עַל־פִּי הַתּוֹרָה "כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם" בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ז, עַיֵּן שָׁם:
מְבֹאָר שָׁם, שֶׁעִקַּר הַחִיּוּב מַה שֶּׁהָאָדָם מְחֻיָּב לְהַשְׁאִיר אַחֲרָיו בָּנִים בִּשְׁבִיל קִיּוּם הָעוֹלָם, הָעִקָּר הוּא לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַעֲמִיד בָּנִים בַּעֲלֵי דֵּעָה שֶׁיֵּדְעוּ אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם מֵעִנְיַן בֵּן וְתַלְמִיד, שֶׁעַל יָדָם נִשְׁאָר דַּעְתּוֹ בָּעוֹלָם שֶׁזֶּה עִקַּר הַשְׁאָרָתוֹ, כִּי אֵין נִשְׁאָר מֵהָאָדָם אַחַר מוֹתוֹ שׁוּם דָּבָר כִּי אִם הַדַּעַת שֶׁהֵאִיר בְּבָנִים וְתַלְמִידִים וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב.
וּמְבֹאָר שָׁם, שֶׁעַל־יְדֵי כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, עַל־יְדֵי־זֶה מִי שֶׁהוּא אִישׁ חַיִל יָכוֹל לְקַבֵּל בְּעֵת הָאֲכִילָה הֶאָרַת הָרָצוֹן וְכוּ', כִּי עִקַּר הַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ מִיָּם הַחָכְמָה שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי בֵּן וְתַלְמִיד וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב: