָתָם וְכָל עִסְקָם הוֹלֵךְ דֶּרֶךְ כַּמָּה שְׁלוּחִים עַד שֶׁחוֹזְרִים וּמַגִּיעִים לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְאָז יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה אַחֲרָיוּת בַּדֶּרֶךְ שֶׁלֹּא יִגְזְלוּ אוֹתוֹ הָאוֹרְבִים בַּדֶּרֶךְ, וְהָאַחֲרָיוּת עַל הַלֹּוֶה שֶׁהוּא הַמְקַבֵּל הַחִיּוּת מֵהַצַּדִּיק לְהַשְׁלִים חֶסְרוֹנוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת לֹוֶה: (העושה שליח לגבות חוב ג, ב)

[511] בראשית רבה יד, ט.

[512] תיקוני זוהר (תיקון ???) פב ע"ב.

[513] מתוך תפילת 'נשמת כל חי'.

[514] ???

[515] ע"פ תהלים לא, יט.

[516] בראשית כז, יא.

עִקַּר הַחִיּוּת דִּקְדֻּשָּׁה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא הָרַב הָאֱמֶת, שֶׁאֶצְלוֹ כָּל הָרוּחַ חַיִּים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהוּא מַשְׁלִים כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וּמְכַפֵּר כָּל הָעֲווֹנוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵהָרוּחַ שְׁטוּת שֶׁהוּא רוּחַ הַטֻּמְאָה שֶׁל בְּחִינַת הָרַב דִּקְלִפָּה:

כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת יָכוֹל לֵירֵד לְתוֹךְ הָרָע שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד וּלְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם וּלְהַחֲזִירוֹ לְמוּטָב, וּלְהַמְשִׁיךְ עָלָיו בְּכָל עֵת וָרֶגַע רוּחַ חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה בְּכָל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה בִּפְרָט עַל יְדֵי 'אֲנָחָה דִּקְדֻשָּׁה', וּלְהַשְׁלִים לוֹ כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וּלְהַחֲיוֹתוֹ בְּכָל עֵת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְתַכְלִית הָאֱמֶת שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ טוֹב בְּאֵין מַחְסֹר דָּבָר, כְּמוֹ שכתוב "וְדֹרְשֵׁי ה' לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב"[517]. וְעַל כֵּן עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם עַל יְדֵי הַצַּדִּיק, כְּמוֹ שכתוב "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם"[518] וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[519]: (העושה שליח לגבות חוב ג, י)

[517] תהלים לד, יא.

[518] משלי י, כה.

[519] חגיגה יב ע"ב; זוהר משפטים קטז ע"א.

הַצַּדִּיק שֶׁכְּבָר קִדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם אֲחִיזַת הָרָע כְּלָל, וַאֲזַי כָּל בְּחִירָתוֹ הוּא רַק בִּבְחִינַת 'מֹשֶׁה הוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ'[520] כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר[521], זֹאת הַבְּחִירָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת 'שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים' (עַיֵּן פּוּרִים אוֹת ס"ט[522] מְבֹאָר יוֹתֵר): (העושה שליח לגבות חוב ג, יב)

[520] שבת פז ע"א.

[521] ליקוטי מוהר"ן ח"א קצ.

[522] וז"ל: המן עמלק הם בחינת הצינור הרע שכולל כל הצינורות רעים של כל הסטרין אוחרנין שכולם יונקים משם. כי הוא מבחינת שער החמישים לטומאה ששם נאמר "ותרד פלאים" שהוא בחינת הגלות האחרון הזה שהקץ סתום ונעלם מאד. וסבר המן שיתגבר כנגד מרדכי בכל החמישים שערי טומאה ועל כן ציווה לעשות עץ גבוה חמישים אמה ולתלות את מרדכי עליו. 'לתלות' דייקא, כי הצדיקי אמת בחינת 'מרדכי' ובחינת 'משה' כבר קידשו עצמן מכל אחיזת הרע והם כולו קודש, עד שאין להם שום בחירה בשום דבר תאווה וכל בחירתם הוא רק בבחינת 'משה הוסיף יום אחד מדעתו'. דהיינו מה שאין יכולין לשית עצות בנפשם איד להתנהג כי אינם יודעים איך הוא יתברך רוצה באמת. שזה היה עיקר בחירת משה רבינו והצדיקים שהם בבחינתו כמבואר במקום אחר. וזאת הבחירה נמשכת משער החמישים של בינה שלא השיגו משה כמאמר רבותינו ז"ל. על כן אינו יכול לתת עצות בנפשו כשמגיע לשם, ומשם כל בחירתו.

כָּל הַנְּפָשׁוֹת שֶׁמִּתְקָרְבִין לְהַצַּדִּיק, צְרִיכִין לַעֲסֹק כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְקָרֵב עוֹד נְפָשׁוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ - שֶׁלֹּא יִהְיוּ עֵצִים יְבֵשִׁים חַס וְשָׁלוֹם, כִּי זֶה סִימָן שֶׁנִּתְקָרֵב בֶּאֱמֶת כְּשֶׁנִּתְקָרְבִין עַל יָדוֹ עוֹד נְפָשׁוֹת:

כִּי יֵשׁ אִילָן, וַעֲנָפִים, וַעֲנָפִים לַעֲנָפִים וְכוּ', וְהַצַּדִּיק הוּא 'גּוּפָא דְּאִילָנָא', וְהַנְּפָשׁוֹת שֶׁמִּתְקָרְבִין הֵם בְּחִינַת 'עֲנָפִים', וְצָרִיךְ שֶׁיֵּצְאוּ מֵהֶם עוֹד עֲנָפִים וְכוּ', עַד שֶׁיִּצְמְחוּ מֵהֶם עוֹד כַּמָּה וְכַמָּה אִילָנוֹת, עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא פְנֵי תֵבֵל תְּנוּבָה, בִּבְחִינַת "וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְרָמִים וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה וַיְבָרְכֵם וַיִּרְבּוּ מְאֹד" וְכוּ'[523]: (הרשאה ד, יג)

[523] תהלים קז, לז.

עִקַּר מַה שֶּׁרְחוֹקִים מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיָּכוֹל לְהַמְשִׁיךְ וּלְקָרֵב הַכֹּל לַה' יִתְבָּרַךְ, הָעִקָּר הוּא עַל יְדֵי 'כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ הַמַּפְסִיק', שֶׁהֵם בְּנֵי אָדָם הַמּוֹנְעִים בְּדִבּוּרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם מִלְּהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְעִקַּר כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְהַמַּפְסִיק הוּא עַל יְדֵי 'גַּסּוּת וְגַבְהוּת' שֶׁמִּשָּׁם בָּאִים כָּל דִּבּוּרֵיהֶם הָרָעִים שֶׁל הַמּוֹנְעִים, כְּמוֹ שֶׁכתוב "הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז"[524]:

וְעַל כֵּן כָּל מִי שֶׁנִּכְנַס אֶרֶס דִּבְרֵיהֶם הָרָעִים בְּלִבּוֹ וְנִתְבַּלְבֵּל דַּעְתּוֹ עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הָאֱמֶת, אֲזַי עִקַּר תַּקָּנָתוֹ שֶׁיַּשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ כֶּעָפָר בֶּאֱמֶת, וְיִזְכֹּר הֵיטֵב שִׁפְלוּתוֹ וּפְחִיתוּת מַדְרֵגָתוֹ בֶּאֱמֶת, וְאָז בְּוַדַּאי יִתְגַּלֶּה לוֹ אוֹר הָאֱמֶת בְּחַסְדֵי ה' יִתְבָּרַךְ, כִּי יִתְבַּטֵּל מִמֵּילָא הַכֹּחַ הַמַּכְרִיחַ הַמַּפְסִיק שֶׁכָּל כֹּחוֹ עַל יְדֵי גֵּאוּת וְגַסּוּת הָרוּחַ וְיִתְגַּבֵּר הַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁפְלוּת וַעֲנָוָה, וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לִהְיוֹת נִמְשָׁךְ בִּמְהִירוּת גָּדוֹל אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ: (חזקת מטלטלין ד, ט)

[524] תהלים ל, יט.

עִקַּר הַהִתְקָרְבוּת וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל הַתַּלְמִידִים וְהַכְּשֵׁרִים הַדְּבוּקִים בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא רַבָּם הָאֲמִתִּי, הוּא שֶׁיִּהְיוּ בִּבְחִינַת וִ"יהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמוּשׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל"[525]. וְלִכְאוֹרָה אֵינוֹ מוּבָן כִּי הָיָה צָרִיךְ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלַעֲסֹק בְּצָרְכֵי הַגּוּף גַּם כֵּן בְּוַדַּאי, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בַּדּוֹרוֹת הָאֵלּוּ אֵיךְ אֶפְשָׁר לְקַיֵּם זֹאת?

אַךְ כְּשֶׁזּוֹכִין לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת דְּהַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִין שֶׁכָּל דִּבְרֵי רַבּוֹ וּמַעֲשָׂיו הֵם מְלֵאִים רָזִין נִפְלָאִים, עַל יְדֵי זֶה אֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁאֵינוֹ אֵצֶל רַבּוֹ הוּא גַּם כֵּן בִּבְחִינַת 'לֹא יָמוּשׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל', כִּי בְּכָל מַה שֶּׁמִּתְנַהֵג עִמּוֹ הוּא מוֹצֵא בּוֹ דִּבְרֵי רַבּוֹ וּרְמָזָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא תָּמִיד מְקֻשָּׁר לְרַבּוֹ וּבְכָל מַה שֶּׁמְּדַבֵּר וְעוֹשֶׂה הוּא זוֹכֵר אֶת רַבּוֹ:

וְתַלְמִידִים כָּאֵלּוּ הֵם בְּחִינַת אֶתְרֹג – "פְּרִי עֵץ הָדָר"[526], וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'הַדָּר בְּאִילָנוֹ מִשָּׁנָה לְשָׁנָה'[527], הַיְנוּ שֶׁמְּקֻשָּׁרִים וּדְבוּקִים בְּאִילָנָא רַבָּא וְיַקִּירָא שֶׁהוּא רַבָּם הַקָּדוֹשׁ תָּמִיד מִשָּׁנָה לְשָׁנָה, וְעַל יְדֵי תַּלְמִידִים כְּשֵׁרִים כָּאֵלּוּ דַּיְקָא נִתְגַּלָּה הַדְרַת קְדֻשַּׁת רַבָּם, וַהֲדַר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם. שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִדּוּר הָאֶתְרֹג: (חזקת מטלטלין ה, טו)

[525] שמות לג, יא.

[526] ויקרא כג, מ.

[527] סוכה לא ע"ב.

מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו וּלְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי לְמַעַן יֵיטִיב לוֹ לָעַד, צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ שֶׁיִּהְיֶה עַל כָּל פָּנִים שָׁכֵן לְכָל מָקוֹם שֶׁמּוֹצֵא אֵיזֶה קִבּוּץ שֶׁל כְּשֵׁרִים וְיִרְאֵי ה' הַמְקֹרָבִים לְצַדִּיקֵי אֱמֶת הָעוֹסְקִים לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ וּלְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וְכוּ'. כִּי צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לִהְיוֹת נִטְפָּל לְעוֹשֵׂי מִצְוָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[528], כִּי אֵין עֵרֶךְ לְהָעֲבוֹדָה שֶׁיַּעֲבֹד אָדָם בְּעַצְמוֹ אֲפִלּוּ כָּל הַיּוֹם אִם הוּא חָלוּק מִיִּרְאֵי ה' הָאֲמִתִּיִּים, לִנְקֻדָּה טוֹבָה אַחַת שֶׁעוֹשֶׂה כְּשֶׁמִּצְטָרֵף וּמִתְחַבֵּר לְקִבּוּץ הַיְרֵאִים בֶּאֱמֶת, כִּי כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר לְקִבּוּץ הַיְרֵאִים וְהַכְּשֵׁרִים וְהוּא בִּבְחִינַת תּוֹסֶפֶת שָׁכֵן אֲלֵיהֶם, עַל יְדֵי זֶה מִתְרַבִּין וּמִתְגַּדְּלִין בָּתֵּי הַתְּפִלָּה אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת לְאֵין קֵץ:

וְעַל כֵּן מִתְגָּרֶה וּמִתְגַּבֵּר הַבַּעַל דָּבָר בְּכָל דּוֹר לְהַרְבּוֹת מַחֲלֹקֶת עַל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי הָעוֹסֵק בָּזֶה לְצָרֵף וְלִבְנוֹת רִבּוּי הַבָּתִּים הַקְּדוֹשִׁים הַנִּפְלָאִים הַנַּ"ל, וְאִם לֹא הָיָה הַמַּחֲלֹקֶת כְּבָר הָיוּ מִתְרַבִּין בָּתֵּי הַתְּפִלָּה כָּל כָּךְ עַל יְדֵי תּוֹסֶפֶת שְׁכֵנִים הַרְבֵּה, עַד שֶׁכְּבָר הָיוּ מִתְקַבְּצִין כָּל הַנִּדָּחִים וְהָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם נִבְנֵית עִם כָּל אַרְמְנוֹתֶיהָ וְהָיָה כְּבָר כָּל הַטּוֹבוֹת לְיִשְׂרָאֵל:

כִּי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי הוּא בְּחִינַת כְּלַל הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה שֶׁכְּלוּלִים מִכָּל רִבּוּי הַבָּתִּים לְאֵין קֵץ שֶׁנַּעֲשִׂים עַל יְדֵי כָּל הַשְּׁכֵנִים שֶׁל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ. כִּי זֶה הַצַּדִּיק הוּא הָ'רֹאשׁ בַּיִת', כִּי הוּא הָעִקָּר וְהָרֹאשׁ שֶׁעוֹסֵק לְקַבֵּץ כָּל נַפְשׁוֹת הַשְּׁכֵנִים הַנַּ"ל וּבוֹנֶה וּמְצָרֵף מֵהֶם כָּל עֹצֶם רִבּוּי הַבָּתִּים הַנַּ"ל, וְהוּא הַ'בַּעַל הַבַּיִת' וְכֻלָּם נִקְרָאִים שְׁכֵנִים אֶצְלוֹ, וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁמְּקָרֵב אֶת עַצְמוֹ וְנִטְפַּל אֵלָיו בֶּאֱמֶת לִהְיוֹת שָׁכֵן אֶצְלוֹ, עָלָיו נֶאֱמַר 'טוֹב לַצַּדִּיק טוֹב לִשְׁכֵנוֹ'[529], כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁנִּתְחַבֵּר אֶצְלוֹ וּלְהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁלּוֹ אֲפִלּוּ בִּנְגִיעָה כָּלְשֶׁהִי וְנִטְפַּל אֲלֵיהֶם כְּמוֹ שָׁכֵן בְּעָלְמָא, תֵּכֶף נִתְרַבִּין הַבָּתִּים שֶׁל הַתְּפִלָּה אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת לְאֵין קֵץ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר "אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי"[530]. כִּי אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא שׁוֹקֵד לַעֲמֹד רַק אֵצֶל הַדְּלָתוֹת וְהַפְּתָחִים שֶׁל הַבָּתִּים שֶׁל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ אַשְׁרֵי לוֹ:

וּמִמֵּילָא מוּבָן גֹּדֶל עֹצֶם פְּגַם הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁחוֹלְקִין עַל הַצַּדִּיק הַנַּ"ל, שֶׁגּוֹרֵם לַהֲרֹס אֲלָפִים וּרְבָבוֹת בָּתִּים וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת וּמְדִינוֹת שְׁלֵמוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת שֶׁהָיוּ נִבְנִין בְּרוּחָנִיּוּת עַל יְדֵי תּוֹסֶפֶת הַשְּׁכֵנִים שֶׁהָיוּ נִתְוַסְּפִין עַל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ אִם לֹא הָיָה הַמַּחֲלֹקֶת, וְכֵן גּוֹרְמִין עַל יְדֵי זֶה לְעַכֵּב קִבּוּץ הַנִּדָּחִים וּבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם כַּנַּ"ל: (נזקי שכנים ד, יא-יד)

[528] סנהדרין ט ע"א.

[529] סוכה נו ע"ב.

[530] משלי ח, לד.

עִקַּר תִּקּוּן הַמַּחֲשָׁבָה וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת מְחִצּוֹת פְּרוּסוֹת בִּפְנֵי כָּל הַתַּאֲווֹת וּבִפְרָט מִתַּאֲוַת נִאוּף, הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, וְעַל כֵּן הֵם נִקְרָאִים 'גּוֹדְרֵי גָּדֵר וְעוֹמְדִים בַּפֶּרֶץ'[531], כִּי הֵם מְתַקְּנִין הַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת גְּדָרִים וּמְחִצּוֹת קְדוֹשׁוֹת:

וּלְהֵפֶךְ עַל יְדֵי מְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר חַס וְשָׁלוֹם, עַל יָדָם נִתְקַלְקְלִין וְנִפְגָּמִין מְחִצּוֹת הַמֹּחִין וְנִתְוַסֵּף בָּהֶם פְּרָצוֹת חַס וְשָׁלוֹם וְחֻרְבּוֹת חַס וְשָׁלוֹם, וְכִמְרֻמָּז בְּכַמָּה מִקְרָאוֹת: (שותפים בקרקע ד, ד)

[531] ע"פ יחזקאל כב, ל.

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא הָ'רֹאשׁ בַּיִת' הָאֲמִתִּי אֵין לָנוּ שׁוּם תְּפִיסָה בּוֹ, וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִין לִינֹק וְלִשְׁאֹב חִיּוּת מִמֹּחוֹ הַקָּדוֹשׁ כִּי אִם דֶּרֶךְ הַפֶּתַח בְּחִינַת 'פִּתְחֵי פִּיו' הַקָּדוֹשׁ, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם הוּא מְגַלֶּה לָנוּ אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וּגְדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁהֵם בְּחִינַת הַהֲלָכוֹת שֶׁמְּגַלֶּה לָנוּ:

וְאֵלּוּ הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה הֵם בְּחִינַת 'אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְהָאָדָם בְּכָל מָקוֹם'[532], הַיְנוּ בְּחִינַת 'אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה'[533]. כִּי הַצַּדִּיק הוּא מַמְשִׁיךְ וּמְגַלֶּה הַחִדּוּשִׁים וְהַהֲלָכוֹת שֶׁלּוֹ בְּשֵׂכֶל כָּזֶה, עַד שֶׁיִּהְיוּ נִמְשָׁכִין לְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם בְּכָל מַדְרֵגָה שֶׁהוּא בֵּין בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה בֵּין בְּתַכְלִית הַיְרִידָה חַס וְשָׁלוֹם, כֻּלָּם יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמָם בָּהֶם תָּמִיד אִם יִרְצוּ לְקַבְּלָם:

וְכֵן אֲפִלּוּ אַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיקִים, אָז גַּם כֵּן עִקַּר נֶחָמָתֵנוּ וְתִקְוָתֵנוּ עַל יְדֵי הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁהִשְׁאִירוּ לָנוּ שֶׁקְּדֻשָּׁתָן עוֹלָמִית. שֶׁבָּהֶן אָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת עַצְמֵנוּ תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, בְּכָל זְמַן וּבְכָל מָקוֹם וּבְכָל דַּרְגָּא שֶׁבָּעוֹלָם: (חלוקת שותפות ה, י יב-יד)

[532] ערובין מח ע"א; שולחן ערוך (או"ח) שצו, א.

[533] ברכות ח ע"א.

אֲפִלּוּ בְּגַשְׁמִיּוּת עִקַּר קִיּוּם כָּל הַדְּבָרִים שֶׁנִּתְהַוּוּ מֵאַרְבַּע יְסוֹדוֹת 'אֵשׁ רוּחַ מַיִם עָפָר' הוּא עַל יְדֵי הַשָּׁלוֹם, דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁמִּתְנַהֲגִים הַיְסוֹדוֹת בְּ'מֶזֶג הַשָּׁוֶה' וְאֵין אֶחָד יוֹצֵא חוּץ לַחֲבֵרוֹ וְאֵינוֹ מִתְגַּבֵּר נֶגֶד חֲבֵרוֹ. וְכָל זֶה נַעֲשָׂה עַל יְדֵי 'הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם 'שֶׁהוּא בְּחִינַת 'יְסוֹד הַפָּשׁוּט', וְהוּא מְחַבֵּר וּמַרְכִּיב וּמְמַזֵּג הַיְסוֹדוֹת כֻּלָּם בַּמֶּזֶג הַשָּׁוֶה וְעוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר קִיּוּם כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם:

מִכָּל שֶׁכֵּן בְּרוּחָנִיּוּת לְעִנְיַן הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵהָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת וְכָל מִדָּה כְּלוּלָה מִכֻּלָּם, וּצְרִיכִין לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל מִדָּה לְבָרֵר הַטּוֹב מִמֶּנָּה וּלְבָעֵר הָרָע, שֶׁבְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל הַמִּדּוֹת כִּי אִם עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַפָּשׁוּט, בְּחִינַת '"הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגַּן" - דָּא אוֹרַיְתָא'[534] שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הַמִּדּוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל הַמִּדּוֹת שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר הִיא חַיֵּינוּ וְחִיּוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי אִם עַל יְדֵי הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם שֶׁהוּא יוֹדֵעַ אֵיךְ לְמַזְּגָם וּלְחַבְּרָם וְלַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, לְבָרֵר מִכָּל מִדָּה וּמִדָּה הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם, וּלְהִתְנַהֵג בָּהֶם בְּמֶזֶג הַשָּׁוֶה הַכֹּל בְּעִתּוֹ וּבִזְמַנּוֹ בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְקַיֵּם וְיִחְיֶה חַיִּים אֲמִתִּיִּים עַל פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחִיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת שֶׁכְּלוּלִים גַּם כֵּן מִשֹּׁרֶשׁ בְּחִינַת הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ כַּיָּדוּעַ[535]:

וְעַל כֵּן צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן הַרְבֵּה לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ בַּיִת. כִּי הָעוֹלָם בִּכְלָל הוּא כְּמוֹ בַּיִת שֶׁעִקַּר קִיּוּמוֹ כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ 'רֹאשׁ', דְּהַיְנוּ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבַּעַל הַבַּיִת וְהָרֹאשׁ בַּיִת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁיַּנְהִיג הַבַּיִת וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ כָּרָאוּי, לְסַדֵּר הַכֹּל עַל מְקוֹמוֹ הָרָאוּי וּלְהַשְׁגִּיחַ עַל תִּקּוּן הַבַּיִת וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ:

וְכֵן כָּל אָדָם בִּפְרָטִיּוּת הוּא בְּחִינַת עוֹלָם קָטָן בְּחִינַת בַּיִת, וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רֹאשׁ בְּחִינַת בַּעַל הַבַּיִת שֶׁיַּנְהִיג אוֹתוֹ כָּרָאוּי בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, שֶׁיֵּדַע לְהַנְהִיג כָּל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת שֶׁמֵּהֶם כָּל הַמִּדּוֹת לְהַנְהִיג וּלְסַדֵּר הַכֹּל כָּרָאוּי, בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְנַהֵג הַכֹּל עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר הִיא חַיֵּינוּ אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה מִתְקַיֵּם הַכֹּל:

וְעַל כֵּן שָׂנְאוּי הַמַּחֲלֹקֶת מְאֹד, בִּפְרָט כְּשֶׁחוֹלְקִין חַס וְשָׁלוֹם עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּכְשֵׁרֵי הַדּוֹר, כִּי כָּל אָדָם וְאָדָם אַף עַל פִּי שֶׁהוּא כָּלוּל מִכָּל הַמִּדּוֹת וּמִכָּל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת שֶׁשָּׁרְשָׁם אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם, אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ לְכָל אֶחָד אֲחִיזָה בְּיוֹתֵר בְּאוֹת אֶחָד וּבְמִדָּה מְיֻחֶדֶת וּבִיסוֹד פְּרָטִי. וְעַל כֵּן יֵשׁ שִׁנּוּיִים גְּדוֹלִים בְּטִבְעֵי בְּנֵי אָדָם וּבְמִדּוֹתֵיהֶם, וּצְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְמַזְּגוּת הַיְסוֹדוֹת שֶׁהוּא עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם:

אֲבָל כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר חַס וְשָׁלוֹם מַחֲלֹקֶת בֵּינֵיהֶם, אֲזַי נִתְעוֹרֵר מַחֲלֹקֶת בְּשָׁרְשֵׁי הַיְסוֹדוֹת שֶׁהֵם נֶאֱחָזִין בָּהֶם, וּמִזֶּה בָּאִין כָּל הַחוּרְבָּנוֹת וְכָל הַחֳלָאִים רַחֲמָנָא לִצְּלָן, שֶׁהַכֹּל עַל יְדֵי שֶׁאֵין הַיְסוֹדוֹת מִתְמַזְּגִין כָּרָאוּי בַּמֶּזֶג הַשָּׁוֶה וְכָל אֶחָד מִתְגַּבֵּר נֶגֶד חֲבֵרוֹ. בִּפְרָט אִם חוֹלְקִין חַס וְשָׁלוֹם עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַפָּשׁוּט, שֶׁעַל יָדוֹ עִקַּר הִתְמַזְּגוּת הַיְסוֹדוֹת בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת כַּנַּ"ל, וּמִזֶּה נֶחְרַב הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּמִזֶּה בָּאִים כָּל הַחוּרְבָּנוֹת וְכָל הַצָּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים: (מצרנות ד, ב-ג)

[534] תיקוני זוהר (תיקון ???) פז ע"ב.

[535] ???

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת נֶגֶד הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת 'רֹאשׁ' וְהָעוֹלָם נֶגְדּוֹ הֵם בְּחִינַת 'גּוּף', וְעִקַּר הַתִּקּוּן כְּשֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק כְּמוֹ הַגּוּף עִם הָרֹאשׁ, שֶׁעִקַּר הַחִיּוּת שֶׁבְּכָל הָאֵבָרִים הוּא רַק מֵהָרֹאשׁ: (מצרנות ד, ט)

כְּשֶׁפּוֹגְמִין בִּכְבוֹד הַצַּדִּיק חַס וְשָׁלוֹם, עַל יְדֵי זֶה פּוֹגְמִין בְּכָל קוֹמַת הָאָדָם וּבְכָל הָאֵבָרִים כֻּלָּם, בָּרֹאשׁ וּבָאָזְנַיִם וּבָעֵינַיִם וּבַחֹטֶם וּבַפֶּה וּבַלָּשׁוֹן וּבַלֵּב וּבַיָּדַיִם וּבָרַגְלַיִם, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְעַלְּמִין הַמֹּחִין וְאֵין זוֹכִין לֵידַע מֵאֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּמִתְגַּבְּרִין 'מְאוֹרֵי הָאֵשׁ' שֶׁהֵם מִבְּחִינַת 'הָרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת'[536] בְּחִינַת כְּלַל הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן:

וְעִקַּר אֲחִיזָתָם הוּא בִּבְחִינַת רַגְלֵי הַקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת "עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי"[537] בְּחִינַת "רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת"[538]. שֶׁזֶּה בְּחִינַת הָעִרְבּוּבְיָא הַגְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ עַכְשָׁו בָּעוֹלָם בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה הוּא בְּחִינַת 'עִקְבוֹת מְשִׁיחָא', כִּי הַנְּשָׁמוֹת עַתָּה הֵם בִּבְחִינַת 'רַגְלִין' שֶׁבָּהֶם עִקַּר אֲחִיזַת הָרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת, שֶׁמִּתְגַּבֵּר לְהַעֲלִים אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ בַּיִת הָאֲמִתִּי, וְעַל יְדֵי זֶה "מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם"[539]:

וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְקַשֵּׁר בֶּאֱמֶת לְהַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי כָּל כָּךְ עַד שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ הֶאָרָתוֹ בְּכָל הָאֵבָרִים כֻּלָּם. כִּי צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ אוֹר הַצַּדִּיק מֵהָרֹאשׁ אֶל הַלֵּב שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל הַמִּדּוֹת, הַיְנוּ שֶׁיִּתְנַהֵג בְּכָל הַמִּדּוֹת בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה כָּרָאוּי עַל יְדֵי הַחִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁמְּקַבֵּל מֵהַצַּדִּיק, וְהַחִיּוּת הַזֶּה יִהְיֶה נִמְשָׁךְ בְּכָל אֵבָרָיו, עַד שֶׁתִּהְיֶה נִמְשֶׁכֶת גַּם בִּבְחִינַת רַגְלִין, לְהַכְנִיעַ הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְלִּפּוֹת בְּחִינַת הָרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמְּאוֹרֵי אֵשׁ, שֶׁיִּהְיוּ נִכְנָעִים תַּחַת רַגְלֵי הַקְּדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים כִּי יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם"[540], 'אֵפֶר' דַּיְקָא שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמְּאוֹרֵי אֵשׁ, יִהְיוּ נִכְנָעִין תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵי הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הַכְּלוּלִים בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, בְּהָרֹאשׁ בַּיִת הָאֲמִתִּי. וְכָל הַנְּשָׁמוֹת הַנְּמוּכִין שֶׁהֵם בִּבְחִינַת רַגְלִין יֵדְעוּ גַּם כֵּן גְּדֻלַּת הַצַּדִּיק וּקְדֻשָּׁתוֹ, וְיָאִיר גַּם בָּהֶם עֵצוֹת נְכוֹנוֹת וְנִפְלָאוֹת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ"[541], כִּי הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי הוּא בְּחִינַת שַׁבָּת שֶׁאָז עוֹלִין הָרַגְלִין אֶל הַקְּדֻשָּׁה: (מצרנות ד, ט)

[536] ע"פ איכה ד, א.

[537] תהלים מט, ו.

[538] משלי ה, ה.

[539] ישעיה א, ו.

[540] מלאכי ג, כא.

[541] ישעיה נח, יג.

עַל יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הַמֹּחִין הַקְּדוֹשִׁים, וְעִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין הוּא לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאָז זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ יְדִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁה' יִתְבָּרַךְ סָתוּם וְנֶעֱלָם מְאֹד, אַף עַל פִּי כֵן יִתְגַּדֵּל הַדַּעַת כָּל כָּךְ עַד שֶׁיַּכִּירוּ וְיֵדְעוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּאִלּוּ רוֹאֶה אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּעֵינָיו בִּבְחִינַת "זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ"[542], כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'עֲתִידִין צַדִּיקִים שֶׁיִּהְיוּ מַרְאִין בְּאֶצְבַּע זֶה ה'' וְכוּ'[543]:

וְעוֹד זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת יוֹתֵר עַד שֶׁיֵּדְעוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת 'יֵשׁ', הַיְנוּ שֶׁיֵּדְעוּ בְּדַעַת שָׁלֵם שֶׁבְּכָל הַיֵּשׁוּת שֶׁהֵם כְּלַל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, בְּכֻלָּם מְלֻבָּשׁ חִיּוּתוֹ וֶאֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ"[544], שֶׁזֶּה עִקַּר קִבּוּל שְׂכַר הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד, בִּבְחִינַת "לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ"[545]. כִּי עַכְשָׁו אֵין יוֹדְעִין זֹאת רַק עַל יְדֵי 'אֱמוּנָה', אֲבָל לֶעָתִיד נִזְכֶּה לָדַעַת כָּל זֶה בִּידִיעָה שְׁלֵמָה, וְזֶה עִקַּר הַקִּבּוּל שָׂכָר. וְכָל זֶה כָּלוּל גַּם כֵּן בִּבְחִינַת "וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד" וְכוּ'[546] כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים: (מצרנות ד, יא)

[542] ישעיה כה, ט.

[543] תענית לא ע"א.

[544] ישעיה ו, ג.

[545] משלי ח, כא.

[546] בראשית ב, י.

הַצַּדִּיק מַמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה כּוֹלֵל וּמְחַבֵּר 'אַחַר הַבְּרִיאָה' בְּ'אֶחָד' שֶׁהוּא בְּחִינַת 'קֹדֶם הַבְּרִיאָה'. וְכָל הַמָּמוֹן וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת שֶׁבָּאִים עַל יְדֵי הַמְשָׁכַת הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ עָלֵינוּ, הַכֹּל בָּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק, בִּבְחִינַת "וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ"[547]. וַהֲמוֹן הָעָם הַפּוֹגְמִין בְּהַצַּדִּיק שֶׁעַל יָדוֹ עִקַּר הַמְשָׁכַת עֵינֵי הַהַשְׁגָּחָה בִּבְחִינַת "עֵינֵי ה' אֶל צַדִּיקִים"[548], שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת 'יוֹסֵף' שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֵינַיִם' בְּחִינַת "בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן"[549]:

וְעַל כֵּן הַהֲמוֹן עָם שֶׁנִּמְשָׁכִין אַחַר הַמָּמוֹן בְּעַצְמוֹ, וְאֵינָם מַאֲמִינִים שֶׁכָּל הַמָּמוֹן וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת הַכֹּל רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיק כַּנַּ"ל, זֶה בְּחִינַת פְּגַם מְכִירַת יוֹסֵף הַצַּדִּיק לְמִצְרַיִם בִּבְחִינַת "עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק"[550], שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְיָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַסְתָּרַת אוֹר הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי מִצְרַיִם מְלֵאָה גִּלְגּוּלִים וַעֲבוֹדוֹת זָרוֹת וּכְפִירוֹת בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ:

וְעַל כֵּן נִסְמַךְ פְּגַם מְכִירַת יוֹסֵף לִפְגַּם חֵטְא עֵר וְאוֹנָן, כִּי שְׁנֵיהֶם בְּחִינָה אַחַת, כִּי עַל יְדֵי כָּל זֶה גּוֹרְמִין לְהַעֲלִים וּלְהַסְתִּיר אוֹר הַהַשְׁגָּחָה:

אַךְ בְּתֹקֶף כֹּחוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק בְּחִינַת יוֹסֵף נִתְהַפֵּךְ הַכֹּל מֵרָע לְטוֹב, בִּבְחִינַת "כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם"[551], כִּי הַצַּדִּיק זוֹכֶה לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל טֻמְאַת מִצְרַיִם, וּלְגַלּוֹת אוֹר הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ דַּיְקָא בְּתוֹךְ תֹּקֶף הַהַסְתָּרָה וְהַעֲלָמָה, וְעַל כֵּן בִּזְכוּת יוֹסֵף יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בְּאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת, וְזָכוּ אַחַר כָּךְ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּהִתְגַּלּוּת גָּדוֹל: (שלוחין ג)

[547] בראשית מב, ו.

[548] תהלים לד, טז.

[549] בראשית מט, כב.

[550] עמוס ב, ו.

[551] בראשית מה, ה.

עַל יְדֵי הַהֲלִיכָה וְהַנְּסִיעָה שֶׁכָּל אֶחָד הוֹלֵךְ וְנוֹסֵעַ מִמְּקוֹמוֹ לְהַצַּדִּיק, עַל יְדֵי זֶה מַעֲלֶה מְקוֹמוֹ לִבְחִינַת 'מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם' שֶׁהוּא הַצַּדִּיק:

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנּוֹסְעִין וְהוֹלְכִין עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים בִּפְרָט קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי בַּמָּקוֹם שֶׁשּׁוֹכֵב הַצַּדִּיק שָׁם מְקוֹם מְנוּחָתוֹ, בִּבְחִינַת "יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם"[552], וְעִקַּר מְנוּחַת הַצַּדִּיק הוּא כְּשֶׁמְּקֻשָּׁר וְנִכְלָל בִּבְחִינַת 'כִּסֵּא הַכָּבוֹד' בְּחִינַת 'מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם' שֶׁשָּׁם עִקַּר הַמְּנוּחָה וְהַנַּחֲלָה, בִּבְחִינַת "וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם" וְכוּ'[553]. וְעַל כֵּן שָׁם בִּמְקוֹם גְּנִיזַת הַצַּדִּיק, זוֹכֶה כָּל אֶחָד שֶׁיְּרַחֲמוּ עָלָיו מִלְּמַעְלָה וְיָדוּנוּ אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת עַל יְדֵי בְּחִינַת 'מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם': (שלוחין ד, יג)

[552] ישעיה נז, ב.

[553] שמואל-א ב, ח.

צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ הַרְבֵּה אַחֲרֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינַת 'רוּחַ נְבוּאָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ', שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְכוּ'. וְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם מִקָּטָן וְעַד גָּדוֹל צָרִיךְ לִזָּהֵר בָּזֶה מְאֹד כָּל יָמָיו לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ רַבִּי אֲמִתִּי כָּזֶה:

כִּי אֲפִלּוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לִמְצֹא לְעַצְמוֹ רַבִּי אֲמִתִּי אוֹ חָבֵר אֲמִתִּי שֶׁקִּבֵּל מִצַּדִּיקֵי אֱמֶת דִּבְרֵי אֱמֶת הַמּוֹעִילִים לְנַפְשׁוֹ בֶּאֱמֶת, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם, כִּי אֲפִלּוּ אִם הָיוּ כְּבָר כָּל מַעֲשָׂיו מְתֻקָּנִים כָּרָאוּי צָרִיךְ גַּם כֵּן לְחַפֵּשׂ עוֹד וָעוֹד, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם לְמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר בַּעֲבוֹדַת ה'. מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁרֹב בְּנֵי אָדָם מַעֲשֵׂיהֶם אֵינָם עוֹלִים יָפֶה בִּפְרָט בָּעִתִּים הַלָּלוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ. עַל כֵּן צְרִיכִין תָּמִיד לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה אַחֲרֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ"ל:

כִּי בְּוַדַּאי אֵין הַחִפּוּשׂ וְהַבַּקָּשָׁה אַחֲרֵי גּוּף הַגַּשְׁמִי שֶׁל הַצַּדִּיק, כִּי אִם אַחֲרֵי 'רוּחַ הַקֹּדֶשׁ' שֶׁלּוֹ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה שֶׁזֶּה תִּקּוּנוֹ, וְזֶה צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ תָּמִיד:

כִּי מִמַּה נַּפְשָׁךְ אִם לֹא מְצָאוֹ עֲדַיִן כְּלָל, בְּוַדַּאי הוּא צָרִיךְ לֵילֵךְ עַל יָדָיו וְעַל רַגְלָיו וּלְבַקְּשׁוֹ וּלְחַפְּשׂוֹ בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִקָּצֶה וְעַד קָצֶה כָּל יָמָיו אֲשֶׁר הוּא חַי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, כִּי אוּלַי יוּכַל לִמְצֹא חַיֵּי נַפְשׁוֹ לָנֶצַח עַל כָּל פָּנִים יוֹם אֶחָד אוֹ שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי מוֹתוֹ:

וְאִם כְּבָר נִדְמֶה לוֹ שֶׁמָּצָא אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, בְּוַדַּאי זֶה צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהוּא יוֹשֵׁב אֵצֶל הַצַּדִּיק וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ נְעִימוּת אֲמִתַּת עֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת וְכוּ', וּמֵחֲמַת זֶה הוּא רָחוֹק עֲדַיִן מִשְׁלֵמוּת תִּקּוּנוֹ, כִּי עִקַּר הַיְגִיעָה צְרִיכִין בְּיוֹתֵר עַד שֶׁיִּמְצָא בְּחִינַת הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק. וְאִם יְחַפֵּשׂ בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי יִמְצָא, כִּי 'יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי תַּאֲמִין'[554]:

וַאֲפִלּוּ הָרַב הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה, עַד שֶׁיּוּכַל לִמְצֹא וּלְהַשִּׂיג קְדֻשַּׁת הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל רַבּוֹ הָאֲמִתִּי שֶׁקִּבֵּל מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁיִּמְצָא אֶת עַצְמוֹ, עַד שֶׁיֵּדַע אֵיךְ לְדַבֵּר וּלְיַעֵץ וּלְהַנְהִיג אֶת עַם עָנִי וָדַל הַחוֹסִים בּוֹ. כִּי לְבַעַל בְּחִירָה קָשֶׁה מְאֹד לַעֲזֹר, כִּי אִם בְּחַסְדֵי ה' הַנִּפְלָאִים מְאֹד מְאֹד, וּצְרִיכִין לָזֶה חִפּוּשׂ וּבַקָּשָׁה הַרְבֵּה הֵן מֵהָרַב הֵן מֵהֶחָבֵר הֵן מֵהַתַּלְמִיד, וְאָז "אִם תִּדְרְשֶׁנּוּ יִמָּצֵא לְךָ"[555]: (שלוחין ה, ד-ז)

[554] מגילה ו ע"ב.

[555] דברי הימים א, ט.

גַּם אַחַר שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְזָכוּ לִבְחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲמִתִּי עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן הָיוּ צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ הַרְבֵּה עוֹד לִמְצֹא בְּיוֹתֵר שְׁלֵמוּת אֶת הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל מֹשֶׁה רַבָּם, וְאָז הָיוּ זוֹכִין לְמַה שֶּׁהָיוּ זוֹכִים:

רַק עַל יְדֵי שֶׁלֹּא נִזְהֲרוּ בָּזֶה לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה עוֹד וָעוֹד אֶת הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל מֹשֶׁה רַבָּם, בִּכְדֵי לְבָרֵר עוֹד אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וּלְחַזְּקָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּמֵחֲמַת שֶׁנִּתְרַשְּׁלוּ בָּזֶה, הִתְגָּרָה בָּהֶם הַשָּׂטָן עַל יְדֵי הָעֵרֶב רַב וְהִכְשִׁילָם בִּכְפִירוֹת, עַד שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים: (שלוחין ה, ט-י)

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּלְמִידִים הֲגוּנִים הוּא חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[556], כִּי בֶּאֱמֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אֵינוֹ מֵת כְּלָל, וּמַה שֶּׁנִּכְתַּב מִיתָה אֵצֶל הַצַּדִּיקִים הוּא רַק מִסִּטְרָא דִּילָן כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ[557]:

וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'כָּל זְמַן שֶׁתַּלְמִיד שֶׁל אָדָם קַיָּם כְּאִלּוּ לֹא מֵת', אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת אָנוּ רוֹאִין שֶׁמֵּת וְנִקְבַּר, אַף עַל פִּי כֵן 'צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם קְרוּיִים חַיִּים'[558], כִּי בֶּאֱמֶת לֹא מֵת כְּלָל רַק מִצִּדֵּנוּ שֶׁאֵין אָנוּ רוֹאִין אוֹתוֹ, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁתַּלְמִידוֹ קַיָּם וְאוֹמֵר תּוֹרָתוֹ מִשְּׁמוֹ וּמְלַמְּדָהּ לַאֲחֵרִים, עַל יְדֵי זֶה בְּוַדַּאי כְּאִלּוּ לֹא מֵת גַּם מִצִּדֵּנוּ, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת הוּא רַק חָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל כֵּן כָּל זְמַן שֶׁתַּלְמִידוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק קַיָּם וּמְגַלֶּה תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּוַדַּאי לֹא מֵת: (שלוחין ה, יא)

[556] רש"י דברים לא, כט.

[557] זוהר תרומה קעד ע"א.

[558] ברכות יח ע"א.

הַצַּדִּיק מִסְתַּתֵּר בְּכָל פַּעַם מֵהָעוֹלָם מֵחֲמַת קִלְקוּלָם וְנִתְרַחֵק מֵהֶם הַרְבֵּה, עַד שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם לְקַבֵּל וְלִינֹק מֵאוֹרוֹ הַגָּדוֹל כִּי אִם עַל יְדֵי יְגִיעוֹת וּבַקָּשָׁה וְחִפּוּשׂ הַרְבֵּה. וְזֶה גַּם כֵּן בְּחַיָּיו, וּמִכָּל שֶׁכֵּן אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא, אֲזַי צְרִיכִין לְחַפְּשׂוֹ וּלְבַקְּשׁוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְסַלְסֵל וּלְחַפֵּשׂ בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וְלֵילֵךְ בִּדְרָכָיו וְאָרְחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים, וּלְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן הַרְבֵּה לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּשְׁפֹּךְ לִבּוֹ כַּמַּיִם לִפְנֵי ה', עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא וּלְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת כַּוָּנַת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת 'הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ', כִּי עִקַּר הַצַּדִּיק הוּא תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁשָּׁם גָּנוּז רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁלּוֹ:

וּצְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי נִמְצָא אֶחָד אוֹ רַבִּים, שֶׁהֵם תַּלְמִידָיו הָאֲמִתִּיִּים שֶׁקִּבְּלוּ תּוֹרָתוֹ וּדְרָכָיו וַעֲצוֹתָיו וּרְמָזָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיְּכוֹלִים לְהַחֲיוֹת אֶת הַכֹּל, כִּי אֵין דּוֹר יָתוֹם, וּבְוַדַּאי לֹא נִסְתַּלֵּק הַצַּדִּיק עַד שֶׁהִשְׁאִיר אַחֲרָיו בְּרָכָה שֶׁהֵם הַתַּלְמִידִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁלּוֹ שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחֲלִיפוֹת שֶׁלּוֹ, שֶׁכְּשֶׁהֵם מְגַלִּים תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה אֲזַי הוּא מִתְלַבֵּשׁ בְּדִבּוּרֵיהֶם וְנֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הוּא חַי מַמָּשׁ:

אֲבָל צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ מְאֹד מְאֹד אֶת זֶה הַתַּלְמִיד הָאֲמִתִּי שֶׁקִּבֵּל דַּעַת רַבּוֹ כָּרָאוּי עַד שֶׁיֵּשׁ בְּדִבּוּרָיו גַּם כֵּן בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּחִינַת 'רוּחַ הַבָּא מִן הַקֹּדֶשׁ'[559] הַמְּבֹאָר בִּפְנִים. שֶׁעַל יְדֵי שֶׁמְּגַלֶּה בֵּאוּרֵי תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל רַבּוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה שֶׁל כָּל הַמְקֹרָבִין אֵלָיו. וְכָל אֶחָד כְּפִי קֵרוּבוֹ וּכְפִי בַּקָּשָׁתוֹ וְחִפּוּשׂוֹ יוֹתֵר, מִתְבָּרֵר אֶצְלוֹ הַמְדַמֶּה יוֹתֵר, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִתְבָּרֵר וּמִתְחַזֵּק אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם בְּיוֹתֵר שֶׁזֶּה עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם, וְכָל זְמַן שֶׁנִּמְצָאִים אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים שֶׁעוֹסְקִים בָּזֶה, אָז נִקְרָא הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה 'חַי' כַּנַּ"ל: (שלוחין ה, יב)

[559] ספר עבודת הקודש (ר' מאיר ב' גבאי) ח"ד, כד.

כָּל צַדִּיק אֲמִתִּי וְתַלְמִידוֹ הֵם בְּחִינַת 'מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ' שֶׁהֵם בְּחִינַת 'חַמָּה וּלְבָנָה' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[560]. וְעַל כֵּן גַּם בְּחַיֵּי הַצַּדִּיק צְרִיכִין לְבַקְּשׁוֹ מְאֹד, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהַחַמָּה אֵין בָּהּ שׁוּם מִעוּט, אַף עַל פִּי כֵן לִפְעָמִים הִיא מִתְכַּסֵּית בֶּעָבִים וַעֲנָנִים הַמַּחֲשִׁיכִים אוֹרָהּ, כְּמוֹ כֵן לִפְעָמִים נִתְכַּסֶּה וְנֶעֱלָם אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה בְּחִינַת חַמָּה, עַל יְדֵי בְּחִינַת 'הָעֲנָנִין דִּמְכַסְיָּן עַל עֵינִין' שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל'[561], שֶׁמֵּהֶם נִמְשָׁכִין כָּל מִינֵי הִתְנַגְדוּת וְהַסְתָּרוֹת שֶׁעַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁעַל יְדֵי זֶה אֵין יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לָבֹא אֶצְלוֹ, צָרִיךְ יְגִיעוֹת לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁצָּרִיךְ וְכוּ' כַּנַּ"ל:

אֲבָל בְּוַדַּאי אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת 'שְׁלִיטַת הַלְּבָנָה' בְּחִינַת הַתַּלְמִיד בְּחִינַת 'יְהוֹשֻׁעַ', אֲזַי צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ אוֹר קְדֻשַּׁת הַשְׁאָרָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת יוֹתֵר. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהַלְּבָנָה מְקַבֶּלֶת אוֹר מֵהַחַמָּה כַּיָּדוּעַ, אַף עַל פִּי כֵן הִיא מִתְמַעֶטֶת וּמִתְמַלֵּאת בְּכָל עֵת, וְהַכֹּל כְּפִי עֲבוֹדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

וְעִקַּר מִלּוּי וְתִקּוּן הַלְּבָנָה מִפְּגִימָתָהּ הוּא עַל יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ אַחֲרֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁין בְּסוֹף בִּרְכַּת קִדּוּשׁ לְבָנָה, 'יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ לְמַלֹּאת פְּגִימַת הַלְּבָנָה וְכוּ', וִיקֻיַּם בָּנוּ "וּבִקְשׁוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִיד מַלְכָּם"[562]':

עַל כֵּן אַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת שְׁלִיטַת הַלְּבָנָה, צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ יוֹתֵר הֵיכָן נִמְצָא קְדֻשַּׁת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הָרַבִּי הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'מֹשֶׁה' בְּחִינַת 'פְּנֵי חַמָּה', וּבְיוֹתֵר עוֹסְקִין בְּתִקּוּן זֶה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים: (שלוחין ה, יג)

[560] בבא בתרא עה ע"א.

[561] זוהר (רע"מ) פנחס רנב ע"א.

[562] הושע ג, ה.

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[563]: הָאֲבֵדָה נִקְרֵאת עַל שֵׁם הָאוֹבֵד כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "הָיִיתִי כִּכְלִי אֹבֵד"[564], כִּי אֵין לְהָאֲבֵדָה דַּעַת לְהָבִין שֶׁנֶּאֶבְדָה מִבַּעֲלָהּ, וְעַל כֵּן עִקַּר צַעַר הָאֲבֵדָה הִיא רַק לְהָאוֹבְדָהּ. וּכְמוֹ כֵן הַנְּפָשׁוֹת שֶׁלֹּא זָכוּ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר הַצַּדִּיק כָּרָאוּי עַד שֶׁנִּסְתַּלֵּק חַס וְשָׁלוֹם, אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת הֵם כַּאֲבוּדִים וּשְׁכוּחִים וְאֵין לָהֶם דַּעַת לְהָבִין צַעַר אִבּוּדָם. רַק הַצַּדִּיק הָאוֹבֵד הוּא מַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת כְּאֵב הָאֲבֵדָה, כִּי הוּא יוֹדֵעַ הָרַחֲמָנוּת שֶׁעֲלֵיהֶם, וְעַל זֶה צוֹעֵק הַנָּבִיא "הַצַּדִּיק אָבָד" 'אָבָד' דַּיְקָא, "וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב" וְכוּ'[565]:

וְאִם תֹּאמְרוּ מַה נַּפְקָא מִינָה בְּאִם נָשִׂים עַל לֵב מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הַצַּדִּיק מֵת וְנִסְתַּלֵּק וּמַה דְּהֲוָה הֲוָה? וְעַל זֶה סִיֵּם "בְּאֵין מֵבִין כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק". הַיְנוּ עִקַּר אֲסִיפַת הַצַּדִּיק וְהִסְתַּלְּקוּתוֹ 'מִסִּטְרָא דִּידָן', הוּא רַק מִפְּנֵי הָרָעָה שֶׁהוּא בְּחִינַת 'פְּגַם אֱמוּנָה' כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים:

הַיְנוּ עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאָנוּ מִתְרַשְּׁלִים לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַחַר הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַל יְדֵי זֶה נֶחְשָׁב חַס וְשָׁלוֹם כְּאִלּוּ מֵת וְנִסְתַּלֵּק 'מִסִּטְרָא דִּילָן', אֲבָל כְּשֶׁנַּחֲזֹר וְנִתְעוֹרֵר לְבַקֵּשׁ אַחֲרָיו כָּרָאוּי, אֲזַי אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר נִסְתַּלֵּק, הוּא נֶחְשָׁב חַי מַמָּשׁ כִּי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת נִקְרָאִים חַיִּים תָּמִיד כַּנַּ"ל: (שלוחין ה, יד)

[563] רש"י תהלים לא, יג.

[564] תהלים לא, יג.

[565] ישעיה נז, א.

אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'אֲבֵדָה' מֵרַבָּם כַּנַּ"ל, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהֶם דַּעַת לְהָבִין אֵיךְ שֶׁנֶּאֶבְדוּ וְנִתְרַחֲקוּ מֵהַצַּדִּיק, אַף עַל פִּי כֵן כָּל זְמַן שֶׁמַּרְגִּישִׁין בְּעַצְמָן אֵיזֶה חִיּוּת כָּל שֶׁהוּא, צְרִיכִין לִצְעֹק עַל כָּל פָּנִים עַל זֶה בְּעַצְמוֹ "תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד"[566]. הַיְנוּ שֶׁנִּתְרַחַקְנוּ כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵין לָנוּ דַּעַת כְּלָל לְהָבִין לְהֵיכָן נֶאֶבַדְנוּ וְנִתְרַחַקְנוּ מִבַּעַל הָאֲבֵדָה, עַל כֵּן אָנוּ מְבַקְּשִׁים "בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ" וְכוּ'[567], שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ עָלֵינוּ רַחֲמֵי ה' יִתְבָּרַךְ וְרַחֲמֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, עַד שֶׁהֵם יְבַקְּשׁוּ וִיחַפְּשׂוּ אַחֲרֵינוּ לְהוֹדִיעַ וּלְהָאִיר עָלֵינוּ מֵרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁלָּהֶם וּלְקָרֵב אוֹתָנוּ לַה' יִתְבָּרַךְ:

וְאָז כְּשֶׁצּוֹעֲקִין וּמִתְחַנְּנִים כָּל כָּךְ בֶּאֱמֶת כַּמָּה פְּעָמִים, אֲזַי נֶחְשָׁב גַּם זֶה שֶׁמְּבַקְּשִׁין וּמְחַפְּשִׂין אַחַר הַצַּדִּיק, וְאָז יִזְכּוּ לְמָצְאוֹ, כִּי רַחֲמֵי ה' יִתְבָּרַךְ וְרַחֲמֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת אֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם: (שלוחין ה, טו)

[566] תהלים קיט, קעו.

[567] המשך הפסוק.

בְּכָל הָעֲסָקִים שֶׁעוֹסְקִין, הֵן תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְהֵן מַשָּׂא וּמַתָּן וּשְׁאָר עֲסָקִים, צְרִיכִין לְכַוֵּן בְּכָל עֲשִׂיָּה שֶׁעוֹשִׂין וּבְכָל דֶּרֶךְ וְעִיר וּכְרַךְ שֶׁהוֹלְכִין, אוּלַי יִזְכֶּה עַל יְדֵי עֵסֶק וּנְסִיעָה זֹאת לִמְצֹא אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת 'מֹשֶׁה', שֶׁכָּל חִיּוּתוֹ וְתִקְוָתוֹ לָנֶצַח וְחִיּוּת זַרְעוֹ וְדוֹרוֹתָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת וְכָל הַנְּפָשׁוֹת וְהָעוֹלָמוֹת הַתְּלוּיִים בּוֹ וּבָהֶם, כֻּלָּם תְּלוּיִים בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וְזֶה בְּחִינַת "אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבוֹת אֲבַקְשָׁה אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי" וְכוּ'[568]: (שלוחין ה, טז)

[568] שיר השירים ג, ב.

כְּשֶׁזּוֹכִין לִמְצֹא אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת 'בֹּקֶר' כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל כֵּן אֵלוּ הַתַּלְמִידִים הָאֲמִתִּיִּים הָעוֹסְקִים בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וְכוּ' וּמְבַקְּשִׁים וּמְחַפְּשִׂים לִמְצֹא בְּכָל עֵת בְּיוֹתֵר אֶת קְדֻשַּׁת הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל רַבָּם הָאֲמִתִּי, הֵם בְּחִינַת "שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר"[569] 'שׁוֹמְרִים' דַּיְקָא, כִּי עוֹמְדִים עַל מִשְׁמַרְתָּם בְּתֹקֶף וְהִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל וְעָצוּם מְאֹד, וְשׁוֹמְרִים וּמַמְתִּינִים וּמְצַפִּים לִישׁוּעַת ה' עַד שֶׁיִּזְכּוּ לִמְצֹא אוֹתוֹ כָּרָאוּי, וְאֵינָם מַסִּיחִים דַּעְתָּם מִן הַתִּקְוָה הַזֹּאת כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִשָּׁמָיִם:

וַהֲמוֹן הָעָם [אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם מֻטָּל לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה, עַד שֶׁיִּזְכּוּ לִמְצֹא הַתַּלְמִידִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל שֶׁעוֹסְקִים בָּזֶה תָּמִיד לְחַפֵּשׂ אַחַר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל רַבָּם שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה כַּנַּ"ל], כְּשֶׁפּוֹגְעִים בְּהַתַּלְמִידִים הַנַּ"ל וּמְבַקְּשִׁים וְשׁוֹאֲלִים מֵהֶם אֵיזֶה דָּבָר, וְהֵם רוֹצִים שֶׁיָּשִׁיבוּ לָהֶם תֵּכֶף וְיִמָּלֵא לָהֶם תִּקְוָתָם מִיָּד, וּמֵחֲמַת שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם לְהָשִׁיב בִּשְׁלֵמוּת לְהַשּׁוֹאֲלִים אוֹתָם, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם כְּבָר זָכוּ לִמְצֹא קְצָת קְדֻשַּׁת הרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן הֵם 'שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר' עַד שֶׁיִּמְצְאוּהוּ כָּרָאוּי, וּלְעֵת עַתָּה אֵין עֲדַיִן מַעֲנֶה בְּפִיהֶם בִּשְׁלֵמוּת:

וּמֵחֲמַת שֶׁלֹּא הֵשִׁיבוּ לָהֶם כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, עַל יְדֵי זֶה הַהֲמוֹן עַם רוֹצִים לְהִתְרַחֵק גַּם מֵהֶם, כִּי אוֹמְרִים הֲלֹא גַּם בָּהֶם לֹא מָצָאנוּ תַּקָּנָה כָּרָאוּי. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אִם הֲמוֹן הָעָם הַשּׁוֹאֲלִים מְכַוְּנִים לְשֵׁם שָׁמַיִם, רַק בִּשְׁבִיל הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ אַחַר נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁזֶּה תִּקּוּן נַפְשָׁם, אֲזַי ה' יִתְבָּרַךְ בְּעֶזְרָם וּמַצִּיל אוֹתָם שֶׁלֹּא יִתְרַחֲקוּ מֵהַתַּלְמִידִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל, רַק אַדְרַבָּא יִתְקָרְבוּ וְיִתְקַשְּׁרוּ אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִזְכּוּ גַּם הֵם לִמְצֹא בְּחִינַת הָרוּחַ הַקְּודש שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת 'מֹשֶׁה', עַד שֶׁיִּתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה גַּם אֶצְלָם וְיִזְכּוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּלְכָל טוּב. וְזֶה "מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר וְכוּ' אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי רְאִיתֶם, כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם עַד שֶׁמָּצָאתִי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי"[570] (עַיֵּן פְּנִים): (שלוחין ה, טז)

[569] תהלים קל, ו.

[570] שיר השירים ג, ג.

בְּכָל פַּעַם שֶׁבּוֹכִין עַל הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק וּמְחַפְּשִׂין וּמְבַקְּשִׁין אוֹתוֹ כָּרָאוּי, אֲזַי מוֹצְאִין קְדֻשָּׁתוֹ עַל יְדֵי הַבֵּן אוֹ הַתַּלְמִיד שֶׁמְּמַלֵּא מְקוֹם אָבִיו וְרַבּוֹ. כִּי זֶה כְּלָל גָּדוֹל שֶׁאֵין הַצַּדִּיק מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁנּוֹלַד אַחֵר תַּחְתָּיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[571] "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ" וְכוּ'[572], אֲבָל צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַחַר זֶה הַרְבֵּה הַרְבֵּה בִּפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ:

וְעַל כֵּן אַף עַל פִּי שֶׁצְּרִיכִין לִבְכּוֹת וְלִסְפֹּד הַרְבֵּה עַל הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק, אֲבָל צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לְהִכָּשֵׁל עַל יְדֵי זֶה לוֹמַר שֶׁכְּבָר מֵת הַצַּדִּיק וְאָפַס תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם וְלֹא נִשְׁאַר בָּעוֹלָם חֲלִיפָתוֹ וְהַשְׁאָרָתוֹ, כִּי זֶה פְּגַם עָצוּם מְאֹד, כִּי בְּוַדַּאי הַצַּדִּיק לֹא מֵת, וּבְוַדַּאי נִשְׁאָר הַשְׁאָרַת קְדֻשָּׁתוֹ אֵצֶל בָּנָיו וְתַלְמִידָיו, רַק שֶׁצְּרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַחַר זֶה מְאֹד מְאֹד, וְעַל יְדֵי כָּל חִפּוּשׂ וּבַקָּשָׁה מוֹצְאִין בְּוַדַּאי קְדֻשַּׁת הַשְׁאָרָתוֹ אֵצֶל בָּנָיו וְתַלְמִידָיו, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת "שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר בְּנוֹ תַּחְתָּיו"[573] כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים: (שלוחין ה, יז)

[571] יומא לח ע"ב; קידושין עב ע"ב.

[572] קהלת א, ה.

[573] דברים י, ו.

דֶּרֶךְ כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁאוֹמְרִים אַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק חַס וְשָׁלוֹם שֶׁעַתָּה כְּבָר לֹא נִשְׁאַר לָנוּ כְּלוּם חַס וְשָׁלוֹם. וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּצַּד אֶחָד אוֹמְרִים קְצָת אֱמֶת, כִּי בְּוַדַּאי לֹא נִשְׁאַר מַמָּשׁ צַדִּיק כָּזֶה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה' וְכוּ'[574]. אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לִשָּׁאֵר חַס וְשָׁלוֹם בָּזֶה לוֹמַר שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אָפַס תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי נַהֲפֹךְ הוּא 'כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ לְעוֹלָם'[575], "וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר"[576]:

עַל כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁצְּרִיכִין בְּוַדַּאי לְהִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד אַחֲרֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת מֹשֶׁה, אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין לְסַיֵּם בְּדִבְרֵי נֶחָמָה לְנַחֵם וּלְשַׂמֵּחַ עַצְמוֹ בְּהַשְׁאָרָתוֹ, דְּהַיְנוּ חִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּשְׁאָר מִמֶּנּוּ עַל יְדֵי סְפָרָיו וְתַלְמִידָיו, כִּי מֵהַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי בְּוַדַּאי נִשְׁאָר הַשְׁאָרָה טוֹבָה לָנֶצַח, רַק צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ הַרְבֵּה כַּנַּ"ל: (שלוחין ה, יח)

[574] בבא בתרא עה ע"א.

[575] ע"פ שמואל-א יב, כב.

[576] תהלים קמה, יג.

הַפִּלְפּוּל שֶׁל אֱמֶת, לְעַיֵּן וּלְחַפֵּשׂ בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲמִתַּת עַמְקוּת עֲצוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְעֻבְדָּא שֶׁזֶּהוּ הָעִקָּר, זֶהוּ עִקַּר בְּחִינַת הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ הַנַּ"ל: (שלוחין ה, יח)

אֵצֶל אֱלִישָׁע מָצִינוּ מְבֹאָר שֶׁגַּם אַחַר מוֹתוֹ נִחְיָה וְקָם הַמֵּת אֲשֶׁר נָגַע בְּעַצְמוֹת אֱלִישָׁע[577]. וּמִזֶּה מוּבָן מִמֵּילָא שֶׁאֱלִישָׁע בְּעַצְמוֹ בְּוַדַּאי לֹא מֵת וְהוּא חַי וְקַיָּם תָּמִיד, וְאִם יָכוֹל אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ לְהַחֲיוֹת הַמֵּת מַמָּשׁ, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַחֲיוֹת בְּנֵי אָדָם הַחַיִּים עֲדַיִן, לְהַחֲיוֹתָם בְּהַשְׁאָרַת תּוֹרָתוֹ וְרוּחַ קָדְשׁוֹ, רַק שֶׁצְּרִיכִים לְבַקְּשׁוֹ מְאֹד כַּנַּ"ל, וּמִזֶּה מוּבָן גַּם עַל כָּל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים: (שלוחין ה, כא)

[577] מלכים-ב יג, כא.

כְּשֶׁאֵינָם זוֹכִים הָעוֹלָם לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ בֶּאֱמֶת אַחַר הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אֲזַי לֹא דַּי שֶׁאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ נֶחְשָׁב כְּמֵת חַס וְשָׁלוֹם מִסִּטְרָא דִּילָן כַּנַּ"ל, אַף גַּם הַפְּגָם הַזֶּה מִתְגַּבֵּר לִפְעָמִים כָּל כָּךְ, עַד שֶׁגּוֹרֵם גַּם אֵיזֶה שְׁגִיאָה דַּקָּה לְהַצַּדִּיק הָרַבִּי הָאֲמִתִּי בְּעַצְמוֹ גַּם בְּחַיָּיו, עַד שֶׁהוּא גַּם הוּא, נֶעֱלָם מִמֶּנּוּ הַדֶּרֶךְ אֵיךְ יֵשׁ בְּכֹחוֹ לְתַקֵּן אֶת יִשְׂרָאֵל וּלְבָרֵר הַמְדַמֶּה אֶצְלָם, מֵאַחַר שֶׁלְּבַעַל בְּחִירָה קָשֶׁה מְאֹד לַעֲזֹר לוֹ כַּנַּ"ל:

וּבָזֶה יֵשׁ דְּבָרִים גְּבוֹהִים וְנִסְתָּרִים הַרְבֵּה, וְדָבָר זֶה נוֹגֵעַ לְמַה שֶּׁמֵּאֵן מֹשֶׁה בִּשְׁלִיחוּתוֹ, וְאָמַר "שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח"[578], וְכֵן "וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי"[579], וְכֵן מַה שֶּׁאֱלִישָׁע דָּחָה לְגֵחַזִי וְגִרָה דֻּבִּים בְּתִינוֹקוֹת, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁנֶּחֱלָה עַל זֶה שְׁתֵּי פְּעָמִים[580]. כִּי אֵין רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לְרַחֵק שׁוּם בְּרִיָּה רַק לְקָרֵב, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהִקְפִּיד ה' יִתְבָּרַךְ עַל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים[581], עַל שֶׁלֹּא לִמְּדוּ זְכוּת עַל יִשְׂרָאֵל כָּרָאוּי. וְעַל כֵּן כְּתִיב בֶּאֱלִישָׁע, "וֶאֱלִישָׁע חָלָה אֶת חָלְיוֹ אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ"[582], כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים:

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר לְעֵיל שֶׁגַּם הָרַב הָאֱמֶת וְגַם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ, צָרִיךְ גַּם כֵּן לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אֶת עַצְמוֹ. הַיְנוּ עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר כֹּחַ קְדֻשַּׁת הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁבּוֹ, עַד שֶׁיֵּדַע שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחוֹ לְעוֹרֵר רַחֲמִים גְּדוֹלִים כָּאֵלֶּה אֵצֶל ה' יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה יוּכַל לְהָרִים וּלְקָרֵב גַּם כָּל הָרְחוֹקִים מְאֹד אֶל ה' יִתְבָּרַךְ: (שלוחין ה, יט-כא)

[578] שמות ד, יג.

[579] שמות ד, א.

[580] סוטה מז ע"א; בבא מציעא פז ע"א; סנהדרין קז ע"ב.

[581] ???

[582] מלכים-ב יג, יד.

אֵצֶל הִסְתַּלְּקוּת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לַשָּׁמַיִם, מָצִינוּ שֶׁאָמְרוּ בְּנֵי הַנְּבִיאִים "יֵלְכוּ נָא וִיבַקְשׁוּ אֶת אֲדֹנֶיךָ" וְכוּ'[583], וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'מִכָּאן שֶׁהִתְחִיל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לְהִסְתַּלֵּק מֵהֶם'[584], וְאֵצֶל אֱלִישָׁע כְּתִיב: "וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם וַיֹּאמַר אַיֵּה ה' אֱלֹהֵי אֵלִיָּהוּ אַף הוּא וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם וַיֵּחָצוּ" וְכוּ'[585], "וַיֹּאמְרוּ נָחָה רוּחַ אֵלִיָּהוּ עַל אֱלִישָׁע"[586]:

כִּי בְּנֵי הַנְּבִיאִים שָׁגוּ בְּעִנְיַן הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ הַנַּ"ל, וְעַל כֵּן בִּקְּשׁוּ וְחִפְּשׂוּ אַחַר אֵלִיָּהוּ, לִמְצֹא אוֹתוֹ דַּיְקָא בְּזֶה הָעוֹלָם מַמָּשׁ בְּעוֹדוֹ מְלֻבָּשׁ בְּגוּפוֹ כְּמִקֹּדֶם. וּבֶאֱמֶת לֹא זוֹ הַדֶּרֶךְ, כִּי יְכוֹלִין לֵישֵׁב בְּסָמוּךְ אֵצֶל גּוּף הַצַּדִּיק וְאַף עַל פִּי כֵן יִהְיוּ רְחוֹקִין מִמֶּנּוּ הַיְנוּ מִקְּדֻשַּׁת הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁלּוֹ בְּתַכְלִית הָרִחוּק, וְעַל כֵּן גַּם בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ בְּעוֹדוֹ סָמוּךְ אֵלֵינוּ, צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ מְאֹד:

וְכֵן עַל יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ, הָעִקָּר אַחַר קְדֻשָּׁתוֹ וְרוּחַ קָדְשׁוֹ, עַל יְדֵי זֶה אֵינוֹ מִסְתַּלֵּק לְעוֹלָם, וִיכוֹלִין לִמְצֹא כֹּחַ קְדֻשָּׁתוֹ גַּם אַחֲרֵי הִסְתַּלְּקוּתוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאֱלִישָׁע זָכָה לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אֶת אֵלִיָּהוּ כָּרָאוּי, גַּם אַחַר שֶׁיָּדַע בְּבֵרוּר שֶׁעָלָה לַשָּׁמַיִם צָעַק וְהִתְחַנֵּן "אַיֵּה ה' אֱלֹהֵי אֵלִיָּהוּ", הַיְנוּ קְדֻשָּׁתוֹ וְרוּחַ קָדְשׁוֹ וּזְכוּתוֹ וְכֹחוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ, וְהִתְגַּלּוּת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּתְגַּלָּה עַל יָדוֹ, וְעַל כֵּן זָכָה עַל יְדֵי זֶה בֶּאֱמֶת שֶׁנָּחָה עָלָיו רוּחַ אֵלִיָּהוּ: (שלוחין ה, כב)

[583] מלכים-ב ב, טז.

[584] רש"י שם.

[585] מלכים-ב ב, יד.

[586] שם, טו.

לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לְהִתְתַקֵּן מִיָּד, "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו"[587], בִּפְרָט מֵאַחַר שֶׁכְּבָר פָּגַם וְקִלְקֵל הַמְדַמֶּה שֶׁלּוֹ הַרְבֵּה קֹדֶם שֶׁבָּא אֶל הַצַּדִּיק, וְכָל מַה שֶּׁעוֹסְקִין לְתַקְּנוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַבַּעַל דָּבָר בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל מְאֹד בְּיוֹתֵר, 'כִּי כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ'[588]:

עַל כֵּן הָרוֹצֶה לָחוּס עַל נַפְשׁוֹ וְלַחֲשֹׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי בֶּאֱמֶת, צָרִיךְ לִהְיוֹת חָזָק בְּדַעְתּוֹ מְאֹד בְּהִתְחַזְּקוּת עָצוּם, לֶאֱחֹז עַצְמוֹ בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַזֶּה הָעוֹסֵק בְּתִקּוּן נַפְשׁוֹ, וּלְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַחַר עַמְקוּת אֲמִתַּת עֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת וּדְרָכָיו הָאֲמִתִּיִּים וְהַתְּמִימִים כָּל יְמֵי חַיָּיו, וּלְקַיֵּם "אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ" וְכוּ'[589], כִּי הַרְבֵּה הַרְבֵּה צָרִיךְ לַעֲבֹר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְתִקּוּן נַפְשׁוֹ בִּשְׁלֵמוּת: (שלוחין ה, כו)

[587] בראשית ח, כא.

[588] סוכה נב ע"א.

[589] שיר השירים ג, ד.

עִקַּר 'יִחוּדָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ', הוּא עַל יְדֵי נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל הַמְחַפְּשִׂים וּמְבַקְּשִׁים אַחַר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַד שֶׁמּוֹצְאִים אוֹתוֹ, וּבָאִים אֵלָיו בִּיגִיעוֹת עֲצוּמוֹת בְּכָל פַּעַם כְּדֵי לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ תּוֹרַת אֱמֶת, וְהַצַּדִּיק מַעֲלֶה נַפְשׁוֹתָם בִּבְחִינַת 'מַיִּן נוּקְבִין' וְעוֹשֶׂה עַל יְדֵי זֶה יִחוּד גָּדוֹל, וְעַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיךְ לָהֶם תּוֹרָה כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר[590]:

אֲבָל כְּשֶׁאֵין הַנְּפָשׁוֹת מִשְׁתַּדְּלִים לְבַקְּשׁוֹ וְלֵילֵךְ אַחֲרָיו, אֲזַי אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת הַיִּחוּד הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל, וַאֲזַי מִתְגַּבְּרִין חַס וְשָׁלוֹם הַדִּינִים הַקָּשִׁים, עַד שֶׁמֻּכְרָחִין לָמוּת וְלֵהָרֵג חַס וְשָׁלוֹם כַּמָּה נְפָשׁוֹת עַל קִדּוּשׁ ה', וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה הַיִּחוּד הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר[591]: (שלוחין ה, לו)

[590] ליקוטי מוהר"ן ח"א יג, ב.

[591] ליקוטי מוהר"ן ח"א רס.

כְּשֶׁאֵין זוֹכִין לִמְצֹא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אֲזַי צְרִיכִין לְהִתְעַנּוֹת הַרְבֵּה, וְעַל יְדֵי הַתַּעֲנִית שֶׁמְּשַׁבְּרִין תַּאֲוַת אֲכִילָה עַל יְדֵי זֶה נִכְנָע 'מְזוֹנָא דְּגוּפָא', וּמַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת 'מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא', וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְמָצְאוֹ: (שלוחין ה, לו)

אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וְלִכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם, כִּי אִם עַל יְדֵי מְסִירַת נֶפֶשׁ. וְעִקַּר הַמְסִירַת נֶפֶשׁ הִיא לְבַטֵּל כְּבוֹדוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת 'שְׁמוֹ וְנַפְשׁוֹ' וְלִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכַת דָּמִים הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיֶה נִקְרָא עַל שֵׁם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְשֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, כִּי הַרְבֵּה צְרִיכִין לִסְבֹּל בִּשְׁבִיל בַּקָּשַׁת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְאָז דַּיְקָא יִזְכֶּה לֵידַע הָאֱמֶת לְמִי לְהִתְקָרֵב:

כִּי בְּכֶרֶס מְלֵאָה וּרְדִיפַת הַכָּבוֹד וְהָעֹשֶׁר, וּלְהַרְבּוֹת בִּבְגָדִים וְתַכְשִׁיטִים כָּל אֶחָד יוֹתֵר מִיכָלְתּוֹ בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם וְכוּ' כַּאֲשֶׁר מָצוּי עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, עַל יְדֵי כָּל זֶה אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא הָאֱמֶת, אַדְרַבָּא כָּל מַה שֶּׁיְּגַלּוּ לוֹ דִּבּוּרִים אֲמִתִּיִּים וְנִפְלָאִים יַהֲפֹךְ הַכֹּל מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ. רַק אִם יַפְקִיר כְּבוֹדוֹ בֶּאֱמֶת וְלֹא יָחוּס עַל כְּבוֹדוֹ בִּשְׁבִיל בַּקָּשַׁת הָאֱמֶת, אָז יִזְכֶּה לֵידַע הָאֱמֶת: (שלוחין ה, לו)

כְּלַל וִיסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא שֶׁצְּרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לִבְלִי לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה מַטְעֶה אֶת הָאָדָם לְגַמְרֵי, וּכְמוֹ שֶׁבְּכָל הַקִּנְיָנִים וְהַמַּשָּׂא וּמַתָּן צְרִיכִין לִהְיוֹת נִזְהָר מֵאוֹנָאוֹת וְהַטְעָאוֹת, כְּמוֹ כֵן בְּעִקַּר הַקִּנְיָן שֶׁל הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא לִקְנוֹת תּוֹרָה וּמִצְווֹת בִּבְחִינַת "אֱמֶת קְנֵה"[592], צְרִיכִין גַּם כֵּן לִזָּהֵר מֵאוֹנָאָה וְטָעוּת, כִּי כַּמָּה וְכַמָּה פְּגָמִים וּפְנִיּוֹת חַס וְשָׁלוֹם יֵשׁ בְּהַתּוֹרָה וּמִצְווֹת שֶׁל רֹב הָעוֹלָם, כִּי עַל יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הַפְּגוּמִים עַל יְדֵי זֶה גַּם הַטּוֹב שֶׁלָּהֶם פָּגוּם הַרְבֵּה. וְאִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל בִּשְׁלֵמוּת מֵהָאוֹנָאָה וְהַטָּעֻיּוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, כִּי אִם עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי:

עַל כֵּן צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ מְאֹד אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת 'וְלִשְׁפֹּךְ לִבּוֹ כַּמַּיִם נֹכַח פְּנֵי ה''[593] שֶׁיִּזְכֶּה לְמָצְאוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה עַל יָדוֹ לְבָרֵר הַמְדַמֶּה שֶׁלּוֹ כְּדֵי שֶׁיִּנָּצֵל עַל יְדֵי זֶה מִכָּל הַטָּעֻיּוֹת וְהָאוֹנָאוֹת הַבָּאִים עַל יְדֵי בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה:

וְיֵשׁ שֶׁמַּאֲמִין בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּמַתְחִיל לְהִתְקָרֵב, אֲבָל אֵין הִתְקָרְבוּתוֹ בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁיִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְבֵרוּר הַמְדַמֶּה בִּשְׁלֵמוּת, זֶה בְּחִינַת 'אוֹנָאָה - פָּחוֹת מִשְּׁתוּת', כִּי עַל יְדֵי שֶׁהִתְחִיל לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת עַל יְדֵי זֶה יָצָא קְצָת מִבְּחִינַת 'נֹגַהּ' (שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹנָאָה שְׁתוּת), כִּי הַצַּדִּיק מַכְרִיעַ אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם אֶל הַטּוֹב וְאֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְעַל כֵּן הָאוֹנָאָה שֶׁלּוֹ הִיא בִּבְחִינַת פָּחוֹת מִשְּׁתוּת וְנִתָּן לִמְחִילָה[594], כִּי זֶה הַצַּדִּיק הוּא בִּבְחִינַת "וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה"[595]:

אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק, רַק עוֹמֵד עַל הַמִּשְׁקָל שֶׁאֵינוֹ חוֹלֵק עָלָיו וְגַם אֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְקָרֵב, זֶה בְּחִינַת 'אוֹנָאָה - שְׁתוּת' שֶׁהוּא בְּחִינַת 'נֹגַהּ' שֶׁלִּפְעָמִים נִכְלַל בִּקְדֻשָּׁה וְלִפְעָמִים לְהֵפֶךְ, וְעַל כֵּן הוּא בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה אִם לֹא יִשְׁתַּדֵּל לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת, שֶׁלֹּא יִפֹּל חַס וְשָׁלוֹם לְרָע גָּמוּר. אֲבָל עַל כָּל פָּנִים כָּל זְמַן שֶׁהוּא בִּבְחִינַת 'אוֹנָאָה - שְׁתוּת' שֶׁאֵינוֹ מַכְרִיעַ לְכָאן וּלְכָאן, אֲזַי הוּא בבְּחִינַת 'קָנָה וּמַחֲזִיר אוֹנָאָה'[596], הַיְנוּ שֶׁכָּל הַתּוֹרָה וּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלּוֹ שֶׁהֵם עִקַּר קִנְיַן הָאָדָם בֶּאֱמֶת כַּנַּ"ל, כָּל אֵלּוּ הַקִּנְיָנִים יִתְקַיְּמוּ, רַק שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְהַחֲזִיר הָאוֹנָאָה, כִּי יִצְטָרֵךְ תִּקּוּן וּבֵרוּר גָּדוֹל לְבָרֵר הַתּוֹרָה וּמִצְווֹת שֶׁלּוֹ מֵהָאוֹנָאָה וְהַטָּעֻיּוֹת שֶׁלּוֹ:

אֲבָל זֶה שֶׁטָּעוּתוֹ בִּבְחִינַת 'יָתֵר מִשְּׁתוּת', הַיְנוּ שֶׁנָּפַל כָּל כָּךְ עַד שֶׁחוֹלֵק לְגַמְרֵי עַל הַצַּדִּיק, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'יוֹתֵר מִשְּׁתוּת' הַיְנוּ שֶׁבְּחִינַת 'נֹגַהּ' נִכְלַל בַּקְּלִפָּה חַס וְשָׁלוֹם, שָׁם הוּא בְּחִינַת 'בִּטּוּל מֶקַח' לְגַמְרֵי שֶׁכָּל הַקִּנְיָנִים שֶׁלוֹ בְּטֵלִין וּמְבֻטָּלִין לְגַמְרֵי[597], וְעָלָיו נֶאֱמַר "כַּאֲשֶׁר בָּא כֵּן יֵלֵךְ וּמְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַעֲמָלוֹ"[598], וְיִצְטָרֵךְ לִסְבֹּל מַה שֶּׁיִּסְבֹּל בְּכַמָּה גִּלְגּוּלִים וְכוּ', עַד שֶׁהַצַּדִּיק יַחֲזֹר וִיתַקְּנוֹ מֵחָדָשׁ לְגַמְרֵי: (שלוחין ה, לט-מ)

[592] משלי כג, כג.

[593] ע"פ איכה ב, יט.

[594] שולחן ערוך (חו"מ) רכז, ג. (צריך להביא בכל מקום את לשון השו"ע.)

[595] משלי טז, יד.

[596] שולחן ערוך (חו"מ) רכז, ב.

[597] שם, ד.

[598] ע"פ קהלת ה, יד.

כָּל אָדָם בִּשְׁעַת לִמּוּדוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ, צָרִיךְ לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבַּדּוֹר, וְאָז יִזְכֶּה שֶׁהַצַּדִּיק יְבָרֵר גַּם הַלִּמּוּד וְהָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ, וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ עַל יְדֵי זֶה שֶׁפַע רוּחָנִיּוּת וְשֶׁפַע גַּשְׁמִיּוּת לְכָל דָּרֵי מַעְלָה וּמַטָּה: (מקח וממכר ג, ו)

הַצַּדִּיקִים מְחַיִּין כָּל הַמַּלְאָכִים וְכָל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים עַל יְדֵי הַשֶּׁפַע רוּחָנִיּוּת שֶׁמַּשְׁפִּיעִין לָהֶם בְּלִמּוּד תּוֹרָתָם הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְאִירִין עֲלֵיהֶם הַשָּׂגַת אֱלֹהוּת בְּיוֹתֵר שֶׁזֶּה עִקַּר חִיּוּתָם: (מקח וממכר ג, ז)

בְּוַדַּאי לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לְשַׁבֵּר בִּשְׁלֵמוּת אֶת הַגּוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת 'שְׂמֹאל', וַאֲזַי הוּא בְּוַדַּאי רָחוֹק מִדַּעַת אֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל כֵּן עַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לְהַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ וְלֵידַע עֹצֶם רִחוּקוֹ מֵה' יִתְבָּרַךְ, וּלְבַטֵּל עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר, שֶׁזָּכָה לְשַׁבֵּר בֶּאֱמֶת אֶת הַגּוּף וְכוּ', וְהוּא יָכוֹל לְתַקֵּן וּלְבָרֵר אוֹתוֹ גַּם כֵּן וּלְהַדְרִיכוֹ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה וּלְהָשִׁיבוֹ לִמְקוֹמוֹ. וַאֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים, לָאו כֻּלָּם זוֹכִים לְשַׁבֵּר בִּשְׁלֵמוּת אֶת הַגּוּף שֶׁאֲחִיזָתוֹ מִבְּחִינַת 'שְׂמֹאל':

וְעַל כֵּן כֻּלָּם צְרִיכִים לְקַבֵּל זֶה מִזֶּה וְזֶה מִזֶּה, עַד שֶׁמְּקַבְּלִין כֻּלָּם מֵהָרֹאשׁ הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר שֶׁהוּא הַ'חַד בְּדָרָא' אֲשֶׁר זָכָה לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת בְּתַכְלִית, וְהוּא יָכוֹל לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ: (מקח וממכר ג, יא)

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת 'יוֹסֵף', מְרַחֵם עַל הַדּוֹר וּמְסַפֵּר וּמְרַמֵּז לָהֶם גֹּדֶל מַעֲלַת קְדֻשָּׁתוֹ ועומק הַשָּׂגָתוֹ, וּמֵעִיר אָזְנֵיהֶם שֶׁכֻּלָּם צְרִיכִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו - כִּי כָּל עֲלִיַּת תּוֹרָתָם וַעֲבוֹדָתָם הוּא עַל יָדוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁסִּפֵּר יוֹסֵף לְהַשְּׁבָטִים חֲלוֹמוֹתָיו וּדְבָרָיו:

אֲבָל צְרִיכִין לָזֶה זְכִיָּה גְּדוֹלָה לְהַקְשִׁיב דְּבָרָיו בִּתְמִימוּת, כִּי לִפְעָמִים עֲוֹן הַדּוֹר גּוֹרֵם עַד שֶׁגַּם הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים אֵינָם רוֹצִים לְהַאֲמִין בִּדְבָרָיו וְחוֹשְׁדִין אוֹתוֹ שֶׁכָּל כַּוָּנַת דְּבָרָיו בִּשְׁבִיל הִתְנַשְּׂאוּת וּמֶמְשָׁלָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁאָמְרוּ לוֹ אַחֵי יוֹסֵף "הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ" וְכוּ'[599], עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה נֶעֱלַם הַצַּדִּיק מִן הָעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם: (מקח וממכר ג, יג)

[599] בראשית לז, ח.

אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת כִּי אִם עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי הֵם מַמְשִׁיכִין קְדֻשָּׁה וְחִיּוּת לְכָל הָעוֹלָם וּמְגַלִּין אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ גַּם לְהָרְחוֹקִים מִן הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, עַל יְדֵי 'הָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם' שֶׁמְּקַבְּלִין מִשָּׁם וְכוּ': (מתנה ג, ד)

אוֹתָם שֶׁזָּכוּ לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת הָ'רֹאשׁ בַּיִת' וּלְהִכָּלֵל בְּתוֹךְ הַבַּיִת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁלּוֹ, הֵם בִּבְחִינַת אוֹתָם שֶׁהָיוּ מֻקָּפִים בַּמִּדְבָּר בְּהֶקֵּף עַנְנֵי כָּבוֹד: (מתנה ג, ה)

כְּשֶׁהַצַּדִּיק מִתְבַּטֵּל לִפְעָמִים מִן הַתּוֹרָה, וְיוֹצֵא מִבֵּית קְדֻשָּׁתוֹ וּמוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ אֶל הָעוֹלָם וּמְדַבֵּר עִמָּהֶם עִסְקֵי חֹל, וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא הוּא מְטַהֵר אוֹתָם מִטֻּמְאָתָם וּמְקָרֵב אוֹתָם לַה' יִתְבָּרַךְ, זֶה בְּחִינַת טָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה מַמָּשׁ כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים: (מתנה ג, יב)

הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁכָּל קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל תָּלוּי בָּהֶם הֵם בְּחִינַת 'מְאוֹרֵי אוֹר', וְהַמְּפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר הֵם בְּחִינַת 'מְאוֹרֵי אֵשׁ', וְקָשֶׁה מְאֹד לְהַבְדִּיל וּלְהַפְרִישׁ בֵּינֵיהֶם וְלַעֲמֹד עַל הָאֱמֶת, כִּי גַּם בְּהַמְּאוֹרֵי אֵשׁ יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה בְּחִינָה שֶׁל אֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, כִּי 'כָּל שֶׁקֶר שֶׁאֵין בּוֹ אֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ' וְכוּ'[600], אֲבָל הָיוּ צְרִיכִין שֶׁיִּהְיוּ נִכְנָעִין וּבְטֵלִין תַּחַת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת וְאָז הָיוּ נִכְלָלִין מְאוֹרֵי אֵשׁ בִּמְאוֹרֵי אוֹר וְהָיָה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל:

אֲבָל הֵם רוֹצִים לְהִשְׂתָּרֵר וְלִמְלֹךְ וְנוֹטְלִין גְּדֻלָּה לְעַצְמָן, וְרוֹצִים לְהַעֲלִים וּלְהַסְתִּיר לְגַמְרֵי בְּחִינַת הַמְּאוֹרֵי אוֹר שֶׁהֵם בְּחִינַת הַצַּדִּיקי אֱמֶת, וְעַל כֵּן קָשֶׁה מְאֹד לְבָרֵר הָאֱמֶת, כִּי כָּל אֶחָד אוֹמֵר שֶׁאֶצְלוֹ הָאֱמֶת. וְזֶה בְּחִינַת הַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁנִּתְקַשָּׁה בָּהֶן מֹשֶׁה[601] כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים: (מתנה ג, יד)

[600] רש"י במדבר יג, כז; סוטה לה, א.

[601] זוהר (רע"מ) תרומה קנז ע"ב.

גֹּדֶל הַמַּעֲלָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה הוּא הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים וְלִירֵאִים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים (שֶׁזָּכוּ לְקַבֵּל עֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת מֵרַבּוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים), כִּי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הֵם מוֹדִיעִים לָנוּ בְּכָל פַּעַם אוֹצְרֵי מַתְּנוֹתָיו הַטּוֹבִים שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לִתֵּן לָנוּ בְּרַחֲמָיו, וּמוֹדִיעִים לָנוּ בְּכָל עֵת אֵיךְ לְהָכִין עַצְמֵנוּ לְקַבְּלָם, וְנוֹתְנִים לָנוּ עֵצוֹת אֵיךְ לְנַקּוֹת וּלְטַהֵר עַצְמֵנוּ וּלְבוּשֵׁנוּ מִכָּל לִכְלוּךְ וּפְגָם, וְהֵם חוֹפְרִים בְּאֵרוֹת וּמַעֲיָנוֹת חֲדָשׁוֹת, מַעְיְנוֹת הַיְשׁוּעָה שֶׁאֵינָם פּוֹסְקִין, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכְלוּ לְטַהֵר בָּהֶם כָּל הַפְּגוּמִים וְהַמְלֻכְלָכִים וְהַמְתֹעָבִים שֶׁבָּעוֹלָם, וּלְהִתְרַפְּאוֹת בָּהֶם כָּל מִינֵי חֳלָאִים וּמַכְאוֹבוֹת רָעִים בְּגוּף וְנֶפֶשׁ, וּלְהִתְבַּסֵּם עַל יָדָם בְּכָל מִינֵי רֵיחוֹת טוֹבוֹת:

כִּי אֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ הַחֲסָדִים הַגְּדוֹלִים שֶׁה' יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בְּכָל עֵת כִּי אִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכתוב "יוֹדִיעַ דְּרָכָיו לְמֹשֶׁה וְכוּ' רַחוּם וְחַנּוּן ה'" וְכוּ'[602]: (מתנה ד, ח)

[602] תהלים קג, ז-ח.

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת 'יַעֲקֹב' בְּחִינַת 'נְקֻדַּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים' בְּחִינַת "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב"[603], וּמֹחוֹ הַקָּדוֹשׁ הוּא בְּחִינַת 'לֹבֶן הָעֶלְיוֹן' בְּחִינַת 'מִסִּטְרָא דִּימִינָא מֹחָא חִוָּרָא כְּכַסְפָּא'[604]. וְכָל הַתּוֹרָה שֶׁהוּא מְגַלֶּה הִיא אֱמֶת בָּרוּר זַךְ וְנָקִי בְּלִי שׁוּם סִיג וּפְסֹלֶת כְּלָל, בְּחִינַת "אִמְרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף וְכוּ' מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם"[605]:

וְהַבַּעַל דָּבָר מִתְגַּבֵּר עַצְמוֹ עַל זֶה מְאֹד, לְהַסְתִּיר וּלְהַעֲלִים אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַזֶּה, וּמַכְנִיס בָּעוֹלָם רַמָּאוּת וְעַרְמוּמִיּוּת הַרְבֵּה, וּמִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בִּגְדוֹלִים וּמַנְהִיגִים וּמַכְנִיס בְּלִבָּם לַחֲלֹק עַל הַצַּדִּיק הַזֶּה. וְאֵלּוּ הָרַמָּאוּת וְהַטָּעֻיּוֹת הַבָּאִים מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר, הֵם בְּחִינַת 'לָבָן הָאֲרַמִּי' כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים:

וְעַל פִּי רֹב אוֹתָם הַמַּנְהִיגִים שֶׁלֹּא זָכוּ עֲדַיִן לְבָרֵר אֶת הַמְדַמֶּה בִּשְׁלֵמוּת אֵין עֲלֵיהֶם שׁוּם מַחֲלֹקֶת, אַדְרַבָּא שָׁלוֹם לָהֶם. כִּי אֵין הַבַּעַל דָּבָר מִתְגָּרֶה עֲלֵיהֶם לְהַרְבּוֹת עֲלֵיהֶם מַחֲלֹקֶת כָּל כָּךְ מֵחֲמַת שֶׁאֵין בָּהֶם כֹּחַ לַעֲזֹר לְיִשְׂרָאֵל לְהַחֲזִירָם לְמוּטָב בִּשְׁלֵמוּת, וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַבַּעַל דָּבָר הוּא רַק עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת:

אַךְ אַף עַל פִּי כֵן כָּל זְמַן שֶׁאֵין יוֹדְעִין הָאֱמֶת הַבָּרוּר לְמִי לְהִתְקָרֵב, צְרִיכִין לְעֵת עַתָּה לְהִתְקָרֵב לְאֵלּוּ הַמַּנְהִיגִים. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַמְדַמֶה שֶׁלָּהֶם מְבֹרָר בִּשְׁלֵמוּת וְעַל כֵּן גַּם הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁלָּהֶם הֵם מִבְּחִינַת זֶה הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר עֲדַיִן, וְעַל כֵּן אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲזֹר לְיִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת. אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ בָּהֶם טוֹב הַרְבֵּה גַּם כֵּן, עַל כֵּן צְרִיכִין לְעֵת עַתָּה לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ חוֹמֵל עַל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְכָל זְמַן שֶׁאֵין זוֹכִין לִמְצֹא נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁהוּא הַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי, אֲזַי קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ מַנְהֶגֶת אֶת יִשְׂרָאֵל:

אַךְ אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין לִבְלִי לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלוֹמַר שֶׁכְּבָר זָכָה לִמְצֹא הַנְּקֻדַּת הָאֱמֶת. עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִתְבּוֹנֵן עַל דְּרָכָיו, וּלְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב אֵיךְ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבְּעֵת אֲסִיפַת הַצִּבּוּר אֶל הַמַּנְהִיג אֲזַי "הֶן אֵל כַּבִּיר לֹא יִמְאָס"[606] וּמַמְשִׁיךְ לָהֶם ה' יִתְבָּרַךְ אֵיזֶה מֵימֵי הַתּוֹרָה לְהַשְׁקוֹת הַצֹּאן קֳדָשִׁים הַצְּמֵאִים לִשְׁמֹעַ דְּבַר ה', וְאָז לְפִי שָׁעָה נִתְבַּטֵּל וְנִסְתַּלֵּק קְצָת מֵהֶם בְּחִינַת הַבִּלְבּוּלִים וְכוּ' הַבָּאִים מִבְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת 'לֵב הָאֶבֶן' וְנִכְנָע הַיֵּצֶר הָרָע קְצָת, אֲבָל הוּא רַק לְפִי שָׁעָה, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁשָּׁבִין לְבֵיתָם אֵין לָהֶם שׁוּם שֵׂכֶל וְעֵצָה אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת ה', בִּבְחִינַת "וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן"[607], הַיְנוּ בְּעֵת הָאֲסִיפָה אֲזַי מְסַלְּקִין וְגוֹלְלִין קְצָת הַלֵּב הָאֶבֶן וּמַמְשִׁיכִין מֵימֵי הַבְּאֵר קְצָת, אַךְ אַחַר כָּךְ תֵּכֶף "וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר לִמְקֹמָהּ", וּכְעֵין שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל גַּם כֵּן[608]:

עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִזְדָּרֵז מְאֹד לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת יַעֲקֹב, אֲשֶׁר הוּא יָכוֹל לִגְלֹל הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר בְּנָקֵל כְּמוֹ שֶׁמֲּעֲבִיר הַפְּקָק מֵעַל הַצְּלוֹחִית כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[609], וְהוּא יָכוֹל לַעֲזֹר אֶת יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, וּלְהוֹצִיאָם בִּשְׁלֵמוּת מִבְּחִינַת הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר וּלְהָבִיאָם אֶל הָאֱמֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁזָּכָה יַעֲקֹב אָבִינוּ לְבָרֵר וּלְהוֹצִיא מִבֵּית לָבָן אֶת רָחֵל וְלֵאָה וְכוּ' וּלְהוֹלִיד מֵהֶם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים: (מתנה ד, יג)

[603] מיכה ז, כ.

[604] תיקוני זוהר (תיקון???) קכט ע"א.

[605] תהלים יב, ז.

[606] איוב לו, ה.

[607] בראשית כט, ג.

[608] בראשית רבה ע, ז.

[609] רש"י בראשית כט, י.

מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לֵידַע מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַזֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת בְּחִינַת 'יַעֲקֹב' כַּנַּ"ל, אֲזַי אֲפִלּוּ הוּא אִישׁ כָּשֵׁר וְעוֹבֵד ה' יִתְבָּרַךְ וּמִתְפַּלֵּל וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, אֲבָל עַל פִּי רֹב כָּל עֲבוֹדָתוֹ הוּא בִּקְרִירוּת בְּלִי שׁוּם חִיּוּת וְהִתְלַהֲבוּת וַחֲמִימוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְאֵין לַה' יִתְבָּרַךְ שַׁעֲשׁוּעִים מֵעֲבוֹדָה כָּזֹאת, כִּי הִיא בִּבְחִינַת 'שֵׁנָה':

אֲבָל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת יַעֲקֹב, הוּא מַמְשִׁיךְ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה בִּדְרָכִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד וּבְשִׂכְלִיּוּת נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים כָּאֵלוּ, עַד אֲשֶׁר מַצִּיג וְתוֹחֵב הַשֵּׂכֶל הָאֲמִתִּי בְּתוֹךְ רְהִיטֵי מֹחִין שֶׁל הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו, שֶׁיִּהְיוּ תְּחוּבִים בָּהֶם בְּעֹמֶק גָּדוֹל עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה כֹּחַ לְשׁוּם טָעוּת שֶׁל הַמְדַמֶּה לְהַעֲבִירָם מִזֶּה חַס וְשָׁלוֹם. כִּי כְּבָר הֵם מְבִינִים הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב, עַד שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי זֶה לַעֲבֹד אֶת ה' יִתְבָּרַךְ בַּחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֲפִלּוּ הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם אֶל הַמְקֹרָבִים הָאֵלּוּ וּבָאִים לִשְׁתּוֹת גַּם כֵּן בַּצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם שֶׁזָּכוּ לִשְׁאֹב וּלְקַבֵּל מִן הַבְּאֵר מַיִם חַיִּים שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, גַּם הֵם זוֹכִים לַעֲבֹד אֶת ה' יִתְבָּרַךְ בַּחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבָּא עַל יְדֵי תְּנוּעַת הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּתְחַב בְּתוֹךְ רְהִיטֵי מֹחָם כַּנַּ"ל: (מתנה ד, יד)

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחוֹ לְקָרֵב הַכֹּל אֶל ה' יִתְבָּרַךְ וּלְהוֹצִיאָם מֵהַכֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר שֶׁהוּא בְּחִינַת 'לָבָן הָאֲרַמִּי' כַּנַּ"ל, אַף עַל פִּי כֵן עַל פִּי רֹב כָּל מְגַמָּתוֹ לְקָרֵב בְּנֵי הַנְּעוּרִים, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא נִשְׁתָּרֵשׁ אֶצְלָם עֲדַיִן כָּל כָּךְ הַסְּבָרוֹת הַבְּדוּיוֹת שֶׁל טָעוּת הַמְדַמֶּה, אֲבָל הַזְּקֵנִים שֶׁכְּבָר נִשְׁתָּרְשׁוּ בְּטָעוּתָם קָשֶׁה לְהָשִׁיבָם, עַד אֲשֶׁר יְרַחֲמוּ עֲלֵיהֶם מִן הַשָּׁמַיִם. וְזֶה "וְהָיָה הָעֲטֻפִים לְלָבָן וְהַקְּשֻׁרִים לְיַעֲקֹב"[610]: (מתנה ד, יד)

[610] בראשית ל, מב.

הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֱמֶת מוֹסֵר נַפְשׁוֹ בִּיגִיעוֹת קָשׁוֹת וּטְרָחוֹת וְתַחְבֻּלּוֹת נִפְלָאוֹת הַרְבֵּה מְאֹד, וְהַכֹּל רַק בִּשְׁבִיל לְהוֹצִיא בָּנָיו וְתַלְמִידָיו מִבֵּית לָבָן הָאֲרַמִּי הַיְנוּ מִבְּחִינַת הַמְדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר, וּלְהַעֲלוֹתָם אֶל הַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה:

אַךְ אַף עַל פִּי כֵן הַמִּלְחָמָה גְּדוֹלָה וַחֲזָקָה מְאֹד מְאֹד, וְלָבָן רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם וּמְבַקֵּשׁ לַעֲקֹר אֶת הַכֹּל חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שכתוב "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי"[611]. וְעִקַּר רְדִיפַת לָבָן גַּם כֵּן הוּא רַק בִּשְׁבִיל הַצֹּאן וְהַבָּנִים שֶׁהֵם הַתַּלְמִידִים הַנַּ"ל, כִּי בְּיַעֲקֹב בְּעַצְמוֹ אֵין לוֹ שׁוּם אֲחִיזָה כְּלָל, כִּי הוּא קָדוֹשׁ וְטָהוֹר וְנָקִי וְזַךְ וְצַח לְגַמְרֵי:

וְאֵלֶּה הַצֹּאן וְהַבָּנִים אַף עַל פִּי שֶׁהֵם לֹא נִצְּחוּ עֲדַיִן הַמִּלְחָמָה כָּרָאוּי, עַד שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ כֹּחַ לְלָבָן בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה וְהַיֵּצֶר הָרָע לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם לְהַשִּׂיגָם, אַף עַל פִּי כֵן ה' יִתְבָּרַךְ חוֹמֵל וּמְרַחֵם עַל הַיְגִיעוֹת וְהַטְּרָחוֹת וְהַמְּסִירַת נֶפֶשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ מְאֹד בִּשְׁבִיל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְעַל כֵּן ה' יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ לוֹחֵם עִם לָבָן וּמְגָרְשׁוֹ מִצֹּאן יַעֲקֹב, בְּחִינַת "אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים וַיּוֹכַח אָמֶשׁ"[612]:

וְזֶה שֶׁאָמַר לוֹ, "כִּי מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי מַה מָּצָאתָ מִכֹּל כְּלֵי בֵיתֶךָ"[613], כִּי אֵין בִּי שׁוּם אֲחִיזָה וּנְגִיעָה מִמְּךָ, "הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה"[614], כִּי יָגַעְתִּי וְטָרַחְתִּי הַרְבֵּה בַּעֲבוֹדַת ה' בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת בְּתוֹךְ שָׂדוֹת וִיְעָרִים בְּתוֹךְ חוֹרֵב וַחֲמִימוּת גָּדוֹל, וְכֵן בְּעֵת הַקֹּר וְהַקֶּרַח בַּלַּיְלָה, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל ה' יִתְבָּרַךְ בִּשְׁבִיל לְקָרֵב אֵלָיו נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל:

עַל כֵּן אַף עַל פִּי שֶׁהַנְּפָשׁוֹת הַמִּתְקָרְבִין עֲדַיִן לֹא נִצְּחוּ הַמִּלְחָמָה כָּרָאוּי, אַף עַל פִּי כֵן אֵין לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת לָהֶם מְאוּמָה, כִּי זְכוּתִי וּזְכוּת אֲבוֹתַי הַצַּדִּיקִים יָגֵן עֲלֵיהֶם לְהַצִּילָם מִמְּךָ, בְּחִינַת "לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי וְכוּ' אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי" וְכוּ'[615], כִּי ה' יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ יַעֲמֹד בְּעֶזְרִי עַד שֶׁאֶגְמֹר עִמָּהֶם מַה שֶּׁהִתְחַלְתִּי לְקָרְבָם כֻּלָּם לַה' יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּצְמַח מֵהֶם הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, בבְּחִינַת "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח"[616], מֵאוֹתָן שֶׁמֻּנָּחִים עַד הָאָרֶץ מֵהֶם דַּיְקָא יִצְמַח הָאֱמֶת לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, כִּי "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד"[617] וְ'קוּשְׁטָא קָאֵי'[618]: (מתנה ד, יד)

[611] דברים כו, ה.

[612] בראשית לא, מב.

[613] בראשית לא, לז.

[614] בראשית לא, מ.

[615] בראשית לא, מב.

[616] תהלים פה, יב.

[617] משלי יב, יט.

[618] שבת קד ע"א.

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כָּל תְּשׁוּקָתוֹ תָּמִיד לַעֲלוֹת מִדַּרְגָא לְדַרְגָּא, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹלֶה לַמָּקוֹם שֶׁעוֹלֶה אֵינוֹ מִסְתַּפֵּק עַצְמוֹ בָּזֶה כְּלָל רַק חוֹתֵר וּמִתְגַּעְגֵּעַ וְכוּ' לַעֲלוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר[619], וְזֶה עֲבוֹדַת הַצַּדִּיק כָּל יְמֵי חַיָּיו:

אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, כִּי אִם עַל יְדֵי יְרִידָה שֶׁקֹּדֶם הָעֲלִיָּה, וְכָל זְמַן שֶׁהַצַּדִּיק חַי בְּזֶה הָעוֹלָם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא גָּדוֹל בְּמַדְרֵגָה עֲצוּמָה מְאֹד, אַף עַל פִּי כֵן שַׁיָּךְ אֶצְלוֹ אֵיזֶה בְּחִינַת יְרִידָה לְפִי בְּחִינָתוֹ קֹדֶם כָּל עֲלִיָּה. אֲבָל כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק וְשָׁם בָּעוֹלָם הַבָּא אֵין שַׁיָּךְ יְרִידָה, וְהַצַּדִּיק מִשְׁתּוֹקֵק גַּם שָׁם לַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְיוֹתֵר כִּי לִגְדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵין חֵקֶר[620], אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת כִּי אִם עַל יְדֵי יְרִידָה וְשָׁם אֵין שַׁיָּךְ יְרִידָה כַּנַּ"ל:

עַל כֵּן כְּשֶׁבָּא אֶחָד עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ וְצוֹעֵק שֶׁיִּמְחַל וְיִסְלַח לוֹ ה' יִתְבָּרַךְ עַל רִבּוּי עֲווֹנוֹתָיו וְשֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהַצַּדִּיק מוֹרִיד עַצְמוֹ לִמְקוֹמוֹ שֶׁל זֶה שֶׁבָּא עַל קִבְרוֹ לְהוֹשִׁיעוֹ שָׁם, וַאֲזַי נֶחְשָׁב לְהַצַּדִּיק כְּאִלּוּ יָרַד בְּעַצְמוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה הַצַּדִּיק עוֹלֶה עוֹד לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא וְכוּ' לְפִי בְּחִינָתוֹ, בִּבְחִינַת 'יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה'[621], כִּי זוֹכֶה לַחְתֹּר וְלִמְצֹא עוֹד חֲסָדִים נִפְלָאִים וְנֶעֱלָמִים מְאֹד מְאֹד וּלְגַלּוֹת אוֹתָם מֵההֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לְהוֹשִׁיעַ וּלְהַעֲלוֹת אֶת זֶה, גַּם מֵאוֹתָהּ הַיְרִידָה הָעֲצוּמָה שֶׁהוּא בָּהּ עַכְשָׁו עַל יְדֵי רִבּוּי עֲווֹנוֹתָיו:

וְזֶה עִקַּר תַּעֲנוּג וְשַׁעֲשׁוּעַ הַצַּדִּיק יוֹתֵר מִכָּל תַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַבָּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ, כְּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה טוֹבָה נִצְחִית לְאֵיזֶה אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁיָּרַד לְמָקוֹם שֶׁיָּרַד, כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדָתוֹ בְּחַיָּיו וּלְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ עֲדַיִן בַּמָּרוֹם, וְעִקַּר הָעֲבוֹדָה וְהַשִּׁמּוּשׁ לַעֲזֹר לְיִשְׂרָאֵל בִּכְלָל וּבִפְרָט, וְהָעִקָּר לְהוֹצִיאָם מִצָּרוֹת הַנֶּפֶשׁ וּמֵעֹמֶק יְרִידָתוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, וּלְגַלּוֹת בְּכָל פַּעַם חֲסָדִים חֲדָשִׁים נִפְלָאִים שֶׁהֵם עִקַּר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּתְגַּלִּין דַּיְקָא עַל יְדֵי שֶׁמְּקָרְבִין וּמַעֲלִין אֶת הָרְחוֹקִים וְהַיְרוּדִים מְאֹד מְאֹד:

נִמְצָא שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי הָאִישׁ הַזֶּה שֶׁבָּא מִירִידָה עֲמוּקָה כָּזֹאת לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קֶבֶר הַצַּדִּיק לְהִתְפַּלֵּל וְלַחְתֹּר מִשָּׁם לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, עַל יָדוֹ דַּיְקָא זוֹכֶה הַצַּדִּיק אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ לִבְחִינַת 'יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה', וְאָז עוֹלֶה הַצַּדִּיק בַּעֲלִיָּה גְּדוֹלָה כָּזוֹ וּמַמְשִׁיךְ חֲסָדִים נִפְלָאִים כָּאֵלוּ, עַד שֶׁיָּכוֹל גַּם הָרָחוֹק וְהַיָּרוּד הַזֶּה לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ: (מתנה ה, כא)

[619] חיי מוהר"ן תא.

[620] ע"פ תהלים קמה, ג.

[621] ???

עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשָּׂגַת הַצַּדִּיק, הוּא כְּשֶׁזּוֹכֶה עַל יְדֵי הַשָּׂגָתוֹ נִסְתָּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, לְהַמְשִׁיךְ עַל יְדֵי זֶה עֵצוֹת וּדְרָכִים וּנְתִיבוֹת וְתַחְבֻּלּוֹת אֵיךְ לְהָבִיא יִשְׂרָאֵל לִידֵי מַעֲשֶׂה וּלְקִיּוּם הַתּוֹרָה, כִּי 'לֹא הַמִּדְרָשׁ עִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה'[622]: (שם, כד עח)

[622] אבות א, יז.

גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, אֲפִלּוּ כְּשֶׁמֵּתִים עַל מִטָּתָם מֵתִים גַּם כֵּן עַל קִדּוּשׁ ה', כִּי כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם מָסְרוּ נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ ה' בְּכַמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת, מִכָּל שֶׁכֵּן בְּסוֹפָם בְּהִסְתַּלְּקוּתָם מַמָּשׁ:

וְהֵם מַמְשִׁיכִים בְּכָל פַּעַם חֲסָדִים חֲדָשִׁים וְנִפְלָאִים מְאֹד, עַד שֶׁעַל יְדֵיהֶם יְכוֹלִין לָשׁוּב אֶל ה' וּלְהַמְשִׁיךְ כַּפָּרָה אֲפִלּוּ לְהַפְּגוּמִים מְאֹד בִּפְגַּם הַבְּרִית וּפְגַם אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם וְכוּ', וְאַתֶּם קִרְבוּ הֵנָּה בְּנֵי עֹנְנָה זֶרַע מְנָאֵף" וְכוּ'[623], כִּי אֲפִלּוּ אֵלוּ יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שׁוֹכְנֵי עָפָר הַנָּחִים עַל מִשְׁכְּבוֹתָם בְּשָׁלוֹם, עַל יְדֵי הַחֲסָדִים נִפְלָאִים שֶׁמַּמְשִׁיכִים בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם: (ראשי פרקים להלכות מתנה ה)

[623] ישעיה לז, ב-ג.

הַצַּדִּיק הוּא מִתְיַגֵּעַ בַּעֲבוֹדָתוֹ עַד שֶׁמּוֹצֵא כָּל הָאֲבֵדוֹת שֶׁל כָּל בָּאֵי עוֹלָם, וְהוּא חָפֵץ בְּכָל עֵת לְהָשִׁיב כָּל אֲבֵדָה לִבְעָלֶיהָ, אַךְ כָּל זְמַן שֶׁהֵם רְחוֹקִים מִמֶּנּוּ הוּא מֻכְרָח לֶאֱסֹף אֶת הָאֲבֵדוֹת אֵלָיו, וְהֵם עִמּוֹ 'עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אוֹתוֹ', בִּבְחִינַת "אִם לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ וְלֹא יְדַעְתּוֹ וַאֲסַפְתּוֹ וְכוּ' וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ"[624]:

כִּי הַהֶכְרֵחַ לְכָל אֶחָד לָבֹא אֶל הַצַּדִּיק לַחֲזֹר וּלְבַקֵּשׁ אַחַר אֲבֵדָתוֹ, וְהַצַּדִּיק לוֹקֵחַ כָּל אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת הַבָּאִים אֵלָיו וּמַעֲלֶה אוֹתָם וּמְחַדְּשָׁם בִּבְחִינַת 'עִבּוּר', וּמַמְשִׁיךְ עַל יְדֵי זֶה חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים, וּבָזֶה מֵשִׁיב וּמַחֲזִיר לָהֶם אֲבֵדָתָם:

וְגַם עַל יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁמַּמְשִׁיךְ לָהֶם, הוּא מֵאִיר עֲלֵיהֶם אוֹר גָּדוֹל עַד שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ בְּעַצְמָם גַּם כֵּן, לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַחַר שְׁאָר אֲבֵדָתָם שֶׁעֲדַיִן לֹא מָצְאוּ. כִּי בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיר לָהֶם כָּל אֲבֵדָתָם הַמְרֻבּוֹת מְאֹד בְּפַעַם אַחַת, שֶׁלֹּא יַזִּיק לָהֶם רִבּוּי הָאוֹר חַס וְשָׁלוֹם, וּבְהֶכְרֵחַ לְהַחֲזִיר לָהֶם מְעַט מְעַט כְּפִי הֲכָנָתָם וְהִתְעוֹרְרוּתָם אֶל הָאֱמֶת, וּבְכָל פַּעַם עַל יְדֵי שֶׁבָּאִים אֶל הַצַּדִּיק וּמְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה, עַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ לָהֶם אוֹר וְנֵר לְחַפֵּשׂ עַל יָדָם אַחַר שְׁאָר אֲבֵדָתָם:

כִּי הָאֲבֵדוֹת צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵיהֶם, וְהַחִפּוּשׂ הוּא בְּנֵרוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[625], וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת 'אוֹר וְנֵר' כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר"[626], וְעַל כֵּן עַל יְדֵי כָּל אוֹר וְנֵר שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁהֶחָכָם מְזַכֶּה אוֹתָם, עַל יְדֵי זֶה הוּא מֵאִיר אוֹר נִשְׁמָתָם, וְעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא אֲבֵדָתָם, בִּבְחִינַת "נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן"[627]: (אבדה ומציאה ג, ב)

[624] דברים כב, ב.

[625] פסחים ז ע"ב.

[626] משלי ו, כג.

[627] משלי כ, כז.

כָּל יְמֵי חַיֵּי הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת 'יוֹם', וְאָז עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת וְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁמַּמְשִׁיךְ אֵלֵינוּ, וְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת 'לַיְלָה', וְאָז 'נִסְתְּמוּ תַּרְעִין דְּגַן עֵדֶן'[628] וְנִסְתַּלֵּק הַדַּעַת, וְאָז צְרִיכִין לְחַיּוֹת עַצְמֵנוּ בְּהַתּוֹרָה שֶׁהִמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בַּיּוֹם דְּהַיְנוּ בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ:

כִּי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'מֹשֶׁה', מַמְשִׁיכִים הַתּוֹרָה מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן וְנוֹרָא וְנִשְׂגָּב כָּזֶה וּבְשֵׂכֶל נִפְלָא כָּזֶה, עַד שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ בְּתוֹרָתָם לְהָשִׁיב וּלְהַחֲיוֹת כָּל הַנְּפָשׁוֹת שֶׁיַּעַסְקוּ בְּתוֹרָתָם לָנֶצַח, כִּי הִתְגַּלּוּת תּוֹרָתָם הָיָה עַל יְדֵי שֶׁהֶעֱלוּ הַנְּפָשׁוֹת בִּבְחִינַת עִבּוּר וְכוּ' כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים, וּבְגֹדֶל כֹּחָם הֶעֱלוּ גַּם הַנְּפָשׁוֹת הָעֲתִידִין לָבֹא, בִּבְחִינַת "וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם וְכוּ' כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה" וְכוּ'[629], וְהִמְשִׁיכוּ הַתּוֹרָה בִּקְדֻשָּׁה כָּזֹאת עַד שֶׁכָּל מִי שֶׁיַּעֲסֹק בְּתוֹרָתָם תָּאִיר לוֹ הַתּוֹרָה לָצֵאת מֵחֶשְׁכַת אֲפֵלָתוֹ, בִּבְחִינַת "נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי"[630], כִּי עַל יְדֵי עוֹסְקוֹ בְּהַתּוֹרָה חוֹזֵר וְנִתְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹ גַּם עַתָּה בִּבְחִינַת 'עִבּוּר', מֵחֲמַת שֶׁאֵלוּ הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה נִמְשְׁכוּ מֵעֲלִיּית וְהִתְחַדְּשׁוּת הַנְּפָשׁוֹת "אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה" וְכוּ':

וְזֶה בְּחִינַת "טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ"[631], דְּהַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ בַּלַּיְלָה אַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק, לֹא יִכְבֶּה נֵר תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה לְעוֹלָם וָעֶד: (אבדה ומציאה ג, ה)

[628] זוהר בהר קז ע"ב.

[629] דברים כט, יג-יד.

[630] תהלים קיט, קה.

[631] משלי לא, יח.

הַצַּדִּיק שֶׁמַּמְשִׁיךְ תּוֹרָה עַל יְדֵי עֲלִיַּת הַנְּפָשׁוֹת כַּנַּ"ל, הוּא מַמְשִׁיכָהּ בִּקְדֻשָּׁה נִפְלָאָה כָּזֹאת, עַד שֶׁאֲפִלּוּ אַחַר כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא יִהְיוּ הַנְּפָשׁוֹת הָאֵלוּ אֶצְלוֹ רַק יִהְיוּ כָּל אֶחָד בְּבֵיתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן יִהְיֶה לוֹ כֹּחַ - לְכָל אֶחָד לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אוֹר קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה הַנַּ"ל, עַד שֶׁתָּאִיר לוֹ כְּמוֹ אוֹר וְנֵר לָצֵאת מֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל: (אבדה ומציאה ג, ז)

עַל פִּי רֹב רוֹאִים אֵצֶל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים בִּתְחִלָּה בְּעֵת שֶׁמְּכִינִים עַצְמָם לוֹמַר תּוֹרָה כְּמוֹ קְפֵידוֹת קְצָת, מַה שֶּׁאֵין דַּרְכָּם בְּכָךְ תָּמִיד, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁאָז עוֹסְקִין לְהַעֲלוֹת הַנְּפָשׁוֹת בִּבְחִינַת עִבּוּר, וְעִבּוּר הוּא בְּחִינַת 'רֹגֶז וְדִין': (אבדה ומציאה ג, יב)

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּגֹדֶל כֹּחוֹ בְּוַדַּאי יָכוֹל לְהַעֲלוֹת וּלְהַגְבִּיהַּ אֶת הַכֹּל, אֲפִלּוּ הַנְּמוּכִים וְהַיְרוּדִים מְאֹד הָרוֹבְצִים תַּחַת מַשְׂאוּי עֲווֹנוֹתֵיהֶם בִּכְבֵדוּת גָּדוֹל:

וּבֶאֱמֶת בְּוַדַּאי הוּא מִשְׁתַּדֵּל לְהַעֲלוֹת וּלְהָקִים אֶת כֻּלָּם, בִּבְחִינַת "עָזֹב תַּעֲזֹב לוֹ"[632] "הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ"[633], אֲבָל כָּל זֶה 'עִמּוֹ', דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ רוֹצֶה גַּם כֵּן בָּזֶה, לְרַחֵם עַל עַצְמוֹ וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּתַקָּנַת נַפְשׁוֹ, לְסַלֵּק הַמַּשְׂאוּי הַגְּדוֹלָה שֶׁעָלָיו, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּעַצְמוֹ וְהוּא מְצַפֶּה לְמִי שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ לָזֶה:

אֲבָל אִם רוֹצֶה לְסַלֵּק עַצְמוֹ לְגַמְרֵי, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִשְׁתַּדֵּל בְּתִקּוּן נַפְשׁוֹ כְּלָל, רַק רוֹצֶה שֶׁהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ יַעֲשֶׂה הַכֹּל עֲבוּרוֹ, וְהוּא לֹא יַעֲשֶׂה כְּלָל וְלֹא יִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה כְּלָל. אֲזַי בְּוַדַּאי אֵין הַצַּדִּיק צָרִיךְ לַעֲסֹק עִמּוֹ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲזֹר לוֹ כְּשֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לַעֲסֹק בְּעַצְמוֹ בְּתִקּוּנוֹ כְּלָל, כִּי הַבְּחִירָה חָפְשִׁית: (אבדה ומציאה ג, טו)

[632] שמות כג,ה

[633] דברים כב, ל.

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל מִכָּל הַטֻּמְאוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת 'כְּפִירוֹת' הַנִּמְשָׁכִין מֵ'עָלְמָא דְפֵרוּדָא', הַיְנוּ מִמַּה שֶּׁמַּפְרִידִין הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת מֵאַחְדּוּתוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ:

וְעִקַּר הַתִּקּוּן עַל יְדֵי בְּחִינַת 'רֵיחַ טוֹב' שֶׁהוּא חִיּוּת הַנְּשָׁמָה. כִּי בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים בְּעֹצֶם חֲלִישׁוּתֵינוּ עַתָּה בְּתֹקֶף מְרִירוּת הַגָּלוּת, כְּבָר נֶחְלַשׁ כֹּחֵנוּ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֵין אָנוּ מַרְגִּישִׁים נֹעַם מְתִיקוּת צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הַמְחַיִּין אוֹתָנוּ בְּאִמְרוֹתֵיהֶם הַטְּהוֹרוֹת, וְאֵין חִיּוּתֵנוּ אֶלָּא מַה שֶּׁאָנוּ מְרִיחִים מֵרָחוֹק מְעַט הָרֵיחַ טוֹב הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא שֶׁל חִדּוּשֵׁי תּוֹרָתָם הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל יְדֵי זֶה גַּם כֵּן יְכוֹלִין אֲנַחְנוּ לְהִטָּהֵר מִכָּל טֻמְאוֹתֵינוּ וּלְהִכָּלֵל בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת 'אַחְדּוּתוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ':

וְהָרֵיחַ טוֹב הַזֶּה הוּא בְּחִינַת הָרֵיחַ שֶׁל שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁעַל יָדוֹ נִתְקַדֵּשׁ הַמִּשְׁכָּן וְכָל כֵּלָיו שֶׁהָיוּ כְּלוּלִים מֵהַרְבֵּה פְּעֻלּוֹת מְשֻׁנּוֹת, וְשָׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שכתוב "וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם" וְכוּ'[634], שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת אַחְדּוּת הַפָּשׁוּט מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת: (פריקה וטעינה ד, לח)

[634] שמות כה, כב.

כְּמוֹ שֶׁאַחַר שֶׁזָּכוּ יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, אֲזַי זָכוּ הֵם בְּכָל הַתּוֹרָה וּבְכָל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ הַתְּלוּיִים בַּתּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ גֵּר הַבָּא לְהִתְגַּיֵּר עַכְשָׁו וּלְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְגַּיֵּר כִּי אִם עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי בֵּית דִּין מִיִּשְׂרָאֵל. וְאִם לָאו אֲפִלּוּ אִם מְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת וְלֹא יִתְגַּיֵּר עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל דַּיְקָא, אָז אֵינוֹ נֶחְשָׁב לְגֵר וְרָחוֹק לְגַמְרֵי מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן:

כְּמוֹ כֵן לְהַבְדִּיל בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן בְּעִנְיַן הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, אָז קֹדֶם שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה צַדִּיק אֲמִתִּי בָּעוֹלָם, אָז בְּוַדַּאי כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת יָכוֹל לְהִתְקָרֵב, אֲבָל אַחַר שֶׁכְּבָר נִמְצָא צַדִּיק אֲמִתִּי מַנְהִיג יִשְׂרָאֵל אֲמִתִּי, אָז אִי אֶפְשָׁר לְשׁוּם אָדָם לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וּבִשְׁלֵמוּת, כִּי אִם עַל יָדוֹ דַּיְקָא[635]: (הפקר ונכסי הגר ג, ב)

[635] עיין חיי מוהר"ן רצט.

מִי שֶׁרוֹצֶה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וּלְתַקֵּן בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁפָּגַם בִּתְחִלָּה שֶׁאָז הָיָה בִּבְחִינַת 'הֶפְקֵר', כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ מְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה הוּא מֻפְקָר מַמָּשׁ כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים, עַל כֵּן עִקַּר תִּקּוּנוֹ עַל יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁהִפְקִיר אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁבִיל ה' יִתְבָּרַךְ, בְּהֶפְקֵרוּת גָּדוֹל וּבִמְסִירַת נֶפֶשׁ עָצוּם מְאֹד: (הפקר ונכסי הגר ג, ד)

יֵשׁ סוֹדוֹת כָּאֵלוּ אֵצֶל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁעַל יְדֵיהֶם יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב הַכֹּל לַה' יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אֵין מְגַלִּין אֵלּוּ הַסּוֹדוֹת רַק בְּסוֹד וּבַחֲשַׁאי, עַיֵּן פְּנִים (וְעַיֵּן הִתְחַזְּקוּת אוֹת קי"ז[636] מְבֹאָר שָׁם בְּיוֹתֵר): (הפקר ונכסי הגר ד, כב)

[636] וז"ל: יש סודות כאלו, שעל ידיהם יכולין להתקרב לה' יתברך אפילו הרחוקים ביותר. וזה בחינת הסודות שמגלין הצדיקים הגדולים בסוד ובלחש, והכל רק בשביל תיקון העולם, כדי שיתקרבו כל הרחוקים לעבודתו יתברך.

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַמִּשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב הָרְחוֹקִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא אַפּוֹטְרוֹפּוּס שֶׁלָּהֶם לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל תַּקָּנָתָם וּלְבַטֵּל מֵהֶם כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַקִּטְרוּגִים, וְהוּא כְּמוֹ אֲבִיהֶם מַמָּשׁ: (אפוטרופוס א, א)

גֹּדֶל מַעֲלַת הַהִלּוּךְ וּנְסִיעָה לְצַדִּיקֵי אֱמֶת בִּפְרָט עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְשֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְקַבֵּל וְלִינֹק מִשֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת 'אוֹר הַפָּנִים', שֶׁזֶּה בְּחִינַת "בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן"[637] עַיֵּן רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְכוּ' אוֹת קפ"ה[638]:

[637] תהלים פט, טז.

[638] וז"ל: על ידי ההילוך והנסיעות של ישראל זוכין לתקן 'אמונת חכמים', שעל ידי זה זוכין 'לשכל הכולל' כמבואר בפנים. בפרט על ידי הנסיעה שנוסעין להצדיק האמת שהוא בעצמו בחינת 'שכל הכולל', והעיקר כשנוסעין אליו על ראש השנה.

מַה שֶּׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר נִמְצָא צַדִּיק אֲמִתִּי שֶׁהוּא בְּחִינַת 'מֹשֶׁה' 'שֶׁיּוֹדֵעַ לַהֲלֹךְ נֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד'[639], שֶׁעַל יָדוֹ הָיָה נַעֲשֶׂה שָׁלוֹם בָּעוֹלָם וְהָיוּ שָׁבִים כֻּלָּם בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְכָל מִי שֶׁמַּאֲמִין בּוֹ וּמִתְקָרֵב אֵלָיו יָכוֹל לִמְצֹא עַצְמוֹ בְּתוֹךְ זֶה הַצַּדִּיק, כִּי הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם:

אַךְ הַבַּעַל דָּבָר מִתְגָּרֶה מְאֹד לְהַרְבּוֹת בְּמַחֲלֹקֶת דַּיְקָא עַל זֶה הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּעַצְמוֹ, עַד שֶׁלִּפְעָמִים מַכְנִיס טִינָא גַּם בְּלֵב שְׁאָר הַצַּדִּיקִים לַחֲלֹק עָלָיו, וְשֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁחָלְקוּ הַשְּׁבָטִים עַל יוֹסֵף:

אַךְ אַף עַל פִּי כֵן סוֹף כָּל סוֹף יוֹדוּ הַכֹּל עַל הָאֱמֶת וְיָשׁוּבוּ כֻּלָּם אֵלָיו, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּעִנְיַן הַשְּׁבָטִים עִם יוֹסֵף הַצַּדִּיק עַיֵּן מַחֲלֹקֶת אוֹת נ"ד[640]:

[639] רש"י במדבר כז, יח.

[640] וז"ל: בכל דור ודור נמצא צדיק כזה שיודע להלוך נגד רוחו של כל אחד ואחד כנ"ל, שעל ידו היה נעשה שלום בעולם, ועל ידי זה היו הכל שבים לה' יתברך, כי על ידו היו הכל נכללין ברצון אחד העליון, והיו מתבטלים כל כחות היצר הרע וכל הכפירות וכל המחלוקת ששורש כולם מבחינת 'שינוי הרצונות'.

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁזּוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ בְּעֵת פְּשִׁיטוּתוֹ אֶת בְּחִינַת הָ'אוֹצָר מַתְּנַת חִנָּם', שֶׁהוּא בְּחִינַת הַ'חֶסֶד חִנָּם' שֶׁעַל יָדוֹ הָיָה קִיּוּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה:

הַצַּדִּיק הַזֶּה הוּא מְחַיֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הָעוֹלָם אֲפִלּוּ הָאֲנָשִׁים הַפְּשׁוּטִים שֶׁקּוֹרִין: פְּרָאסְטַאקִיס[641], וַאֲפִלּוּ אוֹתָן שֶׁנָּפְלוּ וְיָרְדוּ מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְהוּא שׁוֹמֵר אֶת הָעוֹלָם מִכָּל מִינֵי הֶזֵּקוֹת הַבָּאִין 'מִמַּזִּיקֵי עָלְמָא' רַחֲמָנָא לִצְּלָן: (שומר שכר ד, ב ד ו)

[641] ???

הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הַנַּ"ל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ בְּעֵת פְּשִׁיטוּתָם אֶת הָ'אוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם', עַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ גַּם לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם, לְהַחֲיוֹתֵינוּ גַּם עַתָּה בִּבְחִינַת הַ'חֶסֶד חִנָּם' הַנַּ"ל:

'כִּי גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם'[642], כִּי 'חַיִּים' הֵם בְּחִינַת הַחָכְמָה וּמֹחִין, וּ'מִיתָה' הִיא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין שֶׁהוּא הַחִיּוּת. אֲבָל צַדִּיקִים גַּם בְּמִיתָתָם קְרוּיִים חַיִּים, כִּי גַּם בְּעֵת הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין וּבְעֵת פְּשִׁיטוּתָם בַּחַיִּים חִיּוּתָם, הֵם זוֹכִין לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ אֶת בְּחִינַת הָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם הַנַּ"ל שֶׁהוּא גָּבֹהַּ וְגָדוֹל בְּמַעֲלָתוֹ מְאֹד מְאֹד, וּבְכֹחַ הָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם הַזֶּה יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל הָעוֹלָם, גַּם לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם מַמָּשׁ:

וְזֶה עִקַּר הַנֶּחָמָה עַל הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה מִכָּל הַצָּרוֹת, שֶׁהוּא מִיתַת הַצַּדִּיקִים שֶׁשְּׁקוּלָה 'כִּפְלַיִם כְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ' כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[643]. אֲבָל בֶּאֱמֶת גַּם זֶה בְּעַצְמוֹ יִתְהַפֵּךְ לָנוּ לְנֶחָמָה כְּפוּלָה, בְּכֹחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים בַּמַּעֲלָה מְאֹד מְאֹד, שֶׁזּוֹכִין דַּיְקָא אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ בְּיוֹתֵר בְּחִינַת הָ'אוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם', שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַחִיּוּת בְּעֵת שֶׁמֻּכְרָחִין לִבָּטֵל מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, וְכֵן הַחִיּוּת שֶׁל הָאֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּנְמוּכִים לְגַמְרֵי:

וְזֶה בְּחִינַת נֶחָמָה בְּכִפְלַיִם, כִּי לֹא דַּי שֶׁאָנוּ זוֹכִין לְהִתְנַחֵם עַל יְדֵי הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים שֶׁנִּמְשְׁכוּ לָנוּ עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַנֶּחָמָה בְּחִינַת "זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי כִּי אִמְרָתְךָ חִיָּתְנִי"[644], אַף גַּם אָנוּ זוֹכִין לְקַבֵּל מֵהֶם הָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם, שֶׁעַל יְדֵי זֶה אָנוּ יְכוֹלִין לְהִתְנַחֵם וּלְהַחֲיוֹת עַצְמֵנוּ אֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁבְּטֵלִין מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, וּלְקַבֵּל גַּם אָז חִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה גָּבוֹהַּ מְאֹד מֵהַתּוֹרָה הַנֶּעֱלֶמֶת בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ שֶׁהוּא בְּחִינַת הָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם הַנַּ"ל:

וְזֶה "נַחֲמוּ נַחֲמוּ" וְכוּ'[645] נֶחָמָה בְּכִפְלַיִם, "כִּי לָקְחָה מִיַּד ה' כִּפְלַיִם" וְכוּ'[646], שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִיתַת הַצַּדִּיקִים שֶׁשְּׁקוּלָה 'כִּפְלַיִם כְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ', וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא "קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה'" וְכוּ'[647], כִּי עַל יְדֵי הָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם הַנַּ"ל, נַעֲשָׂה דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה בַּמִּדְבָּר וּבַעֲרָבָה וּבְכָל מְקוֹמוֹת הַחֲרֵבִים וְהַשְּׁפֵלִים, וּבְכָל מִינֵי עַקְמוּמִיּוּת שֶׁבָּעוֹלָם יְכוֹלִין לִמְצֹא דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ, וְהַכֹּל בְּכֹחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְהַמְשִׁיךְ הָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם בְּעֵת פְּשִׁיטוּתָן, וּבְיוֹתֵר לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם כַּנַּ"ל: (שומר שכר ד, ז-ט)

[642] חולין ז ע"ב.

[643] רש"י ישעיה כט, יד.

[644] תהלים קיט, נ.

[645] ישעיה מ, א.

[646] ישעיה מ, ב.

[647] ישעיה מ, ג.

עִקַּר תִּקּוּן לִמּוּד הַתּוֹרָה הוּא עַל יְדֵי בְּחִינַת 'צַדִּיק', וּמִי שֶׁמַּפְרִיד בְּחִינַת 'לַמְדָן' מִבְּחִינַת 'צַדִּיק', וְאוֹמֵר שֶׁלִּמּוּד הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ הוּא הָעִקָּר וְאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ עַל תִּקּוּן מַעֲשָׂיו כְּלָל, וְאֵינוֹ כָּפוּף תַּחַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם חוֹלֵק עָלָיו, אֲזַי 'לֹא זָכָה נַעֲשֵׂית לוֹ סַם מָוֶת'[648], כִּי מְצַיֵּר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם:

וְהַכְּלָל שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁזָּכוּ לִשְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת, וְהֵם דַּיְקָא זוֹכִין לְצַיֵּר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְטוֹב, שֶׁיַּעֲשׂוּ וְיִפְעֲלוּ פְּעֻלּוֹת טוֹבוֹת בָּעוֹלָם לְתַקֵּן הַכֹּל. אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לָזֶה לִבְחִינַת צַדִּיק בִּשְׁלֵמוּת, אַף עַל פִּי כֵן אִם הוּא מַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל פָּנִים תַּחַת הַצַּדִּיק 'כְּעֶבֶד תַּחַת אֲדוֹנָיו', אֲזַי כָּל תּוֹרָתוֹ וְלִמּוּדוֹ וְכָל מַעֲשָׂיו מְקַבְּלִין תִּקּוּן עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמְּצַיֵּר הַכֹּל לְטוֹב, וַאֲזַי נֶאֱמַר עָלָיו גַּם כֵּן 'זָכָה נַעֲשֵׂית לוֹ סַם חַיִּים'[649] עַל יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת: (אומנין ד, כג)

[648] יומא עב ע"ב.

[649] יומא עב ע"ב.

רֹב הָעוֹלָם אֲפִלּוּ הַכְּשֵׁרִים, הֵם בִּבְחִינַת 'שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל', וְעִקַּר הַתִּקּוּן וְהַבֵּרוּר שֶׁלָּהֶם הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת 'שַׁבָּת': (אומנין ד, כד)

כָּל אֶחָד כְּפִי קֵרוּבוֹ אֶל הַצַּדִּיק כֵּן פּוֹרֵק מֵעַצְמוֹ עֹל הַמְּלָאכוֹת וְהָעֲסָקִים, כִּי זוֹכֶה לְהַשְׁלִים הַבֵּרוּר עַל יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת 'שַׁבָּת':

אַךְ אֲפִלּוּ אִם הוּא מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מְלָאכָה וְעֵסֶק, עִקַּר תִּקּוּנוֹ עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים, עַל כֵּן צָרִיךְ לְכַוֵּן בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁעוֹשֶׂה הָעֵסֶק כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַחֲזִיק אֶת הַצַּדִּיק, וְאָז זוֹכֶה לְבָרֵר וּלְתַקֵּן עַל יְדֵי הָעֲסָקִים שֶׁלּוֹ תִּקּוּנִים גְּדוֹלִים: (אומנין ד, כה)

גַּם עִקַּר הַשְּׁמִירָה מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, הַכֹּל עַל יְדֵי הַצַּדִּיק: (אומנין ד, כב-כג כו-כז)

יֵשׁ שָׂדֶה עֶלְיוֹנָה וְשָׁם גְּדֵלִים אִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים יָפִים וְנִפְלָאִים מְאֹד הַיְנוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהֵם צְרִיכִים לְבַעַל הַשָּׂדֶה שֶׁיַּעֲסֹק בְּתִקּוּנָם[650] בְּכָל תִּקּוּנֵי הַשָּׂדֶה בַּחֲרִישָׁה וּקְצִירָה זְרִיעָה וּנְטִיעָה וְכַיּוֹצֵא, כִּי כָּל אֵלּוּ הַבְּחִינוֹת נִמְצָאִים בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַשָּׂדֶה שֶׁל הַנְּשָׁמוֹת הַנַּ"ל:

וְזֶה הַצַּדִּיק הַדּוֹר הָעוֹסֵק בְּתִקּוּנֵי הַשָּׂדֶה הַנַּ"ל, הוּא כְּמוֹ בְּחִינַת 'מְקַבֵּל וְאָרִיס שֶׁיּוֹרֵד לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ', כִּי ה' יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל נִקְרָא 'חֲבֵרוֹ' שֶׁל זֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כִּי זֶה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁעוֹסֵק בְּתִקּוּנֵי הַשָּׂדֶה הַנַּ"ל שֶׁזֶּהוּ תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, הוּא נַעֲשָׂה שֻׁתָּף לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְזֶה הַצַּדִּיק הוּא דָּן הַכֹּל לְכַף זְכוּת וּמוֹצֵא זְכוּת אֲפִלּוּ בְּרָשָׁע גָּמוּר, וְעַל יְדֵי זֶה מַעֲלֵהוּ לְכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת וּמְתַקְּנוֹ וּמַחֲזִירוֹ בִּתְשׁוּבָה:

וְעַל כֵּן נִקְרָא 'יוֹרֵד לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ'[651], 'יוֹרֵד' דַּיְקָא, כִּי הוּא צָרִיךְ לֵירֵד לְעִמְקֵי עֲמָקִים לְקַבֵּץ הַטּוֹב מִכָּל הָרְחוֹקִים וּלְהַעֲלוֹתָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה:

וְזֶה הַצַּדִּיק לִפְעָמִים הוּא בְּחִינַת 'חוֹכֵר, שֶׁנּוֹתֵן דָּבָר קָצוּב לְבַעַל הַשָּׂדֶה כָּךְ וְכָךְ כּוֹרִין לְשָׁנָה'[652], וְלִפְעָמִים הוּא בִּבְחִינַת 'מְקַבֵּל הַשָּׂדֶה לְמֶחֱצָה לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ'[653] כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים: (חכירות וקבלנות א)

[650] ליקוטי מוהר"ן ח"א סה.

[651] בבא מציעא קא ע"א.

[652] שולחן ערוך (חו"מ) שכ, א.

[653] שולחן ערוך (חו"מ), שכ, ב.

יֵשׁ מְקַבְּלֵי הַשָּׂדֶה הַנַּ"ל הַיְנוּ צַדִּיקִים כָּאֵלוּ, שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְקַבֵּל הַשָּׂדֶה, הַיְנוּ לַחְגֹּר עַצְמָם לַעֲסֹק בְּתִקּוּנֵי הַשָּׂדֶה רַק לְשָׁנִים מֻעָטוֹת, כִּי אֵינָם יְכוֹלִים לִגְמֹר הַתִּקּוּן בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם עַל יְדֵי הִסְתַּלְּקוּתָם, וּמֻכְרָחִים לְהִסְתַּלֵּק מֵחֲמַת זֶה בְּשָׁנִים מֻעָטוֹת:

אֲבָל יֵשׁ שֶׁיְּכוֹלִים לְקַבֵּל אוֹתָהּ לְשָׁנִים מְרֻבּוֹת, כִּי הֵם גְּדוֹלִים וּמֻפְלָגִים בְּמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה וְנוֹרָאָה מְאֹד מְאֹד, וּמַאֲרִיכִים יָמִים עַל מַמְלַכְתָּם:

וְזֶה שֶׁאֵין כֹּחוֹ גָּדוֹל כָּל כָּךְ, וְאֵין יָכוֹל לְקַבֵּל הַשָּׂדֶה רַק לְשָׁנִים מֻעָטוֹת, עָלָיו הִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'הַמְקַבֵּל אֶת הַשָּׂדֶה לְשָׁנִים מֻעָטוֹת לֹא יִזְרְעֶנָּה פִּשְׁתָּן, וְאֵין לוֹ בְּקוֹרַת שִׁקְמָה'[654], דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יַעֲסֹק בְּתִקּוּנָם שֶׁל הָרְחוֹקִים מְאֹד מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ וְהֵם מְכֻנִּים בְּשֵׁם 'פִּשְׁתָּן', וְגַם לֹא בְּתִקּוּנָם שֶׁל אוֹתָם שֶׁכְּבָר הִזְקִינוּ בְּרִשְׁעָתָם וְנִתְעַבּוּ וְנִתְגַּשְּׁמוּ מְאֹד שֶׁהֵם בְּחִינַת 'קוֹרַת שִׁקְמָה' כַּמְּבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁאֵין כֹּחוֹ גָּדוֹל וְחָזָק כָּל כָּךְ, עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסֹק בְּתִקּוּנָם שֶׁל אֵלּוּ, כִּי יוּכַל לְהַזִּיק לוֹ חַס וְשָׁלוֹם מְאֹד:

אֲבָל מִי שֶׁמְּקַבֵּל אֶת הַשָּׂדֶה לְשָׁנִים מְרֻבּוֹת, הַיְנוּ אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה שֶׁכֹּחָם גָּדוֹל וְחָזָק בְּיוֹתֵר עַד שֶׁיְּכוֹלִין לְקַבֵּל הַשָּׂדֶה לְשָׁנִים מְרֻבּוֹת כַּנַּ"ל, הֵם 'יְכוֹלִין לְזָרְעָהּ אֲפִלּוּ פִּשְׁתָּן וְגַם יֵשׁ לָהֶם בְּקוֹרַת שִׁקְמָה', כִּי הֵם יְכוֹלִים לְקָרֵב וּלְתַקֵּן אֶת הַכֹּל מֵחֲמַת שֶׁכֹּחָם גָּדוֹל וְחָזָק מְאֹד כַּנַּ"ל:

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[655] שִׁעוּר שָׁנִים מֻעָטוֹת הוּא 'שִׁבְעָה שָׁנִים' וְשָׁנִים מְרֻבּוֹת הֵם 'יוֹתֵר מִשִּׁבְעָה שָׁנִים', הַיְנוּ כִּי יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַמְשִׁיךְ תִּקּוּנֵי הַשָּׂדֶה רַק מִבְּחִינַת 'שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה', אֲבָל אוֹתָם הָרְחוֹקִים מְאֹד שֶׁנָּפְלוּ מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה אֵינָם יְכוֹלִים לְתַקֵּן אוֹתָם, וְהֵם בִּבְחִינַת 'מְקַבְּלֵי הַשָּׂדֶה לְשָׁנִים מֻעָטוֹת' הַנַּ"ל:

אֲבָל יֵשׁ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁיְּכוֹלִים לְהַמְשִׁיךְ תִּקּוּנֵי הַשָּׂדֶה מִבְּחִינַת 'שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת' שֶׁשָּׁם כִּבְיָכוֹל 'לְמַעְלָה מִשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה', וְהֵם יְכוֹלִין לְתַקֵּן אֶת הַכֹּל, וְעַל כֵּן הֵם בְּחִינַת 'מְקַבְּלֵי הַשָּׂדֶה לְשָׁנִים מְרֻבּוֹת', כִּי מַמְשִׁיכִין תִּקּוּנֵי הַשָּׂדֶה מִבְּחִינַת 'עַתִּיק' שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲרִיכוּת יָמִים: (חכירות וקבלנות א, ב-ג)

[654] בבא מציעא קט ע"א.

[655] בבא מציעא קט ע"א.

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הָעוֹסֵק לְעוֹרֵר אֶת בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם, עַל יְדֵי שֶׁמַּלְבִּישׁ לָהֶם הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת. וְלִפְעָמִים הוּא עוֹסֵק לְסַפֵּר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת 'הַדְרַת פָּנִים', שֶׁכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה מֻשְׁרָשִׁים שָׁם. בִּכְדֵי לְעוֹרֵר עַל יְדֵי זֶה גַּם אוֹתָם שֶׁנָּפְלוּ מִכָּל 'הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה', עַל יְדֵי זֶה הוּא מַמְשִׁיךְ עֲשִׁירוּת גָּדוֹל בְּחִינַת 'שֶׁפַע כְּפוּלָה': (גניבה ג, ג-ד)

מַה שֶּׁהַצַּדִּיק מַלְבִּישׁ תּוֹרָה גָּבֹהַּ בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת וְשִׂיחוֹת חֻלִּין דַּיְקָא, וְעַל יְדֵי זֶה מְעוֹרֵר בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם וּמַחֲזִירָם בִּתְשׁוּבָה, זֶה סוֹד מַה שֶּׁאַחַר חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן כָּתוּב "וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם"[656], שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּל הַסּוֹדוֹת הַגְּבוֹהִים וְהַנּוֹרָאִים וְהַנִּפְלָאִים מְאֹד נִתְלַבְּשׁוּ בַּסִּפּוּרִים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּדֵי לְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה וְהַמִּיתָה לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁיָּשׁוּבוּ כֻּלָּם לַה' יִתְבָּרַךְ:

וְזֶה גַּם כֵּן בְּחִינַת מַה שֶּׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהוּא בְּחִינַת הַ'פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה' בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, הֻכְרַח לְהִתְלַבֵּשׁ בְּבִגְדֵי עֵשָׂו[657], וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא קִבֵּל הַבְּרָכוֹת מִיִּצְחָק, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁפַע הָעֲשִׁירוּת הַנִּמְשָׁךְ עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַנַּ"ל:

וְזֶה גַּם כֵּן בְּחִינַת סִפּוּר הַחֲלוֹמוֹת וּפִתְרוֹן הַחֲלוֹמוֹת שֶׁעָסַק בָּהֶם יוֹסֵף הַצַּדִּיק, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת 'סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת' שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם דְּבָרִים גְּבוֹהִים וְנֶעֱלָמִים מְאֹד. כִּי גַּם בְּהַסִּפּוּרִים וְהַחֲלוֹמוֹת שֶׁמְּסַפְּרִין הָעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם גַּם כֵּן דְּבָרִים גְּבוֹהִים, רַק שֶׁאֵין יוֹדֵעַ וּמֵבִין כָּל זֶה כִּי אִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף:

וְעַל כֵּן אַף עַל פִּי שֶׁאֶחָיו לֹא רָצוּ לְהַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בַּחֲלוֹמוֹתָיו וְסִפּוּרָיו דְּבָרִים גְּבוֹהִים, "וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו"[658], אַף עַל פִּי כֵן "וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה'"[659], כִּי סוֹף כָּל סוֹף עָלָה לִגְדֻלָּה דַּיְקָא עַל יְדֵי הַחֲלוֹמוֹת וּפִתְרוֹנָם, עַד שֶׁכָּל הַקִּיּוּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת 'הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה' הָיָה עַל יָדוֹ, כְּמוֹ שכתוב "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ"[660]:

וְעַל כֵּן כָּל הַנְּבִיאִים וְהַצַּדִּיקִים הַקַּדְמוֹנִים הִשְׁתַּמְּשׁוּ גַּם כֵּן בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּנְבוּאַת יְשַׁעְיָהוּ, יִרְמִיָּהוּ, יְחֶזְקֵאל, וּבִשְׁאָר נְבִיאִים וּבִפְרָט נְבוּאַת זְכַרְיָה, שֶׁהַרְבֵּה מִנְּבוּאָתָם הָיָה בְּדֶרֶךְ מָשָׁל וְסִפּוּר מַעֲשֶׂה:

וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיָה קְצָת מִיִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִים עַל יְחֶזְקֵאל "הֲלֹא מְמַשֵּׁל מְשָׁלִים הוּא"[661], וְלֹא רָצוּ לְהַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בְּגוּף הַסִּפּוּר וְהַמַּעֲשֶׂה סוֹדוֹת נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים, רַק אָמְרוּ שֶׁהוּא 'מְמַשֵּׁל מְשָׁלִים' כִּשְׁאָר מוֹשְׁלֵי מְשָׁלִים בְּשִׂכְלָם הָאֱנוֹשִׁי:

וּבֶאֱמֶת הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים וְהַנְּבִיאִים יֵשׁ סוֹדוֹת גְּדוֹלִים בְּעֶצֶם הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁכָּל תֵּיבָה וְכָל עִנְיָן מְרַמֵּז לִדְבָרִים גְּבוֹהִים מְאֹד, כִּי מְלֻבָּשׁ בָּהֶם הַ'שִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה', וְעַל יְדֵיהֶם דַּיְקָא 'מְעוֹרְרִין מֵהַשֵּׁנָה':

וְזֶה גַּם כֵּן בְּחִינַת הַסִּפּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הָאֲמוֹרָאִים הַקְּדוֹשִׁים רַבָּה בַּר בַּר חָנָּה[662], וְרַבִּי יוֹנָתָן[663], וְרַבִּי יוֹחָנָן[664] וְרַב יוֹסֵף[665], וּשְׁאָר הַסִּפּוּרִים וְהַמַּעֲשִׂיּוֹת הַמּוּבָאִים בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁבְּכֻלָּם יֵשׁ בָּהֶם סוֹדוֹת גְּדוֹלִים וְעֶלְיוֹנִים מְאֹד, וְכֻלָּם הֵם בְּחִינַת 'הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה' לְעוֹרֵר בְּנֵי אָדָם מִשְּׁנָתָם שֶׁלֹּא יִשְׁנוּ אֶת יְמֵיהֶם, וּלְהַחֲזִיר לָהֶם הַ'פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה' עַל יְדֵי זֶה, אִם יִזְכּוּ לְהִתְעוֹרֵר עַל יָדָם: (גניבה ג, ו-ח)

[656] בראשית ג, כא.

[657] ברשית כז, טו-טז.

[658] בראשית לז, ח.

[659] תהלים צב, ט.

[660] שמות יג, יט.

[661] יחזקאל כא, ה.

[662] בבא בתרא עג ע"א - עד ע"א.

[663] ???

[664] בבא בתרא עד ע"א.

[665] ???

מַה שֶּׁהַצַּדִּיק מוֹצִיא מֵהַסִּטְרָא אָחֳרָא כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלְעָה, אַף גַּם הִיא מֻכְרַחַת לְהָקִיא עַצְמוּת חִיּוּתָהּ מַמָּשׁ, וְכָל זֶה עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת 'דִּין' שֶׁמִּתְפַּלֵּל הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל:

זֶה סוֹד מַה שֶּׁלָּקַח יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הַבְּכוֹרָה אֵצֶל עֵשָׂו עַל יְדֵי 'נְזִיד עֲדָשִׁים', שֶׁאָמַר לוֹ עֵשָׂו "הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה"[666] שֶׁהוּא בְּחִינַת 'תֹּקֶף הַדִּין', וְכֵן מַה שֶּׁקִּבֵּל אַחַר כָּךְ הַבְּרָכוֹת עַל יְדֵי שֶׁהִתְלַבֵּשׁ בְּבִגְדֵי עֵשָׂו: (גניבה ד,  ח)

[666] בראשית כה, ל.

עִקַּר הַגְּנֵבָה וְהָרַמָּאוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, הוּא מַה שֶּׁהַבַּעַל דָּבָר גּוֹנֵב לֵב הָאָדָם עַד שֶׁמַּכְנִיס מַחֲלֹקֶת עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁמִּזֶּה עִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת, וְעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלָה הַסִּטְרָא אָחֳרָא לְהִתְגַּבֵּר וְלִינֹק מֵהָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא גָּבֹהַּ מְאֹד בְּשָׁרְשׁוֹ עַד שֶׁהוּא מִבְּחִינָה אַחַת עִם נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל:

וּכְשֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא מִתְגַּבֶּרֶת, אֲזַי לוֹקְחִים לְעַצְמָם כָּל הָעֲשִׁירוּת וְהַשֶּׁפַע שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת 'שֶׂה' וּבְחִינַת 'דָּלֶת' כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים, וְהַכֹּל נִמְשָׁךְ רַק בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל שֶׁהוּא בְּחִינַת 'יוֹסֵף' בְּחִינַת 'שׁוֹר' וְהוּא בְּחִינַת 'קוֹצָא דְּאוֹת דָּלֶת'[667], וְעַל כֵּן הוּא בְּחִינַת 'הֵא' בְּחִינַת 'חֲמִשָׁה' כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים:

וְלִפְעָמִים נוֹגֵעַ פְּגַם הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁעַל הַצַּדִּיק רַק אֶל הָעֲשִׁירוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְלִפְעָמִים נוֹגֵעַ הַפְּגָם גַּם אֶל הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, וְיֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים:

וְזֶה בְּחִינַת הַפְּגַם שֶׁל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁחָלְקוּ הַשְּׁבָטִים עַל יוֹסֵף, עַד שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל מִזֶּה עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[668], שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל יְדֵי זֶה צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים כָּאֵלוּ:

אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל מַה שֶּׁמִּתְגַּבֶּרֶת הַסִּטְרָא אָחֳרָא בִּגְנֵבָתָם וְעָרְמָתָם יוֹתֵר וְיוֹתֵר, אֲזַי כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר אֲמִתַּת קְדֻשַּׁת הָאֱמֶת כְּנֶגְדָּם, אֲזַי מֻכְרָחִים לְהַחֲזִיר הַכֹּל כָּל נִיצוֹצוֹת הקדושה שֶׁבָּלְעוּ, אַף גַּם מֻכְרָחִים לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא עַצְמוּת חִיּוּתָם מַמָּשׁ:

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהַגַּנָּב כְּשֶׁנִּמְצָא הַגְּנֵבָה בְּיָדוֹ אֲזַי מְשַׁלֵּם כֵּפֶל[669], וְאִם טָבַח אוֹ מָכַר אֲזַי "חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה"[670], כִּי כָּל מַה שֶּׁהִתְגַּבְּרוּ בְּיוֹתֵר עַד שֶׁנּוֹגֵעַ הַפְּגַם בְּיוֹתֵר, אֲזַי מֻכְרָחִים לְהוֹצִיא חִיּוּתָם מִקִּרְבָּם עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר:

וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ עַל פָּסוּק "תַּחַת הַנְּחֹשֶׁת אָבִיא זָהָב, וְתַחַת הַבַּרְזֶל אָבִיא כֶסֶף, וְתַחַת הָעֵצִים נְחֹשֶׁת, וְתַחַת הָאֲבָנִים בַּרְזֶל"[671], שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּלַל הָעֲשִׁירוּת שֶׁכָּלוּל מִזָּהָב וְכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל וְהַכֹּל יֻכְרְחוּ הָעַכּוּ"ם לְהַחֲזִיר לְיִשְׂרָאֵל בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם, בִּבְחִינַת "תַּחַת הַנְּחֹשֶׁת אָבִיא זָהָב" וְכוּ' כַּנַּ"ל שֶׁזֶּה בְּחִינַת "אַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה" כַּנַּ"ל:

וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל זֶה, 'אוֹי לָהֶם לְהָעַכּוּ"ם, כִּי "תַּחַת נְחֹשֶׁת יָבִיאוּ זָהָב" וְכוּ' אֲבָל תַּחַת רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו וְכוּ' מַה יָּבִיאוּ'[672], הַיְנוּ כִּי כָּל הַנַּ"ל לֹא יַסְפִּיק לָהֶם רַק נֶגֶד הַפְּגָם שֶׁפָּגְמוּ בְּהָעֲשִׁירוּת, אֲבָל מַה שֶּׁהִתְגַּבְּרוּ עוֹד בְּיוֹתֵר עַד שֶׁנָּגְעוּ בִּנְקֻדַּת הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, בַּמֶּה אֶפְשָׁר לָהֶם לְתַקֵּן זֹאת, כִּי עַל זֶה לֹא יַסְפִּיק לָהֶם שׁוּם דָּבָר, עַד שֶׁיִּצְטָרְכוּ לְהוֹצִיא כָּל עַצְמוּת חִיּוּתָם מִבִּטְנָם וְקִרְבָּם, וְכָל מָקוֹם שֶׁנִּמְצָא בָּהֶם עוֹד אֵיזֶה נִיצוֹץ הַקָּדוֹשׁ, הַכֹּל יִצְטָרְכוּ לְהַחֲזִיר בְּעַד מַה שֶּׁפָּגְמוּ בִּקְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "חֲמִשָּׁה בָּקָר תַּחַת הַשּׁוֹר" (עַיֵּן פְּנִים): (גניבה ה, יב-יג יט-כ)

[667] ליקוטי מוהר"ן ח"א י, ה.

[668] ???

[669] שמות כב, ג.

[670] שמות כא, לז.

[671] ישעיה ס, יז.

[672] ראש השנה כג ע"א.

עִקַּר הַקִּיּוּם שֶׁל כָּל מְלֶאכֶת 'מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית' הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'יוֹם הַשְּׁבִיעִי' בְּחִינַת 'שַׁבָּת' בְּחִינַת 'אַנְתְּ הוּא שַׁבָּת דְּכוּלֵי יוֹמֵי'[673], וְהַשֶּׁפַע וְהַחִיּוּת שֶׁל הַכֹּל נִמְשָׁךְ רַק עַל יָדוֹ: (גניבה ה, יט)

[673] זוהר נשא (אדרא רבא) קמד ע"ב.

עֶצֶם הַ'נְּקֻדָּה שֶׁל אֱמֶת' הַמֻּשְׁרָשׁ בְּלֵב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הִיא בְּחִינַת 'יַעֲקֹב', וְהוּא בְּחִינַת 'אֵשׁ'. אַךְ אֵשׁ בְּלֹא לֶהָבָה אֵינוֹ שׁוֹלֵט, עַל כֵּן הָעִקָּר לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת 'יוֹסֵף', וְהוּא מֵאִיר וּמַלְהִיב אוֹר נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיִּזְכּוּ עַל יְדֵי זֶה לָצֵאת מִכָּל מִינֵי חַשְׁכוּת, וּלְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל כָּל הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת, בִּבְחִינַת "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ, וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ"[674], וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[675]:

וְזֶה בְּחִינַת "אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת"[676], שֶׁכָּל הַכִּתּוֹת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כַּמָּה שִׁנּוּיִים וְהַכֹּל בְּעִנְיַן 'נְקֻדַּת הָאֱמֶת', כֻּלָּם צְרִיכִין לְכַוֵּן דַּעְתָּם וּלְקַשֵּׁר עַצְמָם אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת 'פְּנֵי הַמְּנוֹרָה', בִּכְדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִתְלַהֵב וְיָאִיר בְּיוֹתֵר נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבְּלִבָּם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת', וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ'[677], הַיְנוּ בְּחִינַת 'לֶהָבָה' הַנַּ"ל: (גניבה ה, ל)

[674] עובדיה א, יח.

[675] רש"י בראשית ל, כה.

[676] במדבר ח, ב.

[677] רש"י שם.

בֶּאֱמֶת יֵשׁ אֵצֶל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֵיזֶה נְקֻדָּה שֶׁל אֱמֶת, כִּי כֻּלָּם מִזֶּרַע יַעֲקֹב שֶׁהוּא 'עֶצֶם הָאֱמֶת' בְּחִינַת "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב"[678], וְכָל יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים "כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת"[679]:

אַךְ מֵחֲמַת תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וְטִרְדוֹתָיו בִּפְרָט תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל וְתַאֲוַת מָמוֹן, עַל יְדֵי זֶה הַשֶּׁקֶר שֶׁהוּא הַחֹשֶׁךְ מְסַבֵּב מְאֹד מְאֹד אֶת הָאֱמֶת, וְעַל יְדֵי זֶה כָּל אֲרִיכַת הַגָּלוּת בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, כְּמוֹ שכתוב "וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה"[680], וְהָאֱמֶת נַעֲשָׂה עֲדָרִים עֲדָרִים[681], וְכָל אֶחָד אוֹמֵר שֶׁאֶצְלוֹ הָאֱמֶת[682]:

וּבֶאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הָאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת, כִּי אִם כְּשֶׁיִּתְקַבְּצוּ כָּל יִשְׂרָאֵל יַחַד אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת 'יוֹסֵף', כִּי רַק הוּא יָכוֹל לְהָאִיר וּלְהַלְהִיב הָאֱמֶת שֶׁבְּלֵב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְגַּבֵּר הָאֱמֶת עַל הַשֶּׁקֶר הַטּוֹב עַל הָרָע:

וְזֶה בְּחִינַת "שִׁלְחוּ מִכֶּם אֶחָד וְיִקַּח אֶת אֲחִיכֶם וכו' וְיִבָּחֲנוּ דִּבְרֵיכֶם הַאֱמֶת אִתְּכֶם"[683], כִּי כָּל זְמַן שֶׁאֵין מִתְקַבְּצִים כֻּלָּם יַחַד אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת יוֹסֵף, עֲדַיִן אֵין הָאֱמֶת מְבֹרָר בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל כֵּן עַתָּה עִקַּר הַתִּקּוּן וְהַתִּקְוָה הוּא עַל יְדֵי אוֹתָם שֶׁזָּכוּ לְהִתְקָרֵב לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת וְכוּ': (גניבה ה, לא)

[678] מיכה ז, כ.

[679] ירמיה ב, כא.

[680] דניאל ח, יב.

[681] סנהדרין צז ע"א.

[682] ???

[683] בראשית מב, טז.

הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק עוֹשָׂה תִּקּוּן גָּדוֹל בְּכָל הָעוֹלָמוֹת יוֹתֵר מִבְּחַיָּיו, כִּי 'גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם'[684], כִּי עִקַּר הַגְּדֻלָּה שֶׁל הַצַּדִּיק בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ, הוּא כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקָרֵב נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לַה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'כְּלוּם נָתַתִּי לְךָ גְּדֻלָּה אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל'[685], וְעַל כֵּן 'גְּדוֹלִים הַצַּדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם', כִּי בְּמוֹתָם הֵם מְקָרְבִין יוֹתֵר נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לַה' יִתְבָּרַךְ:

וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת הַנֶּאֱחָזִין בַּנְּשָׁמוֹת הַנְּפוּלוֹת בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם, מַכְנִיעִין וּמְבַטְּלִין אוֹתָם הַצַּדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם, בִּבְחִינַת 'כִּי רַבִּים אֲשֶׁר הֵמִית בְּמוֹתוֹ מֵאֲשֶׁר הֵמִית בְּחַיָּיו'[686]:

כִּי עִקַּר הָעֵסֶק שֶׁהַצַּדִּיק עוֹסֵק לְתַקֵּן נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הוּא בִּשְׁעַת בְּחִינַת 'שֵׁנָה' שֶׁלּוֹ דַּיְקָא, כִּי מִמֹּחַ הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל, כִּי מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ גָּדוֹל וְנִשְׂגָּב וְנַעֲלָה מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁהַצַּדִּיק מוֹרִיד עַצְמוֹ אֶל הָעוֹלָם וּמְסַלֵּק אֶת דַּעְתּוֹ וּמְדַבֵּר עִם הָעוֹלָם שִׂיחַת חֻלִּין וְסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת 'שֵׁנָה', וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא הוּא מְעוֹרְרָם בִּתְשׁוּבָה וּמַחֲזִירָם לַה' יִתְבָּרַךְ:

וְכֵן אֲפִלּוּ כְּשֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְגַלֶּה תּוֹרָה לְהָעוֹלָם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא תּוֹרָה גָּבֹהַּ מְאֹד וְהִתְגַּלּוּת נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד, אַף עַל פִּי כֵן הוּא בִּבְחִינַת 'שֵׁנָה' לְגַבֵּי עֶצֶם הַשָּׂגָתוֹ שֶׁהוּא גָּבֹהַּ מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ אֲפִלּוּ בְּמַחֲשָׁבָה מִכָּל שֶׁכֵּן בְּדִבּוּר, נִמְצָא שֶׁהִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁבָּזֶה עוֹסֵק הַצַּדִּיק תָּמִיד, הוּא רַק עַל יְדֵי בְּחִינַת שֵׁנָה שֶׁלּוֹ כַּנַּ"ל:

וְכֵן בִּפְשָׁטִיּוּת, הַשֵּׁנָה שֶׁל הַצַּדִּיק הוּא גָּבֹהַּ בִּקְדֻשָּׁה נִפְלָאָה מְאֹד, כִּי אָז בִּשְׁעַת שֵׁנָה נִשְׁמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה עוֹלָה וְנִכְלֶלֶת בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת 'מַלְכוּת', וְנַעֲשָׂה עַל יְדֵי זֶה יִחוּד גָּדוֹל וְעֶלְיוֹן מְאֹד, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְבָּרְרִין וְעוֹלִין כַּמָּה וְכַמָּה 'נִיצוֹצוֹת הַנְּפוּלִין', שֶׁהֵם בְּחִינַת 'הַנְּשָׁמוֹת הַנְּפוּלִים', וַאֲזַי נִתְעוֹרְרִין בִּתְשׁוּבָה וְחוֹזְרִין לַה' יִתְבָּרַךְ - אֵלּוּ הָרְשָׁעִים שֶׁהֵם מִשֹּׁרֶשׁ נִיצוֹצֵי נְשָׁמוֹת אֵלּוּ:

וְעַל כֵּן בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁנָה אֲרֻכָּה אֶצְלוֹ, וְאָז נִשְׁמָתוֹ עוֹלָה וְנִכְלֶלֶת בְּמָקוֹם שֶׁנִּכְלֶלֶת, וְאָז נִתְגַּדֵּל הַיִּחוּד הַקָּדוֹשׁ מְאֹד מְאֹד וְכַמּוּבָן בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל[687], וְעַל יְדֵי זֶה נִתְבָּרְרִין וְעוֹלִין נִיצוֹצוֹת הַנְּפוּלִין יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּרִבּוּי גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה חוֹזְרִין בִּתְשׁוּבָה רְשָׁעִים רַבִּים בְּיוֹתֵר:

וְכֵן מִתְנַהֵג כָּל יְמֵי עוֹלָם עַד הַתְּחִיָּה, שֶׁנִּשְׁמַת הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ הֵם מַעֲלִים תָּמִיד בְּחִינַת 'מַיִּן נוּקְבִין' אֶל הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת 'אֱמוּנָה', וְעַל יְדֵי זֶה הִיא מְבָרֶרֶת נְפָשׁוֹת רַבּוֹת שֶׁנָּפְלוּ עַד אֵין קֵץ:

כִּי יֵשׁ נְשָׁמוֹת נְפוּלוֹת מְאֹד שֶׁנָּפְלוּ כָּל כָּךְ כְּמוֹ שֶׁנָּפְלוּ, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם שׁוּם תִּקּוּן בָּעוֹלָם, כִּי אִם עַל יְדֵי נִשְׁמַת הַצַּדִּיק, וְדַּיְקָא עַל יְדֵי מִיתָתוֹ וְהִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה עַל יְדֵי זֶה יִחוּד גָּדוֹל וְעֶלְיוֹן מְאֹד, כִּי כְּפִי גְּדֻלַּת הַיִּחוּד שֶׁל מַעְלָה, כֵּן עוֹלִים נִיצוֹצוֹת רַבּוֹת מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת בְּיוֹתֵר:

וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת הִשְׁתַּטְּחוּת עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד וּמוֹעִיל מְאֹד לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לָצֵאת מֵהָרַע שֶׁלּוֹ וְלָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ:

כִּי יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁנָּפְלוּ כָּל כָּךְ בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם, עַד שֶׁנֶּאֱחַז בָּהֶם הָרָע כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהֶם בְּשׁוּם אֹפֶן לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ, רַק עַל יְדֵי שֶׁבָּאִין עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וְאָז נִכְלָלִין בְּנִשְׁמַת זֶה הַצַּדִּיק שֶׁמֵּת וְנִסְתַּלֵּק, וְהוּא עוֹסֵק תָּמִיד לְבָרֵר בֵּרוּרִים, וְהוּא בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל שֶׁגָּדוֹל בְּמִיתָתוֹ יוֹתֵר מִבְּחַיָּיו, הוּא יָכוֹל לְבָרֵר אֲפִלּוּ אוֹתָם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ מְאֹד מְאֹד:

אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן, מֵחֲמַת שֶׁהַבַּעַל בְּחִירָה אִי אֶפְשָׁר לְבָרְרוֹ וּלְקָרְבוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה בְּעַל כָּרְחוֹ, כִּי הֲלֹא הַבְּחִירָה חָפְשִׁית, אַךְ כְּשֶׁבָּא עַל קֶבֶר הַצַּדִּיק בִּמְקוֹם גְּנִיזָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וְתוֹמֵךְ עַצְמוֹ עַל כֹּחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיק וְנִשְׁעָן עָלָיו, וּמִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרוֹ וּמִתְפַּלֵּל וּמִתְחַנֵּן שָׁם לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ, וּמְעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ בִּתְשׁוּבָה, שֶׁאָז יֵשׁ כֹּחַ לְהַצַּדִּיק לְבָרְרוֹ בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל, וּלְהוֹצִיאוֹ מִמָּקוֹם שֶׁנָּפַל לְשָׁם, וּלְתַקְּנוֹ בִּשְׁלֵמוּת, וּלְזַכּוֹתוֹ לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְתַּקֵּן בְּשׁוּם אֹפֶן וְכַנַּ"ל:

וְזֶה בְּחִינַת 'הִלּוּלָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי' שֶׁעוֹשִׂין בְּיוֹם הִסְתַּלְּקוּתוֹ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה דַּיְקָא, כִּי אֵין שִׂמְחָה וְתַעֲנוּג לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ הַשִּׂמְחָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל בְּעֵת שֶׁמִּתְקָרְבִין הָרְחוֹקִים וְחוֹזְרִין בִּתְשׁוּבָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְכַמְּבֹאָר בִּפְנִים בְּדֶרֶךְ מָשָׁל בַּאֲרִיכוּת קְצָת[688]:

וְהַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁעַל יְדֵי הִסְתַּלְּקוּתָם הֵם מְתַקְּנִים וּמַחֲזִירִים בִּתְשׁוּבָה נְפָשׁוֹת רַבּוֹת בְּיוֹתֵר, וְעַל כֵּן עַל יְדֵי זֶה נִתְרַבָּה הַשִּׂמְחָה בְּיוֹתֵר, וְהַשִּׂמְחָה הַזֹּאת הִיא בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה שֶׁלֶּעָתִיד בְּעֵת הַתְּחִיָּה בְּחִינַת "וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם"[689], כִּי 'צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם קְרוּיִים חַיִּים'[690], כִּי הַצַּדִּיק תֵּכֶף בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּתוֹ, הוֹלֵךְ לְעוֹלָמוֹ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, לְקַבֵּץ נִדָּחִים וּלְקָרֵב רְחוֹקִים וּלְהַחֲיוֹתָם חַיֵּי עוֹלָם בָּזֶה וּבַבָּא, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּדְּלָה הַשִּׂמְחָה מְאֹד מְאֹד וְכַמְּבֹאָר בִּפְנִים: (נזיקין ג, ח-ט)

[684] חולין ז ע"ב.

[685] ברכות לב ע"א.

[686] ע"פ שופטים טז, ל.

[687] זוהר האזינו (אדרא זוטא) רצו.

[688] וז"ל: ועל כן על ידי שהצדיק מעלה ומתקן כמה נשמות ישראל ומחזירם אליו יתברך, על ידי זה נגדלת השמחה מאד מאד, כמו שמחזירין להמלך את בנו שגרשו מעל פניו בעונותיו, ועל ידי שנתרחק קלקל בכל פעם ביותר, מחמת שנפל בדעתו על ידי שראה גודל ריחוקו מהמלך, עד שטעה ונדמה בדעתו שהמלך הרחיקו לעולם, ולא היה מצפה שישוב עוד אל המלך, כמו שכתוב "לא יאמין שוב מני חשך", ובאמת יש להמלך צער גדול בכל עת, וזוכר את בנו הרחוק בכל עת.

[689] ישעיה לה, י.

[690] ברכות יח ע"א.

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת 'כֹּהֵן אִישׁ חֶסֶד', כִּי הוּא 'מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד' תָּמִיד, וּמוֹצֵא טוֹב בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, כִּי יוֹדֵעַ לְלַקֵּט כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁנִּמְצָא בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת 'שְׂעָרוֹת טוֹבוֹת', דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּל אֶחָד מְנַתֵּק עַצְמוֹ מֵרָע לְטוֹב אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה:

וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ רַחֲמִים עֶלְיוֹנִים מְאֹד שֶׁהֵם בְּחִינַת 'שְׂעָרוֹת קְדוֹשׁוֹת עֶלְיוֹנוֹת', בְּחִינַת "וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא"[691], וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מַמְתִּיק מֵעָלֵינוּ כָּל הַדִּינִים וְכָל הַגְּבוּרוֹת, וּמַמְשִׁיךְ לָנוּ שִׂכְלִיּוֹת וְצִמְצוּמִים כָּאֵלֶּה, שֶׁהֵם גַּם כֵּן בְּחִינַת 'שְׂעָרוֹת קְדוֹשׁוֹת' בְּחִינַת 'שִׁעוּרָא דְּאַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא'[692], שֶׁעַל יָדָם מַכְנִיס גַּם בָּנוּ הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת אֲפִלּוּ בְּהַנְּמוּכִים בְּמַדְרֵגָתָם מְאֹד, וּמְרַפֵּא אוֹתָנוּ מִכָּל חֳלִי הַנֶּפֶשׁ רַחֲמָנָא לִצְּלָן: (נזיקין ד, י)

[691] דניאל ז, ט.

[692] תיקוני זוהר (תיקון ע) כב ע"א.

קִבּוּץ הַתַּלְמִידִים בְּיַחַד בְּאַהֲבָה וּבְאַחְדּוּת גָּדוֹל גַּם אַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק, הוּא דָּבָר גָּדוֹל וְיָקָר מְאֹד, וְנִתְגַּלִּין עַל יְדֵי זֶה הֲלָכוֹת לְמַעֲשֶׂה הַרְבֵּה, כִּי כָּל אֶחָד מֵהַתַּלְמִידִים מְסַפֵּר מַה שֶּׁשָּׁמַע וְרָאָה מֵרַבּוֹ הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה, דְּהַיְנוּ הַדִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁשָּׁמַע מִמֶּנּוּ לְמַעֲשֶׂה, מַה שֶּׁהֵשִׁיב לוֹ עַל שְׁאֵלוֹתָיו, שֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ עַל עִנְיָנוֹ וְרִחוּקוֹ מֵה' יִתְבָּרַךְ, וְאֵיךְ וּבְאֵיזֶה דֶּרֶךְ גִּלְגֵּל עִמּוֹ לְקָרֵב אוֹתוֹ לַעֲבוֹדַת ה', שֶׁמֵּאֵלּוּ הַסִּפּוּרִים יָכוֹל כָּל אֶחָד לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל בְּיוֹתֵר עֵצוֹת וּדְרָכִים לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת כָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ:

כִּי עִקַּר יְגִיעַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא לְהַמְשִׁיךְ הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת, וּלְהָאִיר בְּתַלְמִידָיו בִּדְרָכִים נִפְלָאִים עַד שֶׁיּוּכְלוּ לְהָאִיר עוֹד לְהַלָּן יוֹתֵר בְּתַלְמִידֵיהֶם וּבְתַלְמִידֵי תַּלְמִידֵיהֶם לְדוֹרוֹת עוֹלָם, עַד שֶׁכֻּלָּם יֵדְעוּ אֶת ה':

וְהַצַּדִּיק בְּחַיִּים חַיּוּתוֹ, יוֹדֵעַ בְּהַשָּׂגָתוֹ הָעֲצוּמָה אֵיךְ לְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ, אֲבָל לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, עִקַּר חִיּוּתֵנוּ עַל יְדֵי קִבּוּץ הַתַּלְמִידִים יַחַד, וְכָל אֶחָד מִתְעוֹרֵר לַה' יִתְבָּרַךְ כְּפִי הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהֵאִיר בּוֹ הַצַּדִּיק, וְכָל אֶחָד מְסַפֵּר מַה שֶּׁשָּׁמַע וְרָאָה מִמֶּנּוּ, וְעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לָנֶצַח:

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל מַסֶּכֶת עֵדֻיּוֹת שֶׁהִיא 'בְּחִירְתָּא דְּכוּלֵי שַׁ"ס'[693], כִּי הִיא נִתְחַבְּרָה מֵרֹב קִבּוּץ הַתַּלְמִידִים שֶׁנִּתְוַסְּפוּ אָז (כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'עֵדֻיּוֹת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם נִשְׁנָה'[694], הַיְנוּ בְּזֶה הַיּוֹם שֶׁנִּתְוַסְּפוּ כַּמָּה מֵאוֹת סַפְסָלֵי בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ בְּעוּבְדָא דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ), וְכָל אֶחָד הֵעִיד וְסִפֵּר מַה שֶּׁשָּׁמַע מֵרַבּוֹ הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה שֶׁזֶּהוּ הָעִקָּר, וְכֵן הוּא בְּדַרְכֵי עֲבוֹדַת ה' גַּם כֵּן כַּנַּ"ל:

וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת 'מִקְדָּשׁ מְעַט', וְעַל יְדֵי זֶה עִקַּר כָּל קִיּוּמֵינוּ וְחִיּוּתֵינוּ בַּגָּלוּת הָאָרֹךְ הַזֶּה, הַיְנוּ עַל יְדֵי הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁמִּתְקַבְּצִין שָׁם יַחַד, וְכָל אֶחָד מִתְעוֹרֵר לַה' יִתְבָּרַךְ כְּפִי נְקֻדָּתוֹ הַטּוֹבָה שֶׁהֵאִירוּ בּוֹ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, וְכָל אֶחָד מֵעִיד וּמְסַפֵּר מַה שֶּׁשָּׁמַע וְרָאָה מֵרַבּוֹ הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה, וְעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ הֶאָרַת הַהַשְׁאָרָה הַקְּדוֹשָׁה לָנֶצַח: (נזיקין ד, יב-יד)

[693] ברכות כז ע"א.

[694] שם.

עִקַּר חֵטְא הָעֵגֶל הָיָה עַל יְדֵי הָעֵרֶב רַב, שֶׁהָיָה 'טִינָא בְּלִבָּם עַל מֹשֶׁה וּבִקְּשׁוּ עֲלִילָה לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם'[695], וְהֵם הִכְנִיסוּ הַטָּעוּת[696] לָבֹא לְאַהֲרֹן וְכוּ' וְלוֹמַר לוֹ "קוּם עֲשֵׂה לָנוּ וְכוּ' כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ"[697]:

וְעִקַּר הַפְּגָם נִמְשָׁךְ עַל יְדֵי שֶׁלֹּא שָׂמוּ עַל לִבָּם לְהַאֲמִין בְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁבְּוַדַּאי לֹא הָיָה יְגִיעוֹ לָרִיק חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר מֵת וְנִסְתַּלֵּק בֶּאֱמֶת, בְּוַדַּאי הִשְׁאִיר הַשְׁאָרָתוֹ הַטּוֹבָה לָנֶצַח אֵצֶל תַּלְמִידָיו. וּכְמוֹ שֶׁרָאִינוּ בְּחוּשׁ בֶּאֱמֶת אַחַר כָּךְ, שֶׁדַּיְקָא לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה זָכָה יְהוֹשֻׁעַ תַּלְמִידוֹ לְהַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, וְהַכֹּל בְּכֹחוֹ שֶׁל רַבּוֹ בְּכֹחַ הַהַשְׁאָרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבֵּל מִמֶּנּוּ:

וְעַל כֵּן אֲפִלּוּ כְּפִי טָעוּתָם שֶׁסָּבְרוּ אָז שֶׁכְּבָר נִסְתַּלֵּק מֹשֶׁה, הָיָה לָהֶם לָבֹא לְאַהֲרֹן וְחוּר וְכוּ', וּלְבַקֵּשׁ מֵהֶם שֶׁיּוֹלִיכוּ אוֹתָם בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר כְּפִי מַה שֶּׁקִּבְּלוּ מִמֹשֶׁה רַבָּם. אֲבָל הֵם לֹא בָּחֲרוּ בְּהָאֱמֶת, עַד שֶׁבָּאוּ עַל יְדֵי זֶה לְמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, כִּי בְּוַדַּאי כְּשֶׁפּוֹרְשִׁין מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וּמִדְּרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים, יְכוֹלִין לָבֹא לַעֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ חַס וְשָׁלוֹם:

וְעַל כֵּן עָסַק מֹשֶׁה אַחַר כָּךְ בְּ'מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן', וּבָזֶה הִמְשִׁיךְ תִּקּוּן שֶׁאֲפִלּוּ לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, וְגַם לְאַחַר הַחֻרְבָּן, וּכְשֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל נָעִים וְנָדִים בְּגָלוּתָם, אַף עַל פִּי כֵן יִשָּׁאֵר הַשְׁאָרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְתִתְקַיֵּם לָנֶצַח, עַל יְדֵי בְּחִינַת הַמִּקְדָּשׁ מְעַט שֶׁהֵם הַבָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, עַל יְדֵי הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁמִּתְקַבְּצִים הַתַּלְמִידִים לְשָׁם לִדְבָרִים שֶׁבִּקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל:

כִּי בֶּאֱמֶת לְהַמְשִׁיךְ 'הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת', צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה צִמְצוּמִים וְכֵלִים קְדוֹשִׁים וְתִקּוּנִים נִפְלָאִים הַרְבֵּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כָּל הַכֵּלִים וְהַתִּקּוּנִים שֶׁהָיוּ בְּמַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן, וּמֵחֲמַת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְקִלְקוּלֵי הַדּוֹרוֹת, אִי אֶפְשָׁר לִגְמֹר הַתִּקּוּן בִּשְׁלֵמוּת בְּדוֹר אֶחָד:

וְעַל כֵּן מִתְיַגְּעִים גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר לְהַמְשִׁיךְ תִּקּוּנִים נִפְלָאִים וּלְהַשְׁאִיר בְּרָכָה אַחֲרֵיהֶם לְדוֹרוֹת עוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה בְּנָקֵל לְדוֹר אַחֲרוֹן לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ אִם יִרְצוּ לְבַקְּשׁוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַהַשְׁאָרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּשְׁאַר לָנוּ מִמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהוּא כְּלַל קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל כְּלַל הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתַּב וְשֶׁבְּעַל פֶּה:

וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא נִכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ בְּיָמָיו, וְלֹא נִגְמַר הַתִּקּוּן עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, עַד אֲשֶׁר אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ דַּיְקָא בָּא יְהוֹשֻׁעַ וְהִכְנִיס יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַהַשְׁאָרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבֵּל מֵרַבּוֹ:

וְאַף עַל פִּי כֵן גַּם בְּיָמָיו לֹא נִגְמַר הַתִּקּוּן כִּי לֹא נִכְבְּשָׁה כָּל הָאָרֶץ בְּיָמָיו, עַד שֶׁבָּאוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים אַחַר כָּךְ וְגָמְרוּ הַכִּבּוּשׁ, וְהַכֹּל בְּכֹחַ מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ, עַד שֶׁאַחַר כַּמָּה וְכַמָּה דּוֹרוֹת זָכוּ לְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הַגַּם שֶׁבְּתוֹךְ כָּךְ עָבַר עֲלֵיהֶם מַה שֶּׁעָבַר בִּימֵי הַשּׁוֹפְטִים וְהַזְּקֵנִים כַּמְּבֹאָר בַּמִּקְרָא. וְאַחַר כַּמָּה דּוֹרוֹת נֶחֱרַב הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְאַחַר כָּךְ חָזַר וְנִבְנָה וְחָזַר וְנֶחֱרַב, וְכָל מַה שֶּׁעָבַר עַל כָּל הַדּוֹרוֹת כֻּלָּם מֵאָז וְעַד עַתָּה, וַעֲדַיִן לֹא נִגְמַר הַתִּקּוּן בִּשְׁלֵמוּת:

אַךְ סוֹף כָּל סוֹף יֻגְמַר הַתִּקּוּן בִּשְׁלֵמוּת בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַהַשְׁאָרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִשְׁאִיר לָנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּבְכֹחַ הַהַשְׁאָרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִשְׁאִירוּ לָנוּ כָּל הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים הַבָּאִים אַחֲרָיו, בִּבְחִינַת 'מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ' וְכוּ' וְכוּ'[698], כִּי כָּל אֶחָד מֵהַמְקַבְּלִים הַקְּדוֹשִׁים וּמִכָּל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים, כָּל אֶחָד הִמְשִׁיךְ תִּקּוּנִים נִפְלָאִים וְהִשְׁאִיר הַשְׁאָרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה לָנֶצַח, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה סוֹף כָּל סוֹף יֻגְמַר הַתִּקּוּן בִּשְׁלֵמוּת:

וְהַכֹּל בְּכֹחַ וּזְכוּת הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַתַּלְמִידִים שֶׁמִּתְקַבְּצִין בְּכָל פַּעַם, וְעוֹסְקִין בָּזֶה לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הַהַשְׁאָרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבְּלוּ מֵרַבָּם לְדוֹרוֹת עוֹלָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַעֲלַת יִקְרַת קְדֻשַּׁת הַהַשְׁאָרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִשְׁאִיר לָנוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי, עַל יְדֵי תַּלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהוּא הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְכוּ', אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה כָּל קִיּוּמֵינוּ וְחִיּוּתֵינוּ עַד עוֹלָם 'וּבַזֹּהַר דָּא יִפְקוּן מִן גָּלוּתָא'[699]:

עַד אֲשֶׁר אַחַר כָּךְ, אַחַר דּוֹרוֹת הַרְבֵּה בָּא הָאֲרִ"י זַ"ל הַקָּדוֹשׁ, וְהוֹסִיף לְגַלּוֹת נִפְלָאוֹת הַרְבֵּה בְּלִמּוּדֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְכוּ', וְכֵן בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה זָכִינוּ לְמַה שֶּׁזָּכִינוּ, עַל יְדֵי גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ מִימוֹת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַ"ל עַד עַכְשָׁו:

וְזֶה עִקַּר חִיּוּתֵינוּ וְתִקְוָתֵנוּ, שֶׁאָנוּ מְחַיִּין עַצְמֵנוּ בְּהַהַשְׁאָרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִשְׁאִירוּ לָנוּ גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים עַל יְדֵי תַּלְמִידֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים כַּנַּ"ל: (נזיקין ד, יג-טו כב)

[695] ???

[696] רש"י שמות לב, ד.

[697] שמות לב, א.

[698] אבות א, א.

[699] זוהר נשא (רע"מ) קכד ע"ב.

כָּל יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים צַדִּיקִים עַל שֵׁם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמַּצְדִּיק אֶת כֻּלָּם, כִּי הוּא מִתְיַגֵּעַ לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מַצְדִּיק אוֹתָם עַד שֶׁנִּקְרָאִים כֻּלָּם 'צַדִּיקִים', כְּמוֹ שכתוב "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים"[700]. וְכָל מִי שֶׁמְּקֹרָב וְנִכְלָל יוֹתֵר בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא נִקְרָא יוֹתֵר בְּשֵׁם צַדִּיק:

וְעַל כֵּן הַמְבַזֶּה אֶת הַצַּדִּיק נִקְרָא 'אֱפִּיקוֹרֶס' וְאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[701], כִּי 'כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא שנאמר "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" וְכוּ''[702], וְהַכֹּל רַק בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמַּצְדִּיק אוֹתָם עַל יְדֵי הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם:

כִּי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת נִקְרָאִים 'מַצְדִּיקֵי הָרַבִּים'[703], וְעַל יְדֵי זֶה כֻּלָּם נִקְרָאִים צַדִּיקִים וְזוֹכִים לָעוֹלָם הַבָּא, אֲבָל זֶה שֶׁבְּוַדַּאי בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ צַדִּיק וְגַם מְבַזֶּה אֶת הַצַּדִּיק, עַל כֵּן אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא: (נזיקין ד, כא)

[700] ישעיה ס, כא.

[701] סנהדרין צט ע"ב.

[702] סנהדרין צ ע"א.

[703] דניאל יב, ג; ועיין ליקוטי מוהר"ן ח"א יד, יב.

כָּל מַה שֶּׁמְּסַבֵּב ה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם הַכֹּל בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית, כְּדֵי שֶׁיָּבֹא וְיַגִּיעַ מִזֶּה אֵיזֶה דָּבָר לְהַצַּדִּיק שֶׁהוּא יַמְשִׁיךְ הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת עַל יְדֵי זֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוּוֹת לָזֶה' וְכוּ'[704]:

וְזֶה שֶׁהִתְפָּאֵר רַבִּי חִיָּא 'אֲנָא עֲבִידְנָא שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכֵּחַ תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל, דְּשָׁדִינָא כִּיתְנָא וַעֲבִידְנָא רִישְׁבָּא' וְכוּ'[705], שֶׁעָשָׂה מֵהֶם מְצוּדוֹת לָצוּד חַיּוֹת וְלִכְתֹּב עַל עוֹרוֹתֵיהֶם סִפְרֵי תּוֹרוֹת וּלְלַמֵּד בָּהֶם לַתַּלְמִידִים:

וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה הָיָה לוֹ לִקַּח עוֹרוֹת מוּכָנִים? אַךְ רַבִּי חִיָּא נִתְכַּוֵּן לְהַתְחִיל דַּיְקָא מִסִּבּוֹת רְחוֹקוֹת מְאֹד מֵהַתּוֹרָה לִכְאוֹרָה, כִּי כְּשֶׁזָּרַע פִּשְׁתָּן לֹא עָלָה לְשׁוּם אָדָם עַל דַּעְתּוֹ שֶׁיִּהְיֶה זֶה סִבָּה וְעֵסֶק לְקִיּוּם הַתּוֹרָה, אַךְ אַחַר כָּךְ כְּשֶׁעָשָׂה מִזֶּה מְצוּדוֹת וְצָד חַיּוֹת וְכָתַב עַל עוֹרוֹתֵיהֶם, אָז הֵבִינוּ לְמַפְרֵעַ שֶׁכָּל הַסִּבּוֹת הָרְחוֹקוֹת שֶׁעָשָׂה מִתְּחִלָּה, הַכֹּל הָיָה בִּשְׁבִיל קִיּוּם הַתּוֹרָה:

וּבָזֶה דַּיְקָא לִמֵּד דַּעַת אֶת הָעָם לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע שֶׁכָּל מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה בָּעוֹלָם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף הַכֹּל רַק בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הַזֶּה, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ מִזֶּה תּוֹעֶלֶת לַצַּדִּיקִים הַמְקַיְּימִין אֶת הַתּוֹרָה, כִּי הַכֹּל נִבְרָא וּמִתְקַיֵּם רַק בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיקִים וְהַתּוֹרָה, כִּי לֹא נִבְרָא הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת אוֹ בִּשְׁבִיל שְׁאָר תַּאֲווֹת חַס וְשָׁלוֹם, רַק הַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי הַזֶּה לְהַשִּׂיג וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבֹא לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם כְּשֶׁעוֹבְרִין בְּזֶה הָעוֹלָם וּמְקַיְּמִין אֶת הַתּוֹרָה:

עַל כֵּן צְרִיכִין לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁכָּל הַדְּבָרִים וְהַסִּבּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הַקְּרוֹבוֹת וְהָרְחוֹקוֹת, הַכֹּל מְסַבֵּב ה' יִתְבָּרַךְ רַק בִּשְׁבִיל זֶה:

אֲבָל אֵין מִי שֶׁיִּזְכֶּה לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת רַק הַצַּדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי עַל יְדֵי יְגִיעָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ הָעֲצוּמָה, עַל כֵּן צְרִיכִין לְבַקְּשׁוֹ וּלְחַפְּשׂוֹ מְאֹד, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה עַל יָדוֹ לִרְפוּאַת נַפְשֵׁנוּ בֶּאֱמֶת וּלְהַכְנִיס גַּם בָּנוּ הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת: (נזיקין ד, כה)

[704] ברכות ו ע"ב; שבת ל ע"ב.

[705] בבא מציעא פה ע"ב: אמר ליה ר' חייא לר' חנינא בהדי דידי קא מינצית דעבדי לתורה דלא תשתכח מישראל מאי עבידנא אזלינא ושדינא כיתנא וגדילנא נישבי וציידנא טבי ומאכילנא בשרייהו ליתמי ואריכנא מגילתא וכתבנא חמשה חומשי וסליקנא למתא ומקרינא חמשה ינוקי בחמשה חומשי ומתנינא שיתא ינוקי שיתא סדרי ואמרנא להו עד דהדרנא ואתינא אקרו אהדדי ואתנו אהדדי ועבדי לה לתורה דלא תשתכח מישראל היינו דאמר רבי כמה גדולים מעשי חייא.

כָּל מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה הוּא בְּחִינַת 'שִׂכְלִיִּים וְצִמְצוּמִים' שֶׁעַל יָדָם מַשִּׂיגִין אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת וַאֲנָשֵׁיהֶם שֶׁמַּמְשִׁיכִין הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת וּמוֹדִיעִין אֱלֹהוּתוֹ וְאַדְנוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם:

כִּי 'הַצַּדִּיקִים הֵם מֶרְכַּבְתּוֹ שֶׁל מָקוֹם' כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[706], זֶה בְּחִינַת "וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה וְכוּ' עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל" וְכוּ'[707]:

הַיְנוּ כִּי קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת וּלְקַבֵּל מֵהֶם הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת, צְרִיכִין לְשַׁבֵּר תְּחִלָּה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפְּרִי, שֶׁהֵם הָ'רוּחַ סְעָרָה וְעָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת' שֶׁהֵם הַשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת לְגַמְרֵי, שֶׁהֵם הַכְּפִירוֹת וֶאֱפִּיקוֹרְסוּת הַנִּמְשָׁכִין מֵחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְרוֹצִים לְהַסְתִּיר אוֹר אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל כֵּן הֵם שָׁלֹשׁ קְלִפּוֹת, כִּי יֵשׁ בָּהֶם שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים:

אַחַר כָּךְ צְרִיכִין לְתַקֵּן בְּחִינַת 'נֹגַהּ' שֶׁהוּא בְּחִינַת 'מְעֹרָב טוֹב וָרָע', שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁהִתְפַּשְּׁטוּ גַּם בֵּין יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים, וְיֵשׁ שֶׁמְּכַנִּים עַצְמָן גַּם בְּשֵׁם 'חֲסִידִים' וְאוֹמְרִים חָכְמוֹת שֶׁל שְׁטוּת וְהֶבֶל הַמְרַחֲקִים מֵה' יִתְבָּרַךְ וּמִתּוֹרָתוֹ וּמִצַּדִּיקֵי אֱמֶת, וְהֵם בִּבְחִינַת נֹגַהּ שֶׁמְּעֹרָב טוֹב וָרָע:

כִּי בֶּאֱמֶת יֵשׁ בָּהֶם טוֹב הַרְבֵּה, כִּי הֵם אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים קְצָת, וְלִפְעָמִים אוֹמְרִים דִּבְרֵי אֱמֶת, אַךְ מְעֹרָב בָּהֶם גַּם רַע הַרְבֵּה, דְּהַיְנוּ הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם לְחָכְמוֹת, וּבֶאֱמֶת הֵם שְׁטוּתִים גְּדוֹלִים וּמַזִּיקִים הַרְבֵּה וּמְבַלְבְּלִים דַּעַת הָאָדָם וּמוֹנְעִים אוֹתוֹ מִלְּהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וַאֲנָשֵׁיהֶם הַמַּמְשִׁיכִים הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת בָּעוֹלָם:

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמֵּהַשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת לְגַמְרֵי שֶׁהֵם הָעַכּוּ"ם וֶאֱפִּיקוֹרְסִים, מְרַחֲקִין יִשְׂרָאֵל עַצְמָן מֵהֶם בְּתַכְלִית הָרִחוּק, אֲבָל מֵאֵלּוּ הַכְּשֵׁרִים קְצָת אֵין מִתְרַחֲקִים מֵחָכְמָתָם כָּל כָּךְ, וּבֶאֱמֶת הֵם מַזִּיקִים הַרְבֵּה עַל יְדֵי הַחָכְמוֹת וְהַלֵּיצָנוּת שֶׁלָּהֶם שֶׁמִּתְלוֹצְצִים מִכַּמָּה דַּרְכֵי הַתְּמִימוּת הָאֲמִתִּיּוֹת וְכוּ' כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר[708]:

וְכֵן מוּבָן בַּסְּפָרִים[709] שֶׁעִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַמַּתְקְלָא וְהַבֵּרוּר, הוּא בִּבְחִינַת קְלִפַּת נֹגַהּ שֶׁמְּעֹרָב טוֹב וָרָע, וְעַל כֵּן יֵשׁ כֹּחַ יוֹתֵר לְהָרַע לִינֹק דֶּרֶךְ שָׁם מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ שָׁם גַּם טוֹב כַּיָּדוּעַ:

וּמִי שֶׁהוּא בַּר דַּעַת אֲמִתִּי, יוּכַל לְהָבִין וְכִמְעַט שֶׁהוּא רוֹאֶה בְּעֵינָיו, אֵיךְ שֶׁהַחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְכֵן הַחָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל הַמְצוּיִים בָּעוֹלָם הַמְרַחֲקִים אֶת הָאָדָם מֵה' יִתְבָּרַךְ, הֵם מַמָּשׁ כְּמוֹ "רוּחַ סְעָרָה וְעָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת" וְכוּ', כִּי הֵם מַרְעִישִׁים אֶת הָעוֹלָם כְּמוֹ רוּחַ סְעָרָה מַמָּשׁ, וּמַחֲשִׁיכִים אֶת הָעוֹלָם כֶּעָנָן גָּדוֹל, וְשׂוֹרְפִים מִי שֶׁנּוֹטֶה אֲלֵיהֶם כְּמוֹ אֵשׁ מִתְלַקַּחַת:

אַךְ מִי שֶׁחָפֵץ בֶּאֱמֶת, בְּקַל יָכוֹל לְגָרֵשׁ כֻּלָּם, וְכֻלָּם נִתְבַּטְּלִין לְפָנָיו כְּאַיִן וּכְאֶפֶס, כִּי כָּל הַקְּלִפּוֹת וְהַמְּנִיעוֹת הֵם רַק בַּאֲחִיזַת עֵינַיִם כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר[710], וְאָז כְּשֶׁזּוֹכֶה לְשַׁבֵּר אֶת כָּל הַקְּלִפּוֹת הַנַּ"ל אָז זוֹכֶה לָבֹא לִבְחִינַת 'הַחַשְׁמַל', בִּבְחִינַת "וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל" וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'חַיּוֹת אֵשׁ מְמַלְּלוֹת'[711], שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַכְּשֵׁרִים וְהַתְּמִימִים הַמְקֹרָבִים לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהֵם מִתְפַּלְּלִים בְּחִיּוּת וְהִתְלַהֲבוּת וְרוֹעֲשִׁים וּבוֹעֲרִים לַה' יִתְבָּרַךְ בְּלַבַּת אֵשׁ, וְעַל כֵּן נִקְרָאִים 'חַשְׁמַל' בְּחִינַת 'חַיּוֹת אֵשׁ מְמַלְּלוֹת':

וְזֶה בְּחִינַת "וּמִתּוֹכָהּ דְּמוּת אַרְבַּע חַיּוֹת"[712], זֶה בְּחִינַת כְּלַל הַצִּמְצוּמִים וְהַשִּׂכְלִיּוּת הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁעַל יָדָם מַמְשִׁיךְ הַצַּדִּיק לְהָאִיר הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת בָּעוֹלָם כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. וְ'הַכִּסֵּא וְיוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא' זֶה בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, וְ'הָרָקִיעַ שֶׁעַל רָאשֵׁי הַחַיּוֹת' מְבֹאָר גַּם כֵּן בִּפְנִים, וְ'הָאוֹפַנִּים שֶׁבַּמֶּרְכָּבָה' הֵם בְּחִינַת הָעֲשִׁירִים תּוֹמְכֵי אוֹרַיְתָא שֶׁמַּחֲזִיקִים בְּמָמוֹנָם אֶת הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וַאֲנָשֵׁיהֶם, אֲשֶׁר עַל יָדָם נִמְשָׁךְ הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת בָּעוֹלָם: (נזיקין ד, כח)

[706] רש"י בראשית יז, כב.

[707] יחזקאל א, ד.

[708] שיחות הר"ן פא.

[709] עיין ליקוטי מוהר"ן ח"א יט, ה.

[710] ליקוטי מוהר"ן ח"ב מו.

[711] חגיגה יב ע"א.

[712] יחזקאל א, ה.

כָּל מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה רָאָה יְחֶזְקֵאל "עַל נְהַר כְּבָר"[713], לְהוֹרוֹת שֶׁכָּל מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה שֶׁהוּא הַשָּׂגַת אֱלֹהוּת, נִמְשָׁךְ עַל יְדֵי הַנָּהָר הַנִּמְשָׁךְ מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'כְּבָר' – "כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ"[714], בְּחִינַת "מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר נִקְרָא שְׁמוֹ וְנוֹדַע שֶׁהוּא אָדָם"[715]:

כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת 'מֹשֶׁה מָשִׁיחַ', וּשְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ קָדַם לָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[716], כִּי דֶּרֶךְ ה' יִתְבָּרַךְ לְהַקְדִּים תָּמִיד רְפוּאָה לְמַכָּה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[717]:

וְלוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ שֶׁהִקְדִּים לָנוּ בְּדוֹרוֹתֵינוּ צַדִּיקִים נוֹרָאִים וְנִשְׂגָּבִים כָּאֵלֶּה, לֹא הָיה לָנוּ כֹּחַ לַעֲמֹד נֶגֶד הָ'רוּחַ סְעָרָה וְעָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת', הַמַּסְעִיר וּמַחְשִׁיךְ וּבוֹעֵר עַתָּה בָּעוֹלָם מְאֹד, עַל יְדֵי כִּתּוֹת הָאֱפִּיקוֹרְסִים שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עַתָּה בָּעוֹלָם, וּמִי יוֹדֵעַ מַה יּוּלַד יוֹם רַחֲמָנָא לִצְּלָן:

אַךְ אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה כְּבָר הִקְדִּים לָנוּ ה' יִתְבָּרַךְ רְפוּאָה לַמַּכָּה עַל יְדֵי גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים, וּמִי שֶׁיַּסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּצֵל כַּנְפֵיהֶם וְיֵלֵךְ עַל פִּי דַּרְכֵי תּוֹרָתָם הַקְּדוֹשָׁה, בְּוַדַּאי יִהְיֶה נִצּוֹל מֵהֶם:

כִּי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הֵם בְּחִינַת זְקֵנִים דִּקְדֻשָּׁה, וְכֻלָּם מְקַבְּלִים מֵהַזָּקֵן שֶׁבַּזְּקֵנִים סָבָא דְּסָבִין וְכוּ' שֶׁזָּכָה לְהִכָּלֵל בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הַזִּקְנָה בִּבְחִינַת 'שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת', וְכָל מִינֵי קִלְקוּלִים וּבִלְבּוּלִים שֶׁיְּכוֹלִים לִהְיוֹת בָּעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם, כְּבָר הִקְדִּים לָהֶם רְפוּאָה וְתִקּוּנִים גְּדוֹלִים, עַל יְדֵי נְהָרוֹת וְנַחֲלֵי הַחָכְמָה הָאֲמִתִּיּוֹת שֶׁהִמְשִׁיךְ בָּעוֹלָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'נְהַר כְּבָר' שֶׁהוּא הַנָּהָר הַנִּמְשָׁךְ מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת 'הַנָּהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן'[718], וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה כֻּלָּנוּ לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלַל מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה כַּנַּ"ל: (נזיקין ד, ל)

[713] יחזקאל א, א.

[714] קהלת ט, ז.

[715] קהלת ו, י.

[716] פסחים נד ע"א.

[717] מגילה יג ע"ב.

[718] בראשית ב, י.

מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו, צָרִיךְ לֵילֵךְ עַל יָדָיו וְעַל רַגְלָיו לְבַקֵּשׁ הַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁעוֹסֵק בַּלִּמּוּד הָאֲמִתִּי שֶׁל קִיּוּם הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה הָעִקָּר לְהַכְנִיס אֱמוּנָה בָּעוֹלָם, וּלְהוֹצִיא אֶת כָּל אֶחָד מִמְּקוֹמוֹת הַמְגֻנִּים שֶׁנָּפַל לְשָׁם, וּלְהָאִיר בָּעוֹלָם הַלִּמּוּד הֶעָמֹק שֶׁל 'דַּרְכֵי הַתְּמִימוּת' בֶּאֱמֶת:

וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִכָּלֵל בִּכְלַל הַיְשִׁיבָה הַזֹּאת בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, וְיִזְכֶּה לִהְיוֹת עַז וְחָזָק בְּה' יִתְבָּרַךְ תָּמִיד יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה:

וְזֶה בְּחִינַת "אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ" בְּחִינַת הַיְשִׁיבָה הַנַּ"ל, "עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה"[719] כִּי יִזְכֶּה בְּוַדַּאי לִתְהִלָּה וְהַלֵּל תָּמִיד:

וְזֶהוּ "אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם" וְכָל הָעִנְיָן שָׁם עַד "יֵרָאֶה אֶל אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן"[720] כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים: (נזיקין ה, יא יג)

[719] תהלים פד, ה.

[720] שם, ב.

הַיּוֹשְׁבִים עַל הַמִּשְׁפָּט בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה הֵם נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וְכֵן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה עִקַּר 'תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט' עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת:

וְאוֹתָם שֶׁזָּכוּ לְהִתְדַּבֵּק וּלְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וְחוֹתְרִים וּמִתְגַּעְגְּעִים לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, עַל יְדֵי זֶה הֵם גַּם כֵּן בִּכְלַל הַצַּדִּיקִים הַנִּכְתָּבִים לְאַלְתַּר לְחַיִּים (וְעַיֵּן אֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְכוּ' אוֹת קצ"ט[721]): (נזיקין ה, יז)

[721] וז"ל: בראש השנה צריכין להעלות האמונה הקדושה, שהיא בחינת 'מלכות'. וזה שצועקין אז מעומק הלב, בחינת "ממעמקים קראתיך", בכדי לדלות ולגלות המים עמוקים שעל ידם גדלה האמונה הקדושה, ולשלמות תיקוני האמונה הקדושה צריכין תיקון המשפט, שהוא על ידי שמגרשין טיפת עשיו וישמעאל שלא יעלו אל המוח, וזהו עיקר העבודה של ראש השנה, כי הוא 'יום המשפט' ואז צריכין לעסוק ב'תיקון המשפט', שהשם יתברך יוציא על ידי זה כאור משפטנו.

עִקַּר הַבַּקָּשָׁה שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְבַקֵּשׁ, הוּא שֶׁיִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּהַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁעוֹסְקִים שָׁם בְּהַלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ שֶׁל 'אֱמוּנָה', וְזֶה בְּחִינַת "אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי"[722], כִּי שָׁם עִקַּר 'בֵּית ה'' כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים:

וּצְרִיכִין לְכַתֵּת רַגְלָיו מֵעִיר לְעִיר וּמִדּוּךְ לְדוּךְ, וְלֵישֵׁב בְּסֻכּוֹת וָאֳהָלִים, וּלְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִדְרשׁ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לָבֹא לְהַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה הַנַּ"ל שֶׁעוֹסְקִין שָׁם בְּלִמּוּד הָאֱמֶת לְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁזֶּה עִקַּר כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה כְּמוֹ שכתוב "כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה"[723]:

וְגַם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא הָרַבִּי הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא הָרֹאשׁ יְשִׁיבָה, מֵעֹצֶם אַהֲבָתוֹ אֶת יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ יָכוֹל לֵישֵׁב גַּם כֵּן בִּקְבִיעוּת בְּבֵית יְשִׁיבָתוֹ, רַק הוּא מְכַתֵּת רַגְלָיו וּמְטַלְטֵל עַצְמוֹ בַּדְּרָכִים לִפְעָמִים, בִּכְדֵי לְקַבֵּץ וְלֶאֱסֹף אֶת 'הַנֶּאֶמְנֵי אָרֶץ לָשֶׁבֶת עִמּוֹ', אוֹתָם שֶׁאֵין בִּיכָלְתָּם לָבֹא אֶל בֵּיתוֹ, וְגַם יֵשׁ שֶׁאֵין יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ כְּלָל, וְגַם הֵם מִתְגַּעְגְּעִים וְחוֹתְרִים וּמְבַקְּשִׁים אֶת ה' וּמִשְׁתּוֹקְקִים לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת, וְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת צוֹפֶה וְסוֹכֶה וּמִסְתַּכֵּל מֵרָחוֹק עֲלֵיהֶם, וּבַעֲבוּרָם הוּא מְכַתֵּת רַגְלָיו כְּדֵי לְעוֹרֵר הַנְּפָשׁוֹת וּלְהוֹדִיעָם אֲמִתַּת לִמּוּדוֹ הַקָּדוֹשׁ, כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרְבוּ כֻּלָּם אֶל הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת "עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי"[724]:

וְעַל יְדֵי שֶׁהֵם מְטַלְטְלִים עַצְמָם לְבַקֵּשׁ אֶת הַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה, וְגַם הַצַּדִּיק רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה וְהַנִּלְוִים אֵלָיו מְטֻלְטָלִים גַּם כֵּן לְהִסְתַּכֵּל עַל הַמִּתְגַּעְגְּעִים לָזֶה, עַל יְדֵי זֶה זוֹכִים לְהִתְוַעֵד יַחַד, וְאָז נִכְלָלִין גַּם הֵם בִּכְלַל הַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה:

וְכֵן אוֹתָם שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק וּלְהִכָּלֵל בְּתוֹךְ הַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת, צְרִיכִים הֵם גַּם כֵּן לְכַתֵּת רַגְלֵיהֶם לִפְעָמִים, בִּשְׁבִיל לְהָאִיר הַלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ בָּעוֹלָם וְלֶאֱסֹף וּלְקַבֵּץ עוֹד אֲנָשִׁים רַבִּים אֶל הַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת, בִּבְחִינָה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל "וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ"[725], 'אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמְּכַתְּתִים רַגְלֵיהֶם וְכוּ' ללמד תּוֹרָה'[726] שֶׁעִקָּרָהּ אֱמוּנָה כַּנַּ"ל:

וְזֶה "יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ"[727], כְּמוֹ הַסַּרְסוּרִים וְהַמְשָׁרְתִים הַנֶּאֱמָנִים שֶׁיֵּשׁ אֵצֶל הַחֶנְוָנִים הַגְּדוֹלִים, שֶׁנּוֹשְׂאִים כַּמָּה מִינֵי סְחוֹרוֹת בַּשּׁוּק, וְכָל מִי שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ לִקְנוֹת סְחוֹרָה יָפָה, הֵם מְזָרְזִין עַצְמָן וּמְגַלִּין לָהֶם הַסְּחוֹרָה מִתּוֹךְ הַמִּכְסֶה וְהַחִפּוּי שֶׁעָלֶיהָ, וּמַרְאִין לָהֶם וּמְפָאֲרִין אֶת הַסְּחוֹרָה בְּעֵינֵיהֶם כְּדֵי לְזָרְזָם לִקְנוֹת סְחוֹרָה אֶצְלָם, וְאוֹמְרִים לָהֶם: הַבִּיטוּ וּרְאוּ בְּעֵינֵיכֶם וּמַשְּׁשׁוּ בְּיֶדְכֶם, כַּמָּה יָפָה וְטוֹבָה הַסְּחוֹרָה הַזֹּאת בְּיֹפִי וְהִדּוּר וְחִזּוּק וְכוּ':

כְּמוֹ כֵן הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הָעוֹסְקִים בַּלִּמּוּדִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁקִּבְּלוּ מֵרַבָּם חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד, שֶׁמְּבִיאִין אֶת הָאָדָם לְקִיוּם הַתּוֹרָה וְלֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, הֵם מְכַתְּתִים רַגְלֵיהֶם מִדּוּךְ לְדוּךְ וְכוּ', וְנוֹשְׂאִין הַדִּבְרֵי תּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בִּבְחִינַת 'יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ', וְכָל הֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת בְּלִי לֵצָנוּת, הֵם מַרְאִין וּמְגַלִּין לוֹ, וְאוֹמְרִים לוֹ: הַבֵּט וּרְאֵה בְּעֵינֶיךָ נִפְלְאוֹת קְדֻשַּׁת הַסְּחוֹרָה הַזֹּאת, מַה טּוּבָהּ וּמַהּ יָפְיָהּ וַהֲדָרָהּ, וְכַמָּה הִיא מַצְלַחַת לְהָאָדָם הַצְלָחָה אֲמִתִּית וְנִצְחִית לְחַיֵּי עוֹלָם: (נזיקין ה, כ)

[722] תהלים כז, ד.

[723] תהלים קיט, פו.

[724] תהלים קא, ו.

[725] דברים לג, ג.

[726] בבא בתרא ח ע"א.

[727] דברים לג, ג.

לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק דַּיְקָא, צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר לְעַיֵּן הֵיטֵב בְּחִדּוּשֵׁי תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהֵם כֻּלָּם עֵצוֹת נוֹרָאוֹת וְהִתְעוֹרְרוּת נִפְלָא לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ. גַּם צְרִיכִים אָז לְהִתְחַבֵּר מְאֹד לְהַחֲבֵרִים הַ"שְּׂרִידִים אֲשֶׁר ה' קוֹרֵא"[728], שֶׁזֶּה בְּחִינַת בְּנֵי הַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כְּדֵי לַחְתֹּר וּלְגַלּוֹת הָעֵצוֹת עֲמֻקּוֹת מִתּוֹךְ גֹּדֶל הַחֹשֶׁךְ מַה שֶּׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת:

וְכֵן מְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[729] שֶׁהַצַּדִּיקִים נִקְרָאִים "בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת"[730], מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְגִיעָתָם בַּתּוֹרָה הוּא אַחַר שֶׁנֶּאֱסַף הַצַּדִּיק. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁמִּצְוַת הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה מִשֶּׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה[731] דַּיְקָא, עַיֵּן פְּנִים: (נזיקין ה, מה)

[728] יואל ג, ה.

[729] מדרש תנחומא בהעלותך טו: "דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אסופות נתנו מרעה אחד", מהו 'בעלי אסופות' אימתי הן נטועים באדם בזמן שבעליהן נאספין מהם, כל זמן שרבו קיים הוא היה שואלו, מת רבו הרי יגע ביום ובלילה לקיים תלמודו שאין לו למי הוא שואל, לכך נאמר בעלי אסופות.

[730] קהלת יב, יא.

[731] שולחן ערוך (או"ח) תרעב, א.

מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּעִנְיַן בְּנֵי הַיְשִׁיבָה וְהַתַּלְמִידִים שֶׁל הַצַּדִּיק בְּחִינַת 'מְהַדְּרִין' וּ'מְהַדְּרִין מִן הַמְהַדְּרִין', עַיֵּן חֲנֻכָּה אוֹת ס"ט[732]:

[732] וז"ל: אמרו רבותינו ז״ל: 'נר חנוכה - איש וביתו, והמהדרין - נר לכל אחד, והמהדרין מן המהדרין - מוסיף והולך'.

כָּל הַפְּגָמִים שֶׁבָּעוֹלָם הוּא בְּחִינַת 'פְּגַם בִּכְבוֹד ה'', כִּי כָּל הַתּוֹרָה הִיא בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ[733], וּכְשֶׁפּוֹגְמִין בְּאֵיזֶה חֵטְא שֶׁבָּעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם וּבִפְרָט 'פְּגַם הַבְּרִית' שֶׁהוּא עִקַּר הַכֹּל, עַל יְדֵי זֶה פּוֹגְמִין בִּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאָז נִתְרַחֵק הַנֶּפֶשׁ מִן הַכָּבוֹד, וּכְפִי הַפְּגַם כֵּן הָרִחוּק וְכֵן נוֹפֵל הַכָּבוֹד חַס וְשָׁלוֹם אֶל הָעַכּוּ"ם וְהָרְשָׁעִים, וְיֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת בְּלִי שִׁעוּר בְּעִנְיַן 'פְּגַם נְפִילַת הַכָּבוֹד' וּבְעִנְיַן 'הִתְרַחֲקוּת הַנֶּפֶשׁ מִן הַכָּבוֹד':

וְעַל כֵּן בִּמְקוֹם קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁשָּׁם מְקוֹם אֲסִיפָתָן וְשָׁם שׁוֹרֶה כְּבוֹד ה', בְּחִינַת "כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ"[734] הַנֶּאֱמַר עַל הִסְתַּלְּקוּת וּקְבוּרַת הַצַּדִּיק כַּמּוּבָן בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[735], עַל כֵּן שָׁם עִקַּר הַתִּקּוּן לְכָל הַפְּגָמִים בִּפְרָט לִפְגַם הַבְּרִית:

וְעַל יְדֵי שֶׁחוֹזֶרֶת הַנֶּפֶשׁ אֶל הַכָּבוֹד, עַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וּבְלֵב שָׁלֵם, וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמִּתְעוֹרְרִין מְאֹד עַל קִבְרֵי צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וּמִתְפַּלְּלִין וּמִתְחַנְּנִין שָׁם בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב מְאֹד וְשׁוֹפְכִים שָׁם לִבָּם כַּמַּיִם לִפְנֵי ה', וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁשָּׁם מִתְקָרֶבֶת הַנֶּפֶשׁ אֶל הַכָּבוֹד בְּיוֹתֵר, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ תְּפִלָּה בְּכַוָּנָה וּבְלֵב שָׁלֵם כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (וְעַיֵּן בְּרִית אוֹתִיּוֹת פ"ד פ"ה[736]): (חובל בחברו ג, י)

[733] ליקוטי מוהר"ן ח"א יד, ב-ג.

[734] ישעיה נח, ח.

[735] במדבר רבה נשא יא, ז.

[736] וז"ל (אות פד): פגם הברית הוא עקר פגם הכבוד דקדשה, כי אין בשת אלא במקום עריין, ובשת הוא הפך הכבוד, כי הנפשות יוצאין דרך הצנור הקדוש הזה שהוא בחינת ברית, שמשם הולדות והמשכות כל הנפשות בשרשם כידוע, והנפשות מתלבשות בכבוד, שהוא בחינת "אם כל חי", כי הכבוד דקדשה הוא שרש כל הנפשות כלם והוא בחינת "אשה יראת ה'", ועל-כן כשפוגם, חס ושלום, בברית ופוגם בטפי המח שלהם בחינת נפשות קדושות, אז אלו הנפשות נקראין נפשות ערטילאין כידוע, הינו שהם עירמים מלבוש הכבוד שהיו צריכים להתלבש שם כנ"ל, כי אין להנפש חיות בלא לבוש הכבוד שמשם עקר חיותה, ועל כן עיקר פגם הברית הוא פגם הכבוד, הינו שמפריש הנפש מן הכבוד על-ידי פגם טפי המח לבטלה, חס ושלום; וכן כשפוגם, חס ושלום, על- ידי אסור עריות או נשג"ז, רחמנא לצלן, שעל-ידי-זה מוריד הכבוד להעזי-פנים, הינו להסטרא-אחרא, חס ושלום, על-ידי שנתלבש נפש ישראל בכבוד העכו"ם, רחמנא לצלן, או להפך, וכן בשאר עריות ופגם הברית, שבכלם חמר האסור הוא כפי פגם הכבוד. כי באמת צריכין לקדש את עצמו ביותר אפלו בהתר כדי שיזכה שיתלבש הנפש בכבוד דקדשה ולא יהיה חצוף בעובדוהי ככלבא, שזה בחינת "והכלבים עזי נפש וכו'" כמובא בזהר הקדוש, כי על-ידי- זה יורד הכבוד, חס ושלום, לעזי-פנים שהם בחינת כלבים כנ"ל; מכל-שכן וכל-שכן כשפוגם ממש בברית-קדש על-ידי עברה גמורה, רחמנא לצלן, שבודאי פוגם מאד בהנפש והכבוד. ועל-כן עקר תקון הברית על-ידי קברי הצדיקים אמתיים כמבאר במקום אחר, כי הסתלקותם וקבורתם הקדושה הוא על-ידי הכבוד דקדשה בבחינת "כבוד ה' יאספך", שזה נאמר על הסתלקות וקבורת הצדיק, כמובן בדברי רבותינו ז"ל, כי הצדיק בעת הסתלקותו זוכה להיות נאסף בקדשה גדולה אל כבוד ה', ועל-כן במקום קבורתו הקדוש ששם מקום אסיפתו, שם שרש כבוד ה' בחינת "כבוד ה' יאספך", וכל הנפשות הזוכין לבוא לשם נכללין בתוך כבוד ה' ועל-ידי-זה עקר תקונם הכללי, בפרט תקון הברית (הל' חובל בחבירו, אות י).

עֹצֶם מַעֲלַת קְדֻשַּׁת קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, שֶׁמּוֹעִיל לְהָאָדָם מְאֹד לְתִקּוּן נַפְשׁוֹ וּלְהוֹצִיאוֹ מִגָּלוּתוֹ הַכָּבֵד דְּהַיְנוּ גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁהוּא עִקַּר הַגָּלוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת גָּלוּת מִצְרַיִם שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַגָּלֻיּוֹת:

כִּי עִקַּר גְּאֻלַּת מִצְרַיִם הָיָה עַל יְדֵי 'עַצְמוֹת יוֹסֵף', כְּמוֹ שכתוב "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ"[737] וְכוּ' וְכַמּוּבָן בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ[738], כִּי אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף שֶׁנָּשְׂאוּ בְּעֵת יְצִיאַת מִצְרַיִם זֶה בְּחִינַת 'קֶבֶר הַצַּדִּיק', וְעַל יְדֵי זֶה הָיָה עִקַּר גְּאֻלָּתָם:

כִּי הַצַּדִּיק זוֹכֶה לְתַקֵּן הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה בְּחַיָּיו כָּל כָּךְ, עַד שֶׁבִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּתוֹ נֶאֱסָף וְנִכְלָל תֵּכֶף בִּ'כְבוֹד ה'' בִּבְחִינַת "כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ"[739], וְעַל כֵּן עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא מְקוֹם מְנוּחָתוֹ שָׁם שׁוֹרֶה כְּבוֹד ה', וְעַל יְדֵי זֶה כָּל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁכִין אַחַר הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה הַזֶּה שֶׁהוּא שָׁרְשָׁם, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לָצֵאת מִגָּלוּתָם לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, וְזוֹכִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וְנֶפֶשׁ חֲדָשָׁה בְּכָל פַּעַם עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת הַכָּבוֹד הַזֶּה: (חובל בחברו ג, יג)

[737] שמות יג, יט.

[738] זוהר בשלח מו ע"א.

[739] ישעיה נח, ח.

הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הֵם מַמְשִׁיכִים 'חַלּוּקָא דְּרַבָּנָן', וּמַלְבִּישִׁין הָאוֹר בְּכַמָּה דְּרָכִים בִּלְבוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים בִּבְחִינַת 'צִיצִית', עַד שֶׁהָיוּ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חוֹזְרִין לְמוּטָב:

אַךְ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים יֵשׁ 'שַׁעַטְנֵז', דְּהַיְנוּ הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר שֶׁהֵם מִתְלַבְּשִׁין בְּטַלִּית שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּהֶם, וְנִדְמֶה כְּאִלּוּ הֵם מְעֻטָּפִים בְּטַלִּית שֶׁל מִצְוָה בְּ'חַלּוּקָא דְּרַבָּנָן', אֲבָל בֶּאֱמֶת לְבוּשֵׁיהֶם הֵן בְּחִינַת 'שַׁעַטְנֵז' שֶׁהוּא מְעֹרָב מִצֶּמֶר וּפִשְׁתָּן:

'צֶמֶר' הוּא בְּחִינַת רַחֲמִים עֶלְיוֹנִים שֶׁשָּׁם מִתְהַפְּכִים הָעֲווֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת, בְּחִינַת "אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים וְכוּ' כַּצֶּמֶר יִהְיוּ"[740], שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת לְבוּשִׁים שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת:

אֲבָל הַלְּבוּשִׁים שֶׁל הָעַזֵּי פָּנִים הַנַּ"ל מְעֹרָב בּוֹ 'פִּשְׁתָּן', שֶׁהוּא בְּחִינַת קָרְבַּן קַיִן שֶׁהֵבִיא מֵהַפְּסֹלֶת[741], שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁרוֹאֶה הַפְּסֹלֶת וְהַחֹב שֶׁל כָּל אֶחָד, וְעַל כֵּן לְבוּשֵׁיהֶם הֵם בְּחִינַת "שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו"[742], כִּי מַרְאִים עַצְמָם כְּאִלּוּ מְזַכִּים אֶת הָרַבִּים שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'צֶמֶר', אֲבָל בֶּאֱמֶת מֵהֶם כָּל הַמְּנִיעוֹת, וּמוֹצְאִים פְּסֹלֶת וְחֹב בְּכָל הַכְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת, וְהֵן הֵן הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר הָרוֹצִים לְרַחֵק מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ:

וְזֶה בְּחִינַת 'שַׁעַטְנֵז' אוֹתִיּוֹת 'שָׂטָן עַז'[743], הַיְנוּ עַזּוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַשָּׂטָן, וְהֵם עוֹמְדִים כְּנֶגֶד הַכְּשֵׁרִים לְמָנְעָם מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת וּמִלְּהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת:

אַךְ סוֹף כָּל סוֹף ה' יִתְבָּרַךְ יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ, "כִּי אַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה'"[744] - וּלְעוֹלָם יָדְךָ עַל הָעֶלְיוֹנָה[745], כִּי "מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה"[746], כִּי אַף עַל פִּי שֶׁ'עַזּוּת' הִיא 'מַלְכוּתָא בְּלֹא תָּגָא'[747], וְכָל הָרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַשֵּׁם נוֹטֵל עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, אַף עַל פִּי כֵן הוּא 'בְּלֹא תָּגָא' בְּלֹא 'כֶּתֶר מַלְכוּת', וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּתְגַּבֵּר לְפִי שָׁעָה, סוֹף כָּל סוֹף יִתְבַּטֵּל מַלְכוּתָם וּמֶמְשַׁלְתָּם:

אֲבָל מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ 'נֶצַח' וּמַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְכָל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם בְּוַדַּאי יִתְגַּבְּרוּ עֲלֵיהֶם וְכֻלָּם יִהְיוּ מֻכְרָחִים לָשׁוּב אֲלֵיהֶם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְגַלּוֹת הַקֵּץ וְנִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה[748], וְהֵבִין שֶׁזֶּה מֵחֲמַת שֶׁבְּסוֹף הַגָּלוּת יִתְגַּבֵּר הַשֶּׁקֶר וְיִתְגַּבְּרוּ הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר וְיַסְתִּירוּ הָאֱמֶת וּמֵחֲמַת זֶה אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הַקֵּץ, עַל כֵּן אָמַר 'בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד'[749], שֶׁמּוֹרֶה שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ כִּרְצוֹנוֹ כִּי "מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה":

וְזֶה בְּחִינַת 'צִיקֵי קְדֵרָה' שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁמְּרַמֵּז "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד"[750], הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשּׁוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁכֻּלָּם יִתְעַלּוּ עַל יְדֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁמְּהַפְּכִין כָּל הַיְרִידוֹת לַעֲלִיּוֹת גְּדוֹלוֹת: (מעקה ד, ז ט)

[740] ישעיה א, יח.

[741] רש"י בראשית ד, ג.

[742] דברים כב, יא.

[743] שער ההקדמות כג ע"ב; עץ חיים שער ח, ו.

[744] תהלים צב, ט.

[745] רש"י שם.

[746] תהלים קג, יט.

[747] סנהדרין קה ע"א.

[748] פסחים נו ע"א.

[749] פסחים נו ע"א.

[750] פסחים נו ע"א.

כָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיק קָדוֹשׁ בְּיוֹתֵר וְגָבֹהַּ מְאֹד מְאֹד, כְּמוֹ כֵן הוּא יָכוֹל לְהוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ מְאֹד מְאֹד לְהַגְבִּיהַּ אֲפִלּוּ הַתַּחְתּוֹנִים הַמֻּנָּחִים בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה בְּיוֹתֵר, וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת מַעֲלָתוֹ הַגְבֹהָה:

וְזֶה אָנוּ רוֹאִים בְּמִצְוַת 'קְטֹרֶת' שֶׁהִיא גְּבוֹהָה מְאֹד מְאֹד וְעוֹלָה בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה עַד אֵין סוֹף כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ[751], וּמֵחֲמַת גֹּדֶל מַעֲלַת וּקְדֻשַּׁת קְטֹרֶת, מֵחֲמַת זֶה דַּיְקָא הָיָה בָּא בְּתוֹךְ הַקְּטֹרֶת 'חֶלְבְּנָה' שֶׁרֵיחָהּ רָע, לְהוֹרוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת לְמַעְלָה לְמַעְלָה, כִּי אִם כְּשֶׁיְּכוֹלִין לֵירֵד לְמַטָּה לְמַטָּה, לְהַעֲלוֹת כָּל הַשּׁוֹכְנֵי עָפָר לַה' יִתְבָּרַךְ:

כִּי קְטֹרֶת מְקַשֵּׁר כָּל הָעוֹלָמוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ מַדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנִות מְאֹד שֶׁהֵם בְּחִינַת 'חֶלְבְּנָה', וְזֶה עִקַּר מַעֲלַת הַקְּטֹרֶת: (פריה ורביה ב)

[751] נח סה ע"א.

כָּל הַפְּגָמִים שֶׁל הָעֲווֹנוֹת הַמַּגִּיעִים לְהַשְּׁכִינָה כִּבְיָכוֹל שֶׁהִיא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּם הֵם כְּחִצִּים הַנִּזְרָקִים וּפוֹגְמִים מְאֹד בְּנֶפֶשׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, וְכָל אָדָם וְאָדָם עַל יְדֵי כָּל עָווֹן וּפְגָם שֶׁהוּא פּוֹגֵם וּבִפְרָט פְּגַם הַבְּרִית, עַל יְדֵי זֶה הוּא זוֹרֵק חִצִּים מַמָּשׁ לְנַפְשׁוֹ:

וְיֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה חִלּוּקִים וְשִׁנּוּיִים רַבִּים בְּעֶרְכֵי הַפְּגָמִים, כִּי אֵין פְּגָם אֶחָד דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ (וְכַמּוּבָן[752]), וגַּם בִּפְגַם הַבְּרִית עַצְמוֹ יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת אֲלָפִים וּרְבָבוֹת, כִּי בְּוַדַּאי לֹא כָל הַפְּגָמִים וְהַחֲטָאִים שָׁוִים כַּיָּדוּעַ:

וְיֵשׁ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְתַקֵּן אֵיזֶה מִינֵי פְּגָמִים גַּם מִבְּחִינַת פְּגָמֵי הַבְּרִית, אֲבָל לֹא כֻּלָּם, וְגַם לָזֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת צַדִּיק גָּדוֹל וְנוֹרָא וְחִדּוּשׁ נִפְלָא שֶׁיִּהְיֶה יָכוֹל לְתַקֵּן תִּקּוּן הַבְּרִית לְמִי שֶׁכְּבָר פָּגַם בּוֹ חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִי שֶׁהִתְפָּאֵר שֶׁיּוּכַל לְהוֹצִיא הַחִצִּים אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁנִּזְרְקוּ וּלְאַחַר שֶׁכְּבָר הִגִּיעוּ לְתוֹךְ מִי שֶׁנִּזְרְקוּ לוֹ הַחִצִּים רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן אֵינוֹ יָכוֹל לְרַפְּאוֹת אֶת הַבַּת מַלְכָּה שֶׁהִיא כְּלָלִיּוּת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי יֵשׁ נְפָשׁוֹת פְּגוּמוֹת כָּל כָּךְ בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם הָרַבִּים עַד שֶׁגַּם הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְתַקְּנָם:

אֲבָל יֵשׁ צַדִּיק גָּדוֹל וְנוֹרָא וְחִדּוּשׁ נִפְלָא וְנוֹרָא כָּזֶה, שֶׁהוּא יָכוֹל לְהוֹצִיא כָּל הָעֲשָׂרָה מִינֵי חִצִּים שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים כָּל מִינֵי חֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת וּפְשָׁעִים וְכָל מִינֵי פְּגַם הַבְּרִית שֶׁבָּעוֹלָם רַחֲמָנָא לִצְּלָן, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל הוּא יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְהַמְשִׁיךְ וּלְהוֹצִיא וּלְתַקֵּן הַכֹּל לְמִי שֶׁרוֹצֶה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לַה' יִתְבָּרַךְ, וְרַק הוּא יוֹדֵעַ לְרַפְּאוֹת אֶת 'הַבַּת מַלְכָּה' בִּשְׁלֵמוּת, עַיֵּן פְּנִים: (פריה ורביה ג, י)

[752] כך הוא בדפוס ראשון, לכאורה חסר וכך מובא בהלכה:

עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה וְהָעֲבוֹדָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ הַתְּפִלָּה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הַכְּשֵׁרִים וְהַיְרֵאִים בֶּאֱמֶת, הוּא רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים גְּמוּרִים הַגְּדוֹלִים בַּמַּעֲלָה מְאֹד, וְרַק בְּעֹצֶם כֹּחָם אָנוּ זוֹכִים לִפְעָמִים לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל וּבְכַוָּנָה, וּבְעֹצֶם כֹּחָם הֵם מַעֲלִים תְּפִלָּתֵנוּ הַשָּׁמַיְמָה לְרוּם גָּבְהֵי מְרוֹמִים: (פריה ורביה ה, ה)

עֹצֶם מַעֲלַת קְדֻשַּׁת וּזְכוּת הַנְּפָשׁוֹת הַזּוֹכִים לְהִתְוַסֵּף וּלְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת ולְהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁלּוֹ, הוּא גָּדוֹל מְאֹד עַד אֵין חֵקֶר, כִּי עַל יְדֵי זֶה נִתְרַבִּין בָּתֵּי הַקְּדֻשָּׁה וְהַתְּפִלָּה מְאֹד מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר, הֵן מִצַּד עֲבוֹדַת זֶה הָאָדָם עַצְמוֹ, וְהֵן מִצַּד שֶׁזָּכָה בַּעֲבוֹדָתוֹ לִהְיוֹת מְחֻבָּר וְנִלְוֶה אֶל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ וְאֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הָעוֹסֵק בָּזֶה לִבְנוֹת הַבָּתִּים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּעֲשִׂין מִכָּל הַנַּ"ל:

כִּי מִתְּחִלָּה לֹא הִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה לְמָשָׁל רַק אֵיזֶה תֵּיבוֹת מֻעָטִים, וְעַכְשָׁו הוּא זוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה תֵּיבוֹת וּבְכַוָּנָה יְתֵרָה מִבַּתְחִלָּה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ נִתְרַבִּין גַּם כֵּן בָּתֵּי הַתְּפִלָּה מְאֹד, עַל יְדֵי רִבּוּי הַתֵּיבוֹת וְהָאוֹתִיּוֹת וְהַנְּקֻדּוֹת שֶׁזָּכָה עַכְשָׁו לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וּבִשְׁלֵמוּת יוֹתֵר:

וּבִפְרָט מַה שֶּׁנִּתְרַבִּין הַבָּתִּים בִּכְלָל בְּרִבּוּי עָצוּם וּמֻפְלָג מְאֹד, עַל יְדֵי שֶׁזָּכָה לְהִתְוַסֵּף גַּם הוּא עַל הַנְּפָשׁוֹת הָרַבּוֹת הַנִּלְוִים אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הָעוֹסֵק עִמָּהֶם לְקָרֵב אוֹתָם לַה' יִתְבָּרַךְ, וְעַיֵּן פְּנִים מְבֹאָר בְּיוֹתֵר: (פריה ורביה ה, ו)

מְעַט הַנְּפָשׁוֹת הַזּוֹכִים לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְחוֹתְרִים וּמִשְׁתַּדְּלִים לִזְכּוֹת לַעֲבוֹדַת ה' בֶּאֱמֶת, מִתְרַבִּים מֵהֶם בָּתִּים רַבִּים וְנִפְלָאִים כָּאֵלֶּה, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה יוּכַל כָּל הָעוֹלָם לְהִתְתַּקֵּן בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל יְדֵי זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה:

וְזֶה שֶׁמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ[753] שֶׁאֲפִלּוּ 'מָתָא חָדָא' אוֹ 'בֵּי כְּנִישְׁתָּא חָדָא', כְּשֶׁיָּשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה. וְזֶה בְּחִינַת "טוֹב מְעַט לַצַּדִּיק" וְכוּ'[754]: (פריה ורביה ה, י-יא)

[753] זוהר חדש (מדרש הנעלם) מ ע"א, מאמר 'גלות האחרון אין לו קץ וזמן'.

[754] תהלים לז, טז.

עַל פִּי חֶשְׁבּוֹן הַצֵּרוּפִים וְרִבּוּי הַבָּתִּים שֶׁנִּבְנִין עַל יְדֵי שֶׁנִּתְוַסְּפִין עוֹד אֲבָנִים, כַּמְּבֹאָר בְּ'סֵפֶר יְצִירָה'[755] 'שְׁלֹשָׁה אֲבָנִים בּוֹנוֹת שִׁשָּׁה בָּתִּים, אַרְבָּעָה אֲבָנִים בּוֹנוֹת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתִּים, חֲמִשָּׁה אֲבָנִים בּוֹנוֹת מֵאָה וְעֶשְׂרִים בָּתִּים, שִׁשָּׁה אֲבָנִים בּוֹנוֹת שִׁבְעָה מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים בָּתִּים וְכוּ', עַד שֶׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב:

וְנַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִין גַּם כֵּן 'אֲבָנִים', בְּחִינַת "תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ"[756], וְעַל כֵּן כְּשֶׁנִּתְוַסֵּף נֶפֶשׁ אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַל אֵיזֶה קִבּוּץ קָטָן מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁנִּתְקַבְּצוּ לְדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וּבִפְרָט אִם זוֹכִין לְהִתְקַבֵּץ אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הָעוֹסֵק בְּתִקּוּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל וּלְהָבִיאָם לְתַכְלִית שְׁלֵמוּת קְדֻשָּׁתָם, אֲזַי עַל יְדֵי הַנֶּפֶשׁ הַזֶּה שֶׁנִּתְוַסֵּף עֲלֵיהֶם מֵחָדָשׁ, נִתְרַבִּין הַבָּתִּים דִּקְדֻשָּׁה עַד אֵין קֵץ וְאֵין חֵקֶר:

כְּגוֹן, לְמָשָׁל כְּשֶׁנִּתְוַסֵּף נֶפֶשׁ אֶחָד עַל קִבּוּץ דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל 'תִּשְׁעָה עָשָׂר' נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, וְעַל יָדוֹ נַעֲשָׂה מִסְפָּר 'עֶשְׂרִים', אֲזַי נִתְרַבִּין הַבָּתִּים לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן הַנַּ"ל עד יוֹתֵר מִ'שְּׁנֵי אֲלָפִים מִילְיוֹן פְּעָמִים מִילֵי מִילְיוֹן':

וּכְבָר יָדַעְתָּ מִסְפַּר הַ'מִּילְיוֹן' שֶׁהוּא 'אֶלֶף פְּעָמִים אֶלֶף', וּ'מִילֵי מִילְיוֹן' הוּא 'אֶלֶף פְּעָמִים אֶלֶף מִילְיוֹן':

נִמְצָא כְּשֶׁנִּתְוַסֵּף עוֹד נֶפֶשׁ אֶחָד, וְנַעֲשָׂה קִבּוּץ דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל 'אֶחָד וְעֶשְׂרִים' נֶפֶשׁ, אֲזַי יִהְיֶה הַמִּסְפָּר עֶשְׂרִים וְאֶחָד פְּעָמִים בְּמִסְפַּר כָּל הַנַּ"ל, וְכֵן לְהַלָּן, עַד שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב:

וְעַל יְדֵי עֹצֶם רִבּוּי הַבָּתִּים, עַל יְדֵי זֶה גַּם הַנְּפָשׁוֹת שֶׁהֵם בַּחוּץ לְגַמְרֵי עֲדַיִן, כּוֹנְסִים אוֹתָם גַּם כֵּן לִפְנִים לְתוֹךְ רִבּוּי הַבָּתִּים הַנַּ"ל, שֶׁנִּבְנִים מִמֵּילָא גַּם סְבִיבָם מֵעֹצֶם רִבּוּיָם:

וְעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל כָּל אָדָם לֵיצֵא יְדֵי חוֹבַת הָ'עַרְבוּת' שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עָרֵב בְּעַד חֲבֵרוֹ וּבְעַד כָּל יִשְׂרָאֵל, וְנִכְרְתוּ עַל זֶה אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת בְּרִיתוֹת עַל כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה כַּמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל[757], וְאָמְרוּ שָׁם 'עַרְבָא וְעַרְבָא דְעַרְבָא אִיכָּא בֵּינֵיהוּ':

וְלִכְאוֹרָה, מִי יָכוֹל לָצֵאת יְדֵי חוֹבַת כָּל הָעַרְבוּת הַנַּ"ל בִּפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ וְכוּ'?

אַךְ כְּפִי הַנַּ"ל, אֲזַי הָרוֹצֶה לָצֵאת יְדֵי חוֹבַת הָעַרְבוּת וְעֹצֶם רִבּוּי הַבְּרִיתוֹת שֶׁנִּכְרְתוּ עַל זֶה, אֲזַי יִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לַה' יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי אֲפִילוּ כְּשֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה רַק לְהוֹסִיף נֶפֶשׁ אַחַת עַל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ, הֲרֵי כַּמָּה 'אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת מִילֵי מִלְיוֹן' בָּתִּים נִתְוַסְּפִים עַל יָדוֹ:

מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוֹכֶה לְקָרֵב כַּמָּה נְפָשׁוֹת, שֶׁעַל יְדֵי כָּל זֶה נִתְרַבִּים הַבָּתִּים כָּל כָּךְ, עַד שֶׁגַּם כָּל הָרְחוֹקִים לְגַמְרֵי הַנִּשְׁפָּכִים בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת, נִכְנָסִין גַּם כֵּן מִמֵּילָא לְתוֹךְ הַבָּתִּים דִּקְדֻשָּׁה, וּבָזֶה יוֹצֵא יְדֵי חוֹבַת הָעַרְבוּת בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל:

וְכָל אָדָם יָכוֹל לְקַיֵּם זֹאת, עַל יְדֵי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב בָּנָיו עַל כָּל פָּנִים לַעֲבוֹדָתוֹ וּלְתוֹרָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ הַנִּלְוִים אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי הַמַּדְרִיכָם בְּדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ בַּדֶּרֶךְ הָאֲמִתִּי דִּקְדֻשָּׁה אֲשֶׁר דָּרְכוּ בּוֹ אֲבוֹתֵינוּ מֵעוֹלָם, בִּפְרָט מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַעֲמִיד גַּם תַּלְמִידִים אֲחֵרִים:

וְכָל זֶה כָּלוּל בְּמִצְוַת "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ"[758], וְכֵן "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם"[759], וְכֵן "וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ" וְכוּ'[760], וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁגַּם הַתַּלְמִידִים נִקְרָאִים 'בָּנִים'[761]:

וְעַל יְדֵי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בָּזֶה לְקָרֵב אֶת בָּנָיו עַל כָּל פָּנִים, וְכֵן תַּלְמִידִים אֲחֵרִים וּלְצָרְפָם וּלְהוֹסִיפָם עַל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ, עַל יְדֵי זֶה נִתְרַבִּין הַבָּתִּים דִּקְדֻשָּׁה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁמִּמֵּילָא יִתְקָרְבוּ כֻּלָּם וְיִכָּנְסוּ לִפְנִים כַּנַּ"ל: (פריה ורביה ה, יב-יג)

[755] ד, יב.

[756] איכה ד, א.

[757] סוטה לז ע"א-ע"ב.

[758] דברים ו, ז.

[759] דברים יא, יט.

[760] דברים ד, ט.

[761] סנהדרין יט ע"ב.

מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה בֶּאֱמֶת לְתַקֵּן עֲווֹנוֹתָיו בִּשְׁלֵמוּת, הוּא רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא גָּדוֹל יוֹתֵר מִן הַכֹּהֵן גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים"[762] וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנִּכְנַס לִפְנַי וְלִפְנִים'[763]:

כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת יָכוֹל לִכְנֹס בַּמָּקוֹם שֶׁנִּכְנַס וּמַמְתִּיק שָׁם כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם, וּמְכַפֵּר כָּל הָעֲווֹנוֹת עַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה, עַל יְדֵי בְּחִינַת הַהַמְתָּקָה שֶׁמַּמְשִׁיךְ מִבְּחִינַת 'שֵׂכֶל הַכּוֹלֵל' בְּעַצְמוֹ, שֶׁמִּשָּׁם גַּם עִקַּר הַכַּפָּרָה שֶׁל יוֹם כִּפּוּר כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים: (גיטין ג, יט-כ)

[762] משלי ג, טו.

[763] הוריות יג ע"א.

גֹּדֶל הַמַּעֲלָה וְהַזְּכוּת שֶׁאֵין לוֹ שִׁעוּר, שֶׁל אוֹתָם הָאֲנָשִׁים הַזּוֹכִים לֵילֵךְ בְּרַגְלֵיהֶם דַּיְקָא לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבָּם:

כִּי עִקַּר הַהֲלִיכָה אֶל הָרַב הוּא כְּדֵי לִזְכּוֹת עַל יָדוֹ לְ'הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת', כִּי צְרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה מְאֹד לְבַקֵּשׁ אַחַר רַבִּי הָגוּן וַאֲמִתִּי כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר גַּם בּוֹ הַשָּׂגַת אֱלֹהוּת עַל יְדֵי צִמְצוּמִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַ'חָכְמָה תַּתָּאָה' בְּחִינַת 'רַגְלִין', וּבִפְרָט שֶׁהַתַּלְמִיד בִּכְלָלוֹ, אֲפִלּוּ הָרֹאשׁ שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַ'שֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן' שֶׁלּוֹ, הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת 'רַגְלִין' נֶגֶד בְּחִינַת 'חָכְמָה תַּתָּאָה' בְּחִינַת 'רַגְלִין' שֶׁל הָרַב הָאֱמֶת:

עַל כֵּן צְרִיכִין לֵילֵךְ 'בְּרַגְלָיו' דַּיְקָא, בִּכְדֵי לְתַקֵּן בְּחִינַת הָרַגְלִין בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה בְּחִינַת הַצִּמְצוּמִים וְהַסִּבּוּבִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת כִּי אִם עַל יְדֵי זֶה:

וְזֶה גַּם כֵּן מַה שֶּׁמּוּבָא שֶׁכְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עָלוּ לָרְגָלִים שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה, הָיוּ הוֹלְכִין עַל פִּי רֹב בְּרַגְלֵיהֶם דַּיְקָא[764], כִּי עִקַּר מִצְוַת 'עֲלִיַּת רְגָלִים' הָיָה גַּם כֵּן בִּשְׁבִיל זֶה, בִּכְדֵי לְהַמְשִׁיךְ חִיּוּת אֶל הַחָכְמָה תַּתָּאָה מֵ'אוֹר הַפָּנִים' הַמֵּאִיר בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים, וְעַל כֵּן נֶאֱמַר בְּשִׁבְחָם "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים"[765] דַּיְקָא, עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים לִירוּשָׁלַיִם בְּרַגְלֵיהֶם בְּמִנְעָלִים, עַיֵּן פְּנִים: (גיטין ד, י-יא)

[764] ???

[765] שיר השירים ז, ב.

עִנְיַן הַזְכָּרַת 'שֵׁמוֹת הַצַּדִּיקִים' שֶׁמְּסֻגָּל לִזְכּוֹת עַל יְדֵי זֶה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַיֵּן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אוֹת ע"ב[766]:


[766] וז"ל: הזכרת שמות הצדיקים הוא דבר נפלא ונורא מאד מאד ומועיל הרבה מאד לעבודת ה' יתברך כמבואר במקום אחר, גם מסוגל לזכות על ידי זה לארץ ישראל, כי אי אפשר לבוא לארץ ישראל כי אם בכח הצדיקים אמתיים, בבחינת "צדיקים יירשו ארץ" וכו', עיין פנים 'ימי מוהרנ"ת' בנסיעתו לארץ ישראל (ח"ב יז) (ועיין ליקוטי הלכות, הלכות נטילת ידים לסעודה הלכה ד', אות ו'; ובהלכות דברים הנוהגים בסעודה הלכה ד', אות ו', ותבין ביותר).

Documentation Index

גרסאות לקריאת מכונה / AI agents:

כל הזכויות בספר זה שמורות למכון אמונת חכמים

טוען...