עַל־פִּי הַמַּאֲמָר 'אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי פַּעַם אַחַת רַצְתִּי' וְכוּ'. בַּסֵפֶר הָרִאשׁוֹן (בְּסִימָן נה), עַיֵּן שָׁם כָּל הַמַּאֲמָר:
וְהַכְּלָל, כִּי לִרְאוֹת בְּמַפַּלְתָּם שֶׁל רְשָׁעִים - אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים קי, א): "שֵׁב לִימִינִי" וְכוּ', יָמִין זֶה בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת בִּנְיָמִין – בֶּן יָמִין שֶׁנּוֹלַד בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּלְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַכְשָׁיו בַּגָּלוּת וְכוּ' בִּבְחִינַת (וַיִּקְרָא כו, מד): "וְאַף גַּם זֹאת" וְכוּ', הוּא עַל־יְדֵי הִתְנוֹצְצוּת אוֹר זְכוּת אָבוֹת וְכוּ' - כִּי הָרְשָׁעִים מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת רַע־עַיִן עַל שׂוֹנְאֵיהֶם וְכוּ'. וְהָאָדָם נִצֹּל מֵרַע־עַיִן הַזֶּה עַל יְדֵי לִמּוּד זְכוּת שֶׁהָאָדָם מְלַמֵּד עַל הָרָשָׁע, כִּי גַּם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְלַמֵּד זְכוּת עַל הָרָשָׁע, בִּשְׁבִיל לְהַצִּיל אֶת הַצַּדִּיק מֵרַע־עַיִן שֶׁל הָרָשָׁע וְכוּ', כִּי לְסַלֵּק הַדִּין וְהַמִּשְׁפָּט צָרִיךְ לָזֶה הִתְגַּלּוּת הַיָּד, בִּבְחִינַת (דְּבָרִים לב, מא): "וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי" וְכוּ'.
וּכְשֶׁנִּתְגַּלֶּה יַד ה' - אֲזַי נַעֲשֶׂה צֵל שֶׁבּוֹ נִתְכַּסֶּה הַצַּדִּיק מֵאֶרֶס שֶׁל הָרַע־עַיִן, בִּבְחִינַת "בְּצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ" וְכוּ', וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַזֵּק מְאוֹר עֵינָיו שֶׁל הַצַּדִּיק וְיָכוֹל לִרְאוֹת וּלְהַשִּׂיג צִדְקָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אַף־עַל־פִּי שֶׁהָרָשָׁע זוֹכֶה בַּדִּין וְנִתְפַּשֵּׁט לִבּוֹ מֵעַקְמִימִיּוּת וּמְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וּמִתְפַּלֵּל עַל צְרָכָיו, כִּי נִתְיַשֵּׁר לִבּוֹ בִּשְׁלֵמוּת אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְכוּ'.
וְזֶה בְּחִינַת פָּרָה אֲדֻמָּה וְכוּ', וְזֶה בְּחִינַת עָפָר וָאֵפֶר וְכוּ', וְגַם צָרִיךְ לְתַקֵּן בִּתְפִלָּתוֹ בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה קוֹלוֹת וְכוּ' וְכוּ', וְעַל־יְדֵי תְּפִלָּה כְּתִקּוּנוֹ מִתְנוֹצֵץ אוֹר זְכוּת אָבוֹת בִּבְחִינַת חַלָּה זְכוּת אָבוֹת. 'וּבַאֲתַר דְּאָבוֹת תַּמָּן - שְׁכִינְתָּא תַּמָּן' (זֹהַר שְׁלַח קעד.), שֶׁהִיא בְּחִינַת חַלָּה, שֶׁהִיא גַּ"ם זֹאת, כִּי גַּם בְּחִינַת חַלָּה, שֶׁהוּא שִׁעוּר מ"ג בֵּיצִים וְהִיא בְּחִינַת יְרֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוּ', וְעַל־יְדֵי בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לֹא דַּי שֶׁנִּצֹּל מֵרַע־עַיִן שֶׁל הָרְשָׁעִים אֶלָּא גַּם רוֹאֶה בָּהֶם מַה שֶּׁהֵם רָצוּ לִרְאוֹת בּוֹ וְכוּ'.
וְדַע, שֶׁלָּאו כָּל אָדָם יָכוֹל לְתַקֵּן קוֹלוֹת אֵלּוּ בִּתְפִלָּתוֹ, כִּי לִפְעָמִים הַקּוֹלוֹת הַנַּ"ל בִּתְפִלָּתוֹ יוֹצְאִים מֵרְשָׁעִים גְּדוֹלִים, כְּמוֹ בְּחִינַת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, שֶׁאֲפִלּוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הָיָה מִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ, כִּי אֲחִיזָתוֹ הָיָה סָמוּךְ לַיָּמִין שֶׁהוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הָיָה מִבְּנֵי בֵּיתוֹ דְּאַבְרָהָם וְכוּ', עַד שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמֹשֶׁה (בַּמִּדְבָּר כא, לד): "אַל תִּירָא אֹתוֹ" וְכוּ'. וְעַל־יְדֵי־זֶה הַצַּדִּיקִים, שֶׁהֵם עוֹשֵׂי טוֹב - הֵם זוֹכִים לִפְנֵי ה', כִּי קֹדֶם כְּרִיתוּת הָרְשָׁעִים הָיָה פְּנֵי ה' מֻסְתָּר וּמְכֻסֶּה בְּעוֹשֵׂי רָע כְּדֵי לְהַכְרִיתָם וְכוּ', וְעַכְשָׁיו תֵּכֶף כְּשֶׁרוֹאִים בִּכְרִיתוּת רְשָׁעִים - תֵּכֶף נִתְגַּלֶּה פְּנֵי ה' לְעוֹשֵׂי טוֹב וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב הֵיטֵב: