עִנְיַן שׁוֹפָר, עַל־פִּי מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ"ל בַּמַּאֲמַר "תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ" (בְּסִימָן ט) עַל פָּסוּק "צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְכוּ' וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ וְכוּ' תַּחְתִּיִּים שְׁנִיִּים" וְכוּ'.
וְהַכְּלָל, שֶׁכַּאֲשֶׁר הַחֹשֶׁךְ וְהַקְּלִפּוֹת מְסַבְּבִין מִכָּל צַד, עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי אֱמֶת - שֶׁתִּרְאֶה שֶׁיֵּצֵא הַדִּבּוּר שֶׁבַּתְּפִלָּה מִפִּיךָ בֶּאֱמֶת. וְעַל־יְדֵי־זֶה יָאִיר לוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים כז, א): "ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי", וְיִזְכֶּה לַעֲשׂוֹת פֶּתַח בְּהַחֹשֶׁךְ שֶׁהוּא נִצֹּד בּוֹ, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וְיוֹתֵר מִמַּה שֶּׁכָּתוּב שָׁם - שָׁמַעְתִּי פֶּה אֶל פֶּה מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה תִּקּוּן הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב וּבָנָיו, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב.