חלק ראשון

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי לִשְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת, וְאֶזְכֶּה לְקַדֵּשׁ עַצְמִי בַּמֻּתָּר לִי, עַד שֶׁיִּהְיֶה הַזִּוּוּג שֶׁלִּי בִּבְחִינַת זָכוּ שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם. וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִינֵי פְגַם הַבְּרִית שֶׁבָּעוֹלָם, בִּפְרָט מִמִּקְרֶה בִּלְתִּי טָהוֹר חַס וְשָׁלוֹם. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ שֶׁעַל יְדֵי שֶׁפּוֹגְמִין בִּקְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג, אוֹ עַל יְדֵי עֲווֹן מִקְרֵה לַיְלָה חַס וְשָׁלוֹם, עַל יְדֵי זֶה גּוֹרְמִין הִתְגַּבְּרוּת הַדִּינִים וְהַחֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת: לֹא זָכוּ אֵשׁ אוֹכַלְתָּן. וְגַם אַתָּה הוֹדַעְתָּנוּ שֶׁהַקְּלִפָּה הַזֹּאת שֶׁבָּאִין עַל יָדָהּ לְמִקְרֵה לַיְלָה וּלְכָל מִינֵי פְּגַם הַבְּרִית רַחֲמָנָא לִצְּלָן, הִיא יוֹנֶקֶת מִן "הַפֵּאִין" שֶׁבְּאוֹתִיּוֹת אָלֶף בֵּית, וְנַעֲשֶׂה מִן "פֵּא" אַף. עַל כֵּן זַכֵּנִי לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים, וְאֶזְכֶּה לִתֵּן הַרְבֵּה לִצְדָקָה בַּסֵּתֶר, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִהְיוּ נִמְתָּקִים כָּל הַדִּינִים שֶׁהִתְגַבְּרוּ עַל יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית. וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף". וְלֹא יִהְיֶה לְהַקְּלִפָּה הָרָעָה שׁוּם יְנִיקָה מֵהַקְּדֻשָּׁה חַס וְשָׁלוֹם, וְתִמְחֶה שְׁמָהּ וְזִכְרָהּ מִן הָעוֹלָם, וְנִזְכֶּה לְהִנָּצֵל מֵעַתָּה מִכָּל מִינֵי פְגַם הַבְּרִית שֶׁבָּעוֹלָם, וּתְזַכֵּנִי לִשְׁמִירַת הַבְּרִית בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה, כָּרָאוּי לְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי בֶּאֱמֶת, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

(לשבת)

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנוּ לְקַבֵּל עָלֵינוּ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה, וְלֵילֵךְ בִּדְרָכֶיךָ הַטּוֹבִים אֲשֶׁר הוֹרֵיתָ לָנוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַתְּמִימָה עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יָדַעְתָּ כַּמָּה קָשֶׁה וְכָבֵד עָלֵינוּ לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכָל זֶה מֵחֲמַת הַקְּלִפּוֹת וְסִטְרִין אָחֳרָנִין, אֲשֶׁר עִקַּר אֲחִיזָתָם וּשְׁלִיטָתָם בִּבְחִינַת הָרַגְלִין, וְעִקַּר שְׁלִיטָתָם הוּא רַק בִּימֵי הַחֹל, אֲבָל כְּשֶׁנִּכְנָס קְדֻשַּׁת שַׁבָּת קֹדֶשׁ אֲזַי נִכְנָעִין וְנִתְבַּטְּלִין וְאֵין לָהֶם שׁוּם שְׁלִיטָה כְּלָל, עַל כֵּן חוּס וַחֲמֹל נָא עָלֵינוּ וְזַכֵּנוּ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת שַׁבָּת קֹדֶשׁ בִּשְׁלֵמוּת, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נֶחְזַר לָנוּ כֹּחַ הַהֲלִיכָה, וְנִזְכֶּה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, וְנִזְכֶּה עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לְדַבֵּק עַצְמֵנוּ לְמִדַּת הָאֱמֶת הַמֵּאִיר בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "אֲפִילוּ עַם הָאָרֶץ יָרֵא לְשַׁקֵּר בְּשַׁבָּת". וְנִזְכֶּה שֶׁמִּדָּה זוֹ שֶׁל אֱמֶת יִהְיֶה סַעַד לָנוּ לְתוֹמְכֵינוּ, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, וְרַגְלֵינוּ לֹא תִמְעַד לְעוֹלָם:

וּתְזַכֵּנוּ לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים, וְעַל יְדֵי זֶה נִתֵּן כֹּחַ וְאֹמֶץ לְרַגְלֵי הַקְּדֻשָּׁה, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו". וּתְזַכֵּנוּ לִצְדָקָה שֶׁל שַׁבָּת, וְנִזְכֶּה לְפַזֵּר הַרְבֵּה לִצְדָקָה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים עַל צָרְכֵי שַׁבָּת, וּלְהַכְנִיס אוֹרְחִים הֲגוּנִים לְבָתֵּינוּ בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת. וְנִזְכֶּה שֶׁהַצְּדָקָה שֶׁלָּנוּ בִּפְרָט הַצְּדָקָה שֶׁל שַׁבָּת, תָּאִיר בִּבְחִינַת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הָעֲתִידָה לְהִתְחַדֵּשׁ לֶעָתִיד לָבֹא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים". וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ". וְעַל יְדֵי כָל זֶה יִתְתַּקְנוּ רַגְלֵי הַקְּדֻשָּׁה וִיקַבְּלוּ כֹּחַ גָּדוֹל, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת לְעוֹלָם. וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי, וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ יְהֹוָה מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר, אָז תִּתְעַנַּג עַל יְהֹוָה וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ, וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי יְהֹוָה דִּבֵּר":

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה הוֹדַעְתָּ לָנוּ גֹּדֶל מַעֲלַת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים, עַד אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ גָּדוֹל כָּל כָּךְ, שֶׁעַל יְדֵי מַה שֶּׁהֵם נָעִים וְנָדִים וְהוֹלְכִים אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה בְּתוֹךְ בֵּיתָם, יְכוֹלִין בָּזֶה לְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים וּלְהַחֲיוֹת מֵתִים, עַל כֵּן חוּס וַחֲמֹל נָא עָלַי, וְזַכֵּנִי לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים כָּאֵלֶּה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ כָּזֶה. וְזַכֵּנִי לַעֲסֹק הַרְבֵּה בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל יוֹם וְיוֹם, וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְשַׁכֵּךְ הַחֲמִימוּת וְהָאֵשׁ הַבּוֹעֵר בְּלִבִּי לְכָל הַתַּאֲוֹת וַהֲבָלִים וְכִסּוּפִין דְּהַאי עָלְמָא, וְאֶזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה לִבִּי בּוֹעֵר בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה רַק לְתוֹרָתֶךָ וַעֲבוֹדָתֶךָ, וְגַם זֶה יִהְיֶה בְּמִדָּה וּבְצִמְצוּם הָרָאוּי לְפִי מַדְרֵגָתִי, וְלֹא אֶהֱרֹס אֶת גְּבוּלִי חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ, לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ".

וְזַכֵּנִי לְהִתְדַּבֵּק כָּל כָּךְ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, עַד שֶׁאֶהֱיֶה נִכְלָל עִמָּהּ בְּאַחְדוּת אֶחָד מַמָּשׁ, בִּבְחִינַת "זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם", עַד שֶׁאֶהֱיֶה נִמְנָה גַּם כֵּן בִּכְלָל הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים, וְאֶזְכֶּה שֶׁעַל יְדֵי מַה שֶּׁאֲנִי נָע וָנָד לִפְעָמִים בְּתוֹךְ בֵּיתִי, יִהְיוּ נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ בְּחִינַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים. וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "כִּי הִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת, הֲלֹא רַגְלַי מִדֶּחִי, לְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי אֱלֹהִים בְּאוֹר הַחַיִּים". וְנֶאֱמַר: "אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה, מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא". וְנֶאֱמַר: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם":

רבונו של עולם, זכני לקיים מצוות ואהבת את יהוה אלהיך שהיא שורש כל המצוות, ואזכה לעסוק בתורה הרבה ולשמש תלמידי חכמים, ושיהיה עסקי בנחת עם הבריות, ולעשות משא ומתן באמונה עד שיהיה שם שמים מתאהב על ידי, שזה גם כן בכלל מצות ואהבת כמו שדרשו רבותינו זכרונם לברכה ואהבת את יהוה אלהיך, שיהא שם שמים מתאהב על ידך, כיצד קרא ושנה ושמש תלמידי תכמים, ועסקו בנחת עם הבריות ומשאו ומתנו באמונה וכו'. נמצא שם שמים מתאהב על ידו. ועליו הכתוב אומר ישראל אשר בך אתפאר. וזכני לבא על ידי זה למדרגה שהוא למעלה מהזמן ולבחינת מחשבה ולגדלות המוחין, ועל ידי זה אזכה להתפלל בכוונה גדולה ובשכל צח, ויקויים בי מקרא שכתוב שמע יהוה תחנתי יהוה תפלתי יקח. ונאמר ברוך אלהים אשר לא הסיר תפלתי וחסדו מאתי:

אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ ובשמי השמים העליונים, אתה עשית את השמים ואת הארץ הימים וכל אשר בהם. זכנו להאמין בך באמונה שלימה כמו שהאמינו בך אבותינו הקדושים. אברהם יצחק ויעקב, וכן כל שאר הצדיקים אבותינו ורבותינו הקדושים, וזכנו לידע ממך בידיעה שלימה בחכמה ושכל אמתי דקדושה ולקיים מקרא שכתוב דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה כי כל לבבות דורש יהוה וכל יצר מחשבות מבין. ונאמר וארשתיך לי באמונה וידעת את יהוה. וזכני לעינים קדושים ולהסתכלות טהור וזך וצח, עד אשר על ידי ההסתכלות לבד שאסתכל על איזה דבר בחכמה ושכל אמיתי ובאמונה שלימה שיש בדבר הזה אותיות וניצוצות קדושות, על ידי זה יהיו עולין כל הניצוצות המלובשין בזה הדבר לשרשן ומקורן בבחינת פתוחי חותם קודש ליהוה. ומהאותיות והניצוצות יהיו נעשין דבורים, ועל ידי אלו הדבורים הקדושים תשפיע רב טוב לבית ישראל אשר זהו עיקר התענוג שלך כביכול, ויקויים בנו מקרא שכתוב זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו. רבונו של עולם, אתה הודעתנו גודל מעלת קדושת ישראל עד אשר אתה משרה שכינת כבודך בתוך כל אחד מישראל כמו שכתוב ושכנתי בתוכם. וכל אחד מישראל הוא בחינת "לבוש" ממלבושי הכבוד שלך, וכל העולמות לא נבראו אלא בשביל ישראל כדי להשפיע להם רב טוב, וכשאינם יכולים לקבל את השפעת הטוב מחמת עונותיהם, אזי יש לך צער גדול כביכול, כמו שכתוב בכל צרתם לו צר. ואתה ידעת כמה ארך אלינו הגלות והשיעבוד זה אלף וכמה מאות [קרוב לאלפים] שנה. ואתה הודעתנו שגם שכינת עוזך בגלות עמנו כביכול וגם הדיבור בגלות עם ישראל עד אשר נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר. על כן חוס וחמול נא עלינו ועל שכינת עוזך וכבודך, ועל כל האותיות והניצוצות הקדושים אשר המה בגלות גדול וכבד מאד ומהר לגאלנו גאולה שלימה מהרה למען שמך, ויתעלה ויתגדל כבודך על כל העולם ויקוים מקרא שכתוב ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדיו כי פי יהוה דבר:

עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל. רבונו של עולם, הצילני מכל מיני מחלוקת וחרופים ובזיונות, ועזרני שלא תזוח דעתי עלי לעולם ושלא אתגאה לעולם בשום דבר ונגד שום אדם, ואזכה לעשות עצמי כשיריים. ואחזיק עצמי באמת בבחינת מה ואפס ואין, ועל ידי זה תעזרני שלא יהיה לשום אדם פתחון פה לנגדי לדבר עלי ולחלוק ולומר לי חזור לאחוריך. ולבזות אותי חס ושלום, ותעזור לכל פרנסי ומנהיגי הדור שלא יתגאו חס ושלום, ושלא תזוח דעתם עליהם, רק יחזיקו עצמן בבחינת מה ואפס ואין, ועל ידי זה תצילם מכל מיני מחלוקת ובזיונות ולא יהיה לשום אדם פתחון פה כנגדם, ותזמין לנו פרנסים ומנהיגים כשרים והגונים, עד אשר נזכה שתקיים לנו מקרא שכתוב ונתתי לכם רועים כלִבי ורעו אתכם דעה והשכל. ונאמר והקימותי עליהם רועים ורעום ולא ייראו עוד ולא יחתו ולא יפקדו נאם יהוה:

אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך. רבונו של עולם, זכני להתפלל לפניך תפלתי בכוונה גדולה ובדבקות גדול, ותהיה תפלתי שגורה ומרוצה בפי, ואפילו בעת שאין אני זוכה להתפלל בדבקות אמתי כראוי, תזכני להתפלל לפניך על כל פנים בכל כחי וכונתי, ואזכה להכניס כל כחי וכונת לבבי בדיבורי התפלה, ואזכה להאמין באמונה שלימה ולבטוח בחסדך הגדול, שכאשר תעזרני להתפלל לפניך בדבקות גדול כראוי ותהיה תפלתי שגורה בפי, אז יעלו לפניך כל התפלות עם התפלה ההיא שאזכה להתפלל אז כראוי, ועל ידי זה אזכה להתחזק תמיד בעבודת התפלה, ויקויים מקרא שכתוב יהוה אלהי ישועתי יום צעקתי בלילה נגדך. תבוא לפניך תפלתי הטה אזנך לרנתי. ונאמר אברכה את יהוה בכל עת תמיד תהלתו בפי. ונאמר בכל יום אברכך ואהללה שמך לעולם ועד:

רבונו של עולם, זכני לעסוק בתורה הרבה, והאר עיני בתורתך, ותעזרני להשיג מאור גדול ממאור התורה, וכל מה שאזכה להשיג יותר בכל פעם בהשגת התורה הקדושה, אזכה להוסיף גם כן בצדקות ובחסידות ומעשים טובים, ותזכני על יד זה שתהיה דעתי נוחה עם הבריות, ולא אראה לעולם שום כעס וקפדא נגד שום אדם, רק אהיה טוב לכל, ואפילו אם אראה מאיזה אדם בפרט מאנשי ההמון עם, איזה דבר שאינו טוב וישר לפי דעתי, אזכה לדבר עמו בטוב ובדיבורים רכים ונוחים המתישבים על הלב, עד שימצאו דברי חן בעיניו ויהיו נשמעים אליו, ויקוים בי מקרא שכתוב דברי חכמים בנחת נשמעים. ונאמר ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם:

רבונו של עולם, תן פחדך ואימתך בלבנו תמיד, וזכנו להיות בבחינת צדיק מושל יראת אלהים. היינו שלא נצטרך להמתין עד שתשפיע יראתך עלינו מלמעלה, רק נזכה בעצמנו להמשיך עלינו בכל פעם יראתך הקדושה, ונזכה ליראה מלפניך תמיד בכל עת ובכל שעה ביראה אמתיית יראה שלימה יראה עילאה יראת הרוממות, ועל ידי זה נזכה שתקבל כל תפלותינו ברחמים וברצון ותשמע קול תחנונינו תמיד. כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה כל מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין. ויהיה לנו כח לעורר שפע בעולם, שעל ידי תפלתנו תשפיע רב טוב לבית ישראל. ועל ידי זה יהיו נכנעין ונכפפין כל הקליפות והסטרא אחרא תחת השכינה הקדושה, וכל הרשעה כולה כעשן תכלה כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ, ותמלוך אתה הוא יהוה אלהינו מהרה לבדך על כל מעשיך, ויקוים מקרא שכתוב כי יהוה עליון נורא מלך גדול על כל הארץ. ונאמר יהוה בשמים הכין כסאו ומלכותו בכל משלה. ונאמר ישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו בגוים יהוה מלך. ונאמר יהוה מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו. ונאמר והיה יהוה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד:

אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה, חננו מאתך חכמה בינה ודעת, כי אתה ידעת גודל הרחמנות שיש על האדם שאין בו דעת שלם בעבודת השם יתברך, אשר זה עיקר העניות, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: אין עני אלא מן הדעת. וכן: אם דעת חסרת מה קנית. וגם אתה הודעת לנו איך שכל הדינין והיסורין רחמנא ליצלן, נמשכין רק מבחינת מוחין דקטנות, על כן חוס וחמול נא עלינו ורחם עלינו ברחמיך הרבים, וזכנו לחזק עצמנו בכל פעם לעלות מבחינת מוחין דקטנות למוחין דגדלות, ותשפיע עלינו מאתך שפע הדעת והחכמה כמו שכתוב: כי יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה. וזכני להשכיל גם אחרים ולהאיר בהם גם כן הארת הדעת האמת ולהעלותם מבחינת קטנות המוחין לבחינת מוחין דגדלות, ויקוים מקרא שכתוב אשרי משכיל אל דל. ועל ידי זה בעצמו יתעוררו גם המוחין שלי, ותמתיק ותבטל כל הדינים מעלינו ומעל כל עמך בית ישראל, ותמשיך עלינו חסדים ורחמים גדולים בזכות שני שמותיך הקדושים שהם: "אל, הויה" אשר משם גם כן שורש הדעת דקדושה כמו שכתוב: כי אל דעות יהוה ולו נתכנו עלילות. ויקוים בנו מקרא שכתוב: אל יהוה ויאר לנו. ונאמר: מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון וכו' באורך נראה אור. משך חסדך לידעיך וצדקתך לישרי לב:

השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך והחזירנו בתשובה שלימה לפניך. רבונו של עולם, אתה ידעת מה שגרמנו לנו בעוונותינו הרבים. כי נתרחקנו ממך מאד, כי הלכנו אחרי שרירות לבנו ואבדנו כל ימינו בתאות הגופניות והגשמיות, עד אשר על ידי זה אפילו אם לפעמים בא לנו איזה התעוררות בלבנו, לעזוב את דרכינו הרעים ואת און מחשבותינו, ולשוב ולהתקרב אליך, אזי מדת הדין מקטרג עלינו, באשר שאין אנתנו ראוים להתקרב אליך, ולכנס לדרך החיים ולהתקרב לצדיק האמת ולדרך האמת, ואתה אוהב משפט, על כן ההכרח כביכול שגם אתה תסכים לזה להזמין לנו מניעות למנעינו מדרך החיים כפי הראוי לנו לפי מעשינו על פי הדין והמשפט. אך אתה הודעת לנו על ידי חכמיך הקדושים, שהאהבה שאתה אוהב את ישראל היא גדולה יותר מהאהבה שאתה אוהב את המשפט. על כן אף על פי שאתה בעצמך מסכים כביכול על המניעות למנעינו מדרך האמת, אבל מגודל אהבתך שאתה אוהב את ישראל, ואתה חושב מחשבות לבלתי ידח ממך נדח, כי לא תחפוץ במות המת כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה. ואתה חפץ מאד שכל אחד מישראל אפילו הגרוע שבגרועים, ישוב ויתקרב אליך לעבדך בלבב שלם. על כן אתה בעצמך, כביכול, מסתיר את עצמך בתוך המניעות, עד אשר על ידי זה מי שהוא בר דעת, הוא יכול להסתכל בהמניעות ולמצוא אותך בתוך המניעות בעצמן, כי באמת אין שום מניעה בעולם כלל, כי בתוקף המניעות בעצמן אתה נסתר שם כביכול, ועל ידי המניעות בעצמן יכולין להתקרב אליך כל החפץ באמת, אבל אתה ידעת קטנות דעתנו וכסילות שכלנו, עד אשר קשה וכבד עלינו לשבר שום מניעה בעולם, כי תכף שאנו רואין התגברות המניעות, אנו נסוגים אחור חס ושלום וחוזרין תכף לאחורינו ונמנעין מלהתקרב אליך.

(לז׳ אדר הילולא דמשה רבנו עליו השלום)

על כן חוס וחמול נא עלינו וחננו מאתך חכמה בינה ודעת, והמשך עלינו התנוצצות אמתי מקדושת הדעת של משה רבנו עליו השלום, אשר הוא כלליות נקודת הדעת של כלל ישראל, ונאמר בו ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים. עד אשר על ידי זה נזכה למצוא אלקותך יתברך בתוך תוקף הערפל והחשכות והמניעות, ובזכות משה רבנו עליו השלום, ובזכות כל הצדיקי אמת שהם גם כן בבחינת משה, נזכה להתקרב אליך דייקא מתוך תוקף התגברות המניעות, ונזכה ברחמיך הרבים לשברם ולבטלם בביטול גמור, כי אתה אוהב צדקה ומשפט חסד יהוה מלאה הארץ. ונאמר אתה כוננת מישרים משפט וצדקה ביעקב אתה עשית. על כן קרבנו אליך בצדקה ובמתנת חנם ונדבת חסד, ותן לנו כח לשבר כל המניעות הבאים מבחינת הדין והמשפט, עד שעל ידי זה תסכים גם מדת הדין על התקרבותינו אליך, ותמתיק ותבטל כל הדינים מעלינו ומעל כל עמך בית ישראל, ועל ימנענו עוד שום מונע מלהתקרב אליך באמת וצדקנו במשפט, ברוך אתה מלך אוהב צדקה ומשפט:

רבונו של עולם, זכני לפזר הרבה לצדקה לעניים הגונים, ותתן בלבנו לרחם על העניים ועל כל הצריכים לרחמים, ותזכנו לגמול עמהם חסד גדול ועל ידי זה נזכה שאתה תרחם עלינו גם כן ברחמיך הגדולים כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים. וחננו מאתך חכמה בינה ודעת, ותצילנו מכל מיני רוח שטות, ועל ידי זה נזכה להנצל מלבוא לידי עברה, ונזכה לעשות רצונך כל ימי חיינו ולעבדך בלבב שלם אמן:

"דֶּרֶךְ שֶׁקֶר הָסֵר מִמֶּנִּי וְתוֹרָתְךָ חָנֵּנִי. דֶּרֶךְ אֱמוּנָה בָחָרְתִּי מִשְׁפָּטֶיךָ שִׁוִּיתִי. כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה שֶׁקֶר רְדָפוּנִי עָזְרֵנִי. מִפִּקּוּדֶיךָ אֶתְבּוֹנָן עַל כֵּן שָׂנֵאתִי כָּל אֹרַח שָׁקֶר. שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי וַאֲתַעֵבָה תּוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי. וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְבַר אֱמֶת עַד מְאֹד כִּי לְמִשְׁפָּטֶךָ יִחָלְתִּי. עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים הוּא יְשָׁרְתֵנִי. לֹא יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עֹשֵׂה רְמִיָּה, דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי". רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יָדַעְתָּ גֹּדֶל הִתְפַּשְּׁטוּת הַשֶּׁקֶר בָּעוֹלָם עַד שֶׁרֹב הָעוֹלָם מְקָרְבִין רַק אֶת הַשֶּׁקֶר וּמְרַחֲקִין הָאֱמֶת, וְאַתָּה הוֹדַעְתָּ לָנוּ כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת יִהְיֶה לֶעָתִיד לָבֹא כְּשֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ וּמָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד", כִּי אֵין אֵלִיָּהוּ בָּא אֶלָּא לְרַחֵק הַמְּקֹרָבִין בִּזְרוֹעַ וּלְקָרֵב הַמְּרֻחָקִין בִּזְרוֹעַ, הַיְנוּ לְרַחֵק הַשֶּׁקֶר וּלְקָרֵב הָאֱמֶת, וְאַתָּה הוֹדַעְתָּ לָנוּ שֶׁבְּכָל מוֹצָאֵי שַׁבָּת מַתְחִיל בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת אֵלִיָּהוּ. עַל כֵּן חוּס וַחֲמֹל נָא עָלֵינוּ וְזַכֵּנוּ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת שַׁבָּת קֹדֶשׁ כָּרָאוּי, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה תֵּכֶף בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת לְקַבֵּל הֶאָרָה אֲמִתִּיִּית מִבְּחִינַת הִתְגַּלּוּת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זכור לטוב:

וְזַכֵּנוּ לְקַיֵּם מִצְוַת הַבְדָּלָה עַל הַיַּיִן בְּכָל מוֹצָאֵי שַׁבָּת קֹדֶשׁ, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְקַבֵּל הֶאָרַת הַדַּעַת הָאֲמִתִּי דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה גַּם בְּכָל יְמֵי הַחֹל לַעֲבֹד אוֹתְךָ בְּדַעַת שָׁלֵם וֶאֱמֶת, וּלְרַחֵק הַשֶּׁקֶר הַנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַנָּחָשׁ שֶׁהֵבִיא מִיתָה לָעוֹלָם, וְנִזְכֶּה לְדַבֵּק עַצְמֵנוּ בְּמִדַּת הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת סַם חַיִּים. וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִינֵי עַבְדוּת, וְנִזְכֶּה לְקַבֵּל עָלֵינוּ עֹל תּוֹרָה, וְתִפְרֹק מֵעָלֵינוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ, וְנִזְכֶּה לַעֲבֹד אוֹתְךָ עֲבוֹדָה שְׁלֵמָה, עִם דַּעַת שָׁלֵם וּמֹחִין גְּדוֹלִים, עַד שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁתִּהְיֶה עֲבוֹדָתֵנוּ לְפָנֶיךָ בִּבְחִינַת עֲבוֹדַת הַבֵּן שֶׁעוֹבֵד אֶת אָבִיו, שֶׁזֶּה לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגַת הָעֶבֶד שֶׁעוֹבֵד אֶת אֲדוֹנוֹ. וּתְזַכֵּנוּ לְמַעֵט בְּשֵׁנָה בְּכָל הָאֶפְשָׁר, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "אַל תִּתֵּן שֵׁנָה לְעֵינֶיךָ וּתְנוּמָה לְעַפְעַפֶּיךָ", וְנֶאֱמַר: "מְעַט שֵׁנוֹת מְעַט תְּנוּמוֹת מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב, וּבָא כִמְהַלֵּךְ רֵאשֶׁךָ וּמַחְסֹרְךָ כְּאִישׁ מָגֵן", אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

"אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה, חָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ חָכְמָה בִּינָה וְדַעַת", וְעַל יְדֵי זֶה תְּזַכֵּנוּ לְדַבֵּק עַצְמֵנוּ בְּמִדַּת הָרַחְמָנוּת וְנִזְכֶּה לְרַחֵם עַל כָּל הַבְּרִיּוֹת, וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי כַּעַס וְאַכְזָרִיּוּת הַבָּא עַל יְדֵי כְּסִילוּת וְחֶסְרוֹן הַדַּעַת, רַק נִזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִזְדָּרֵז עַצְמֵנוּ בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר בְּמִדַּת הָרַחְמָנוּת, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה שֶׁגַּם אַתָּה תְּרַחֵם עָלֵינוּ מִן הַשָּׁמָיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "כָּל הַמְּרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמָיִם":

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יָדַעְתָּ כַּמָּה אָנוּ צְרִיכִים יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִן הַשָּׁמַיִם כָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ, כִּי רַק אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת כָּל הַתְּלָאוֹת אֲשֶׁר עוֹבְרִין עָלֵינוּ בְּכָל פַּעַם בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת בִּכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל וּבִפְרָטִיּוּת מה שעובר על כל אחד מישראל, כי רובם עניים וחולים ומדוכאים ביסורים גדולים, אֲבָל אַתָּה יָדַעְתָּ גֹּדֶל חֲלִישׁוּת כֹּחֵנוּ וְחֶסְרוֹן דַּעְתֵּנוּ, עַד אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה אֵין לָנוּ כֹּחַ לְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי, כִּי עִקַּר הָרַחֲמִים תָּלוּי בַּדַּעַת, וְאַתָּה הוֹדַעְתָּ לָנוּ כִּי שַׁבָּת קֹדֶשׁ הוּא בְּחִינַת דַּעַת, כִּי בְּשַׁבָּת נִמְשַׁךְ הַדַּעַת לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. עַל כֵּן חוּס וַחֲמֹל נָא עָלֵינוּ, וְזַכֵּנוּ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת שַׁבָּת כָּרָאוּי, עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְקַבֵּל אוֹר הַדַּעַת, עַד שֶׁנָּבוֹא עַל יְדֵי זֶה לְמִדַּת הָרַחְמָנוּת, וְנִזְכֶּה לְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת וְלַעֲשׂוֹת עִמָּהֶם חֶסֶד כָּרָאוּי, וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִינֵי כַּעַס וְאַכְזָרִיּוּת, וְתַמְתִּיק וּתְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּתְרַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן יָשׁוּב יְהֹוָה מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ", אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

רבונו של עולם, זכני להתקרב לצדיקי אמת ולשמוע דברי תורה ומוסר מפיהם הקדוש, ואזכה לקבל על ידי זה התעוררות אמתי לעבודתך וליראתך, כי הלא ידעת כי כבר עינתי הרבה בספרי מוסר ויראה, ואף על פי כן לא זכיתי עדין להתעוררות דקדושה כראוי, וכבר גילית אזנינו כי כל זה מחמת שהלימוד בספרים הוא בתינת עשיה, וכבר נאבד מאתנו בחינת הכתר שקבלנו על ידי שאמרו אבותינו "נעשה", מאחר שעשו אחר כך את העגל, וצריכין אנחנו להזהר לשמור על כל פנים היטב בחינת הנשמע, שזה בחינת "שמע ישראל" וכו'. כמו שדרשו רבותינו זכרונם לברכה. ועל כן אם נזכה לשמוע דברי תורה ומוסר באזנינו מפי הצדיק האמת, שזה בחינת "נשמע", בודאי מסוגל יותר להתעורר על ידי זה לשוב בתשובה שלימה לפניך, וזכנו גם כן לעסוק בתורה הרבה וללמוד ולהגות הרבה בכל יום ויום בספרי תורתך הקדושה, הן בהספרים שנתחברו על ידי החכמים הקדמונים זכרונם לברכה, הן באלו הספרים הקדושים שנתחברו על ידי אלו החכמים והצדיקים שהיו סמוך לזמננו. ואזכה להשתוקק ולכסוף כל כך לעבודתך ברצון והשתוקקות גדול וחזק, עד אשר בכל ספר וספר שאלמד ואעיין בו, אזכה תכף למצוא את עצמי, היינו שאזכה לראות פחיתותי ושפלותי, ולקבל מוסר והתעוררות גדול לעבודתך מכל לימוד ולימוד שאזכה לעיין וללמוד בכל ספר וספר מהספרים הקדושים, ואזכה לקבל מהם עצות טובות והתעוררות והתחזקות גדול לעבודתך, בכל עת ועת כפי בחינתי ומדרגתי ואיכותי ומהותי, וכפי הסיבות העוברין עלי בכל עת, ויקוים בי מקרא שכתוב: אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי. עלי דייקא, שיהיה נחשב אצלי כל לימוד ולימוד שאזכה ללמוד באיזה ספר, כאלו זה הספר נכתב רק בשבילי ומדבר עמי, כפי מה שאני יודע מה שעובר עלי, ואז אדע כי אני חפץ ומשתוקק לעשות רצונך בבחינת: לעשות רצונך אלהי חפצתי ותורתך בתוך מעי. אמן כן יהי רצון.

ותצילנו ממדת הנצחון שלא ארצה לעולם לנצח שום אדם, ויהיה נוח לי יותר להיות מן המנוצחים ולא מן המנצחים, כי הלא ידעת כמה וכמה אבדו את עולמם לגמרי רחמנא ליצלן, על ידי מדת הנצחון, כי הנצחון אינו סובל את האמת, כי אף אם יראה לעינים דבר אמת ומבורר, ידחה אותו מחמת הנצחון, וזכני לדבק עצמי במדת האמת ולהיות תמיד מודה על האמת ודובר אמת בלבבו, ודייקא על ידי מדת האמת אזכה לנצח תמיד את כל העומדים עלי לרחקני מדרך האמת, ותשמרני שלא אטעה את עצמי על ידי מדת הנצחון להפך השקר לאמת חס ושלום. ואזכה להתדבק במדותיך הטובות אשר נאמר בך: וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם. רבונו של עולם, אתה הודעתנו שאתה חפץ ומתגעגע שישראל עמך ינצחו אותך בתפלתם, עד אשר תבטל רצונך כביכול מפני רצונם, ויש לך תענוג גדול מזה שמנצחין אותך, כמו שאמרו רבותינו זכרתם לברכה: זמרו למי שמנצחין אותו ושמח. אך אתה ידעת כי איך אפשר לבשר ודם לנצח אותך, אם לא שאתה בעצמך שולח לו דיבורים וטענות לנצח אותך, על כן חוס וחמול נא עלי גם כן ותשלח לי דיבורים שאזכה לפרש שיחתי לפניך בכל עת, בטענות ובקשות ותחנונים ופיוסים ורצויים חדשים ונכונים וישרים, עד שאזכה לנצח אותך כביכול שתקרבני אליך ברחמיך הגדולים אף על פי שאיני כדאי והגון לכך כאשר ידעתי בנפשי כי הרעותי את מעשי מאד. אך אף על פי כן אני בוטח בחסדך "כי לא תעזוב נפשי לשאול" כי אתה צופה לרשע וחפץ בהצדקו, ורוצה אתה בתשובתן של רשעים, ואין אתה חפץ במיתתם, ואתה חושב מחשבות לבלתי ידח ממך נידח על כן "על משמרתי אעמודה" ואקוה ואיחל לאלהי ישעי, שתעזרי להתעורר בלב שלם לשוב בתשובה שלימה לפניך, ואתה בעצמך תכין את לבי ותקשיב אזניך לקול תחנוני, ותשפיע לי מן השמים דיבורים יפים ונעימים וטענות ואמתלאות נכונות לפרש שיחתי לפניך ולקרא אלך באמת מתוך עומק לבבי שתקרבני אליך, ואתה תשמע שועתי ותאזין לקול תחנוני, עד שאזכה לנצח אותך כביכול ותעורר רחמיך הגדולים עלי ותקרבני אליך באמת, ויקוים בי מקרא שכתוב: וחנתי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם, אמן כן יהי רצון:

(לשבת)

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנוּ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת שַׁבָּת כָּרָאוּי, וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם מִצְוַת אֲכִילַת שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת, וּלְקַיֵּם מִצְוַת עֹנֶג שַׁבָּת כָּרָאוּי, לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְהַרְבּוֹת בְּתַעֲנוּגִים לִכְבוֹד שַׁבָּת, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ גֹּדֶל מַעֲלַת יִקְרַת קְדֻשַּׁת אֲכִילַת שַׁבָּת. וּתְזַכֵּני לְקַיֵּם בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁכָּתוּב לְעִנְיַן אֲכִילַת שַׁבָּת: "אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַיהֹוָה הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה", אֲשֶׁר מִזֶּה לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁחַיָּב אָדָם לֶאֱכוֹל שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת בְּשַׁבָּת, כִּי תְּלָתָא הַיּוֹם כְּתִיבֵי. וּתְזַכֵּנִי לֶאֱכֹל הַסְּעֻדּוֹת שֶׁל שַׁבָּת בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, וַאֲכַוֵּן בְּכָל סְעוּדָה וּסְעוּדָה שֶׁאֵין אֲנִי אוֹכֵל עַכְשָׁו בִּשְׁבִיל תַּעֲנוּגֵי הַגּוּף, אוֹ כְּמוֹ שֶׁאֲנִי אוֹכֵל בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, שֶׁאָז דֶּרֶךְ הָאָדָם לֶאֱכֹל שֶׁלֹּא לְשֵׁם מִצְוָה כִּי הֵם סְעוּדוֹת הָרְשׁוּת, רַק שֶׁהוּא אוֹכֵל לְמַלֹּאת רַעֲבוֹנוֹ, וְלִפְעָמִים אוֹכֵל בִּשְׁבִיל שֶׁהוּא רָעֵב מֵאֶתְמוֹל, וְלִפְעָמִים בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִהְיֶה רָעֵב לְמָחָר, אֲבָל בְּשַׁבָּת אֶזְכֶּה לְכַוֵּן בְּכָל סְעוּדָה שֶׁאֲנִי אוֹכֵל רַק בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַיּוֹם בִּשְׁבִיל כְּבוֹד שַׁבָּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַיהֹוָה", וְעַל יְדֵי זֶה לֹא יִהְיֶה לִימֵי הַחֹל שׁוּם אֲחִיזָה וּשְׁלִיטָה בִּקְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה שֶׁל שַׁבָּת, מֵאַחַר שֶׁאֲנִי אוֹכֵל רַק לִכְבוֹד שַׁבָּת לְקַיֵּם מִצְוַת סְעוּדַת שַׁבָּת, וְלֹא בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא אֶהְיֶה רָעֵב בִּימֵי הַחֹל:

וְאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בְּמַאֲכָלִים וּמַשְׁקָאוֹת טוֹבִים לִכְבוֹד שַׁבָּת, וְאֵדַע וְאַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת הוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי מֵאֲכִילַת יְמֵי הַחֹל, וְאֵין לְהַחִיצוֹנִים שׁוּם אֲחִיזָה כְּלָל בַּאֲכִילַת שַׁבָּת, כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת הִיא כֻּלָּהּ אֱלֹקוּת כֻּלָּהּ קֹדֶשׁ, כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּ לָנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְאֶזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשָּׁה מִקְּדֻשַּׁת אֲכִילַת שַׁבָּת גַּם עַל אֲכִילַת יְמֵי הַחֹל, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל שַׁמַּאי הַזָּקֵן, שֶׁהָיָה אוֹכֵל כָּל יָמָיו לִכְבוֹד שַׁבָּת. וְאֶזְכֶּה לֶאֱחֹז גַּם בְּמִדָּתוֹ שֶׁל הִלֵּל הַזָּקֵן שֶׁהָיָה אוֹמֵר "בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם", וְלֹא אֶחְשֹׁב וְלֹא אֶדְאַג מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כְּלָל. וּתְזַכֵּנִי לְהַרְגִּישׁ בְּלִבִּי בֶּאֱמֶת נֹעַם קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, וּקְדֻשַּׁת הַנֶּפֶשׁ יְתֵרָה שֶׁבָּאָה לְהָאָדָם בְּכָל שַׁבָּת, וְתֵכֶף בִּכְנִיסַת שַׁבָּת אֶזְכֶּה לְקַבֵּל הַנֶּפֶשׁ יְתֵרָה שֶׁל שַׁבָּת וּלְהַרְגִּישׁ בְּלִבִּי נֹעַם קְדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁתֵּכֶף אַתְחִיל לְהִתְגַּעְגֵּעַ וּלְהִצְטַעֵר עַל אֲבֵדַת הַנֶּפֶשׁ יְתֵרָה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "כֵּיוָן שֶׁשָּׁבַת וַי אָבְדָה נֶפֶשׁ". וְאֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְקַשֵּׁר עַצְמִי כָּל כָּךְ לִקְדֻשַּׁת שַׁבָּת וְלִקְדֻשַּׁת הַנֶּפֶשׁ יְתֵרָה שֶׁבָּא בְּשַׁבָּת, עַד אֲשֶׁר גַּם בִּימֵי הַחֹל יִהְיֶה נִשְׁאָר אֶצְלִי רְשִׁימָה גְּדוֹלָה מִקְּדֻשָּׁתָהּ. וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה בְּכָל יְמֵי הַחֹל גַּם כֵּן לַעֲבֹד אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת, וּלְהַמְשִׁיךְ עָלַי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת בְּכָל פַּעַם, וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ וְלִכְסֹף מְאֹד לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת שַׁבָּת הַבָּא בְּתוֹסֶפֶת הֶאָרָה וּקְדֻשָּׁה יְתֵרָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה בֶּאֱמֶת לְקַבֵּל כָּל שַׁבָּת וְשַׁבָּת בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה וְהֶאָרָה עֲצוּמָה בְּיוֹתֵר, וּלְקַבֵּל בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת תּוֹסְפוֹת נפש רוּחַ וּנְשָׁמָה יְתֵרָה בְּמַדְרֵגָה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר:

וּתְזַכֵּנִי לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם גַּם כֵּן בְּחִינַת שַׁבָּת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְאֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ נֹעַם קְדֻשָּׁתָם, עַד אֲשֶׁר בְּכָל עֵת יַעֲלֶה בְּלִבִּי צַעַר גָּדוֹל וְגַעֲגוּעִים גְּדוֹלִים עַל פְּרֵדָתִי מֵהֶם אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים, וּכְמוֹ שֶׁהָיָה רָגִיל בְּפִי הַחֶבְרַיָּא שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, לוֹמַר עָלָיו "וַי לְדָרָא כַּד תִּסְתַּלֵּק". וּתְזַכֵּנִי לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת בָּזֶה, וּלְהִתְקַשֵּׁר כָּל כָּךְ בְּחַיִּים חִיּוּתָם בְּנֹעַם קְדֻשָּׁתָם, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְקַבֵּל מֵהֶם הֶאָרָה גְּדוֹלָה וַאֲמִתִּיִּית בְּכָל פַּעַם בְּמֹחִי וְלִבִּי וּבְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁלִּי גַּם לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם, כִּי צַדִּיקִים גַּם בְּמִיתָתָם נִקְרְאוּ חַיִּים, וְאַדְּרַבָּא גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם. וּתְזַכֵּנִי לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה מִפִּי צַדִּיקֵי אֱמֶת, וְאֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת גֹּדֶל נִפְלְאוֹת נוֹרְאוֹת קְדֻשַּׁת הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁלָּהֶם, עַד אֲשֶׁר לֹא אוּכַל לְהִתְאַפֵּק אֶת עַצְמִי מִלְּשַׁבֵּחַ אוֹתָם בִּפְנֵיהֶם, וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה שֶׁיְּגַלּוּ לִי עוֹד חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים. וְכֵן לְעִנְיַן קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, אֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בִּשְׁבָחִים וּזְמִירוֹת שֶׁל שַׁבָּת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וּבְחֵשֶׁק נִפְלָא וּבְגַעֲגוּעִים גְּדוֹלִים, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְקַבֵּל בְּכָל פַּעַם הֶאָרַת נֹעַם קְדֻשַּׁת שַׁבָּת בְּיוֹתֵר. וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ וְכוּ', וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ יְהֹוָה מְכֻבָּד וְכוּ', אָז תִּתְעַנַּג עַל יְהֹוָה וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי יְהֹוָה דִּבֵּר":

רבונו של עולם, זכנו ללבוש תמיד בגדים שלמים ולא קרועים. כי אתה הודעתנו שהבגדים הם בסוד "החשמל" שהוא שמירה, וכשהם קרועים הוא קלקול השמירה. וזכנו לשמור את בגדינו לכבדן כראוי ולהחזיקן בנקיות, ותצילנו מכל מיני יצרין רעין ובפרט מהיצר הרע של תאות המשגל, ושמרני שלא אסתכל לעולם שום הסתכלות הפוגם את העינים, ואפילו רק איזה הסתכלות בעלמא מן הצד, ואזכה לקיים מקרא שכתוב: ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. ונאמר: עיניך לנוכח יביטו ועפעפיך יישרו נגדך. ונאמר: ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה. וזכנו למנוע עצמנו מן הכבוד ולברוח ממנו ולהרחיק עצמנו מן הכבוד בתכלית הרחוק, כי אתה הודעתנו כי לקבל את הכבוד הוא סכנת נפשות לפעמים, רחמנא ליצלן, כי הכבוד הוא מבחינת המלכות, ודינא דמלכותא דינא, וכשפוגמין בהכבוד שאין מקבלין אותו כראוי כמו שצריכים לקבלו, אזי לפעמים כף חובה מכרעת, עד שגורם על ידי זה מיתה לעצמו חס ושלום. וזכנו לאמונת חכמים בשלימות, להתקרב ולהתקשר לכל הצדיקים אמתיים, ולהאמין בכולם ולהחזיק את כולם בחשיבות גדול, ואפילו אלו הצדיקים שאינם מפורסמים וחשובים כל כך במקומנו ומדינתנו, אדע ואאמין כי אפשר שאנו יונקים ומקבלים מהם איזה חיות דקדושה בהעלם גדול, כמו שאמר רבינו זכרונו לברכה: בענין שיש מעין שהולך תחת הארץ בהעלם, עד שנובע ונגלה ויוצא במקום אחד, אך גם במקום שהולך בהעלם תחת הארץ גם שם מקבלין פעולות טובות ממנו בהעלם, על ידי שמשקה שרשי האילנות. וזכנו לחדש בתורה חידושים אמתיים, חידושין המדריכין את האדם בדרך הישר והאמת, ומעוררין את לבו לעבוד את יהוה באמת. ואזכה ללמוד וללמד ולהאיר הארת הדעת האמת של תורתינו הקדושה גם באנשים אחרים. ושמרני שלא יאמר פי דבר שלא כרצונך, ואפילו חידושי תורה אמתיים תעזרני שלא ללמד לכל אחד רק מה שראוי לו לפי שכל המקבל, ואפילו אם תזכני ללמד תורה לרבים ואזכה לומר חידושי תורה בפני רבים מישראל בקהל עם ועדה, תעזרני שלא ישמע כל אחד מהם רק מה שצריך לו ולא יותר, ולא יכנוס בלב כל אחד כי אם הנוגע לו וצריך לו. וזכני לדבר תמיד על אוזן השומעת, שיהיו דברי נשמעים ומקובלים באזני כל שומעיהם, בבחינת שאמרו רבותינו זכרונם לברכה זכאה מאן דמליל על אודנא דשמע. ושיהיו דברי מולידין ועושין פירות טובות אצל כל שומעיהם, ולא ילכו דברי תורה שלי לבטלה חס ושלום, ותעזרני שכל אחד מהשומעים יקבל מהם רק כפי מדרגתו ובחינתו, ולא יעשה על ידי זה דבר שאינו צריך לו לפי בחינתו ומדרגתו, ועל ידי זה תשמרני מכל מיני התגברות היצר הרע, חס ושלום, ובפרט מהיצר הרע של תאות נאוף רחמנא ליצלן, ותשמרני מכל מיני פגם הברית שבעולם, ותזכני לקדש עצמי במותר לי, ולהוליד בנים הגונים צדיקים ותלמידי חכמים אמתיים, ויקוים בי מקרא שכתוב: ואני זאת בריתי אותם אמר יהוה רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר יהוה מעתה ועד עולם:

חלקי יהוה אמרתי לשמור דבריך. רבונו של עולם, עזרני לבטל ולהכניע גשמיות גופי נגד אור נשמתי הקדושה אשר היא חלק אלוה ממעל, ואזכה לשמוע היטב בלבבי מכל פעם מה שנשמתי שהיא חלק אלוה ממעל אומרת לי ומלמדת אותי לשמור דבריך. וטהר לבבי לעבדך באמת. "לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי", ותזכני להכניע ולבטל את היצר הרע שבתוך לבבי, ואזכה לבחינת: ולבי חלל בקרבי. ולזכך ולטהר לבבי מכל מיני מחשבות רעות ובטלות, ואזכה להיות נקי כפים ובר לבב. ועל ידי זה אזכה שיתגלה ויאיר לי באמת אור האלקות שבתוך לבבי, כי אתה הודעת לנו שלב כל אחד מישראל מלא מאלקותך תתברך בבחינת "צור לבבי וחלקי אלהים לעולם", וזכני לטהר לבבי באמת כל כך עד שאהיה יכול לידע עתידות על ידי מה שהלב אומר לי, ואזכה שכל מה שלבי יאמר לי יהיה דברי יהוה ממש, בבחינת "לך אמר לבי" בשליחותך ממש. ותזכני להתקרב לצדיקי אמת להאמין בהם באמת, כי אף על פי שאני יודע שאין לי שום תפיסא כלל בקדושת הצדיקים וגודל מעלת צדקתם, אף על פי כן אזכה להבין ולידע קצת מעלת קדושת הצדיקים. על ידי שאני רואה מעלת האנשים המקורבים אליהם שהם אנשי מעשה יראים ושלמים, ותזכני לבלי להרהר שום דבר אחר הצדיקי אמת ולא יהיה בלבי שום קשיא עליהם, רק אדע ואאמין באמת כי אין לי שום תפיסא והשגה בהם, כי הם למעלה משכלנו לגמרי. רק אף על פי כן על ידי מה שאני רואה אנשים המקורבים אליהם שהם אנשי מעשה יראים ושלמים, אזכה גם כן להיות נמנה עמהם ולהתקרב גם כן לצדיקי אמת, ולשמוע עצתם ולקיים כל דבריהם עד שאזכה להגיע על ידי זה לשלמות תכלית הצלחתי ברוחניות וגשמיות בעולם הזה ובעולם הבא, אמן כן יהי רצון:

"עדות יהוה נאמנה מחכימת פתי". רבונו של עולם, אתה הודעת לנו שבתוך תוקף התגברות התאוות על האדם עד שקשה לו לשברם ולמנוע את עצמו מהם, אף על פי כן התורה עומדת עליו גם אז, וקוראת ומכרזת לפניו עד מתי פתיים תאהבו פתי. וכן מי פתי יסור הנה. אך מחמת תוקף תשוקת התאוה אינו שומע קריאתה, ואתר גמר תאותו הוא מרגיש תכף קריאתה, ומזה נמשך מה שמתחרט תכף על העברה ופגם התאוה על ידי שהחכים תכף על ידי שמיעת קול התורה הקדושה שהיא מחכימת פתי. וגם אתה רמזת לנו איך שהתורה הקדושה תעיד על מעשי האדם, מאחר שהיא עומדת עליו וקוראת לפניו תמיד אפילו בעת שעושה מעשים שבסתר בבחינת מים גנובים ימתקו. על כן חוס וחמול נא עלינו וזכנו להזכיר עצמנו בכל פעם בזה ולידע ולהאמין באמת איך שהתורה הקדושה בעצמה שהיא למעלה מכל המדריגות ומכל העולמות, כי היא אחדות אחד עמך תתברך, ואף על פי כן היא אוחזת בנו והולכת עמנו גם לכל המקומות הפחותים והשפלים וקוראת ומכרזת לפנינו לסור מדרכי שאול ומות, וללכת בדרכי הטוב והחיים, ועל ידי זה נזכה לשבר את כל תשוקת תאותינו, מחמת גודל הבושה והיראה והפחד שיפול עלינו מפחד יהוה ומהדר גאונו, ומפחד התורה הקדושה העומדת לפנינו ומכרזת עלינו תמיד, ואיך נוכל להרים פנינו לפניך כשהתורה הקדושה בעצמה תעיד על מעשינו, ואיך שהיתה עומדת עלינו ומכרזת לפנינו ומבקשת מאתנו "לסור ממוקשי מות". ואנחנו פשענו ומרינו ולא שמענו בקולה הנחמד והנעים והקדוש והנורא. רבונו של עולם, רחם עלינו מעתה על כל פנים, וזכנו לעזוב דרך רשע וחיש לנו ישע, ויקוים בנו מקרא שכתוב יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל יהוה וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח:

יהוה עוז לעמו יתן יהוה יברך את עמו בשלום. אל ישראל הוא נותן עוז ותעצומות לעם ברוך אלהים. רבונו של עולם, זכני לעזות דקדושה, ואזכה לקיים מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה הוי עז כנמר. שיהיה לי עזות דקדושה לעמוד כנגד העזי פנים שבדור. ונגד כל הקמים עלי ורוצים למנוע אותי מעבודת יהוה חס ושלום, ואני אזכה להתגבר בעזות גדול כנגדם, ולא אתבייש כלל מפני המלעיגים וגם לא אתקוטט עמהם, רק אדרבה כל מה שיעמדו לנגדי למנוע אותי מתורה ועבודת יהוה אתגבר בעזות גדול דקדושה, לשבר כל המניעות ולבלי לשמוע בקולם כלל, ובאתערותא דלתתא איתער לעילא, וישפיעו עלי מלמעלה כח גדול ועזות וגבורה דקדושה לעמוד כנגד כל מיני עזות דסטרא אחרא, ולהכניעם ולשברם ולבטלם בביטול גמור, ותקדשני במצותיך ותן חלקי בתורתך, כי אתה הודעתנו על ידי חכמיך הקדושים שכשם שמי שהוא עז פנים אין לו חלק בתורה, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: כל מי שיש בו עזות בידוע שלא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני. כי הוא מהתתקע"ד [מהתשע מאות וארבעה ושבעים] דורות שלא היו ראויים לקבל התורה, כמו כן גם כן כשאין להאדם שום עזות דקדושה אזי אין לו גם כן חלק בתורה הקדושה, כי עיקר ההתגברות בתורה ועבודת יהוה תלוי בעזות דקדושה כי העזות דקדושה שלו הוא מוסיף כח ועוז וגבורה כביכול למעלה גם כן בבחינת: תנו עוז לאלהים, ועל ידי זה "אל ישראל הוא נותן עוז ותעצומות לעם". כי משפיעין עליו מלמעלה כח ועזות גדול דקדושה לעמוד כנגד כל המניעות ולשברם ולבטלם, ולהתחיל ולגמור כל מה שרוצה בעבודת יהוה, ועזרני לפלס דרכי ואדע ואכוון האמת לאמתו בענין זה להזהר מאד מאד לבלי להכשל חס ושלום בעזות דסטרא אחרא, כי היא מדה רעה ומגונה מאד, ואף על פי כן אתגבר ואתחזק בכל פעם בעזות גדול דקדושה. וזכני לכוון הדרך הישר והאמת במדת הענוה שאזכה להיות שפל וענו מאד מאד בפני כל אדם, ואף על פי כן לא אהיה שפל ונבזה בעיני עצמי לגמרי עד שאפול בדעתי ואתביש מפני המלעיגים והקמים עלי למנוע אותי ולבטלני ממקצת עבודתי את יהוה, רק אדרבה אתגבר בעזות גדול דקדושה נגדם לבלי להסתכל עליהם ולא אשמע בקולם כלל, ותמשיך עלי הארה אמתית מהענוה של משה רבינו עליו השלום, שכתב על עצמו: והאיש משה ענו מאד. וכן רב יוסף אמר לא תתני ענוה דאיכא אנא. ובזכותם אזכה גם כן לכוון האמת איך להתנהג במדת הענוה, ותזכני למדת היראה בשלמות, ויקוים בי מקרא שכתוב: עקב ענוה יראת יהוה. ונאמר: ראשית חכמה יראת יהוה. כי יש יראה למעלה מיראה, ותזכני לילך ממעלה למעלה במדת היראה, ואזכה בכל פעם שתמשיך עלי יראתך הקדושה מבחינה ומדרגה הגבוה ביותר, עד שאזכה לעלות ממעלה למעלה במדת היראה עד אין סוף, ויקוים בי מקרא שכתוב: עקב ענוה יראת יהוה עושר וכבוד וחיים. ונאמר: יראת יהוה מוסר חכמה ולפני כבוד ענוה. ונאמר: ביראת יהוה מבטח עוז ולבניו יהיה מחסה. אמן כן יהי רצון:

(לראש-חודש)

ראשי חדשים לעמך נתת זמן כפרה לכל תולדותם, רבונו של עולם, זכני בתוך כלל ישראל לגדל את כל בנינו לתורה ולחופה ולמעשים טובים, והצילנו מעתה מכל מיני צער גדול בנים חס ושלום, ותמשיך מעתה עלינו ועל כל יוצאי חלצינו חיים טובים וארוכים, רבונו של עולם, אתה הודעת לנו כי מיתת הבנים, כשהם קטנים רחמנא ליצלן, זה נמשך מסוד פגימת הלבנה שמשם נמשך בחינת "מארת חסר ואו", שהוא אסכרה לרביי חס ושלום, ואתה הודעת לנו גם כן, שבראש חדש, שאזי מתחלת הלבנה להתמלאות ולהתתקן, ואזי זמן כפרה לכל תולדותם, כי אז נמשך כפרה וסליחה והמתקה, על כל תולדותם של ישראל שיהיה נמשך עליהם חיים טובים וארוכים, על כן חוס וחמול נא עלינו וזכנו לקבל קדושת ראשי חדשים כראוי, ויהי רצון מלפניך, שתעלנו בשמחה לארצנו ותטענו בגבולנו, ושם נעשה לפניך קרבנות חובותינו תמידין כסדרם ומוספים כהלכתם, ואת מוספי ראשי חדשים נעשה ונקריב לפניך באהבה כמצות רצונך, כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך מפי כבודך כאמור: ובראשי חדשיכם תקריבו עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימים, ומנחתם וכו'. כי בעמך ישראל בחרת מכל האומות וחוקי ראשי חדשים להם קבעת, רבונו של עולם, אתה הודעת לנו שכשעוסקים בפרשת הקרבנות נחשב לפניך כאלו הקרבנו כל הקרבנות בזמנם ובמקומם כהלכתם, על כן יהי רצון מלפניך, שעל ידי אמירת פרשת "ובראשי חדשיכם" באיזה זמן שנאמר אותה הפרשה אפילו שלא בראש חודש, יהיה נחשב לפניך כאלו הקרבנו קרבן ראש חודש בזמנו, ותמשיך על ידי זה בחינת תיקון ומלוי הלבנה, ועל ידי זה יהיה נמשך כפרה וסליחה והמתקה, על כל תולדותם של ישראל שיזכו לחיים טובים וארוכים, ותזכנו לקיים מצות ברכת קדוש לבנה בכל חודש בזמנו, ויהי רצון מלפניך, למלאת פגימת הלבנה ולא יהיה בה שום מעוט ויהיה אור הלבנה כאור החמה כאור שבעת ימי בראשית, כמו שהיתה קודם מעוטה כמו שנאמר: את שני המאורות הגדולים, ויקוים בנו מקרא שכתוב: ובקשו את יהוה אלהיהם ואת דוד מלכם, אמן:

רבונו של עולם, זכני להתקרב לצדיקים וחכמים אמתיים. ואזכה לקבל פניהם הקדוש בכל פעם, ועל ידי זה אזכה גם אני לקבל הארה גדולה בפנים שלי מאור פניהם הקדוש, בבחינת הלבנה שמקבלת אור מהשמש, וזכני להתקרב להם ולהתקשר עמהם כל כך, עד שאזכה על ידי קבלת פניהם לקבל אור פניהם ממש בתוך פני, עד שיתראה פני הרב והחכם עצמו בתוך פני, ותזכני לאנפין נהירין ותצילני מכל מיני אנפין חשוכין, ובפרט מתאות ממון שהוא עיקר האנפין חשוכין, שעל ידי זה אין יכולין לקבל את הפנים דקדושה בתוך הפנים שלו, ותצילני מעזות פנים, כי מי שהוא עז פנים אין לו פנים דקדושה, ועל ידי זה אינו יכול לקבל פני הרב והחכם האמת בתוך הפנים שלו, ותזכני לדבר בכל פעם עם הצדיק האמת, ולשמוע ממנו חידושי תורה אמתיים בכל פעם פנים בפנים, ואזכה שיהיה נכלל אור פניו הקדוש בתוך הפנים שלי כל כך, עד שבשעה שאזכה שידבר עמי פנים בפנים. אזכה להתאחד ולהתקשר ולהכלל עם דבוריו הקדושים באחדות אחד ממש ולהתבטל אל דבוריו הקדושים בבטול גמור, עד שלא ארגיש את עצמי כלל ולא יהיה שום פרוד ביני לבין דבוריו הקדושים רק כאלו הדבור בעצמו מדבר עמי ויוצא ממני ממש שזה בחינת "פנים בפנים דבר יהוה עמכם" הנאמר במתן תורה. וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה: שהדבור בעצמו היה מדבר עם כל אחד מישראל. ועל ידי זה אזכה שיהיו כל דברי הרב האמת חקוקים בתוך לבבי ומאירים בנפשי ורוחי ונשמתי לעולמי עד ולנצח נצחים. אמן כן יהי רצון:

רבונו של עולם, זכני להתקרב לצדיקי אמת ולעמוד לפניהם לשרתם ולשמוע ולקבל באהבה גדולה כל היוצא מפיהם, הן דברי תורה הן שיחת חולין, וכל מה שיצוו עלי, וכל מה שידברו עמי, אדע ואאמין באמונה שלמה כי הכל לטובת ורפואת נפשי, ואזכה לבטל דעתי נגד דעתם ולא אהרהר על שום דבר אחריהם כלל, ואדע ואאמין כי הם רופאי חולי הנפשות באמת, ובודאי בקיאים הם ברפואת חולי נפשי יותר ממני. רבונו של עולם, בודאי אני מאמין באמונה שלמה שהתורה היא רפואה כללית, לכל חולי הנפש, אבל כבר גלית אזנינו שבתורה הקדושה יש שני כחות זכה נעשית לו סם חיים לא זכה וכו'. ואני ידעתי בנפשי כי פגמתי הרבה מאד, כי עונותי רבו למעלה ראש ואשמתי גדלה עד לשמים. ועל ידי זה קשה לי לקבל רפואת נפשי בשלמות על ידי לימוד התורה בלבד, והלואי שלא יהיה נעשה אצלי סם מות רחמנא ליצלן, על כן חוס וחמול נא עלי וזכני להתקרב לצדיקי אמת שהם רופאי הנפשות באמת והם יודעים איך להלביש את אור התורה הקדושה באופן שלא יהיה נעשה אצלינו סם מות חס ושלום, רק אדרבא נזכה לקבל ממנה סם חיים ורפואה שלמה לכל תחלואי ומכאובי נפשנו, ועל כן לפעמים הס מלבישים לנו פנימיות התורה בדברי תורה אחרים ופשוטים, ולפעמים כשגברה החולי על נפשנו כל כך עד שגם זה אי אפשר לנו לקבל, על כן מוכרחים להלביש לנו אור התורה הקדושה בספורים חיצונים בשיחת חולין וספורי מעשיות וכיוצא בזה, וכל זה לרפואת נפשנו. על כן זכנו לקבל כל היוצא מפיהם באהבה גדולה ובחשק גדול ובאמת ובאמונה שלמה, עד אשר על ידי זה נזכה שכל לימוד תורתינו הקדושה יהיה נעשה אצלינו סם חיים, ונזכה להגות בדברי תורתך יומם ולילה, ויקוים בנו מקרא שכתוב: רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך. ונאמר: כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא. אמן כן יהי רצון:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי לִהְיוֹת רָגִיל אֵצֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, בִּפְרָט בִּזְמַן הַקִּבּוּץ שֶׁהַתַּלְמִידִים מִתְקַבְּצִים אֵלָיו לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וּלְקַבֵּל הַדְרַת קָדְשׁוֹ, אֶזְכֶּה גַּם כֵּן לִהְיוֹת תָּמִיד נִמְנָה עִמָּהֶם וּלְהִכָּלֵל בְּתוֹכָם. וְנִהְיֶה רְגִילִים לְהִתְקַבֵּץ אֵלָיו כַּמָּה פְּעָמִים בַּשָּׁנָה, בִּפְרָט בַּזְּמַנִּים הַקְּבוּעִים לְהַתַּלְמִידִים לְהִתְקַבֵּץ. וְכֵן בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה הַצַּדִּיק לְהַמְתִּיק דִּינִים וּלְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת מֵעַל כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, תְּעוֹרֵר אָז הָרָצוֹן וְהַחֵשֶׁק אֵצֶל כָּל הַתַּלְמִידִים בְּנֵי הַקִּבּוּץ שֶׁיִּתְקַבְּצוּ אֵלָיו מֵאלֵיהֶם גַּם אָז אַף שֶׁאֵינוֹ זְמַן קָבוּעַ לַקִּבּוּץ, כִּי כְּבָר גִּלִיתָ אָזְנֵינוּ שֶׁכְּשֶׁהַתַּלְמִידִים מִתְקַבְּצִים אֵצֶל הַצַּדִּיק אָז יֵשׁ לוֹ מֶמְשָׁלָה בְּיוֹתֵר וְנִקְרָא אָז "אִישׁ הָאֱלֹהִים", וְיֵשׁ לוֹ כֹּחַ בְּיוֹתֵר לְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת וּלְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים:

וְזַכֵּנוּ לִהְיוֹת רְגִילִים לִשְׁבּוֹת כַּמָּה שַׁבָּתוֹת בַּשָּׁנָה אֵצֶל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וְלִהְיוֹת מֵיסֵב עִמָּהֶם עַל שֻׁלְחָנָם בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ, כִּי כְּבָר הוֹדַעְתָּ לָנוּ שֶׁהַשַּׁבָּתִּים שֶׁשּׁוֹבְתִים אֵצֶל הַתַּלְמִיד חָכָם הָאֱמֶת הֵם כְּמוֹ תַּעֲנִית. וְזַכֵּנוּ לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַמֻּפְלָג בְּמַעֲלָה מְאֹד, עַד אֲשֶׁר הַשַּׁבָּתִּים שֶׁשּׁוֹבְתִים אֶצְלֵיהֶם טוֹבִים וּמוֹעִילִים לַעֲבוֹדַת יְהֹוָה יוֹתֵר מִתַּעֲנִיּוֹת הַרְבֵּה מְאֹד. וְעָזְרֵנוּ שֶׁלֹּא נִכָּשֵׁל לְעוֹלָם בְּשׁוּם גַּאֲוָה וְגַדְלוּת וְגַסּוּת הָרוּחַ חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא יִהְיֶה לָנוּ שׁוּם רָצוֹן וְחֵשֶׁק לְהַגְּדֻלָּה וְהַכָּבוֹד הַמְדֻמֶּה, רַק אַדְּרַבָּא נִזְכֶּה לִבְרֹחַ מִן הַכָּבוֹד בִּכְדֵי שֶׁלֹּא נָבוֹא עַל יְדֵי זֶה לְאֵיזֶה צָרָה חַס וְשָׁלוֹם כְּמַאֲמַר הַכָּתוּב: "לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן". וּתְזַכֵּנוּ לְמִדַּת הַשִּׁפְלוּת וְהָעֲנָוָה בֶּאֱמֶת, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְכָבוֹד דִּקְדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, וְנִזְכֶּה לְקַבֵּל אֶת הַכָּבוֹד וְהַגְּדֻלָּה בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה וְרַק לְשֵׁם שָׁמַיִם לְבַד, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה", אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

צרות לבבי הרחיבו ממצוקותי הוציאני. יהוה אל באפך תוכיחני ואל בחמתך תיסרני. יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי שלא אחטא עוד, ומה שחטאתי לפניך מחוק ברחמיך הרבים אבל לא על ידי יסורים וחלאים רעים. רבונו של עולם. אתה ידעת כי כפי שפלות ערכנו וגודל חלישות כחנו אין לנו כח כלל לסבול יסורים, כי גם בלא זה דעתנו קצרה ומבולבלת מאד, ומכל שכן אם באים עלינו איזה יסורים חס ושלום, רחמנא ליצלן, אזי הם מעבירים אותנו לגמרי על דעתנו ועל דעת המקום חס ושלום, וכל כך נאטם לבבנו בשעת היסורים רחמנא ליצלן, עד אשר קשה לנו אפילו לצעוק ולזעוק אליך עד שתחננו, רק אנו שוכבים נרדמים עייפים ויגעים תחת כובד המשא של היסורים, ואין יכולים לזוז עצמנו כלל, ואתה הודעתנו כי אתה משתתף בצרתן של ישראל כמו שכתוב: בכל צרתם לו צר, ואתה ידעת גודל מעלת קדושת הצדיקי אמת שהיו מימות עולם ועד עתה, ואיך שמסרו נפשם ממש בשביל להציל את ישראל מצרותם, ואתה ידעת גודל רבוי הצרות והיסורים שעברו על הצדיקי אמת, לבד מהיסורים המרים והצער הגדול שהיה להם מצרותם של ישראל בכלל ובפרט, אך הם היו במדרגה גדולה והיו יכולים לסבול היסורים, ואדרבה כל מה שעברו עליהם יסורים ביותר, וכל מה שהיה צר להם ביותר מיסורים וצרתם של ישראל, על יד כל זה נכנע ביותר אצלם החומריות והגופניות שלהם, והאירה אצלם ביותר השכל והצורה ונתגדל הנפש שלהם, עד שהיו נושאים עליהם את כל האנשים שהיו להם יסורים מהם, וכמעט שהיו נושאים על עצמן את כל ישראל ומכל שכן האנשים שהיו מקורבים אליהם כאשר ישא האומן את היונק, שהיו מקימים ומרימים ומחזירים רבים מישראל לשרשם, אבל אנן מה נעני אבתרייהו, כי האמת אנו יודעין ומאמינים באמונה שלמה כי בודאי כל היסורים שאתה שולח עלינו לפעמים הם בודאי לטובתינו, "לכלא הפשע ולהתם חטאת ולכפר עון ולהביא צדק עולמים" ולהכניע הגוף ולכתת החומר, ולהאיר הצורה ולגדל הנפש, אבל מה נעשה כי דל כחנו מאד ואי אפשר לנו כלל לסבל היסורים, על כן חוס וחמול נא עלינו בזכות אבותינו, ובזכות כל הצדיקי אמת שסבלו יסורים רבים וגדולים בשבילנו, והצילנו מעתה מכל מיני צער ויסורים, והושיענו מהרה למען שמך, ויקוים בנו מקרא שכתוב: בכל צרתם לו צר ומלאך פניו הושיעם באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם. אמן כן יהי רצון:

רבונו של עולם, זכנו להתקרב לצדיקי אמת ולשמוע חידושי תורה מפיהם, ולקבל מהם בכל פעם שכל חדש בעבודת יהוה מה שלא היה נודע לנו עד עתה, ועל ידי זה נזכה אשר "רבים מישני אדמת עפר יקיצו" להתעורר על ידי זה באמת לעבודת יהוה, ונזכה להיות בכלל אלו אשר יקיצו "לחיי עולם", ונאמר בהם: צדיקים ילכו בם. היינו שנזכה מעתה לילך בדרך הישר והאמת וההגון והרצוי לפניך, ולעבוד אותך באמת, על ידי השכל החדש שאתה מגלה לנו בכל פעם על ידי צדיקי אמת שבכל דור ודור, ותשמרנו ותצילנו שלא נהיה חס ושלום בכלל אלו אשר יקיצו "לחרפות לדראון עולם", ונאמר בהם: ופושעים יכשלו בם. כי לא די שאינם עובדים את יהוה בזה השכל החדש שנודע ונתגלה להם, כי אם אדרבא שמתגאים בזה השכל נגד שאר בני אדם, ומבזין ומחרפין אותם על שהם יודעים מזה השכל החדש, ושאר בני אדם אינם יודעים מזה. ועליהם נאמר: הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבונים. ונאמר: הנה בדבר יהוה מאסו וחכמת מה להם. ונאמר: למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין. רבונו של עולם, הצילנו מהם ומהמונם, ונזכה לקבל כל השכליות הקדושים ולהשתמש בהם רק לעבודת יהוה, ויקוים בנו מקרא שכתוב: ראשית חכמה יראת יהוה שכל טוב לכל עושיהם. ונאמר: סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם:

רבונו של עולם, אתה הודעת לנו כי כל החסרונות שיש לו להאדם, הן חסרון בנים או בריאות הגוף או פרנסה, הכל הוא רק מצד האדם עצמו, כי אור השם יתברך שופע על האדם תמיד, אך האדם על ידי מעשיו הרעים עושה צל לעצמו, עד שעל ידי זה מונע ממנו אור ושפע של השם יתברך, על כן חוס וחמול נא עלינו וזכנו לשוב בתשובה שלמה לפניך ולהטיב מעתה את כל מעשינו. ונזכה להכניע ולבטל את כל גשמיות גופינו וחומריותינו, עד שלא יהיה בנו שום אחיזה כלל מתאות עולם הזה והבליו, ועל ידי זה נזכה לקבל אור השם יתברך ויתעלה ויתגדל כבוד השם יתברך על ידנו, וימלא כבוד יהוה את כל הארץ. רבונו של עולם, זכנו לבטל עצמנו לגמרי עד שנזכה להכלל באמת בבחינת "אין", ועל ידי זה נזכה באמת ובשלמות לקבל אור החכמה והדעת דקדושה בבחינת "והחכמה מאין תמצא". ועל ידי זה נזכה שיאיר לנו אור כבודך יתברך. ויקוים בנו מקרא שכתוב: כבוד חכמים ינחלו. ותאיר פניך אלינו, ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך, כי באור פניך נתת לנו יהוה אלהינו תורת חיים ואהבת חסד, וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום וכל טוב. ותעזרנו שגם הצדיקי אמת יראו לנו בכל עת פנים מסבירות ושוחקות, ועל ידי זה נזכה שיהיה שפע טובה וברכה והצלחה חיים חן וחסד ורחמים לנו ולכל ישראל, אמן כן יהי רצון:

רבונו של עולם, אתה הודעת לנו שעל ידי הכתב יכול הצדק האמת להכיר הנפש ופנימיות הנפש של הכותב, והאמונה ושרש האמונה שלו שהוא בחינת פנימיות האמונה, בבחינת "אנא נפשי כתבית יהבית", שהכותב נותן נפשו בתוך הכתב, וגם פנימיות נפשו והדבור הוא במעלה גדולה מן הכתב, כי הכתב אינו רק פעולת הנפש, והדבור הוא מהות הנפש בעצמה. על כן חוס וחמול נא עלינו וזכנו למעט בכל האפשר מלדבר ולכתוב דברי הרשות, בכדי שלא למעט על ידי זה קדושת נפשנו ופנימיות נפשנו. וזכנו להרבות לדבר ולכתוב דברי תורה ודבורי אמונה הקדושה, בכדי להביא על ידי זה הארה יתירה בנפשנו ופנימיות נפשנו ובבחינת האמונה ושרש האמונה. ותזכנו למנוע את עצמנו מלעסוק בכתבי ולשונות העכו"ם, כי ממילא מובן כי על ידי זה פוגמין בודאי בקדושת הנפש והאמונה הקדושה, מאחר שנותן נפשו ופנימיות נפשו בתוך כתב ולשון העכו"ם, שהם ההפך לגמרי מקדושת נפשות ישראל ומאמונתינו הקדושה, ובטל מעלינו כל גזרות קשות ובפרט הגזרה הרעה הזאת, ללמד נערי בני ישראל כתב ולשון העכו"ם, ותעזרנו שאפילו אם יהיה ההכרח לפעמים לדבר ולכתוב איזה דברי הרשות, ובפרט אם יהיה איזה הכרח לדבר ולכתוב בכתב ולשון עכו"ם, אזי נכריח עצמנו בכל יכלתנו שלא לעסוק בזה רק מן השפה ולחוץ, ולא נעמיק את מחשבתנו בזה על כל פנים רק גם אז תהיה נפשנו ופנימיות נפשנו דבוקים בתורתך הקדושה, ובקדושת האמונה הקדושה שהיא בבחינה אחת עם קדושת נפשנו בשרשה, וזכנו לקיים מקרא שכתוב: נפשי אויתיך בלילה אף רוחי בקרבי אשחרך. ונאמר: להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות. וזכנו לעסוק הרבה בתורתך הקדושה בכל יום ויום ולדבק עצמינו אל פנימיות קדושתה, שהוא אור אלהותך הגנוז ומלובש בתוך אותיות התורה הקדושה בבחינת "אנא נפשי כתבית יהבית", שנאמר העיקר על מתן תורה, ומרומז בראשי תיבות של "אנכי" שהיא תיבה ראשונה של עשרת הדברות, וזכנו לדבר הרבה עם צדיקי אמת ולשמוע חידושי תורה הרבה מפיהם ומפי כתבם, ועל ידי זה נזכה לקבל הארה גדולה מאור קדושת נפשם ואמונתם הקדושה להחיות בזה את נפשותינו, ויקוים בנו מקרא שכתוב: כי הצלת נפשי ממות הלא רגלי מדחי להתהלך לפני אלהים באור החיים. אמן כן יהי רצון:

בשמך יגילון כל היום ובצדקתך ירומו. רבונו של עולם, זכנו להיות בשמחה תמיד ולהזכיר עצמנו בכל עת את כל החסדים ונפלאות שאתה עושה עמנו בכל עת, ועל כולם אשר בחרת בנו מכל העמים ורוממתנו מכל הלשונות, וקדשתנו במצותיך וקרבתנו מלכנו לעבודתך ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת. ונזכה לשמח בזה כל כך, עד שעל ידי זה עצמו נזכה להתחרט באמת על אשר מרדנו נגדך כל כך בעונותינו ופשעינו המרובים, ואתה גמלתנו הטובות בכל עת ובכל שעה, ואנחנו גמלנוך הרעות. ונזכה להתחרט ולהתגעגע על זה כל כך עד שיתעורר אצלנו בכיה גדולה מחמת רוב השמחה וגודל החרטה והגעגועים אשר יהיו לאחדים בידנו, כי אתה הודעת לנו אשר זה עיקר שלמות הבכיה שתהיה מחמת רוב השמחה בשמך יתברך, ועל יד זה נזכה שיהיה נמתק הבכיה שלא יהיו להעצבות והדינים שום אחיזה בבכיה שלנו, רק אדרבא על ידי הבכיה מתוך השמחה יהיו נמתקין כל הדינים בשרשן העליון שבבינה ששם שרש הבכיה והשמחה, ויתעוררו עלינו מלמעלה ברחמים גדולים בבחינת והנה נער בוכה ותחמול עליו, ויקוים בנו מקרא שכתוב: בבכי יבואו ובתתנונים אובילם אמן כן יהי רצון:

לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה. רבונו של עולם, זכנו להתקשר באמת לצדיקי אמת ולאהוב אותם אהבת נפש ממש, עד אשר נזכה על ידי זה שיהיה לבבנו נכלל בלב הצדיקי אמת, ויתאחד לבנו עם לבם באחדות גמור, ועל ידי זה נזכה שיצא מלבנו הרוח שטות הדבוק בנו, ויהיה הרוח שטות בורח מלבנו במהירות גדול ובבהלה גדולה ועל ידי זה נזכה ללב נשבר באמת. ויקוים בנו מקרא שכתוב: קרוב יהוה לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע. אמן כן יהי רצון:

תערך לפני שלחן נגד צוררי דשנת בשמן ראשי כוסי רויה. רבונו של עולם, זכנו להתקרב לצדיקי אמת ותלמידי חכמים אמתיים, וזכנו למלאת גרונם של תלמידי חכמים יין, כי אתה הודעת לנו גודל כח הצדיקי אמת וגודל מעלת קדושת אכילתם ושתייתם, עד אשר על ידי ששותים מעט יין לפעמים זוכים לקבל חכמה ומוחין קדושים כל כך, עד אשר על ידי זה יכולים לכפר עוונות ולהמשיך סליחה ומחילה לעוונות ישראל כמו שנאמר אצל משה רבנו עליו השלום ויאמר יהוה סלחתי כדברך. וזכנו לשמירת הברית בתכלית הקדושה, ועל ידי זה נזכה לקבל מוחין קדושים ושלמים, וזכנו לקבל עלינו עול מלכות שמים שלמה ולבטל כל הרצונות שלנו נגד רצונך, שלא נרצה שום רצון אחר חוץ מרצונך, ונהיה מסתפקים ומתרצים באמת רק במה שאתה רוצה, ונדע ונאמין באמונה שלמה שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד, כי "טוב יהוה לכל ורחמיו על כל מעשיו". ונזכה שיתעלה ויתגדל כבוד מלכותך על ידנו תמיד, ומלכות הרשעה מהרה תעקר ותשבר ותשפילם ותכניעם במהרה בימינו. ותמלוך אתה הוא יהוה אלהינו מהרה לבדך על כל מעשיך בהר ציון משכן כבודך ובירושלים עיר קדשך ככתוב בדברי קדשך ימלך יהוה לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה:

רבונו של עולם, זכנו להתפלל תפלתנו לפניך רק בבחינת רחמים ותחנונים כמו שהזהירו רבותינו זכרונם לברכה על זה ואמרו: אל תעש תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים לפני המקום. וזכנו שלא להתעקש בתפלתנו לעולם שתעשה את בקשתנו בדוקא, כי כבר הודעתנו שתפלה כזאת הוא כמו שלוקח הדבר בחזקה ובגזלה, והוא בבחינת "דוחק את השעה", ויכול לבא על ידי זה לידי מכשול והזק גדול חס ושלום בבחינת "כל הדוחק את השעה השעה דותקתו", רק נזכה להתפלל תפלתנו לעולם בבחינת רחמים ותחנונים, ונזכה להתחזק תמיד בעבודת התפלה, ולקיים מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: קוה אל יהוה, ואם לא נתקבלה תפלתך חזור וקוה. אבל כל תפלתנו תמיד תהיה רק ברחמים ותחנונים. ולא נתלה לעולם בזכות עצמנו כלל, רק כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים ועל צדקותיך אנו נשענים ולישועתך אנו מצפים, כי אתה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ומרבה להטיב ומנהיג את העולם כולו במדת הרחמים וכן כתוב: וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם:

שיתה יהוה שמרה לפי נצרה על דל שפתי. רבונו של עולם, שמרני מעון לשון הרע ואפילו מאבק לשון הרע, כי אתה הודעתנו גודל חומר העון הזה של לשון הרע ששקול כנגד עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים, וגם הודעת לנו שעל ידי פגם לשון הרע שיש בעולם היינו שהעולם מדברים לשון הרע, על ידי זה נפגם הענוה ואי אפשר להצדיקים להיות ענוים בשלמות, היינו שתהיה הענוה עם שכל וחכמה אמיתית שלא תהיה בבחינת ענוה פסולה וכו' על כן חוס וחמול נא עלינו וזכנו מעתה על כל פנים שלא נכשל באיזה פגם של עון לשון הרע לעולם, ותעזור לצדיקי אמת ותתן להם כח גדול וחכמה גדולה, עד שיהיו כל כך גדולים וחזקים ושלמים במדת הענוה. עד שאפילו הפגם של לשון הרע שבעולם לא יזיק להם למדת ענותנותם, ויזכו למדת הענוה של משה רבינו עליו השלום שאף על פי שדברו עליו לשון הרע גדולי הדור והיה פגם לשון הרע בעולם, אף על פי כן "והאיש משה ענו מאד" וכו'. ותעזור לנו גם כן ולכל ישראל שנזכה להיות ענוים באמת, ותצילנו מכל מיני ענוה פסולה, ושלא להראות עצמנו בכפיפת הראש בדרך שטות כאילו אנחנו ענוים, רק נזכה להיות ענוים באמת בחכמה ושכל ודעת אמתי, ויקוים בנו מקרא שכתוב: עקב ענוה יראת יהוה עושר וכבוד וחיים, ונאמר יראת יהוה מוסר חכמה ולפני כבוד ענוה:

רבונו של עולם, זכני לעסוק בתורה הרבה בכל יום ויום, ונזכה להרגיש הנעימות והמתיקות הקדושה של התורה הקדושה, וכמו שכתוב: הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים. ונאמר: צוף דבש אמרי נועם מתוק לנפש ומרפא לעצם, ונאמר: אכול בני דבש כי טוב ונופת מתוק על חכך. כן דעה חכמה לנפשך אם מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת. ונזכה לקיים מקרא שכתוב: מה נמלצו לחכי אמרתך מדבש לפי. ותעזרנו שלא נכשל חס ושלום ולא נלכד בהמתיקות המדומה של תאות עולם הזה והבליו, ואפילו מההכרחיות של עניני עולם הזה וצרכי הגוף נזכה להסתפק בהם בתכלית המיעוט וההסתפקות, וגם בזה יהיה כל כונתינו רק לשם שמים בלבד, ולא לשום הנאת גופנו כלל, ונזכה לקיים מקרא שכתוב: אכול דבש הרבות לא טוב. ונאמר: דבש מצאת אכל דיך פן תשבענו והקאתו. ותעזרנו שלא נלכד חס ושלום בהמתיקות המדומה של תאות משגל חס ושלום, ונזכה להרגיש מתיקות התורה כל כך, עד שעל ידי אהבת מתיקות התורה תתבטל אצלנו המתיקות המדומה של אהבת נשים. ועל ידי זה תמתיק ותבטל מעלינו כל הדינים והעונשים רחמנא ליצלן, ובפרט העונש המר של מיתת אשת נעורים חס ושלום, אשר כמה הפליגו רבותינו זכרונם לברכה, במרירות העונש הזה של מיתת אשתו של אדם חס ושלום, עד אשר הוא כאלו נחרב בית המקדש בימיו ועולם חשך בעדו ופסיעותיו מתקצרות ועצתו נופלת, ואמרו: לכל יש תמורה חוץ מאשת נעורים, ואין אדם מוצא קורת רוח אלא מאשתו ראשונה. ואתה ידעת גודל הנסיון של האדם והיסורים שעוברים עליו על פי רוב בזווג שני, בפרט כי זווג שני של אדם הוא לפי מעשיו, ומי יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי. בפרט כי אתה ידעת כמה קשה לו להאדם למצוא זווגו ההגון לו בזיווג שני, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שקשה לזוגן כקריעת ים סוף, לענין זווג שני דוקא. על כן חוס וחמול עלינו ושמרנו שלא נבוא חס ושלום לעונש אלמן, ותזכינו לבלות ימינו בטוב ושנותינו בנעימים עם אשת נעורנו, ויקוים בנו מקרא שכתוב: יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעוריך. ונאמר: ראה חיים עם אשה אשר אהבת כל ימי חיי הבלך וכו' כי הוא חלקך בחיים וכו'. ומי שנענש כבר בעונש אלמן, תחוס ותחמול עליו ותזמין לו אשה ההוגנת לו מן השמים, ותזמין לכל הצריכים לזווג שימצאו במהירות ובנקל זווגם האמת ההגון להם מן השמים, ויקוים בהם מקרא שכתוב: בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת. ונאמר: מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה:

(לפסח)

רבונו של עולם, זכני לקבל קדושת חג הפסח בזמנו כראוי בשלמות, ותעזרנו לקיים כל המצות הנוהגות בפסח בשלמות, ונזכה להתפלל בפסח בכונה גדולה ובקול גדול, ותשמרנו מאיסור אכילת חמץ אפילו במשהו בכל ימי הפסח הקדושים, ותזכנו לקיים מצות אכילת מצה בפסח בקדושה גדולה, ותעזרנו לפזר מעות הרבה לצדקה לעניים קודם פסח, ובפרט על מצות לעניים, ותקיים בנו מקרא שכתוב: וצדקה תציל ממות. ותצילנו מאיסור אכילת חמץ בפסח שאז אכילת חמץ הוא מסטרא דמותא, ותזכנו לאכילת מצה בפסח ועל ידי זה נזכה להמשיך קדושה גדולה על אכילתנו בכל ימות השנה, שנזכה לקבל חיות דקדושה על ידי אכילתנו, ותזכנו לפזר לצדקה הרבה תמיד, ויקוים בנו מקרא שכתוב: פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד. ותצילנו מכל מיני חלאים רחמנא ליצלן, ובפרט מחולי נופל רחמנא ליצלן, ותשלח רפואה שלמה לכל חולי עמך בית ישראל, ובפרט למי שנלקה בחולי נופל חס ושלום רחמנא ליצלן, ותקיים מקרא שכתוב: סומך יהוה לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים. ונאמר: כי יפול לא יוטל כי יהוה סומך ידו. ונאמר: דחה דחיתני לנפול ויהוה עזרני. ונאמר: ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת. ונאמר: אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחושך יהוה אור לי. אמן כן יהי רצון:

רבונו של עולם, זכנו לפזר מעות הרבה לצדקה לתלמידי חכמים ואזכה להיות באמת בכלל תומכי אורייתא, ויקוים בי מקרא שכתוב: עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר, ואזכה שהמעות שאתן לתלמידי חכמים יהיה לי זכות גדול בזה כל כך עד שיהיה נחשב בבחינת לימוד התורה בעצמה, שאמרו רבותינו זכרונם לברכה על זה: אין עבירה מכבה תורה. שלא יהיה כח לשום עבירה מעונותי הרבים לכבות אור המצוה של הצדקה שאתן לתלמידי חכמים, רק אדרבא בזכות המצוה הזאת אזכה להנצל מכל מיני עבירות, ואזכה לעשות תשובה שלימה, עד שתמחול ותסלח לכל עונותי ופשעי וחטאי שחטאתי עויתי ופשעתי לפניך מנעורי עד היום הזה, ותמלא כל השמות שפגמתי בשמך הגדול, ותעזרני לקבוע עצמי לתורה בכל יום, ואהיה חזק בלימוד תורתך הקדושה בכל יום בקביעות גדול, ואל יטרידני מזה שום טרדא ואל ימנעני מזה שום מונע בעולם, ותזמין לי פרנסתי וכל הצטרכותי ברוח ובכבוד ובשפע גדול בלי שום טרדא ויגיעה כלל, ואל יגרמו עונותי לעכב שפעי ופרנסתי חס ושלום, רק אדרבה כח וזכות הצדקה שאתן לתלמידי חכמים אמתיים להחזיק אותם שיהיו יכולים להיות קבועים בלימוד התורה, וכח וזכות של קביעות לימוד התורה שלי בעצמי בכל יום, יעלו לרצון לפניך כל כך עד שלא תהא עבירה מכבה תורה חס ושלום. רק אדרבה זכות התורה יעמוד לי לכפר על כל עונותי וחטאי ופשעי, ואזכה על ידי זה להצליח בכל דרכי ברוחניות וגשמיות, ויקוים בי מקרא שכתוב: כי אם בתורת יהוה חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה, והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח. אמן כן יהי רצון:

יהוה מלך גאות לבש לבש יהוה עוז התאזר. רבונו של עולם, אתה לבד ידעת גדולתך וגאותך, כי מי יוכל לשער קצת רוממות גדולתך ותפארתך, כמו שכתוב: גדול יהוה ומהולל מאד ולגדולתו אין חקר. אך מגודל רחמיך הרבים וחסדיך הגדולים רצית לגלות מלכותך לכל באי עולם, ואתה בחרת בנו מכל העמים ורוממתנו מכל הלשונות וקדשתנו במצותיך וקרבתנו מלכנו לעבודתך ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת, וצמצמת והלבשת את גדולתך וגאותך כדי שנוכל לסבול ולקבל עול מלכותך עלינו, ותתן לנו מגן ישעך וימינך תסעדנו וענותך תרבנו, ולבשת מדת הענוה והקטנות כביכול, וירדת על הר סיני ללמד לעמך תורה ומצות, ותשמיעם את הוד קולך ודברות קדשך מלהבות אש, והבטחת להם קודם מתן תורה הבטחות גדולות מאד, כמו שכתוב: והייתם לי סגולה מכל העמים וכו'. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש וכו'. שכל אלו ההבטחות וההתגלות היו בחינת הכנעה וקטנות כביכול, וכל זה בשביל שיקבלו ישראל עול מלכותך ויראתך עליהם בשלמות, כמו שכתוב: כי לבעבור נסות אתכם בא האלקים ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו. על כן חוס וחמול נא עלינו וזכנו לזכור כל זה היטב ולשום זאת על לבנו בכל פעם, ונזכה להתעורר על ידי זה באמת לקבל עול מלכותך ויראתך עלינו אשר זה עיקר רצונך, וכביכול אתה מקטין את עצמך ושואל ומבקש דבר זה מאתנו, כמו שכתוב: ועתה ישראל מה יהוה אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את יהוה אלהיך וכו'. על כן זכנו למלאת שאלתך זאת בשלמות, ובכן תן פחדך יהוה אלהינו על כל מעשיך ואימתך על כל מה שבראת וייראוך כל המעשים וישתחוו לפניך כל הברואים ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם, ועזרנו שנזכה למדת הענוה והשפלות באמת ולהיות שפל רוח בפני כל אדם, ונזכה להזכיר עצמנו בכל עת ברוממות גדולתך ותפארתך וגודל מעלת טובך וענותנותיך עד אשר מגודל אהבתך את ישראל רצית לגלות מלכותך עליהם, ומחמת זה הלבשת וצמצמת את גאותך וגדולתך בבחינת "יהוה מלך גאות לבש" שהלבשת וצמצמת גאותך כדי שיתגלה מלכותך עלינו, ועל ידי זה שנזכור זאת היטב על ידי זה נבוא ממילא למדת הענוה והשפלות נגד גדולתך ורוממותך ונגד גודל מדת טובך וענותנותיך, עד שנזכה לבטל עצמנו אליך בבטול גמור עד שנהיה בבחינת "אין" ממש. ועל ידי זה נזכה ביותר להמשיך אור אלקותך ומלכותך ויראתך עלינו על ידי שגם אתה כביכול תצמצם ותקטין את עצמך אלינו בכדי שנוכל לקבל ביותר אור השגת אלקותך ויראתך, ותשמרנו שלא נכשל לעולם במדת הגאווה והגסות רוח חס ושלום, כי אתה הודעת לנו שכשהאדם בא לגאווה וגדלות אזי גם אתה כביכול מתגאה ומתגדל כנגדו, ומי יוכל לסבול כבוד גדלך ותפארתך ורוממות גאותך וגאונך, עד אשר על יד זה חרב הבית המקדש בעונותינו מחמת שגילית ביותר גדולתך וגאונך, ואז לא היה יכול הבית המקדש לסבול גאותך וגאונך כי "הן השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה". עד אשר על ידי זה נחרב לגמרי ונסתלק ממנו אור השכינה כביכול. נמצא שרוב ההתגלות הוא תכלית הצמצום וההסתרה, ודיקא על ידי הצמצום וההסתרה שאתה מסתיר ומלביש ומצמצם אור אלהותך יתברך על ידי זה דייקא עיקר התגלות אלהותך והתקרבותך אלינו ברחמיך הגדולים, על כן זכנו נא מעתה על כל פנים לשבר ולבטל מאתנו מדת הגאות והגדלות לגמרי, רק אדרבא תזכנו להסתיר ולהעלים ולהקטין עצמנו בענוה ושפלות גדול, עד שעל ידי זה יתגלה אור אלהותך ומלכותך ויראתך עלינו בהתגלות גדול, ויקוים מקרא שכתוב: אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאום יהוה הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם יהוה. ונזכה שיתגלה על ידינו אור אלהותך ומלכותך ויראתך לכל באי עולם, ויקבלו כולם את עול מלכותך עליהם ותמלוך עליהם מהרה לעולם ועד כי המלכות שלך היא ולעולמי עד תמלוך בכבוד, ככתוב בתורתך: יהוה ימלך לעולם ועד. ונאמר: והיה יהוה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד:

עבדו את יהוה בשמחה בואו לפניו ברננה, רבונו של עולם, זכנו לעבוד אותך תמיד בשמחה ולהיות תמיד בשמחה, ואפילו אם לפעמים אני נופל ממדרגתי, תעזרני לחזק את עצמי בהזריחה וההארה שהיית מזריח ומאיר לי בימים הקודמים, עד אשר על ידי זה היה מתעורר לבי להתחזק בעבודת יהוה, כן גם עכשיו אף על פי שנפלתי גם מזה ונסתמו עיני ולבי מאד, אף על פי כן אזכה להתחזק ולילך אחר ההתעוררות והזריחה וההארה שהיה לי אז, כי באמת אף אם לא הייתי זוכה לשום זריחה והארה מעולם, היה ראוי לי גם כן לחזק את לבי להתעורר לעבודתך, בכח הזריחה וההארה שאתה מאיר ומזריח בכל פעם, לאנשים אחרים הזוכים לעבוד אותך באמת באהבה ויראה ושמחה והתלהבות גדול, בודאי ראוי לי גם כן לילך אחריהם, כנראה בחוש שכמה אנשים סומים ועורים מחזיקים עצמם באיש אחד שאינו סומא ומאמינים בו והולכים אחריו, מכל שכן שאנו זוכים שיש בכל דור ודור צדיקים וחסידים הרבה הזוכים לעבוד אותך באמת, מכל שכן אלו הצדיקים הגדולים במעלה מופלגת מאד שהיו בדורות שלפנינו. בודאי ראוי לנו גם כן לילך בעקבותם ולאחוז בדרכיהם ולהתעורר גם כן לעבודת יהוה באמת, מכל שכן אשר ברוב רחמיך וחסדיך הגדולים זכיתי אני בעצמי לקבל גם כן איזה זריחה והארה והתעוררות גדול לעבודתך באמת כמה וכמה פעמים, הגם כי אחר כך נפלתי מזה ונסתמו עיני ולבי מאד, אף על פי כן איך אפשר לי לשכוח ולאבד לגמרי חס ושלום מה שכבר היה בידי ממש, ואיך אפשר לבלי להאמין לעצמי ולהעלים עיני ולבי ממה שראו עיני ושמעו אזני, והרגשתי במוחי ולבי הארות וזריחות קדושות מגודל תשוקת אמונתך ונעימות קדושת עבודתך. מה שאי אפשר לצייר כלל אפילו לעצמי וכל שכן לחברי, כי "נודע בשערים בעלה" כל חד כפום מה דמשער בלביה, ולא די שלא זכיתי להוסיף קדושה ודעת והתעוררות לעבודתך בכל פעם ביותר, אף גם "נשיתי טובה". כי שכחתי את כל טובתי ואבדתי בידים מה שנתנו לי, ובאמת ידעתי כי גם הנפילה והסתלקות ההארה והזריחה היה גם כן לטובתי, כי הירידה צורך העליה בכדי לחזק את עצמי ביותר בעבודתך, כי הזריחה וההארה שהיה לי מקודם היתה רק בבחינת "אתערותא דלעילא". ועיקר שלימות העבודה הוא שתהיה בבחינת "אתערותא דלתתא", ואם כן היה ראוי לי להתחזק מאד, להתעורר לעבודתך על ידי הנפילה והסתלקות ההארה בעצמה. אבל מה אעשה, כי לא זכיתי לחזק את עצמי בשעת הנפילה והירידה, ועל ידי זה נאטם לבי ונחשכו עיני, עד אשר הנפילה והירידה שלי גדולה ועמוקה מאד כאשר ידעת. אך אף על פי כן כבר הודעת לנו כי אין שום יאוש בעולם, על כן חוס וחמול נא עלי ועזרני מעתה על כל פנים, להתגבר ולהתחזק בעבודתך בכח הזריחה וההארה שזכיתי אני בעצמי לקבל כבר איזה פעמים, בפרט בכח וזכות הזריחות וההארות הקדושות של הצדיקי אמת, שזכו לעבוד אותך באמת, ורצו להטיב מטובם גם לאחרים, עד אשר הופיעו מאור קדושת דעתם גם עלינו, בכחם וזכותם הגדול עזרנו לקום מנפילתינו וירידתינו, ולהתעורר מעתה על כל פנים לעבודת יהוה באמת, ויקוים בנו מקרא שכתוב: סומך יהוה לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים. ונאמר: אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך יהוה אור לי. ונאמר: כי אתה תאיר נרי יהוה אלהי יגיה חשכי. אמן כן יהי רצון:

יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל אבותינו שמרה זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמך והכן לבבם אליך. למה יהוה תעמוד ברחוק תעלים לעתות בצרה. בגאות רשע ידלק עני יתפשו במזמות זו תשבו. רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי. ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי. ראיתה כל נקמתם כל מחשבותם לי. שמעת חרפתם יהוה כל מחשבותם עלי. יהוה הפיר עצת גוים הניא מחשבות עמים. רבונו של עולם, אתה ידעת גודל רבוי המחשבות רעות והרהורים רעים השוטפים על מוחנו בכל עת, כי עיקר האדם הוא המחשבה, ועל כן מתגברין בכל פעם המחשבות רעות שהם מבחינת "אדם דסטרא אחרא, אדם בליעל", "ולולי יהוה שהיה לנו בקום עלינו אדם, אזי חיים בלעונו". על כן חוס וחמול נא עלינו, ותן בנו כח וגבורה ועצה ושכל דקדושה, איך להתגבר עליהם ולנצח אותם, כי אתה הודעת לנו גודל יקרת המחשבות קדושות, שהם מבחינת החיות טהורות וקדושות שבמרכבה העליונה הקדושה והנוראה, ולהפך גודל גנות ופגם המחשבות רעות שהם מבחינת החיות טמאות שבמרכבה דסטרא אחרא רחמנא ליצלן, וכשהאדם מתגבר על המחשבות רעות שהם מבחינת החיות טמאות ומנצח אותם יש להשם יתברך תענוג גדול מזה. ואתה הודעתנו שאי אפשר בשום אופן בעולם שיהיו שני מחשבות ביחד, על כן בנקל יכולין לגרש המחשבות רעות רק בשב ואל תעשה, דהיינו שלא לחשוב אותה המחשבה, רק להמשיך המחשבה תכף לתוך מחשבה אחרת של תורה ועבודת יהוה או אפילו של משא ומתן, וממילא תסתלק המחשבה רעה, ואין צריכין לעשות מלחמות עם המחשבות רעות, ולא לעשות תנועות משונות כגון לנענע בראשו וכיוצא בכדי לגרש המחשבות רעות, רק לבלי להשגיח עליהם כלל, ולעשות את שלו במה שהוא עוסק בתורה או תפלה או משא ומתן, ולבלי להסתכל לאחוריו כלל, ועל ידי זה ממילא יסתלקו ממנו כל המחשבות רעות, על כן זכנו נא מעתה לגרש את המחשבות רעות, ולבטלם בביטול גמור שלא יעלו עוד על דעתנו כלל, ולחשוב תמיד רק מחשבות קדושות וטהורות, ויקוים בנו מקרא שכתוב גול אל יהוה מעשיך ויכונו מחשבותיך. ונאמר: רבות מחשבות בלב איש ועצת יהוה היא תקום. עצת יהוה לעולם תעמוד מחשבות לבו לדור ודור. ונאמר: כי אנכי ידעתי את המחשבות אשר אנכי חושב עליכם נאם יהוה מחשבות שלום ולא לרעה לתת לכם אחרית ותקוה. אמן כן יהי רצון:

רבונו של עולם, זכנו להיות מקורבים באמת, לכל הצדיקי אמת, ועל ידי זה נזכה שיקבל המזל של כל אחד מישראל ההשפעה מהצדיקי אמת כל אחד כפי מה שצריך לו. הן פרנסה או בנים וכיוצא בהם. מה שצריך לכל אחד מעמך בית ישראל יקבל המזל מהצדיקים את ההשפעה טובה בקל ובמהירות גדול בלי שום קישוי כלל, כי אתה הודעת לנו שכל ההשפעות טובות וכל הדברים טובים הם באים רק מהצדיק האמת, ומי שהוא רחוק מהצדיק אזי קשה לו להמזל שלו לקבל ההשפעה מהצדיק מחמת שהוא רחוק ממנו, ועל כן מוכרח המזל לעשות לו כח גדול עד שיקבל ההשפעה מהצדיק מרחוק, ועל ידי זה יוכל לבוא לידי נזק ומכשול גדול, כי לפעמים מת האדם על ידי זה, ונשארת ההשפעה אצל בניו. ולפעמים אובד גם ההשפעה על ידי זה עד שלא נשאר ממנה גם אצל בניו. על כן זכנו להתקרב לצדיקי אמת, ולידע ולהאמין באמת כי כל ההשפעות טובות נשפעין מהם, ואפילו אם אנו רואים שלפעמים נתקרב אחד אצל הצדיק האמת ומאז דייקא נתדלדלו נכסיו ונאבד השפעתו ועשירותו חס ושלום, לא נהרהר אחר מדותיך כלל, רק נדע ונאמין כי זה מחמת שהמזל רואה גודל יקרת מעלת קדושת התקרבות לצדיק, וגודל קדושת ההשפעה רוחנית שיוכל לקבל ממנו, ועל ידי זה השליך המזל ההשפעה גשמית של העשירות כלאחר יד, בפרט כי לאו כל אדם זוכה לשתי שולחנות. ותזכנו שנרגיש גם בעצמנו שההתקרבות לצדיקים הוא יקר מכל העשירות שבעולם, עד שלא נשגיח על ממון כלל ולא יהיה לנו שום רצון כלל לעשירות. ואתה ברחמיך הרבים תזמין לנו כל הצטרכותינו ברווח ובשופי גדול בלי שום טרדא ודאגה ויגיעה כלל, ותזכנו שנסבול מהצדיק גם ההתרחקות שמרחיק אותנו לפעמים וכועס עלינו וחולק עלינו ומבזה אותנו, ונדע ונאמין כי כל זה הוא רק לטובתינו, בכדי להמתיק ולסלק מאתנו על ידי זה כל הדינים הנמשכין ממדת הדין שלמעלה, ונזכה שתיכף אחר כך יתעורר הצדיק ברחמנות גדול עלינו, ויקרב אותנו בהתקרבות גדול ביותר. ויקוים בנו מקרא שכתוב: ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך. בשצף קצף הסתרתי פני רגע ממך ובחסד עולם רחמתיך אמר גואלך יהוה. אמן כן יהי רצון:

רבונו של עולם, זכנו לעסוק הרבה בסיפורי מעשיות מצדיקים ועל ידי זה יתעורר ויתלהב לבי בהתעוררות גדול להשם יתברך ובחשק נמרץ מאד, על ידי שיתעורר אור הרשימה הקדושה שעשה אותו הצדיק שמספרין ממנו, על ידי עבודתו שעבד את השם יתברך, ועל ידי הרשימה הקדושה הזאת יתעורר גם לבי להשם יתברך בהתעוררות גדול, ותשפיע לי כח וגבורה גדולה בלבי שיהיה לבי חזק מאד בעבודת יהוה, ולא אתיירא ולא אפחד משום דבר שבעולם, ואל ימנעני שום מונע, רק אזכה לעשות גבורות נוראות ולכבוש מלחמות חזקות על ידי חוזק ותוקף לבי, עד שאגמור לעשות בעבודת יהוה כל מה שאני צריך לעשות בשלימות, ותתן לי כח להתגבר על יצרי בתכלית השלימות, ולקיים מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: איזהו גבור הכובש את יצרו, שנאמר: טוב ארך אפים מגבור ומושל ברוחו מלוכד עיר. ויקוים בי מקרא שכתוב: וגברתים ביהוה ובשמו יתהלכו נאום יהוה. אמן כן יהי רצון:

רבונו של עולם, זכנו שיהיה שלום ואחדות גדול בין הצדיקים, ועל ידי זה נזכה שנוכל לפזר ממון הרבה לצדקה, ואף על פי כן לא יחסר לנו כלל על ידי שנחסר הרבה מהממון שלנו לצדקה, וכן נזכה שיהיה לנו מסירת נפש באמת בשביל עבודת יהוה וקיום תורתנו הקדושה, ואף על פי כן לא יזיק לנו כלל רק נהיה נשארים בחיים, וזכנו למעט בשינה בתכלית המעוט כפי האפשר לנו וכפי יכלתנו, ועל ידי זה נזכה לשכך האש הבוער בקרבנו לכל התאות ובפרט לתאות משגל, ונזכה להשיג בענין זה הדרך הישר והנכון, בכדי שלא למעט בשינה יותר מדאי עד שיתבטל ויחלש אצלנו על ידי זה כח המשגל לגמרי גם מה שצריך לשם מצוה ולקיום המין. ועזרנו שלא יזיק לנו למח כלל מה שנמעט בשינה, רק נזכה למוחין זכים וצחים ושלמים בתכלית השלימות כראוי, וזכנו לשמור את עינינו מכל מיני הסתכלות רעים רחמנא ליצלן, רק נזכה להסתכל בהם הסתכלות דקדושה לבד, כי כבר גלית לנו שהעינים של ישראל הם דברים עליונים גבוהים ורמים מאד, והם רואים תמיד דברים גדולים ונוראים, ואם היה האדם זוכה לעינים כשרים היה יודע דברים גדולים רק ממה שעיניו רואות, על כן זכנו נא לשמור את עינינו ולקדשם בתכלית הקדושה, ונזכה לראות בהם דברים נפלאים ונוראים. ותשפיע לנו חכמה בינה ודעת, שנזכה לידע ולהשיג היטב ובמהירות גדול כל הדברים הקדושים והנפלאים אשר אנו רואים בעינינו, אף על פי שכל אלו הדברים עוברים לפנינו רק בהעברה בעלמא ובמהירות גדול, ויקוים בנו מקרא שכתוב: גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. ונאמר: מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים. ונאמר: אז תפקחנה עיני עורים ואזני חרשים תפתחנה. ונאמר: כי עין בעין יראו בשוב יהוה ציון. אמן כן יהי רצון:

רבונו של עולם, זכנו להאמין בצדיקי אמת באמונה שלימה, וזכנו להבין גם בשכלנו ודעתנו שצריכים להאמין בהם, ועל ידי זה נזכה להיות חזקים באמונתנו בהצדיקי אמת כיתד חזק בל ימוט לעולם, כי מאמונה לבד כשהיא בלא שום דעת אפשר ליפול חס ושלום, וזכנו כשנצטרך לעבור על הים לפעמים, בפרט כשאזכה לנסוע לארץ ישראל שאז צריכים לעבור את הים, תזכנו לעבור את הים בשלום, ואם יעמוד איזה רוח סערה ותרומם גליו נזכה להכניע הגלים על ידי שם "אתה" היינו חמשה פעמים "ורב חסד" עם החמשה כוללים גימטריא "אל"ף תי"ו ה"א" שהוא השם "אתה", שעל ידי זה נכנעים הגלים ונשקטים, בסוד בשוא גליו "אתה" תשבחם. ותעזרנו למעט באכילתנו כל מה דאפשר, ולא נאכל רק מה שהוא ההכרח לקיום גופנו, כי אתה הודעת לנו שעל ידי זה שהאדם אוכל יותר מצרכו אזי אין לזה המאכל ממי לקבל חיות, מאחר שאין האדם צריך לו לקיום חיותו, ואזי זה המאכל מבקש לו חיות להחיות עצמו, ואזי הוא מוציא לפעמים החיות של האדם ומזיק לו, ולפעמים נצטרפין עם זה המאכל גם שאר המאכלים ומזיקים לו, ותשמרנו שלא יבוא עלינו שום מחלוקת בעולם חס ושלום, כי אתה ידעת גודל חלישות כוחנו ומעוט ערכנו שאין לנו כח כלל לסבול עול המחלוקת והרדיפות, בפרט כי כשיש מחלוקת על האדם יכולין להטות אותו מדרך השם יתברך ולהפיל את האדם ממדרגתו חס ושלום, על כן חוס וחמול עלינו ושמרנו שלא יבוא עלינו שום מחלוקת בעולם חס ושלום, ואפילו אם חס ושלום עובר עלינו לפעמים איזה מחלוקת מבני אדם הקמים עלינו, תתן לנו כח להתגבר עליהם ולנצח אותם בכחך הגדול וזרועך הנטויה, ותעזרנו שלא נפול חס ושלום ממדרגתנו בעבודת יהוה על ידי המחלוקת, ויקוים בנו מקרא שכתוב: רבים רודפי וצרי מעדותיך לא נטיתי. ותזכנו להתבודד ולפרש שיחתנו וצערנו לפניך בכל פעם, ולהתודות ולהתחרט באמת מעומק לבבנו על כל הפגמים שפגמנו נגדך, ונזכה שאז גם השכינה כביכול תפרש לפנינו שיחתה וצערה איך כל הפגמים שפגמנו בנשמותינו נוגע הפגם אצל[ך]ה גם כן כביכול, והיא תנחם אותנו שתבקש תחבולות לתקן כל הפגמים שלנו, ויקוים בנו מקרא שכתוב: את יהוה האמרת היום להיות לך לאלהים וללכת בדרכיו ולשמור חוקיו ומצותיו ומשפטיו ולשמוע בקולו, ויהוה האמירך היום להיות לו לעם סגולה כאשר דיבר לך ולשמור כל מצותיו, ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהילה ולשם ולתפארת, ולהיותך עם קדוש ליהוה אלהיך כאשר דיבר. אמן כן יהי רצון:

רבונו של עולם, זכנו לעסוק בתורה הרבה בכל יום, ועזרנו שנזכה לחדש בתורתך הקדושה חדושי תורה אמתיים, שיהיו לנחת ולרצון לפניך, חדושים המביאים את האדם לידי מעשים טובים ולקיום התורה באמת, ותחננו מאתך חכמה בינה ודעת, ותעזרנו שיהיה שכלנו נובע בכל עת חידושי תורה אמתיים, ויהיה כמו מעין הנובע ממש, וזה המעיין יתפשט ויתרחב בכל עת יותר ויותר, עד שיהיו נעשים מזה נהרות, ויפוצו מעינותינו חוצה והכל יבואו לשתות מימי החכמה והדעת הקדוש מאלו הנהרות, ותעזרנו לבכות בכיות הרבה לפניך קודם שנחדש בתורה חדושי תורה אמתיים שיש בהם ממש, ועל ידי הבכיה נזכה לתקן אלו הנהרות שנעשו על ידי החידושי תורה שלנו ולהמשיכם רק למקומות שצריך, שלא ישתו מהם זרים ולא יהיה שום אחיזה להקליפות וסטרין אחרנין לשתות מהם חס ושלום, ונזכה לקיים מקרא שכתוב: ושיקווי בבכי מסכתי, למסוך המשקה של הנהרות שנעשו מהחידושי תורה על ידי בכיה ודמעות הרבה, ונזכה שיהיו נעשים מהחידושי תורה שלנו מסכתות שלימות וילמדו אותם ברבים, רבונו של עולם, אתה ידעת כמה אנו רחוקים לעת עתה מכל זה, כי מרוב חטאתינו ופשעינו נאטם מוחנו ושכלנו עד שקשה לנו להבין גם כשאנו לומדים החידושי תורה שנתחדשו מכבר על ידי צדיקיך וחכמיך הקדושים, ומכל שכן איך נפתח פה לשאול ולבקש מלפניך על זאת שנזכה בעצמנו לחדש בתורה חידושים אמתיים כאלו, אך אף על פי כן כבר הודעת לנו על ידי רבותינו זכרונם לברכה כי בדברי תורה כתיב: הרחב פיך ואמלאהו. ויכול האדם ויש לו רשות להרחיב פיו ולבקש ולשאול ממך, אפילו המדרגה הגדולה שבגדולות בתורה ועבודת יהוה, כי ממך לא יפלא כל דבר, על כן חוס וחמול נא עלינו וזכנו להגיע באמת ובשלימות לכל מה שאנו מבקשים ומתחננים לפניך, ויקוים בנו מקרא שכתוב: העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא נשתה אני יהוה אענם אלהי ישראל לא אעזבם, אפתח על שפיים נהרות ובתוך בקעות מעינות אשים מדבר לאגם מים וארץ ציה למוצאי מים. ונאמר: הנני עושה חדשה עתה תצמח הלוא תדעוה אף אשים במדבר דרך בישימון נהרות, תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה כי נתתי במדבר מים נהרות בישימון להשקות עמי בחירי. אמן כן יהי רצון:

רבונו של עולם, זכנו להסתכל בכל עת על התכלית האמתי, שהוא רק לעשות רצונך, אשר רק בשביל התכלית הזה נברא האדם ובשביל זה כל חיותו, ואם אין האדם מסתכל על התכלית האמת למה לו חיים, ותצילנו מכל מיני חולאים רחמנא ליצלן, הבאים על ידי שאין האדם מסתכל על התכלית לעשות רצון השם יתברך, ואז הנפש מתחלת להמשיך עצמה לצאת מגוף האדם ולחזור לשרשה כי למה לה חיים, ותשלח מהרה רפואה שלמה לכל חולי עמך בית ישראל, שלא על ידי רפואות גשמיות. רק על ידי דבר יהוה עצמו כמו שכתוב: ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם. ונאמר: שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר יהוה ורפאתיו. כי כבר הודעת לנו שמה שהאדם חוזר לבריאותו על ידי רפואות גשמיות, הוא מחמת שהנפש רואה שהאדם הזה כופה תאותו ורגילותו ומקבל רפואות וסמים מרים בשביל לחזור לבריאותו, על כן הנפש חוזרת אליו כי היא מצפה שמעתה יכוף תאותו בשביל התכלית האמתי לעשות רצון קונו, על כן חוס וחמול נא על כל חולי עמך ישראל, ותן בלבם שיקבלו על עצמם קבלה גמורה בלב שלם ונפש חפצה לבטל רצונם מפני רצונך, ולכוף ולשבר את תאות גופם ולהסתכל רק על התכלית שהוא לעשות רצונך בשלימות, ועל ידי זה בעצמה תתרצה הנפש לחזור ולהתקיים בתוך הגוף, ועל ידי זה יחזרו כל החולים לבריאות גופם בשלימות, ויקוים בהם מקרא שכתוב: דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו ואשלם נחומים לו ולאבליו. ונאמר: יהוה אלהי שועתי אליך ותרפאני. אמן כן יהי רצון:

רבונו של עולם, זכנו לשוב בתשובה שלימה לפניך, ואזכה לקבל התעוררות דקדושה מכל אדם, הן מרבותי שאזכה לשמוע מהם בכל פעם דברי מוסר והתעוררות, ולקבלם בלב שלם ולחוקקם היטב על לבי, וכן אזכה לקבל התעוררות דקדושה מחברי, ובכל פעם שאראה שאחד מהחברים ומכל ישראל עוסק בדבר מצוה, או אומר תחינות ובקשות בהתעוררות בלב נשבר, אזי על ידי זה יתעורר לבי גם כן, ואתחיל להסתכל על עצמי גם כן היכן אני בעולם ומה אני ומה חיי, ומה יהיה הסוף והתכלית ממני, ומתי אעשה גם אנכי לביתי, עד שאתעורר גם כן על ידי זה לתשובה שלימה, ולהיות מודה ועוזב, וארגיל עצמי גם כן לומר לפניך תחינות ובקשות הרבה בהתעוררות הלב, וכן אזכה לקבל התעוררות דקדושה ממני בעצמי, כי הלא גם אני רגיל לומר ברוב הפעמים תחינות ובקשות וודוים ופיוסים ודברי כבושים והתעוררות לנפשי. אבל אינני זוכה להטות אזני היטב לדברי עצמי והדברים רחוקים ממני בעצמי כי הם בבחינת מה שאמר הכתוב: קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם. ונאמר: ויאמר אדני יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני. על כן זכני להטות את אזני ולבי לדברי עצמי ולהתעורר על ידי זה, כגון כשאני אומר בקשות ותחנות ובתוך הדברים אני צועק ואומר: אוי לי וי לי, אזכה להתעורר על ידי זה בעצמו ואתחיל להסתכל על עצמי באמת היכן אני, ומי צועק כך אוי לי וי לי, הלא אני בעצמי אומר וי לי, לי ממש, ואם כן למה באמת לא אשים את לבי היטב לדברי עצמי להרגיש באמת גודל הכאב שלי, וגודל מרירות לבבי ונפשי וגודל הרחמנות שעלי, עד שכל הקולות שבעולם לא יספיקו לי לצעוק וי לי, כמו שאני צריך לצעוק באמת, כי וי לי באמת, לי ממש וי לי, מה שאין להעריך ולשער כלל, ואי אפשר לספר בפני רבותי וחבירי ואפילו לעצמי אי אפשר לצייר כלל גודל כאב נפשי ומרירות שלה וגודל הרחמנות שעלי, ועל ידי שאשים כל זאת על לבי ואטה אזני לדברי עצמי, אזכה להתעורר באמת ולצעוק עוד הפעם וי לי וכיוצא בקולות כאלו עוד מתוך עומק לבבי באמת, כמו שראוי לי לצעוק עד שתשמע שועתי ותקבל תפלתי ותחזירני בתשובה שלימה לפניך באמת, ותעזרני ותזכני להתקרב באמת לצדיקי אמת, ולהיות לי עזות דקדושה נגדם, ולא אתבייש מלדבר עמהם כל מה שאני צריך לדבר, ועל ידי זה אזכה לעבוד את יהוה ביותר, וכל מה שאזכה לעבוד יהוה ביותר אזכה להתקרב אליהם ולהיות לי עזות דקדושה לדבר עמהם ביותר, ועל ידי זה אזכה לעבודת יהוה בשלימות יותר, הגם כי איני יודע מאיזה דבר להתחיל, אם להשתדל תחלה להתקרב לצדיקים ולדבר עמהם ועל ידי זה אזכה לעבודת יהוה, אם להזדרז תחלה לעסוק הרבה בעבודת יהוה, ועל ידי זה אזכה להתקרב לצדיקים ולדבר עמהם, כי זה תלוי בזה ואיני יודע מהיכן ההתחלה, וכן יש דברים הרבה בעבודת יהוה אשר האחד תלוי בחברו ואין יודעין מהיכן ההתחלה על כן חוס וחמול עלינו והורנו הדרך הישר והאמת מהיכן להתחיל לעסוק בעבודת יהוה כראוי, ותעזרנו להתחזק ברצונות וכיסופים ותשוקות וגעגועים לכל הדברים שבקדושה ולהרבות לפניך בתחנות ובקשות על כל דבר ודבר מהדברים שבקדושה, עד שנזכה להתחיל ולגמור כל הדברים שבקדושה ונזכה לעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם, ויקוים בנו מקרא שכתוב: יהוה יגמור בעדי יהוה חסדך לעולם מעשי ידיך אל תרף. אמן כן יהי רצון:

רבונו של עולם, זכנו לעסוק הרבה בתורתך הקדושה בכל יום ויום, ואזכה ללמוד בספרים הרבה שנתתברו על ידי חכמיך הקדושים, ותתן לי חכמה בינה ודעת, עד אשר שבכל ספר וספר שאהיה מעין ולומד בו, אזכה להבין היטב כונת המחבר באמת לאמתו ולא אשגה בכונתו ולא אפרש בו פרוש זר חס ושלום, ותזכנו שאחר שאזכה לעמוד על כונת דבר הספר לאמתו, אזכה לעין עוד ולהסתכל היטב על אותיות התורה שבו, עד שעל ידי זה יתחילו האותיות להאיר ולהצטרף בבחינת: אותיות בולטות ומצטרפות. עד שאזכה לראות על ידי זה בהספר חדשות ונפלאות וצרופים חדשים מה שבעל המחבר בעצמו לא כיון לזה כלל, ויקוים בי מקרא שכתוב: גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. אמן כן יהי רצון:

אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה, חננו מאתך חכמה בינה ודעת, רבונו של עולם, אתה הודעתנו שעיקר התענוג שבגן עדן הוא השגת חכמת אלהו[י]ת, בבחינת חכמה עלאה וחכמה תתאה, שזה בעצמו בחינת גן ועדן, אבל יש שערי גן עדן שאי אפשר לכנוס להגן עדן שהוא בחינת השגת חכמה תתאה ועלאה כי אם דרך השערים, ואלו השערים גנוזים וטמונים בארץ, ועל ידי למוד פוסקים זוכים להיות מושל בארץ ולהעמיד ולהקים אלו השערים שטבעו בארץ, על כן חוס וחמול נא עלינו וזכנו לעסוק הרבה בתורתך הקדושה לשמה תמיד ולאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, ואזכה ללמוד ולעיין הרבה בספרי פוסקים ראשונים ואחרונים, עד שאזכה לברר כל משפטי ודיני התורה לאמתתן, עד שעל ידי זה אזכה להיות בחינת מלך ומושל בארץ, מאחר שאזכה לידע על פי הלכות שבתורה הקדושה איך להתנהג בכל דבר אשר נעשה על הארץ, ואזכה להנהיג גם אחרים על פי משפטי ודיני התורה הקדושה ולהורות להם בכל דבר את הדרך אשר ילכו בה, ויקוים בי מקרא שכתוב: מלך במשפט יעמיד ארץ. ואזכה להעמיד ולהקים ולגלות על ידי זה את כל השערים הקדושים שטבעו בארץ וגנוזים וטמונים בה, עד שעל ידי אלו השערים שהם בחינת שערי גן עדן אזכה לכנוס לתוך הגן עדן בעצמו, ואזכה להשגת חכמה תתאה וחכמה עלאה, ולהשיג השגת אלהותך באמת כראוי לאיש הישראלי אשר רק בשביל זה נבראנו בגין דישתמודעין לך, וזכני [ואזכה] להכניס השגת אלהותך גם באנשים אחרים ברבים מישראל, ויקוים מקרא שכתוב: שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד, מי הוא זה מלך הכבוד יהוה צבאות הוא מלך הכבוד סלה. ונאמר: נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ. ונאמר: פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה, זה השער ליהוה צדיקים יבאו בו.

תם ונשלם חלק ראשון